אמנון שעשוע
צילום: ג'ונתן הפנר

רשות שוק ההון העניקה רישיון ייעוץ פנסיוני ל-ONE ZERO

הבנק יעניק שירותי ייעוץ פנסיוני ללקוחותיו כחלק מדמי המנוי;  "קבלת הרישיון היא אבן דרך חשובה במסגרת השלמת בניית חבילת שירותי הבנקאות הפרטית"
נתן טגי | (2)

הבנק הדיגיטלי הראשון בישראל, ששינה את שמו לאחרונה ל-ONE ZERO, ששירותיו טרם נפתחו לציבור הרחב ופועל כעת בשלב פיילוט אליו מצטרפים בהדרגה לקוחות חדשים, כאשר על פי הדיווח מונה מעל ל-80 אלף איש. מודל הבנק הדיגיטלי בשונה משאר הבנקים כולל שורה של שירותים בנקאיים עליהם משלמים היום הלקוחות דמי שירות נפרדים, כאשר בבנק הדיגיטלי כל אלו יוכללו תחת דמי מנוי אחד. דמי המנוי, יכללו את עלויות ניהול העו"ש, עמלות כרטיסי האשראי, עלויות המרה, משיכת מט"ח מכרטיס האשראי ומחשבון הבנק, העברות בנקאיות, הוצאת ערבות בנקאית ושירותים נוספים, ומהיום גם שירות ייעוץ פנסיוני. 

כעת הבנק מקבל רישיון ייעוץ פנסיוני מרשות שוק ההון, ויעניק ייעוץ פנסיוני לקהל לקוחותיו כחלק מחבילת שירותי הבנקאות הפרטית שהוא מעניק (דמי מנוי), שצפויה לכלול בהדרגה שורה של ייעוצים וליווי פיננסי מקיף. הבנק יעניק את שירותי הייעוץ הפנסיוני במודל אובייקטיבי, כלומר מבוססים על קבלת עמלת הפצה זהה מכלל גופי הפנסיה בישראל, באופן שמונע הטיה לגוף כזה או אחר. 

העמלה הנהוגה עומדת על 0.25% ובמקרים של קרן פנסיה, שדמי הניהול שלה נמוכים לעיתים מעמלת ההפצה הופכת את הייעוץ בתחום הפנסיה באופן כללי לבלתי כדאי. במסגרת ההתקשרות של ONE ZERO עם הגופים המוסדיים הונהג מודל הפצה הכולל לצד עמלה קבועה של 0.25% גם תקרת עמלה. מודל מסוג זה עשוי לתמרץ את ONE ZERO להעניק ייעוץ פנסיוני גם על קרנות פנסיה וגם ללקוחות שאין להם סכומי כסף גבוהים מאד.

גל בר דעה, מנכ"ל ONE ZERO: "קבלת הרישיון היא אבן דרך חשובה במסגרת השלמת בניית חבילת שירותי הבנקאות הפרטית, שיאפשרו למנהלי הכספים שלנו לנהל בהדרגה את כלל החיים הפיננסים של הלקוחות שלנו."

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    איך הופכים ללקוח?!,כתבתי להם,לא עונים אפילו.חחחחח (ל"ת)
    לא מובן?! 14/08/2022 16:00
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    טל 13/07/2022 20:40
    הגב לתגובה זו
    עוד דרך להרוויח על חשבון הלקוח
בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

מניות הבנקים המומלצות - ומי לא מומלצת?

האנליסטים של ברקליס ממליצים על שלושה מתוך ארבעת הבנקים הגדולים שהם מכסים: "פוטנציאל תשואה של עד 18%", מניית לאומי מועדפת וגם - מה התשואות הצפויות במניות ומה התחזית קדימה?

מנדי הניג |

האנליסטים של ברקליס בהמלצת תשואת יתר למניית לאומי, הפועלים ודיסקונט לאחר עונת דוחות חזקה. התשואה הממוצעת להון עומד על ממוצע של 16.3% ברבעון, צמיחת האשראי דו-ספרתית ויחסי יעילות הבנקים ממשיכים להשתפר. מהם מחירי היעד והסיכונים?

האנליסטים טבי רוזנר וכריס ריימר משמרים את הדירוג החיובי על הסקטור ואת המלצת התשואת יתר על שלושה מתוך ארבעת הבנקים שהם מכסים: לאומי, הפועלים ודיסקונט. על מזרחי-טפחות נשמרת המלצת החזק. 

