פלרם - ההכנסות ירדו ב-3%, הרווח ירד ב-13.1%
ההכנסות של חברת פלרם -0.9% ברבעון השני של השנה הסתכמו בכ-472.1 מיליון שקל, קיטון של 3% אל מול הכנסות של 485.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווח התפעולי המייצג של החברה הסתכם בכ-89 מיליון שקל, ירידה של 13.1% אל מול רווח תפעולי מייצג של 102 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
הרווחיות הגולמית של החברה ירדה קמעה לכ-38%, זאת אל מול שיעור רווחיות גולמית של 39% ברבעון המקביל אשתקד. עיקר השחיקה ברווח מיוחסת לגידול בהוצאות המכירה והשיווק ולקיטון שהחברה הציגה בהכנסות.
על פי הנתונים של הרבעון החברה נסחרת במכפיל רווח של באיזור ה-5 בחישוב שנתי של הנתונים - אין ספק שמדובר במכפיל נמוך. אך יש להדגיש שהחברה הרוויחה רבות ממגיפת הקורונה - שגרמה לביקושים מוגברים למוצרים שלה, בעיקר מוצרים ה-Do it yourself ובין היתר ביקושים לכל מיני מוצרים שהחברה יצרה כחלק מהביקושים למגיפת הקורונה.
- 7.יענקלה 31/08/2021 20:43הגב לתגובה זוולא להאמין לכל מה שכותבים בתקשורת.
- 6.דרור 30/08/2021 11:43הגב לתגובה זוסעיף הוצאות אחרות בגובה 33 מיליון בעקבות שערוך מחדש של ההוצאות העתידיות - בעקבות צפי לגידול במכירות.
- 5.אסף 30/08/2021 08:11הגב לתגובה זויפסיק להיות 4. ואז פלרם תהיה שווה 3-4 מיליארד ש"ח.
- 4.בני 29/08/2021 21:02הגב לתגובה זוהדוח של פלרם מצוין. תסתכלו על EBITDA שלא ירד... ותפסיקו להשוות לרבעון שנה לפני, אין עונתיות כאן. תסתכלו על גידול מרבעון קודם. לולא ההוצאות חד פעמיות זה רבעון שיא של פלרם ברווח נקי
- 3.מכירות גדלו (ל"ת)יענקלה 29/08/2021 19:44הגב לתגובה זו
- 2.אנליסט 29/08/2021 19:35הגב לתגובה זולמרות הרוח הנגדית החזקה - עליית מחירי חומרי גלם, זינוק בעלויות ההובלה, קיטון בביקוש למוצרים הקשורים לקורונה (מחיצות, מסיכות) והתחזקות השקל, החברה הציגה תוצאות נהדרות ותזרים חזק. מדהים.
- 1.פעם בעשור 29/08/2021 17:36הגב לתגובה זופעם אחד מביקושים הגדולים שהיו ומצד שני ההכרה ביכולות של החברה ובדינמיות שלה יש מוצרים שלא הכירו אותם לפני המגיפה ועכשיו ....... היא בשיא בכח תשווק (כמו מחסנים/סוככים ) כל הכבוד לפלרם
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- ארית נפלה 20%, טבע זינקה 3%, המדדים שברו שיאים
- חברה לישראל ואייסיאל נפלו עד 7.6%, טאואר איבדה 6.6% - נעילה שלילית בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
