לא לשימוש
צילום: יח"צ

רשות התחרות פוסלת את שיכון ובינוי ממכרז תחנת הכח ליד אשדוד

זאת עקב ההכרזה על שיכון ובינוי כחברה ריכוזית, כלומר כזו שמחזיקה בידיה יותר מדי כח. המניה מאבדת 2% במסחר

נתן טגי | (2)

הוועדה לצמצום הריכוזיות ממליצה למנוע את התמודדותה של שיכון ובינוי 0%  במכרז על תחנת הכוח אשכול משיקולי ריכוזיות כלל-משקית. חברת שיכון ובינוי העוסקת בתשתיות, בניה, יזמות נדל"ן וזכיינות פרויקטים בארץ ובחו"ל, ושולטת ב"שיכון ובינוי אנרגיה" שפעילותה הונפקה בבורסה בתל אביב בתחילת החודש שוב אנרגיה 0%  , לפי שווי של 2.2 מיליארד שקל, לאחר שגייסה כ-555 מיליון שקל בהנפקה ראשונית, פחות ב-60% מהשווי אליו כיוונה במקור - 5 מיליארד שקלים.

שו"ב אנרגיה (חברת בת של שיכון ובינוי) עוסקת בייזום, הקמה ותפעול של פרויקטים לייצור אנרגיה בטכנולוגיה פוטו-וולטאית, בגז טבעי, ובטכנולוגיה תרמו-סולארית. לחברה פעילויות בישראל, רומניה, איטליה, טקסס וקליפורניה. כחלק מתהליך ההפרטה שתחנות הכח של חברת החשמל עוברות, שיכון ובינוי הציעו את מועמדותם לזכייה במכרז בתחנת כח, באתר אשכול.

אשכול, תחנת הכוח הרביעית שמוצעת למכירה במסגרת הרפורמה במשק החשמל, היא תחנת הכוח השלישית בגודלה בישראל והתחנה הגדולה ביותר המופעלת בגז טבעי. התחנה ממוקמת מצפון לנמל אשדוד והיא עם יכולת מותקנת של כ־1,683 מגה וואט. אשכול אינה רק התחנה הגדולה ביותר הנמכרת במסגרת הרפורמה, אלא יש לה גם עתודות קרקע גדולות לשטחי מסחר ולוגיסטיקה שהופכים אותה להקצאה בעלת פוטנציאל רב. 

מדובר באחת ההקצאות הגדולות במשק החשמל לגורם פרטי, בעקבות היקפה ומרכזיותה במערך ייצור החשמל הארצי, והרצון של המדינה לנווט באמצעותה את מפת ייצור החשמל שנים קדימה וליצור תחרות במקטע ייצור החשמל.

"בחינת הריכוזיות הכלל-משקית של קבוצת שיכון ובינוי מלמדת כי מדובר בקבוצה ריכוזית מאוד, שמחזיקה בזכויות משמעותיות ביותר בתשתיות חיוניות ובעיקר בתחומי התפלת המים וייצור החשמל, שנמנים בין תחומי התשתית החיוניים ביותר למשק. גם החזקותיה של הקבוצה בתחום תשתיות התחבורה והפעילויות הנוספות שבהן היא עוסקת, שהן ברובן בעלות עניין ציבורי, מעניקות לה כוח מיקוח והשפעה מול המאסדרים שמולם היא מתנהלת וכלפי קובעי המדיניות". 

"שיכון ובינוי היא גורם דומיננטי ביותר בתחום ייצור החשמל שבו נעשית ההקצאה, והיא הזוכה בשתיים מבין שלוש התחנות שנמכרו עד כה במסגרת הרפורמה, שהן חלק מאותה אסדרה של תחנת הכוח אשכול. זכייה של שיכון ובינוי בהקצאה, שהיא בעלת זיקה ממשית להחזקותיה הנוספות, תהפוך אותה לאחת מיצרניות החשמל הפרטיות הגדולות ביותר ותגדיל מאוד את הריכוזיות הכלל-משקית שלה. אך מעבר לכך, זכייתה עלולה לפגוע בתחרות בשוק ייצור החשמל. פגיעה שתתבטא בתעריפי החשמל שישלם הציבור"

כך, סברה הוועדה כי אין לאפשר את השתתפותה של שיכון ובינוי במכרז על אתר אשכול משיקולי ריכוזיות כלל-משקית.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שיכון ובינוי 17/08/2022 08:43
    הגב לתגובה זו
    כשיש לה כל כך הרבה פרוייקטים . במקום לעלות יורדת כי היא כבר מרכזת הרבה פרוייקטים עם מטומטם ומשקיעי זבל
  • 1.
    רוני 16/08/2022 15:39
    הגב לתגובה זו
    מניה שווה לפח זבל.תשואה שנתית 27% מינוס???
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.