"קבלת הרישיון הבנקאי באירופה - גיים-צ'יינג'ר משמעותי עבורנו"
גל ההנפקות של 2021-2020 ייצר הרבה הפסדים. המניות נחתכו ביותר מחצי בממוצע. בלנדר שהנפיקה על גבי החלום של הפינטק, הסבה הפסדים של 75% למשקיעים בהנפקה כשהשווי שלה נחתך ל-75 מיליון שקל. החברה אומנם צומחת, אבל עדיין מפסידה והבעלים - משפחת אביב, מכניסים את היד לכיס ומזרימים כסף לחברה. זו הבעת אמון בחברה כשהטענה המרכזית עד כה מול השאלה - מדוע אתם לא רוכשים מניות אם אתם מאמינים בחברה? היתה שבכל רגע נתון החברה מתפתחת ונמצאת במו"מ ולקראת עסקאות משמעותיות ואין חלון זמן אפשרי שבו הם יכולים לרכוש מניות באופן שבאופן מוחלט יהיה "נקי", ללא צל צילו של ספק בנוגע למידע עודף שהם כבעלים מחזיקים.
ואכן, החברה בתנופה של פעילות. בלנדר אומנם נוצרה וקמה על בסיס הלוואות בין חברתיות, אך כיום היא סוג של בנק דיגיטלי באירופה, למד פעילות של BNPL , שת"פ גדול עם בנק הפועלים ועוד. אז פוטנציאל יש, וגם - הפעילות בארץ מגיעה לרווחים, אך הכסף נגמר וצריך לגייס. הבעלים מכניסים 10 מיליון שקל, על חשבון הנפקת זכויות שתהיה בהמשך.
בלנדר ולמעשה כל החברות שמתעסקות באשראי שקמו וצמחו בעשור האחרון נמצאות בפעם הראשונה במבחן אמיתי. לתת אשראי במצב עולם של גאות ושגשוג זה קל - יש הרבעה כסף זמין, הריבית נמוכה, האבטלה נמוכה - אנשים לוקחים מימון ומשלמים. לתת אשראי בעולם של האטה ומיתון זה כבר סיפור אחר לגמרי - מקורות הכסף נעלמים ומתייקרים, הריבית גבוהה, האבטלה עולה. אנשים כבר לא מחזירים בקלות את החוב.
הבנקים יודעים לטפל בשני מצבי העולם. לבלנדר והחברות שלה זה תרחיש חדש. בחודשים ובשנה הקרובה נדע מי ידעה לתת אשראי נכון ומי סיפקה לכל דורש רק כדי להגדיל מאזנים. בבלנדר לפחות יש פיזור על פני כמה אפיקים שונים ויש בעלי בית שפיהם וליבם שווים.
- "חזון ל-50% צמיחה לא מספיק לנו": מנכ״ל בלנדר מסמן את המהפכה הבאה בפינטק ו-AI
- בלנדר מגייסת 18 מיליון שקל בהקצאה פרטית במחיר השוק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כך או אחרת, ההזרמה בבלנדר נעשית לקראת הפיכתה של בלנדר לבנק אירופאי, בכפוף לקבלת רישיון מהבנק המרכזי האירופי (ECB), ותחילת הפעלת המיזם המשותף בתחום ה-BNPL (אשראי בנקודות מכירה) עם בנק הפועלים.
בלנדר ממתינה בימים אלה לקבלת רישיון בנקאי ייעודי באירופה להרחבת פעילות מתן האשראי במדינות השוק האירופאי המשותף, בדגש על מדינות מרכז אירופה. במקביל, החברה נערכת להשקת המיזם המשותף עם בנק הפועלים עד לסוף 2022, בכפוף לקבלת רישיון למתן אשראי מורחב מהמפקח על שוק ההון ביטוח וחיסכון. בראיון לביזפורטל מספר מנכ"ל החברה גל אביב על פעילות החברה, השת"פ עם בנק הפועלים ועידה של החברה.