"אנחנו ממשיכים לראות את הבנקים הישראליים כאטרקטיביים ורואים פוטנציאל להמשך עליית ערך", כותבים רוזנר וריימר, "עליית הערך מונעת על ידי תשואה להון גבוהה יותר ויחסי הוצאות-הכנסות נמוכים משמעותית, בהובלת צמיחת אשראי חד-ספרתית גבוהה ואיכות נכסים טובה".

רבעון חזק שעלה על התחזיות

עונת הדוחות לרבעון השלישי הסתיימה עם תוצאות שהכו את הציפיות. לפי ברקליס, הבנקים הציגו צמיחת אשראי מוצקה ותשואה על ההון שעלתה על האומדנים. ה-ROE הממוצע ברבעון עמד על 16.3%, גבוה ב-40 נקודות בסיס מהתחזית. צמיחת האשראי הסתכמה ב-3% רבעונית ו-11% שנתית, לעומת אומדן של 10%.

הרווח הנקי של הבנקים עלה ב-17% בממוצע בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד. בנטרול רווח חד-פעמי שרשם בנק הפועלים מפשרה משפטית, העלייה עמדה על 12%. ההכנסות שאינן מריבית זינקו ב-35% בממוצע, כאשר כל ארבעת הבנקים הציגו גידול בסעיף זה.

איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני
דוחות

אלקטרה: ההכנסות גדלו אבל הרווח נחתך בחצי

הכנסות אלקטרה עלו ברבעון השלישי, אך הרווחיות נשחקה בצורה חדה בעקבות הפסד תפעולי במגזר הפרויקטים והתשתיות בישראל שחתכו כמעט בחצי את הרווח הנקי ביחס לרבעון המקביל

תמיר חכמוף |


אלקטרה מפרסמת את הדוחות לרבעון השלישי של 2025 ומצביעה על מגמה מדאיגה. למרות עלייה דו ספרתית בהכנסות ל-3.47 מיליארד שקל, הרווח התפעולי נשחק בצורה חדה והסתכם ב-62 מיליון שקל בלבד, לעומת 115 מיליון שקל ברבעון המקביל. ה-EBITDA ירד בהתאם ל-182 מיליון שקל, לעומת 228 מיליון שקל אשתקד. בשורה התחתונה, הרווח הנקי ירד ל-35 מיליון שקל, כמעט חצי מהרווח שנרשם ברבעון המקביל שעמד על 66 מיליון שקל.

הגורם המרכזי לשחיקה הוא מגזר פרויקטי המבנים והתשתיות בישראל, תחום הפעילות הגדול ביותר של אלקטרה. המגזר אמנם הציג הכנסות של כ-1.49 מיליארד שקל, אך עבר להפסד תפעולי של 54 מיליון שקל, לעומת רווח של 9 מיליון שקל באותה תקופה ב-2024. כלומר, הפרויקטים בישראל, שהיו מנוע רווח בעבר, הפכו ברבעון הזה למשקולת משמעותית.

מול התמונה הזו, תחומי הפעילות האחרים לא הצליחו לאזן את הנטל. פרויקטים למבנים ושירותים בחו"ל שמרו על יציבות עם רווח תפעולי של 13 מיליון שקל. מגזר תפעול ואחזקה הציג רווח נאה של 65 מיליון שקל, תחום הפיתוח והקמה של נדל"ן לזכיינות (PPP) הוסיף 13 מיליון שקל וזכיינות תרמה 31 מיליון שקל (הגידול נובע בעיקר מרווח הון שנרשם ממכירת החזקות הקבוצה בזכיין של פרויקט קריית הממשלה בנתניה בתקופת הדוח).

לשחיקה בשורה התפעולית מצטרפת גם עלייה עקבית בהוצאות ההנהלה והכלליות, שקפצו ל-129 מיליון שקל לעומת 99 מיליון שקל ברבעון המקביל. כך, גם במקומות שבהם הפעילות יציבה, הוצאות המטה מכרסמות ברווחיות.

צבר העבודות, ליום 30 בספטמבר 2025, עומד על כ-38.8 מיליארד שקל


דבר החברה

איתמר דויטשר, מנכ"ל קבוצת אלקטרה: "במהלך הרבעון נמשכה הצמיחה בהכנסות במגזרי הפעילות של הקבוצה. במגזר הפרויקטים למבנים ותשתיות בחו"ל נמשכה מגמת ההתחזקות של הפעילות שלנו בארה"ב, המתבטאת בגידול משמעותי בהכנסות וברווחיות ובקפיצת מדרגה של צבר העבודות שלנו. למגמות חזקות אלה תרמה הרכישה המוצלחת של חברת PJM בתחילת השנה.