אלי גרינברג סקודיקס
צילום: אוריין ברטוב
ראיון

"בשנת 2022 הביקוש צפוי לגדול. אנחנו נכפיל את כושר הייצור"

סקודיקס פרסמה לאחרונה מצגת למשקיעים בה דיווחה כי אפיק הפעילות החדש שלה, השבחות קרטון לשוק האריזות, הוביל לזינוק של 36% בהכנסות החברה. בראיון לביזפורטל מסביר המנכ"ל אלי גרינברג על אפיק זה, וכיצד השימוש בו עזר לחברה לצמוח
תומר אמן |

"לפני המגפה עסקנו בעיקר בתחום של כרטיסי הביקור והברכה. זה היה תחום שבו כמויות הדיו בהן השתמשו היו נמוכות ולכן גם הרווחיות, למעשה גם מכרנו פחות מכונות. כשעברנו לייצר מדפסות עבור תחום האריזות, צריכת הדיו של הלקוח עלתה, ואיתה גם הרווחיות עבורנו." - כך מסביר לביזפורטל מנכ"ל חברת סקודיקס -2.13% , אלי גרינברג. 

החברה שמייצרת ומוכרת מדפסות לשוק השבחת הקרטון, מצגת לשוק ההון בה דיווחה במצגת שפרסמה על זינוק של 36% בהכנסות ביחס לשנה הקודמת לאחר שאלו התסכמו בכ-22.3 מיליארד דולר. הגידול במכירות נבע בעיקר הודות לחדירה לשוק יצרני האריזות אשר לטענת החברה צומח במהירות ואותו ביצעה השנה.

השבחת קרטון (הפיכה לאריזה יפה-נאה) הינו תהליך ויזואלי ולכן קל להסברה, בייחוד מכיוון שניתן לראות אותו על מרבית האריזות אותם אנו רוכשים. בין אם מדובר באריזות של מוצרים אלקטרונים, שוקולדים ואפילו יין. מעבר לאריזות הרגילות, החברות שואפות להשביח, כלומר "להאדיר" את לוגו החברה עליו, כך שיייצר מותג אצל הלקוחות.

אם בעבר אותן חברות היו משביחות את האריזות שלהן באמצעות גלופה על מנת ליצור את האפקט - שיטה מזהמת מאוד, כיום יכולות החברות להישען על הטכנולוגיה של סקודיקס ואחרות לצורך ההדפסה. גראפיקאים מטעם החברה משרטטים כיצד הם מעוניינים שההשבחה תראה, מזינים את המידע למכונות של סקודיקס ובכך יוצרים את ההשבחה.

כיצד עובדת השבחת הקרטון?

"סקודיקס מייצרת מכונות דפוס דיגיטליות, מדובר במכונות הדפסה כבדות מאוד - בדרך כלל כאלו ששוקלות בין 6-8 טונות. ככל שהמכונה שוקלת יותר כך היא גם מתקדמת יותר. מדובר במדפסות תלת מימד שכאשר מזינים לתוכה את האינפורמציה - היא מדפיסה באופן אוטומטי את הטקסט המושבח הדרוש דרך ראש המדפסת. למכונה לא משנה אם הדפים הודפסו בצורה דיגיטלית או אנלוגית, ובכך ובעצם אופן הפעולה שלה - היא מונעת את הצורך בשימוש בגלופות ובעליות הכנה יקרות" - מספר המנכ"ל.

עד כה יצרתם מדפסות בעיקר לעולם כרטיסי הביקור והברכה, מה הוביל לשינוי?