הזרמת המזומנים לחברה היא הבעת אמון, אבל, האם קצב שריפת המזומנים בירידה?
"בדוחות החברה האחרונים דיווחנו כי פעילות החברה בישראל עברה לאיזון תזרימי וגדלה בקצבים משמעותיים מאוד - פעילות האשראי בישראל ברמה החודשית היא פי 2.5 מלפני שנה. הפעילות שלנו מאוד התרחבה לחברות מרכזיות במשק כמו מחסני חשמל, באג, תחומי התיירות, האסתטיקה, אופנועים ועוד. הנפקת הזכויות המתוכננת מגיעה מכיוון שהחברה נמצאת במקום מאוד טוב במחזור החיים שלה - אנחנו מצפים לקבל את הרישיון הבנקאי באירופה שזה גיים-צ'יינג'ר משמעותי עבורנו, ובנוסף זה שיתוף הפעולה עם בנק הפועלים".
- אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
- טריא פורעת את תיק המשכנתאות שלה בהיקף של 400 מיליון שקלים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "אי אפשר לעלות 20%-30% בשנה, זה ייגמר בתיקון״
איך נראית הפעילות מול בנק הפועלים, איך היא מתקדמת?
"כרגע אנחנו בשלב האחרון של לקבל את ההיתר מרשות שוק ההון שהוא רישיון מתן האשראי לחברה משותפת. כשהרישיון יגיע נוכל להתחיל את הפעילות. כבר היום, תחת בלנדר Pay יש למעלה מ-2,000 נקודות מכירה שונות, גם בעולמות ה-Ecommerce וגם בעולמות של המכירה בחנויות והמטרה שלנו היא להמשיל ולהוביל בתחום הזה. אני חושב ששיתוף הפעולה עם בנק הפועלים יהיה חיסכון משמעותי כי אנחנו בעצם מתחברים לגוף מאוד חזק עם ויז'ן משמעותי שיושב על מקורות משמעותיים. שיתוף הפעולה הוא בעצם לקחת שני שחקנים שמשלימים אחד את השני בצורה מאוד טובה ולתת להם לעבוד ביחד".
איך נראית שאר פעילות החברה?
"שאר הפעילות ממשיכה מאוד לצמוח - פעילות ישראל גדלה ומעמידה משכנתאות, אשראי לרכב, אשראי לנקודות מכירה וגם אשראי לכל מטרה עם גידול מאוד משמעותי משנה שעברה. הפעילות בחו"ל גדלה גם היא שכן היא עומדת לפני פריצת דרך משמעותית של קבלת רישיון בנקאי שיאפשר לנו לעבוד באירופה על בסיס פקדונות ולהגדיל משמעותית את הרווחים שלנו.
"עלות האשראי שלנו באירופה נעה סביב ה-8% ואנחנו מוכרים את האשראי שלנו בין 18%-20% ללקוחות קצה. ברגע שנהפוך להיות בנק, כל הלוואה חדשה שניתן, עלות המימון שלה תרד לאיזור ה-2%, דבר שיגדיל ב-6% את המרווח ההוני שלנו. לזאת כמובן נוסיף את היכולת שלנו כבנק להעמיד אשראי בצורה יותר טובה, להיות עם פקדונות ולגדול בצורה אגרסיבית, כל אלו מכפילי כוח חזקים מאוד".
איך אתה רואה את מנועי הצמיחה של החברה?
"יש לנו את פעילות האשראי בארץ שמנוע צמיחה אחד שלה הוא שיתוף הפעולה עם בנק הפועלים ויש את פעילות הרכב שמבוססת על קווי אשראי. באירופה אנחנו בעיקר מפוקסים על אשראי לצרכנים, על אשראי לרכב וגדלים שם באמצעות מרווחי אשראי משמעותיים".
