הספאק הישראלי הראשון החל להיסחר וזינק ב-8%. זו הסיבה

הספאק המוכר מארצות הברית עשה עלייה לישראל והתקבל היום בזרועות פתוחות בבורסה המקומית, כאשר חברת הספאק איי ספאק 1 החלה להיסחר היום בבורסה וזינקה ב-8% במסחר.  חברת הספאק נסחרת בשווי שוק של 400 מיליון שקל, דומה לסכום הכסף שגייסה בהנפקה והמינמום הנדרש על פי הרשות והבורסה. מאחר שלחברה אין פעילות כלשהי, כל השווי שלה הוא שווי המזומנים בקופה. אין לה כמובן צפי להכנסות או רווחים כך שלמעשה הזינוק היום במניה הוא בעיקר זינוק של קבלת פנים נחמדה של הבורסה והמוניטין של השותפים בספאק - אשר מקווים למצוא חברה טובה ולהכניס אותה לבורסה מאותה דלת אחורית שהקימו. ספאק הוא למעשה חברה בלי פעילות ממשית, צ'ק פתוח של הר של מזומן שדורש להשקיע אותו. לרוב, מי שעומדים מאחורי החברות הללו הן קרנות הון סיכון או בנקי השקעות, שיחד עם איש עסקים ידוע, משלבים ידיים כדי למצוא פעילות עסקית ולמזג אותה לתוך השלד מלא המזומנים. אם לא מתבצע מיזוג בתוך 24 חודשים מיום ההנפקה, החברה מתפרקת והכסף מוחזר למשקיעים פלוס ריבית, אבל פחות ההוצאות שנדרשו כדי למצוא את ההשקעות. לקריאה נוספת: > נקודת רתיחה: מהן הנפקות ה-SPAC שכובשות את וול סטריט > מדוע הספאק הישראלי שיונפק הוא רעיון להשקעה? > אינוויז, איירון סורס, פיוניר וטאבולה ירדו מאז המיזוג; סוף לחגיגת הספאק? אז המעורבים בספאק הישראלי הם רוני בירם, גיל דויטש, אמיר אפרתי וירון בלוך, שמחזיקים ב-10% ממניות הספאק. לצידם נכנסו גם מוסדיים שונים, ונותר רק לקוות שהספאק הישראלי לא ייפול, כפי שקרה לחלק לא קטן ממקביליו האמריקאיים. היתרון של המשקיעים בספאק (בניגוד למיזוג דרך שלד) הוא שיש לספאק 'מחיר רצפה' להפסד - מאחר שניתן להמיר בחזרה את המניות של הספאק בסכום קבוע מראש, הספאקים לא אמורים לרדת בצורה משמעותית מתחת לסכום הזה, שהוא כאמור הסכום פחות הוצאות חיפוש החברה למיזוג. במקרה של איי-ספאק מדובר ברצפה של כ-2.5%, כך על פי האומדן בטיוטת התשקיף שעומד על 97.5 שקל לכל מניה (לעומת מחיר של 100 שקל ברכישה), כך שכל משקיע שהתאכזב מיעד המיזוג, יכול לצאת בהפסד של כ-2.5%, בהחלט לא נורא עבור השקעת אקוויטי שלא עמדה בציפיות. חשוב לזכור שהאופציה נשארת בידי המשקיע והיא נסחרת בשוק בעצמה ולכן ככל ששוויה גבוה מ-5 שקלים המשקיע שבחר לא להמשיך עם המיזוג יוצא ללא הפסד. המשמעות היא שליזמים יש שנתיים למצוא חברה פרטית שתרצה להצטרף לבורסה בדרך הקיצור של ספאק, כלומר תוך עקיפת ההליך של הנפקה רגילה בדרך של IPO שמחייב את החברה הנכנסת בהגשת תשקיף, וגם לא מאפשר לה להתהדר בתחזיות להמשך ולהגדיל את התיאבון של המשקיעים שמחפשים תשואה מהירה. החברה שתתמזג תדע מראש את שווי השוק שהיא תקבל ואת סכום הגיוס (באמצעות מו"מ מול מובילי הספאק ובניגוד לצורך להתמקח על השווי מול המוסדיים). האם השם של הספאק הישראלי יהיה טוב יותר מהאמריקאי? כמובן, אחרי המיזוג לחברה החדשה - המשחק משתנה והספאק יכול לאבד מערכו לא מעט. לספאקים יצא שם שלילי כיוון שבעוד מדדי הדגל של הבורסה האמריקאית, ה-S&P500 והנאסד"ק עלו מתחילת השנה ב-18% ו-17% בהתאמה, הספאקים נפלו בכמעט 20%, ויש כאלה שהרבה יותר. כך למשל - יש לא מעט ישראליות שהתמזגו לספאק ואז נפלו בעשרות אחוזים: כמו אוטונומו למשל שנפלה ב-40% בתוך שלושה ימים מההנפקה, טאבולה שנפלה ב-22%, אינוויז שנפלה ב-28% וגם איירון סורס שנפלה ב-24% אך בינתיים תיקנה קצת והיא 'רק' במינוס 10%. גם בארץ, מודל דומה של מיזוג הופכי משולש גם להפסדים כבדים במניות של טוגדר 0%  (למשל כאן) ואקסיליון 0% , כאשר על הנפילה של 90% בערך המניה כתבנו כאן באתר לא מעט. אז היום מניית הספאק זינקה וזכתה לקבלת פנים חמה מהבורסה המקומית. לחברה כאמור אין פעילות ולכן היא תיבחן בעיקר על פי החברה שלתוכה היא תמוזג (ואולי גם לפי המוניטין של מי שהקימו אותה). לפני מספר שבועות כתבנו כאן על היתרונות של הספאק הישראלי על פני זה האמריקאי, ואתם יכולים גם להסתכל על הטבלה המסכמת הזו שמופיעה במצגת משקיעים של iSPAC מקור: מתוך מצגת משקיעים של iSPAC האם מודל הספאק הישראלי יוכיח את עצמו? ההוכחה מוטלת כמובן על בירם, דויטש אפרתי ובלוך.