טדי שגיא
צילום: יח"צ

טדי שגיא ישקיע 700 מיליון דולר באי היוקרה המלאכותי של ארה"ב

עסקה שלישית לטדי שגיא בפלורידה: מדובר בפישר איילנד, האזור העשיר ביותר בארה"ב ובמגרש האחרון לבנייה באי הקטן, שנמצא בפלורידה. טדי שגיא: "בלתי אפשרי למצוא משהו שהוא טוב יותר מפישר איילנד. אנחנו מאוד שוריים באשר לפוטנציאל ארוך הטווח של דרום פלורידה בפרט ופלורידה בכלל"
נתנאל אריאל |

אחרי שבשבוע שעבר הוא נכנס לאספן גרופ אירופה, איש העסקים הישראלי טדי שגיא ממשיך ברכישות יחד עם שני שותפים: יקימו פרויקט מגורים בפישר איילנד, האי שנחשב לאזור העשיר ביותר בארה"ב, במיאמי ביץ', פלורידה, בהיקף השקעה של 700 מיליון דולר - ברכישת המתחם ובניית הפרויקט, שמוערכת בכ-3 שנים וחצי. שגיא רכש ביחד עם שני שותפיו למיזמי הנדל"ן בארה"ב את המגרש האחרון הזמין לבנייה בפישר איילנד שבמיאמי ביץ'.

פישר איילנד (Fisher Island) הוא אי מלאכותי, סמוך למיאמי ביץ', שנחשב לאזור בעל ההכנסה לנפש הגבוהה ביותר בארה"ב. לפרויקט, אשר ישתרע על כ-18 דונם עליהם יבנו 26,000 מ"ר. לפרויקט. יש היתרי בניה והאישורים הרגולטוריים הנדרשים.

טדי שגיא אומר בעקבות העסקה: "אנחנו מתעניינים רק במיקומים הבולטים ביותר במיאמי, וזה בלתי אפשרי למצוא משהו שהוא טוב יותר מפישר איילנד. למרות הביקושים הגוברים למגרשים מהשורה הראשונה, אנחנו מאוד שוריים באשר לפוטנציאל ארוך הטווח של דרום פלורידה בפרט ופלורידה בכלל. יש הרבה מומנטום חיובי בשוק הזה".

העסקה הנוכחית היא השלישית במספר של שגיא בארה"ב רק בחודש האחרון. הראשונה הייתה הקמת מרכז אורבני יוקרתי בפאלם ביץ' בהשקעה כוללת של חצי מיליארד דולר, והשנייה היא הקמת פרויקט מגורים יוקרתי על קו החוף בצפון מיאמי בהשקעה כוללת של 86 מיליון דולר.

שני שותפיו של טדי לכניסה לשוק הנדל"ן בדרום פלורידה היא קבוצת BH, חברת השקעות ופיתוח נדל"ן פרטית ממיאמי, שפועלת בהשקעות נדל"ן בדרום פלורידה מזה 20 שנה, וקבוצת הנדל"ן The Related Group שהוקמה לפני 42 שנה על ידי  ג'ורג' פרז (72), יזם נדל"ן ארגנטינאי-אמריקאי. Related Group מקימה בפלורידה בפיתוח מרכזי מטרופולין והיא אחד מהקונגלומרטים הגדולים בשוק הנדל"ן בפלורידה. כרגע, יש לחברה קצת מעל 90 פרויקטים בשלבי פיתוח שונים ומאז הקמתה מכרה נדל"ן בשווי כולל של 50 מיליארד דולר. פרז, בן להורים ילידי קובה, גדל בארגנטינה ובקולומביה לפני שעבר לארה"ב. בעבר נבחר על ידי המגזין TIME לאחד מ-25 ההיספנים המשפיעים ביותר בארה"ב.