שוק ההון חווה ירידות, אבל המניה שלכם ירדה כ-63% מתחילת השנה. מה קרה?
"לאחרונה דיווחנו שאנחנו רוכשים מניות בשוק, אנחנו כאמור גם מעבירים כ-10 מיליון שקלים כמקדמה על חשבון ההשתתפות בהנפקה ואני חושב שזה אומר 'דרשני' בכל הקשור למחשבה שלנו על מצב המניה. שני הדברים הללו מעידים כי אנחנו מאוד מאמינים במניה ומאוד מאמינים בחברה".
- 4.בנק באירופה ? יעשו מהם בלנדר ולא בנק (ל"ת)גדעון 22/09/2022 12:56הגב לתגובה זו
- 3.קורא דוחות 22/09/2022 11:41הגב לתגובה זוהכסף הזה ישרף על עלויות שכר של כמעט מיליון וחצי ש"ח לכל אחד מהבנים של ... קצת צניעות לא תזיק
- 2.לרון 22/09/2022 09:55הגב לתגובה זומשום מה פוטר בלי כל מיני סיפורי GAME CHANGING
- 1.לרון 22/09/2022 09:32הגב לתגובה זושאצלם הכל בסדר,חוץ מהחברה בניהולם,מה בדבר שינוי שם מ"בלנדר" ל "בלינדר" לפי תורת הקבלה זה "גיים צ'יינג'ר"
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 4.29% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה זו אגרת גודש ולמה בכלל הולכים לשם
אגרת גודש היא מס תחבורתי שנגבה מנהגים שנכנסים עם רכב פרטי לאזורים עמוסים, בדרך כלל בשעות השיא. הרעיון פשוט: מי שנכנס למרכז המטרופולין בתקופות העומס משלם יותר, ומי שנוסע בשעות אחרות או בוחר בתחבורה ציבורית משלם פחות או לא משלם כלל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגזינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
בדקנו: מי 3 המניות הכי טובות של דצמבר (בינתיים) ומה הסיבות? אוריון זינקה ב-18% ביומה הראשון בבורסה, סוגת עלתה 2%
מניות הביטוח ממשיכות לזנק. מדד הביטוח טס - מדד ת"א-ביטוח
הראל כבר עולה בשווי על השווי של הבנק הבינלאומי - תראו כאן את השווי של חברות הביטוח הגדולות מודגש בצהוב, ואת המיקום שלהן בטבלת החברות הגדולות בבורסה:
דו"ח חדש של אגף הכלכלן הראשי במשרד האוצר מציג תמונת מצב חיובית של ההשקעות הזרות בישראל. בעוד שנת 2024 הסתיימה בירידה מתונה, הנתונים לחציון הראשון של 2025 מצביעים על התאוששות משמעותית בזרימת ההון הזר למשק. על פי הדו"ח, בחציון הראשון של שנת 2025 נרשמו בישראל השקעות זרות ישירות בהיקף של כ-10.2 מיליארד דולר. מדובר בחציון החזק ביותר מאז שנת 2021, שבה נרשמו השקעות בהיקף של כ-14 מיליארד דולר באותה תקופה. נתון זה מייצג עלייה של 35% לעומת החציון המקביל בשנת 2024, שבו הסתכמו זרמי ההשקעות הנכנסות בכ-7.5 מיליארד דולר בלבד. ד"ר שמואל אברמזון, הכלכלן הראשי במשרד האוצר, מציין בדבריו הפותחים את הדו"ח: "ההתאוששות נתמכת בהתפתחויות אזוריות חיוביות ובהסרת איומים ביטחוניים, אשר תרמו להפחתת פרמיית הסיכון של ישראל, לירידה בתשואות האג"ח לטווח ארוך, לחזרת חברות תעופה זרות ולעלייה במדדי המניות המקומיים." - השקעות זרות בישראל: המחצית הראשונה של 2025 החזקה ביותר מזה ארבע שנים
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
