האגודה השיתופית החקלאית מחצבות כנרת ניגשה למכרז שהוציאה רשות מקרקעי ישראל להפעלת מחצבת דושן, בה מפיקים חומרים לענף הסלילה והבניה, וזכתה בו בקיץ 2020. המשמעות היא שערכה את התחשיבים שלה כך שההצעה גם תעמוד בתנאי המכרז וגם לא תהיה הפסדית עבורה. והנה שנה וחצי לאחר מכן האגודה עושה חצי-אקזיט כשחברת הנדל"ן והתשתיות אורון קבוצה 2.41% מדווחת כי תקנה ממנה 50% מהזכויות במחצבה.

בהודעת החברה לבורסה הוזכר כי דמי ההרשאה לאורך 20 שנות הפעלת המחצבה מסתכמים ב-96 מיליון שקל המשולמים בחמישה תשלומים לא שווים. אם תושלם העסקה, אורון תישא במחצית התשלום מכל פעימה - הראשון, בשיעור 2% (כ-2 מיליון שקל) יועבר כשתוסדר גישה למחצבה מצומת עם כביש 90 (מה שצפוי להמשך 3 שנים מקבלת האישורים, עם אופציה לשנתיים נוספות). הפעימה השניה, 28% מדמי ההרשאה, כלומר 27.5 מיליון שקל, תשולם עם ההתקשרות בשלב ב', שהוא קבלת חוזה ההרשאה להפעלת המחצבה. שלוש הפעימות הנוספות ישולמו עד 2035.

המחצבה מתפרשת על פני כ-247 דונם והעתודות בה כוללות 19.5 מיליון טון של חומר: 14.4 מיליון טון של חומרים המתאימים ליצור אגרגטים (חצץ או חול למילוי בטון) ו-5.1 מיליון של חומר לסלילה. תלוי בקצב ההפקה, ייתכן כי ההפעלה תסתיים עוד לפני תום 20 השנים. על פי תנאי המכרז, התפוקה היומית מוגבלת ל-2,500 טון וזו השנתית ל-625,000 טון וניתן לפנות ולבקש אישור להגדלת התפוקה, בתנאים שנקבעו במכרז. בהתאם לתנאי המכרז, התמלוג הינו 5.30 שקל לטון צמוד למדד החצץ.

ההסכם כפוף הן לאישור של רמ"י (שכאמור רק לפני שנה וחצי הסתכלה על התחשיבים והמוניטין של מחצבות כנרת ובה בחרה לזוכה) והן לזה של אישור התחרות. באורון ככל הנראה בונים על הסינרגיה - וירצו לקנות חומר מעצמם במחיר זול יותר, כשהם משמיטים את "קופון" התיווך. מהבחינה זו, הדבר ישפר את שולי הרווח שלה. הצד השני שיבחנו ברשות התחרות הוא היכולת לפגוע במתחרים בדמות פער גדול מדי בין מחירי המכירה לאורון עצמה, למכירת התוצרים לשאר השחקנים.

• ההר הוליד עכבר: כך הפך מס ששינסקי לבדיחה (2)
• מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

גורמי תכנון מתריעים מפני מחסור במחצבות על רקע תנופת הבנייה במדינה עם גידול האוכלוסיה, מה שמגדיל את התלות ביבוא מחו"ל. גם הקבלנים מצדם מתלוננים על מיעוט המחצבות בארץ, מה שמבחינתם אומר תחרות נמוכה יותר, ומחירים גבוהים יותר של החומר.

אחד האבסורדים הגדולים העולה מן הדיווח הוא הפעילות של הקרן לשיקום מחצבות. כפי שהוזכר קודם לכן - עם מיצוי עתודות החומר במחצבה מסויימת, נגמרת הפעלתה. ומה קורה אז עם השטח? מפגע סביבתי נטוש, כזה שלא משמש כפארק לשימוש הציבור למשל, וגם לא שטח שניתן לבנות עליו ליעודים שונים. לצורך זה בדיוק קמה הקרן לשיקום מחצבות.

אלא שבממשלה ובמשרד האוצר סבורים כי בקרן יש יותר מדי כסף כנראה ביחס ליעדיה (הההסבר הרשמי הוא שבאמת הצטבר עודף). על כן, לקראת סוף 2021 אישרה הכנסת העברה של חצי מיליארד שקל מהקרן (שגם על קצב פעילותה האיטית נמתחה ביקורת) לשימושים אחרים של האוצר. בו בעת, החברות הניגשות למכרזי המחצבות ממשיכות לשלם לקרן הזו כספים שאם כן מתגלגלים לצרכים אחרים.

• ירידה של 3% במניית אירו-ויירמנט במסחר המאוחר למרות שיא בהכנסות
• 78 מליון דולר: אלקטרה נדל"ן ו-IBI מכרו מקבץ דיור בטמפה
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

יוסבר כי מלכתחילה התמלוגים שמשלמות החוצבות למדינה הן תמורה על השימוש במשאבי הטבע שלה, והגיוני שהממשלה תקבע לאילו מטרות יופנה הכסף. ואמנם אם הוחלט על הקמת קרן שכזו מן הראוי שתמדד ביחס לפעילותה ויעדיה, ושאם הצטברות הכספים בה לא תואמת את קצב פעילותה, זה הרכיב השני של המשוואה שיש לשנותו - ולא הראשון. יוצא שהאוצר מטיל סנקציה על זרוע של המדינה עצמה שלא עומדת ביעודה.