פישר איילנד, שנוצר בשנת 1905 על ידי איש העסקים קארל פישר, הפך במרוצת המאה האחרונה לאתר נופש עבור האוכלוסייה העשירה בארה"ב. בין האישים המפורסמים שהתגוררו באי לאורך השנים היו נשיא ארה"ב לשעבר, ריצ'רד ניקסון, שעבר להתגורר בו במהלך פרשת ווטרגייט, יורש ההון מתעשיית הרכבות, ויליאם ואנדבילט ואשת התקשורת אופרה ווינפרי.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

גודלו של האי הוא קצת פחות מקילומטר מרובע אחד, וההגעה אליו היא רק דרך שייט במעבורת או כלי שייט פרטי. האי סגור לזרים, והכניסה אליו היא אך ורק לתושביו ואורחיהם או לאורחי המלון שבו. האי מכיל מגרשי גולף, מגרשי טניס, חופים פרטיים ושאר שירותים יוקרתיים אחרים המיועדים לתושבי האי בלבד.

"לא היינו יכולים להיות יותר נרגשים מלקבל סוף-סוף את ההזדמנות לבנות על האי", ציין ג'ון פול פרז, נשיא Related Group ואחד מבניו של ג'ורג' פרז. "לפישר איילנד יש היסטוריה עשירה ורמת פרטיות ללא תחרות. אין למעשה שום דבר דומה לזה במיאמי או בארה"ב בכלל. אנחנו מחכים בכיליון עיניים למסור ללקוחות מוצר שמעלה עוד יותר את הרף באי היוצא מן הכלל הזה". השלושה, שגיא, פרז ו-BH מתכננים להמשיך ולאתר הזדמנויות השקעה משותפות ברחבי דרום פלורידה.

דוגמה לפוטנציאל הכלכלי הגדול הטמון בבניית יחידות מגורים בפישר איילנד ניתן למצוא באחת מעסקאות המכירה האחרונות שבוצעו בו: אופרה ווינפרי, אחת הנשים החזקות והעשירות בארה"ב, מכרה לפני כשנה פנטהאוז שהיה בבעלותה באי תמורת 20 מיליון דולר. במאי האחרון מכר המיליארדר מנואל מדינה בית שהחזיק באי תמורת 16.3 מיליון דולר. מדינה הפך למיליארדר לאחר שמכר חברת טכנולוגיה שבבעלותו לוורייזון. עסקה גדולה עוד יותר - שממחישה את הביקוש הגבוה ליחידות דיור על האי - התבצעה באוגוסט האחרון: פנטהאוז מפואר נמכר תמורת 48 מיליון דולר.

לקריאה נוספת:

>>> טדי שגיא רוכש 25% בחברת הבת של אספן גרופ - תצא להנפקה באירופה תוך שנה וחצי

>>> נכנס לארה"ב: טדי שגיא ישקיע חצי מיליארד דולר בפרויקט נדל"ן בפלורידה

>>> טדי שגיא רוכש את ExpressVPN ב-936 מיליון דולר

>>> קייפ של טדי שגיא בהסכם עם מפעילת סלולר של האצ'יסון בהונג קונג

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קרן כהן חזון מנכלית תורפז
צילום: ששון משה

"לתורפז יש פייפליין ענק של רכישות. אני צופה שהקצב יתגבר"

על הביזנס האמיתי של תורפז, על המניה שהמריאה פי 3 בשנה האחרונה ומה צפוי בהמשך, על בעלת השליטה והמנכ"לית, קרן כהן חזון שמצליחה להפוך את תורפז לחברה מרשימה ועל התרומה המשמעותית שלה לבתי חולים בארץ - למה תרמה, והאם היא חושבת שאחרים ילכו בעקבותיה?

רן קידר |

מאי 21 - תורפז מונפקת בבורסה. מחיר המניה באזור 12 שקלים. שווי של קרוב למיליארד שקל. זו תקופה של הייפ בהנפקות ובשוק. תורפז נתפסת כפרוטרום קטנה. אותו תחום פעילות - תמציות טעם וריח ועובדים והנהלה שמגיעים גם מפרוטרום. פרוטרום עשתה אקזיט ענק, אז השוק מתלהב. המניה של תורפז עולה פי 2 תוך חצי שנה כשהחברה מספקת תוצאות טובות ורכישות. היא מצהירה על אסטרטגיה של צמיחה חיצונית לצד צמיחה פנימית-אורגנית. השוק מאוד אוהב את זה כי כך צמחה פרוטרום. 

