ניגשה וזכתה במכרז על המחצבה ואחרי שנה וחצי מוכרת 50% לאורון
האגודה השיתופית החקלאית מחצבות כנרת ניגשה למכרז שהוציאה רשות מקרקעי ישראל להפעלת מחצבת דושן, בה מפיקים חומרים לענף הסלילה והבניה, וזכתה בו בקיץ 2020. המשמעות היא שערכה את התחשיבים שלה כך שההצעה גם תעמוד בתנאי המכרז וגם לא תהיה הפסדית עבורה. והנה שנה וחצי לאחר מכן האגודה עושה חצי-אקזיט כשחברת הנדל"ן והתשתיות אורון קבוצה 0.33% מדווחת כי תקנה ממנה 50% מהזכויות במחצבה.
בהודעת החברה לבורסה הוזכר כי דמי ההרשאה לאורך 20 שנות הפעלת המחצבה מסתכמים ב-96 מיליון שקל המשולמים בחמישה תשלומים לא שווים. אם תושלם העסקה, אורון תישא במחצית התשלום מכל פעימה - הראשון, בשיעור 2% (כ-2 מיליון שקל) יועבר כשתוסדר גישה למחצבה מצומת עם כביש 90 (מה שצפוי להמשך 3 שנים מקבלת האישורים, עם אופציה לשנתיים נוספות). הפעימה השניה, 28% מדמי ההרשאה, כלומר 27.5 מיליון שקל, תשולם עם ההתקשרות בשלב ב', שהוא קבלת חוזה ההרשאה להפעלת המחצבה. שלוש הפעימות הנוספות ישולמו עד 2035.
המחצבה מתפרשת על פני כ-247 דונם והעתודות בה כוללות 19.5 מיליון טון של חומר: 14.4 מיליון טון של חומרים המתאימים ליצור אגרגטים (חצץ או חול למילוי בטון) ו-5.1 מיליון של חומר לסלילה. תלוי בקצב ההפקה, ייתכן כי ההפעלה תסתיים עוד לפני תום 20 השנים. על פי תנאי המכרז, התפוקה היומית מוגבלת ל-2,500 טון וזו השנתית ל-625,000 טון וניתן לפנות ולבקש אישור להגדלת התפוקה, בתנאים שנקבעו במכרז. בהתאם לתנאי המכרז, התמלוג הינו 5.30 שקל לטון צמוד למדד החצץ.
ההסכם כפוף הן לאישור של רמ"י (שכאמור רק לפני שנה וחצי הסתכלה על התחשיבים והמוניטין של מחצבות כנרת ובה בחרה לזוכה) והן לזה של אישור התחרות. באורון ככל הנראה בונים על הסינרגיה - וירצו לקנות חומר מעצמם במחיר זול יותר, כשהם משמיטים את "קופון" התיווך. מהבחינה זו, הדבר ישפר את שולי הרווח שלה. הצד השני שיבחנו ברשות התחרות הוא היכולת לפגוע במתחרים בדמות פער גדול מדי בין מחירי המכירה לאורון עצמה, למכירת התוצרים לשאר השחקנים.
- ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גורמי תכנון מתריעים מפני מחסור במחצבות על רקע תנופת הבנייה במדינה עם גידול האוכלוסיה, מה שמגדיל את התלות ביבוא מחו"ל. גם הקבלנים מצדם מתלוננים על מיעוט המחצבות בארץ, מה שמבחינתם אומר תחרות נמוכה יותר, ומחירים גבוהים יותר של החומר.
אחד האבסורדים הגדולים העולה מן הדיווח הוא הפעילות של הקרן לשיקום מחצבות. כפי שהוזכר קודם לכן - עם מיצוי עתודות החומר במחצבה מסויימת, נגמרת הפעלתה. ומה קורה אז עם השטח? מפגע סביבתי נטוש, כזה שלא משמש כפארק לשימוש הציבור למשל, וגם לא שטח שניתן לבנות עליו ליעודים שונים. לצורך זה בדיוק קמה הקרן לשיקום מחצבות.
אלא שבממשלה ובמשרד האוצר סבורים כי בקרן יש יותר מדי כסף כנראה ביחס ליעדיה (הההסבר הרשמי הוא שבאמת הצטבר עודף). על כן, לקראת סוף 2021 אישרה הכנסת העברה של חצי מיליארד שקל מהקרן (שגם על קצב פעילותה האיטית נמתחה ביקורת) לשימושים אחרים של האוצר. בו בעת, החברות הניגשות למכרזי המחצבות ממשיכות לשלם לקרן הזו כספים שאם כן מתגלגלים לצרכים אחרים.
- מטריקס חתמה על חוזה AI בעשרות מיליוני דולרים עם מדינה זרה
- ניתוח רבעוני: מה עשו חברות הנדל״ן המניב והאם השווי מצדיק את העליות?
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
יוסבר כי מלכתחילה התמלוגים שמשלמות החוצבות למדינה הן תמורה על השימוש במשאבי הטבע שלה, והגיוני שהממשלה תקבע לאילו מטרות יופנה הכסף. ואמנם אם הוחלט על הקמת קרן שכזו מן הראוי שתמדד ביחס לפעילותה ויעדיה, ושאם הצטברות הכספים בה לא תואמת את קצב פעילותה, זה הרכיב השני של המשוואה שיש לשנותו - ולא הראשון. יוצא שהאוצר מטיל סנקציה על זרוע של המדינה עצמה שלא עומדת ביעודה.
- 1.אבי 24/02/2022 20:09הגב לתגובה זוחברה אחת הגדולות בתחומה. חברה רצינית מאוד שבונה הרבה בארץ

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה
תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת
עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי
הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.03%
נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח
פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.
ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה
לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים .
המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה
- כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות.
"הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.
אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה
"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".
- עמיר שיווק: ההכנסות ירדו ב-3%; הרווח הנקי זינק ל-13.5 מיליון שקל
- עמיר שיווק: הרווח הנקי זינק כמעט פי 7 ל-10.6 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?
"אנחנו קוראים לזה הגנת הצומח והזנתו שזה בעצם דשנים והדברה, תחשוב על זה כמו אנטיביוטיקה וויטמינים בשביל הצמחים. אנחנו המפיצים הגדולים ביותר בארץ של חברות ענק כמו אדמה וכיל. הקשר שלנו הוא עם ממש עם החקלאי בשטח. במחצית האחרונה חווינו ירידה קלה, בעיקר בגלל מזג האוויר. החורף האחרון היה יבש וחם, מה שהפחית מחלות עלים וצמצם את הצורך בחומרי הדברה".
אז זה מעניין, לא הייתי מצפה מחברה כמוכם שיהיו לה אלמנטים של ׳עונתיות׳

ג'ין טכנולוגיות קופצת ב-10%; מדד הביטוח נופל 1.6%
המדדים נסחרים בירידות כאשר מניות הביטוח בולטות בירידות, בעוד מניות הביטחוניות נהנות מביקושים; במקביל, המתיחות בין רוסיה לנאט"ו מחריפה עם חדירת רחפנים לפולין, בעוד איראן ו־IAEA מנסות לייצב את החזית הגרעינית
המסחר ביום שאחרי התקיפה הישראלית בקטאר מתנהל בירידות שערים, כאשר מדדי ת"א 35 ו-90 נסחרים בירידה של עד 0.5%.
במבט על הסקטורים המרכזיים ירידות, כאשר
מדד הבנקים יורד 0.5% ומדד הביטוח בולט לשלילה ומאבד 1.5%. מי שבולטות לחיוב הן המניות הביטחוניות, אולי דווקא כמו שמצופה מהן.
השוק עלה אתמול על חדשות התקיפה,
אך הבוקר מתגברים הדיווחים כי אולי התקיפה לא השיגה את היעדים שקיוו להם במערכת הביטחון. ומה קורה בקטאר? הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו. היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות
נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בכוח שלה וברצון לנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יקבלו יותר כוח, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון. קטאר נגד ישראל; ישראל נגד חמאס - תמונת מצב ומה צפוי להמשך?
ואם מדברים על אירועים גיאופוליטיים, אתמול רחפנים רוסיים חדרו לפולין, והמתיחות הגיאופוליטית מסלימה: נאט"ו בכוננות, נמלי תעופה נסגרו; היום דווח כי ראש ממשלת פולין דונלד טוסק הצהיר כי פולין ביקשה מנאט"ו להפעיל את סעיף 4 של הברית, סעיף שמאפשר התייעצות דחופה בין החברות כאשר אחת מהן מרגישה שאיום נשקף לביטחונה או לשלמותה הטריטוריאלית, לאחר שמטוסי נאט"ו הוזנקו כדי להתמודד עם חדירת כטב"מים רוסים למרחב האווירי של פולין, וברקע נשקלת אפשרות לחזק את מערך ההגנה האווירית באזור. האירועים מסמנים החרפה חמורה במתיחות בין רוסיה לנאט"ו, כאשר פולין מדגישה שמדובר בהפרה ישירה ומסוכנת של ריבונותה. מה מחפשת רוסיה בפולין ואיך זה משפיע על החברות הביטחוניות (גם בישראל)? בכתבה כאן - רחפנים רוסיים חדרו לפולין: עוד דלק למניות הביטחון
בעוד בנאט"ו הגזרה מתחממת, באיראן הגזרה מתקררת. על פי דווחים, איראן וה-IAEA חתמו אתמול על הסכם טכני במצרים שמייצר מסגרת לחידוש שיתוף הפעולה וביקורות גרעיניות, במאמץ לבלום הליך סנקציות מתמשך מצד ברית המעצמות. יחד עם זאת, הקיום הפורמלי של הסכם זה תלוי בהמשך תנודות בשטח, במיוחד אם יוחזרו סנקציות, והאופן שבו תתבצע הפיקוח בפועל.
- ברן זינקה 15%, נאוויטס 9% - ת״א 125 המריא 1.7% אחרי תקיפת צמרת חמאס בקטאר
- אל על ונאוויטס ירדו, נובה זינקה ב-4.3%; מניות הנדל"ן עלו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אתמול ביצעה ישראל תקיפה אווירית על מטה הנהגת חמאס בדוחא שבקטאר. זה הפעם הראשונה שאירוע צבאי כזה מתרחש בשטח מדינה שהייתה עד כה מעורבת בתיווך. צה"ל שוב הוכיח עליונות, רגישות ודיוק בלתי רגיל בפעולה בלב דוחא, התקיפה הישירה הראשונה נגד הנהגת חמאס בקטאר. המהלך סימן עוצמה אסטרטגית ויישום מדויק של יכולת תקיפה מעבר לגבולות, ותמך בשוק המניות. בסיכום היום מדדי ת"א 35 ו-125 רשמו שיאים חדשים, ות"א 90 רחוק מרחק נקודות בודדות משיא דומה. גם בשוק הגלובלי התגובה הייתה מאופקת, כאשר הנפט שנחשב לאינדיקטור שמושפע מהמתיחות במזרח התיכון עלה קלות לרמה של 63 דולר לחבית.