אייל אלחינאי טריא
צילום: סטרוגו צילומים
דוחות

עם הפסד נקי והון של 80 מיליון שקל - טריא נסחרת לפי 320 מיליון שקל

החברה ממשיכה להציג להפסיד כסף - ההפסד התפעולי, לפני הוצאות ההנפקה, עמד על 3.6 מיליון שקל, כמעט פי 2 מהרבעון המקביל אך השוק לא מתרגש
מתן קובי | (6)

חברת הפינטק  טריא 0%  דיווחה על הכנסות ברבעון האחרון השלישי של השנה בסך 21.4 מיליון שקל, זאת לעומת כ-14 מיליון שקל ברבעון המקביל - הרווח הגולמי כמעט ושלא השתנה ועמד על 5.2 מיליון שקל. החברה נכנסה לבורסה לאחר שהתמזגה לשלד הבורסאי של לוזון נדל"ן, מה שהוביל להוצאה של 42.8 מיליון שקל. החברה רשמה ברבעון האחרון הפסד תפעולי (לפני הוצאות ההנפקה) של 3.68 מיליון שקל, ברבעון המקביל הנתון עמד על 1.4 מיליון שקל אך השוק עדיין מאמין שהיא שווה את מחיר ההנפקה. 

בחודש אפריל דווח על כך שמשקיעי לוזון נדל"ן יצביעו במאי על מיזוג טריא לפי 320 מיליון שקל. בסוף חודש יוני העסקה יצאה לפועל שבעלי השלד מחזיקים בכ-19.5% מהחברה והמשקיעים של טריא מחזיקים בכ-40% הנוספים מסך בעלי השליטה. שווי החברה כעת עומד על השווי לפי בוצע המיזוג אך לא ברור איך השוק "מסכים" עם התמחור הזה כאשר לחברה יש הון של 80 מיליון שקל בלבד. 

היקף תיק האשראי המנוהל של החברה עומד על 3.4 מיליארד דולר - 2.8 מיליארד שקל של הציבור ועוד 0.6 של גופים מוסדיים. ה-EBITDA המתואם של החברה עמד בתשעת החודשים על 2 מיליון שקל בלבד, בתקופה המקבילה אשתקד הנתון עמד על 6.6 מיליון שקל.  החברה רשמה הפסד נקי של 3.65 מיליון שקל ברבעון השלישי של השנה, ברבעון המקביל ההפסד עמד על 1.68 מיליון שקל.

את טריא הקימו ב-2014 אסף שלוש, אייל אלחיאני וורדה לוסטהויז - המחזיקים ב- 4.8%, 10.5% ו-10.4% מהחברה בהתאמה. החברה רשמה ברבעון האחרון ירידה של 31 מיליון שקל במזומנים מפעילות שוטפת, ברבעון המקביל הנתון עמד על כ-2 מיליון שקל. בשלושת החודשים האחרונים המניה איבדה 10% ועומדת על מחיר של 53.7 אגורות נכון לסגירת המסחר אתמול. 

תגובות לכתבה(6):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    פירמידה בחסות החוק (ל"ת)
    לקוחה 28/11/2022 08:52
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    מאוכזבת 27/11/2022 14:15
    הגב לתגובה זו
    מרמים לקוחות, אסור להשקיע אצלם
  • 3.
    חחחחח אוקייי בהצלחה חחחחחחחחח (ל"ת)
    אנונימי 26/11/2022 21:50
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בלנדר יותר מענינת 26/11/2022 20:47
    הגב לתגובה זו
    קודם שקלא. ועכשיו טריא תחכו. לראות הכסף חזרה
  • 1.
    שי 25/11/2022 21:16
    הגב לתגובה זו
    אין על הגיון להשקיע אצלם. בנוסף, בקופת הקורונה התקשו מאד להשיב כסף למשקיעים.
  • גם עכשיו הם מתקשים + אחוז גבוהה מסכום ההשקעה בפיגור!!!! (ל"ת)
    דוד סודאי 27/11/2022 08:22
    הגב לתגובה זו
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)עמית בירק אקוואריוס (אקוואריוס)

המוניטין ירד לאפס - עמית בירק פורש מאקוואריוס

אחרי פחות מחצי שנה בתפקיד עמית בירק זה שאמר לנו "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס; אחרי קריסת מתווי הגיוס כשפיור קפיטל נסוגה ברגע האחרון בטענה שקיבלה מצגי שווא מצד ההנהלה אקוואריוס מאבדת את אמון המשקיעים - המנוע היחיד שאולי יכול להציל את החברה מה שמתבטא בהתרסקות של 97% מאז הנפקתה ב-2021

מנדי הניג |
נושאים בכתבה אקוואריוס

אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע  . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0?

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת. 

במקומו של בירק נכנס רועי בר־גיל, בוגר מנהל עסקים ברופין, שבשנים האחרונות כיהן כסגן נשיא לפיתוח עסקי בתעשייה האווירית. מבלי לדון לגופו של אדם, לא ברור מה מינוי כזה אמור לשרת. אקוואריוס נמצאת בשלב שבו נדרש ניסיון נקודתי בתחום המנועים, בתחום של ייצור והטמעה לא יכולות קורפורייט כלליות. ההרגשה היא שהחברה לא בחרה מנכ"ל, אלא פשוט מינתה מי שהיה זמין.

תוכנית ההתייעלות שבירק ניסה להוביל נועדה להיות אבן היסוד של הגירסה המשופרת של החברה "אקוואריוס 2.0". הוא קיצץ כוח אדם, סגר משרדים, חתך הוצאות תפעוליות בכל מקום שניתן ועשה את הדבר ההגיוני של אם אי-אפשר להגדיל הכנסות, לפחות צריך לבלום את שריפת המזומנים. אולי זה היה ניסיון לייצר משמעת ארגונית בחברה שכבר שנים מתנהלת כמו סטארט-אפ שלא מבין שהכסף נגמר. אקוואריוס שרפה 6.7 מיליון דולר במחצית הראשונה של השנה אחרי שב-2024 שרפה 12 מיליון דולר, כך שניתן שאפשר לראות הפסדים מוגברים מתקופה לתקופה.

אלא שגם ההתייעלות הזאת, חריפה ככל שתהיה, פגשה את המובן מאליו כנראה - אין כאן פעילות מסחרית אמיתית שיכולה לשאת את החברה, אין צד ימני במאזן והפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת להביא מוצר לשוק רק הולך ומתרחק. ובואו נאמר את המובן מאיליו לא לוקח 4 שנים להביא מנוע לשוק. בטח שלא חמש. חברות שמפתחות טכנולוגיות מורכבות בהרבה כבר עברו מרעיון לייצור בזמן קצר מזה. כאן מדובר במנוע בעירה קטן, שנועד להיות בסיס לגנרטור, לא במטוס קרב. אם אחרי כל כך הרבה זמן החברה עדיין מדברת על "פיילוט ראשון", הרי שהפער בין עלויות הפיתוח לבין היכולת לייצר מוצר אמיתי כנראה גדול מאוד.

מצגי השווא והדגלים האדומים