בשוק של תמציות טעם וריח יש הרבה מאוד עסקים קטנים-בינוניים משפחתיים. תורפז רוכשת ומתרחבת דרכם בגיאוגרפיות. העסק שלה הופך להיות עסק של רכישות ומיזוגים. כן, יש את תחום הפעילות המסורתי-בסיסי, אבל מה שקובע את השווי הוא פעילות המיזוגים ורכישות. הסיבה היא שיש יתרון לגודל. כאשר אתה גדול, אתה נסחר במכפיל רווח של 20 ויותר. כאשר אתה חברה משפחתית קטנה אתה תימכר במכפיל של 5. דמיינו מה קורה כאשר תורפז שנסחרת הרבה מעל 20 (קצב רווחים שמבטא מכפיל רווח של 50 עד 70 לשנה הבאה)  רוכשת חברה במכפיל רווח של 5. הרווח שמגיע מהרכישה מיד אמור לקבל את המכפיל הסביר של תורפז, כלומר - תורפז רוכשת לדוגמה עסק ב-30 מיליון דולר במכפיל 5 ומקבלת אפסייד לשווי כי בעיני המשקיעים  צריך לתמחר את זה (בשמרנות) במכפיל 20 - השוק מעריך את העסקה פי 4, כלומר בשווי של 120 מיליון דולר, כל ההפרש - 90 מיליון דולר הוא מעין גידול בשווי שוק. 

זה רווח מידי ברכישות. יש סיכון קטן שהחברה לא תוכל לשמור על הרווח, אבל יש אפסייד גדול נוסף שנובע מהסינרגיה. אם החברה רכשה ומיזגה ונהנתה מהסינרגיה והגודל שלה לרבות יכולות שיווק ומכירה גדולות, אולי צמצום מפעלים, צמצום מטה ועוד, אז הרווח יגדל, ואז זה לא רווח של פי 4, אלא פי 6. 

וככה תורפז הופכת להיות מכונה משומנת של רכישות והשוק שמבין לאן זה הולך, כבר לא עוצר במכפיל של 20 או 30, אלא מגיע ל-50 ומעלה. 

הדוחות של תורפז לרבעון השלישי היו טובים. המניה כבר ב-58 שקלים, שווי של 6.4 מיליארד שקל. תורפז היא מההנפקות המוצלחות של גל 2021 שהכיל מעל 100 חברות מתוכם אולי 3-4 חברות טובות כשהבולטות בהן - נקסט ויז'ן ותורפז. השאלה הגדולה אם השוק לא מעריך דווקא ביתר את תורפז. המניה רצה בעיקר בשנה האחרונה, אבל היא רצה מהר יותר מקצב הרכישות. גם בתרחישים אופטימיים של רכישות נוספות, קשה לראות את החברה עולה בהכנסות וברווחים פי 3 בשנה הבאה למצב שיוביל אותה למכפיל רווח סביר של 20. במילים פשוטות - התמחור הוא חלום, אבל הנהלת החברה הוכיחה עד כה שהיא בדרך לשם - היא יודעת לרכוש ולמזג  וזה הערך הגדול שלה. 




מאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסייםמאור דואק מנכל מניף קרדיט מניף שירותים פיננסיים
דוחות

משבר אשראי בשוק הנדל"ן - מניף מגלגלת חובות שיזמים לא מסוגלים להחזיר

היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל לעומת כ-421 מיליון שקל ברבעון המקביל והיקף החובות בפיגור זינק פי 3 ל-361 מיליון שקל; הדוח מרמז על מצוקה מתגברת בשוק מימון הנדל״ן: קבלנים מתקשים לקבל אשראי בנקאי, פרויקטים נגררים, ועלויות הבנייה והירידה במכירות מכבידים על יכולת ההחזר

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה מניף

הדוח של הרבעון השלישי שפרסמה חברת האשראי החוץ בנקאי מניף מניף -5.09%  , אחד הגופים המרכזיים במימון ליזמי נדל״ן, מציג תמונה שמרחיקה מעבר לביצועי החברה עצמה. מההתבוננות במספרים, בשינויים במבנה תיק האשראי, ובקפיצות בחובות הנדחים והפיגורים, ניתן לראות את מה שמתרחש כיום מאחורי הקלעים בענף הנדל״ן הישראלי: ירידה במכירות שהובילה למצוקה תזרימית מתמשכת, קבלנים שמתקשים לקבל אשראי בנקאי, התייקרות בעלויות הבנייה, ומשק שבו יותר ויותר פרויקטים זקוקים ל"חמצן כלכלי" כדי לשרוד את הסביבה הנוכחית.

