אורון אחזקות
צילום: אתר אורון אחזקות

ניגשה וזכתה במכרז על המחצבה ואחרי שנה וחצי מוכרת 50% לאורון

מחצבות כנרת זכתה בהפעלת מחצבת דושן, בה 14 מ' טון חומר לתעשיית הבנייה ו-5 מ' לסלילת כבישים. אורון בונה על הסינרגיה שבקנייה מהשותפות במחיר נמוך ותשא במחצית העלות (50 מ' ש'). האבסורד: המפעילות משלמות לקרן לשיקום מחצבות, שהאוצר לקח חצי מיליארד ממנה לשימושים אחרים
איתי פת-יה | (1)

האגודה השיתופית החקלאית מחצבות כנרת ניגשה למכרז שהוציאה רשות מקרקעי ישראל להפעלת מחצבת דושן, בה מפיקים חומרים לענף הסלילה והבניה, וזכתה בו בקיץ 2020. המשמעות היא שערכה את התחשיבים שלה כך שההצעה גם תעמוד בתנאי המכרז וגם לא תהיה הפסדית עבורה. והנה שנה וחצי לאחר מכן האגודה עושה חצי-אקזיט כשחברת הנדל"ן והתשתיות אורון קבוצה 0% מדווחת כי תקנה ממנה 50% מהזכויות במחצבה.

בהודעת החברה לבורסה הוזכר כי דמי ההרשאה לאורך 20 שנות הפעלת המחצבה מסתכמים ב-96 מיליון שקל המשולמים בחמישה תשלומים לא שווים. אם תושלם העסקה, אורון תישא במחצית התשלום מכל פעימה - הראשון, בשיעור 2% (כ-2 מיליון שקל) יועבר כשתוסדר גישה למחצבה מצומת עם כביש 90 (מה שצפוי להמשך 3 שנים מקבלת האישורים, עם אופציה לשנתיים נוספות). הפעימה השניה, 28% מדמי ההרשאה, כלומר 27.5 מיליון שקל, תשולם עם ההתקשרות בשלב ב', שהוא קבלת חוזה ההרשאה להפעלת המחצבה. שלוש הפעימות הנוספות ישולמו עד 2035.

המחצבה מתפרשת על פני כ-247 דונם והעתודות בה כוללות 19.5 מיליון טון של חומר: 14.4 מיליון טון של חומרים המתאימים ליצור אגרגטים (חצץ או חול למילוי בטון) ו-5.1 מיליון של חומר לסלילה. תלוי בקצב ההפקה, ייתכן כי ההפעלה תסתיים עוד לפני תום 20 השנים. על פי תנאי המכרז, התפוקה היומית מוגבלת ל-2,500 טון וזו השנתית ל-625,000 טון וניתן לפנות ולבקש אישור להגדלת התפוקה, בתנאים שנקבעו במכרז. בהתאם לתנאי המכרז, התמלוג הינו 5.30 שקל לטון צמוד למדד החצץ.

ההסכם כפוף הן לאישור של רמ"י (שכאמור רק לפני שנה וחצי הסתכלה על התחשיבים והמוניטין של מחצבות כנרת ובה בחרה לזוכה) והן לזה של אישור התחרות. באורון ככל הנראה בונים על הסינרגיה - וירצו לקנות חומר מעצמם במחיר זול יותר, כשהם משמיטים את "קופון" התיווך. מהבחינה זו, הדבר ישפר את שולי הרווח שלה. הצד השני שיבחנו ברשות התחרות הוא היכולת לפגוע במתחרים בדמות פער גדול מדי בין מחירי המכירה לאורון עצמה, למכירת התוצרים לשאר השחקנים.

גורמי תכנון מתריעים מפני מחסור במחצבות על רקע תנופת הבנייה במדינה עם גידול האוכלוסיה, מה שמגדיל את התלות ביבוא מחו"ל. גם הקבלנים מצדם מתלוננים על מיעוט המחצבות בארץ, מה שמבחינתם אומר תחרות נמוכה יותר, ומחירים גבוהים יותר של החומר.

אחד האבסורדים הגדולים העולה מן הדיווח הוא הפעילות של הקרן לשיקום מחצבות. כפי שהוזכר קודם לכן - עם מיצוי עתודות החומר במחצבה מסויימת, נגמרת הפעלתה. ומה קורה אז עם השטח? מפגע סביבתי נטוש, כזה שלא משמש כפארק לשימוש הציבור למשל, וגם לא שטח שניתן לבנות עליו ליעודים שונים. לצורך זה בדיוק קמה הקרן לשיקום מחצבות.

אלא שבממשלה ובמשרד האוצר סבורים כי בקרן יש יותר מדי כסף כנראה ביחס ליעדיה (הההסבר הרשמי הוא שבאמת הצטבר עודף). על כן, לקראת סוף 2021 אישרה הכנסת העברה של חצי מיליארד שקל מהקרן (שגם על קצב פעילותה האיטית נמתחה ביקורת) לשימושים אחרים של האוצר. בו בעת, החברות הניגשות למכרזי המחצבות ממשיכות לשלם לקרן הזו כספים שאם כן מתגלגלים לצרכים אחרים.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

יוסבר כי מלכתחילה התמלוגים שמשלמות החוצבות למדינה הן תמורה על השימוש במשאבי הטבע שלה, והגיוני שהממשלה תקבע לאילו מטרות יופנה הכסף. ואמנם אם הוחלט על הקמת קרן שכזו מן הראוי שתמדד ביחס לפעילותה ויעדיה, ושאם הצטברות הכספים בה לא תואמת את קצב פעילותה, זה הרכיב השני של המשוואה שיש לשנותו - ולא הראשון. יוצא שהאוצר מטיל סנקציה על זרוע של המדינה עצמה שלא עומדת ביעודה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אבי 24/02/2022 20:09
    הגב לתגובה זו
    חברה אחת הגדולות בתחומה. חברה רצינית מאוד שבונה הרבה בארץ
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

היום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?

על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים

מערכת ביזפורטל |


חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי  



המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0%  . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה  חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת. 

הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.    

אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה. 

דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.