שנת 2021: המניות זינקו אבל מה עשה האפיק הסולידי?
שנת 2021 הייתה שנה של עליות בשווקי ההון בארץ ובעולם, על רקע ההתאוששות של הכלכלות ממשבר הקורונה. בבליל הדיווחים והנתונים על ביצועי המניות במהלך השנה, הלכו לאיבוד האפיקים הסולידיים, אשר מהווים מרכיב משמעותי בתיקי ההשקעות שלרוב המשקיעים.
האפיק הסולידי, המשיך להיות מושפע במהלך השנה מהריביות האפסיות של הבנקים המרכזיים ככלל ובנק ישראל. לצד זאת, הושפעו חלק מהאפיקים מעלייה של 2.6% במדד המחירים לצרכן, בשנת 2021 עד כה. אלו, הביאו לשוני רב בין האפיקים השונים בתחום, ולכך שחלקן הציגו תשואות שליליות ואפסיות, בזמן שדמי הניהול נותרו על כנן. אז הלכנו לבדוק מה עשו הקרנות המרכזיות, ובמיוחד אגרות החוב הממשלתיות על שלל סוגיה.
מק"מ
מלווה קצר מועד, או בקיצור מק"מ, הוא איגרת חוב ממשלתית, המופקת על ידי בנק ישראל, לתקופה של עד שנה. כך, מדי חודש מנפיק הבנק מק"מ חדש, שמשך החיים שלו הוא שנה. התשואה הממוצעת של קרנות המק"מ בשנת 2021 עד כה עמדה על נתון שלילי של 0.03%, כדמי הניהול הממוצעים עומדים על כ-0.1%.
אג"ח שקלית
אגרות החוב השקליות מונפקת על ידי הממשלה לתקופה של מעל שנה, ומשלמות ריבית קבועה, שאינה צמודה למדד המחירים לצרכן. היתרון של אגרות אלו על פני חברותיה הממשלתיות, תלוי בעיקר ביכולת של המשקיע להעריך האם האינפלציה במשק תרד. במידה והיא אכן תרד, מעבר לציפיות המוקדמות בשוק, הרי שאלו צפויות להניב תשואות עדיפות על פני יתר אגרות החוב הממשלתיות (מק"מ, צמודה ובריבית משתנה).
- אגרת החוב של בריטניה שצנחה ב-70%, והאם יש סיכוי לעלייה?
- גולדמן זאקס מפחית תחזית לתשואת האג"ח - "קנו אג"ח ארוכות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשנה החולפת, הציגו קרנות "אג"ח מדינה שקליות" (ללא מניות), תשואה ממוצעת שלילית של כ-0.26%, כשאלו נעו בין תשואה חיובית של 1.2% לבין תשואה שלילית של 5.6%. דמי הניהול הממוצעים בקרנות אלו נעו בטווח שבין 0.25% ל-1.27%.
אג"ח צמוד מדד
אגרות החוב הממשלתיות צמודות המדד משלמות ריבית קבועה שצמודה למדד המחירים לצרכן. משכך, היתרון של אגרות אלו על פני חברותיה הממשלתיות הן במקרים בהם מדד המחירים לצרכן עולה מעל להערכות המוקדמות בשוק. משכך, הציגו קרנות אג"ח מדינה צמוד מדד, תשואה ממוצעת של 4.2%. דמי הניהול הממוצעים עמדו במהלך השנה בטווח שבין 0.25% ל-1.23%.
קרנות נאמנות שקליות
קרנות הנאמנות השקליות, משקיעות באפיקי השקעה סולידיים קצרים עם מח"מ (משך חיים ממוצע) של עד 90 יום. בכך, הן מהוות פעמים רבות תחליף לפקדונות המסורתיים בבנקים. היתרונות של קרנות אלו, הן שדמי הניהול בהן נמוכים יחסית, והגמישות שנובעת מהעובדה שניתן למשוך את הכספים במהלך כל יום מסחר (בניגוד לפיקדונות הקצרים בבנקים).
- השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים
- הפניקס תשקיע עד מיליארד שקל בפרויקטי אנרגיה של EDF ישראל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
במהלך שנת 2021 עד כה, קרנות הנאמנות השקליות תשואה ממוצעת של כ-0.1%, אשר נעו בין תשואה של 0.2% לתשואה שלילית של 0.08%. דמי הניהול בקרנות נעו בין בין 0 ל-0.3%.
פיקדון בנקאי
- 4.סולידי או מניות או קריפטו זה הימור וכולם יתרסקו.לברוח (ל"ת)י 11/12/2021 23:06הגב לתגובה זו
- 3.אידיוט 11/12/2021 19:55הגב לתגובה זוהמפולת תבוא מהר מאד. מה שעולה, יורד הרבה יותר.
- 2.שגיא 11/12/2021 18:26הגב לתגובה זותעשו גוגול קרנות סל ממשלתי צמוד 5-10 שנים . גם הלא צמוד קונצרני
- 1.גדעון 11/12/2021 18:19הגב לתגובה זוהעיקר שמנהלי הקרנות יחיו טוב. על חשבוננו כמובן.
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל
ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו?
אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.
יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.
מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.
ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית.
- ינאי רצה כדורסל אבל קיבל ניהול - לאן הולכת נופר אנרגיה?
- המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0% מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).