וזו לא הגזמה. על פי הדוח, היקף החובות שמועד פירעונם נדחה בהסכמה בין הצדדים זינק ברבעון השלישי ל-907 מיליון שקל, יותר מכפול לעומת כ-421 מיליון שקל בלבד בתקופה המקבילה. לצד זה, החובות שבהם ההסכם כבר הסתיים אך טרם חלפו תשעה חודשים ממועד הסיום, כלומר חובות שהיו אמורים להיסגר זה מכבר, הגיעו ל-361 מיליון שקל, כמעט פי שלושה משנה שעברה. ביחד מדובר בכמעט 1.27 מיליארד שקל של חובות שנדחו, גולגלו או פשוט לא שולמו בזמן.

כשמניחים את זה מול ההון העצמי של מניף, מתקבלת תמונה מדאיגה יותר: החובות הנדחים והלא משולמים עומדים כבר היום על יותר מפי שניים מההון העצמי של החברה. בסביבה של ירידה במכירות דירות, איחורים במסירות ועלייה בעלויות הבנייה ברקע המלחמה, גם שינמוך קטן בתרחיש ההחזר עלול לדרוש הפרשות משמעותיות בעתיד. מניף אמנם מציגה רווחיות, אבל כשמשווים את ההפרשות לסכום האדיר של החובות שנדחו או לא שולמו בזמן, ברור שהן נמוכות מאוד. הפער בין היקף הדחיות לבין ההפרשה בפועל מעורר סימני שאלה לגבי הסיכון שהחברה לוקחת על עצמה.

מי הם הלקוחות של מניף? 

מדובר לרוב בקבלנים ויזמים שמראש מגיעים למגרש הזה במצב פחות חזק, מי שנזקקים להלוואות חוץ-בנקאיות, לעיתים בריבית גבוהה עם שעבודים שניים, רק כדי להשלים הון עצמי ולצאת לדרך. המודל הזה עובד היטב כשהשוק גודש במכירות ובקצב סגירת עסקאות מהיר שמזרים כספים לחברה. אבל כשהשוק מאבד גובה, עלויות הבנייה מזנקות, המלאים נערמים (נזכיר שהיקף הדירות הלא מכורות מתקרב לכ-85 אלף דירות) והמחירים מתחילים להתיישר כלפי מטה מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת, הלווים האלה הם הראשונים להיכנס ללחץ. כאן בדיוק הסיפור עשוי להפוך ממצוקת אשראי למחנק אשראי.

הדוח מציג כי החברה פועלת במבנה שבו היזם משלם ריבית לאורך חיי הפרויקט, בעוד פירעון הקרן נדחה למועד הסיום. זהו מודל שמסתמך על כך שהפרויקט יתקדם כמתוכנן ויניב תזרים רק בסוף התהליך, בעיקר ממכירת הדירות או מהשלמת הבנייה. לצד זאת, מניף עצמה מדגישה בדוח כי היא מודעת לקשיים המתגברים בענף וכי חלק מההתנהלות השוטפת שלה כולל התאמה של לוחות הזמנים ותשלומים שוטפים ללקוחות שנקלעו לעיכובים. החברה מבינה שהמציאות בענף מורכבת יותר, ולכן במקרים רבים היא בוחרת לדחות מועדי פירעון, לעדכן הסכמי מימון או לאפשר פריסה מחודשת של התחייבויות. במילים אחרות, החברה מודעת לקשיים ובוחרת לדחות אותם, בתקווה שמשהו ישתנה בחודשים הבאים. אלא שהשנה האחרונה הוכיחה שוב שאין אפשרות לסמוך על קצב המכירות. ברבעונים האחרונים כל השוק ראה ירידות משמעותיות במספר העסקאות, שמובילה לדחיות במסירות, גידול במלאים, והעברת הלוואות לסבבי הארכה חוזרים ונשנים.