"עיקר השינוי הובל בעקבות מגפת הקורונה. אם פעם יצרניות מותגים גדולות היו מתכננות את המוצרים שלהם באירופה או בארה"ב אך מזמינות אותן מסין, כעת בגלל עלויות השינוע הגבוהות לצד זמני אספקה ארוכים, הן לא יכולות יותר להישען על יצור שכזה. החברות מעדיפות לייצר את המוצרים שלהם בבית ולארוז אותן במקום" - מספר גרינברג. לדבריו, כאשר החלה החברה לייצר מדפסות יעודיות לעולם השבחת הטקסט, יכלו הלקוחות - אותן יצרניות אריזות - לייצר בכמויות קטנות לזמנים קצרים, ובכך לחסוך עלויות רבות.

מי הם אותם לקוחות?

"מדובר בסדר גודל של קרוב ל-400 לקוחות, הרוב המוחלט שלהם מחו"ל. אותם חברות היו מייצרות בעבר מיליונים של אריזות בסין, כיום כשהם מבינים שהשוק הזה אמין פחות הם מעדיפים לייצר את האריזות בעצמם. אחת מהדוגמאות הבולטות לכך הן שתי לקוחות שעל הסכם עקרוני איתם דיווחו הבוקר, "Courtis Packing" האמריקאית שמייצרת אריזות למותגים כמו וודקה גריי גוס וג'ק דניאלס ו-"מדיהדרוקוורק" הגרמנית שעוסקת בעיקר ביצור של אריזות שוקולד למותגים גדולים נוספים." 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מה המשמעות ההסכמים עם הלקוחות האלו?

"כשמדובר בלקוחות כאלו גדולים המשמעות בשבילנו היא מהותית. אנחנו מתקינים אצל הלקוחות האלו את המכונות שלנו ומכאן והלאה מותגים ברחבי העולם מייצרים את האריזות שלהם עם המדפסות שלנו, זה טוב גם לשם וגם לרווחיות שלנו"

דיברתם על כך שהקו החדש של המכונות מגדיל את הרווחיות, הן ממכירת המכונות והן מאספקת הדיו, כיצד זה מתבטא?

"דבר ראשון חשוב להבין שמדובר במכונות יקרות, אנחנו מוכרים מכונה תמורת מיליון דולר או יורו, תלוי במדינת הלקוח. ברגע שנכנסנו לשוק האריזות מצאנו בעצם שוק שצומח במהירות גבוהה, רוב הלקוחות בשוק מבינים שזה הגביע הקדוש של התחום ולכן כולם עוסקים בו." - מרחיב גרינברג. "בניגוד לגלופות, פה הלקוחות מבינים שעלות היצור הראשונית זהה לעלות היצור הסופית (כלומר אין הבדל בעלות היצור בין מוצר אחד לאלף מוצרים) כך שמבחינתו הוא קונה יותר מכונות שמעלות את כושר הייצור שלו, ורוכש יותר דיו כי הוא צורך כמויות גדולות שלו מלכתחילה" - מסיים.

כיצד החברה צופה גידול לביקוש במוצריה, וכיצד החברה מתכוננת להגיד את כושר הייצור בהיבט הזה?

"אנחנו מסתכלים על הביקוש שהיה בשנה הקודמת, מסתכלים על המגמה בשוק ומבינים שבשנת 2022 הביקוש הזה צפוי לגדול. כדי להתמודד עם כך גייסנו עוד אנשי ייצור (עבור המכונות) ושכרנו שטחי ייצור (עבור הדיו) חדשים. בנוסף לכך אנחנו נמצאים בתהליך של הקמה של קו יצור יעודי עבור הדיו שאמור להכפיל את כושר היצור שלנו בהיבט הזה. מנגד אנחנו משקיעים גם במכירות. חתמנו על הסכמים אל מול מפיצים חדשים, בעיקר במזרח במדינות כמו הודו והם צפויים לשווק את המוצרים שלנו שם כדי שנוכל להגיע גם ללקוחות חדשים"

קיימות חברות נוספות בתחום כמו  קורנית דיגיטל  ו- הייקון מערכות 0% , האם הן מתחרות שלכן וכיצד אתם מתמודדים עם תחרות בתחום?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').