ניפוץ בועה
צילום: Istock

אינוויז, איירון סורס, פיוניר וטאבולה ירדו מאז המיזוג; סוף לחגיגת הספאק?

נראה כי הענף, שעד ממש לאחרונה שבר עוד ועוד שיאים בהיקף ובכמות הגיוסים - קצת הצטנן - עכשיו השאלה היא האם מדובר במכה קלה בכנף, או בסיום החגיגה?
גלעד מנדל | (5)

בשנה האחרונה, אין כמעט משקיע שלא מודע למונח SPAC, שהוא בעצם סוג של שלד בורסאי שבא עם יתרונות וחסרונות. הספאקים נהפכו מהר מאוד לפופולאריים ביותר ובגיבוי סביבת הריבית האפסית נכנסו דרכם לבורסה מספר רב של חברות. מרבית החברות שנכנסו דרך הספאקים הן חברות צמיחה או חברות חלום. 

חברות ישראליות רבות ניצלו את המצב בשביל להיכנס לבורסה דרך הספאקים, בין החברות - טאבולה (סימול: TBLA), פיוניר (סימול: PAYO), אינוויז (סימול: INVZ) ו איירון סורס (סימול IS), דבר שגם תרם לא מעט לקופת המדינה, אבל בתקופה האחרונה נראה כי המוזיקה בחגיגה - קצת נחלשת.

אין סיבה ברורה לירידה בהתלהבות. יתכן שכמו ילד קטן שמספיק להתלהב מהצעצוע החדש שלו וזורק אותו הצידה, גם שוק ההון כבר פחות מתלהב מהספאקים.

את התשואה של החברות, בדרך כלל נכון למדוד מלאחר השלמת המיזוג, שכן לפני זה יש "רצפה" למחיר המניה שמונעת ממנו בדרך כלל ליפול מתחת לעשרה דולרים למניה הודות לאפשרות שניתנת למשקיעי הספאק לפדות את המניה שברשותם תמורת סכום ההשקעה המקורי שעומד בדרך כלל על 10 דולרים למניה.

כך, טאבולה ירדה ב-9.35% לשער של 9.5 דולר, פיוניר איבדה 6.7% ונסחרת ב-9.9 דולר, איירון סורס ירדה ב-12.24% לשער של 10.4 דולר ואינוויז, ראשונת המנפיקות הישראליות דרך SPAC בגל הנוכחי איבדה 9.7% וכעת נסחרת בכ-9.9 דולר למניה.

יש עוד כמה וכמה מיזוגי SPAC מקומיים בקנה, כשברשימה ניתן למנות את אוטונומו, אוטו-טוקס, ארבה, טוקספייס, REE, ואלנס, אינוביד, וכן אלפא תאו שהיום חשפה את השלד עמו תמוזג.

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 5.
    יריב 13/07/2021 18:31
    הגב לתגובה זו
    כולם יודעים שמדובר בבועה. המשקיעים המקוריים מתחזקים את השערים המנופחים כרגע. מיעוט קטן מבין החברות האלה יהפכו לצ'קפוינט הבאה.
  • 4.
    חברות לא רווחיות 09/07/2021 18:43
    הגב לתגובה זו
    חברות לא רווחיות
  • 3.
    ברק 09/07/2021 11:32
    הגב לתגובה זו
    משקיעי ערך ומוסדיים לא ישקיעו בחברה אם היא לא תצמח מספיק ולא יהיו להם נתונים ודוחות כספיים ממספיק רבעונים וספקוליטנים לא ישקיעו בחברה לא מוכרת. אני הייתי מחכה חצי שנה שנה לפני שהייתי מחליט.
  • 2.
    יוסף טל 09/07/2021 06:56
    הגב לתגובה זו
    החברות הללו לא מבינות שלהפוך לספאק זה לא היעד אלא התחלת התהליך. הן עסוקות יותר ב- Linkedin photo opps מאשר בלהבין שתפקידן כחברה ציבורית הוא לתת ערך לבעלי המניות. כדאי שמישהו שם יתעורר.
  • 1.
    ברק 09/07/2021 01:20
    הגב לתגובה זו
    קצת דוחות ויקבלו מעט יותר חשיפה או אולי יהפכו לריווחיות. מבחינת המשקיעים בחו"ל החברות הללו לא מוכרות זה מאוד מסוכן להשקיע בסטארטאפ לא מוכר. מה שחשוב שהחברות מעולות ויכולות לצמוח, הן כבר יקבלו המלצות מהאנליסטים תוך רבעון או שניים.
סטארפייטרס ספייססטארפייטרס ספייס

המניה שהונפקה, זינקה כמעט 400% ונופלת היום ב-60%

ההנפקה הצנועה, היצע מניות מוגבל והיעדר הכנסות הפכו את סטארפייטרס לאחת המניות התנודתיות בשוק ומציבים סימני שאלה סביב השווי שנקבע לה בתוך ימים ספורים

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה חלל

חברת החלל האמריקאית סטארפייטרס ספייס (FJET) נכנסה בשבוע שעבר לשווקים הציבוריים בהנפקה ראשונית צנועה יחסית, אך בתוך ימים ספורים הפכה לאחת המניות התנודתיות ביותר בבורסות בארה״ב. ההנפקה, שגייסה כ־40 מיליון דולר, הציבה את החברה במרכז תשומת הלב, בעיקר בשל תנודות חדות במחיר המניה ובמחזורי מסחר גבוהים במיוחד.


סטארפייטרס החלה להיסחר בחמישי שעבר בבורסת NYSE American במחיר של 3.59 דולר למניה. כבר ביום המסחר הראשון זינקה המניה עד לרמה של 8.5 דולר, כאשר נרשמו תנודות חדות לשני הכיוונים וביום שני נרשם זינוק חריג של כ־371%, שהקפיץ את מחיר המניה לשיא של 31.5 דולר, לפני שמגמת המסחר התהפכה היום (שלישי), כאשר המניה נופלת בכמעט 60% למחיר של פחות מ-14 דולר.


סטארפייטרס מציגה את עצמה כחברה שמחזיקה ומפעילה את צי המטוסים העל־קוליים המסחריים הגדול בעולם. פעילותה מתבצעת ממרכז החלל קנדי בפלורידה, והיא מפעילה שבעה מטוסי F-104 סטארפייטר, דגם שיצא משירות בנאס"א כבר באמצע שנות ה־70.


שלוש שנים בלי הכנסות

החברה לא רשמה הכנסות בשלוש השנים האחרונות, ובשנת 2024 דיווחה על הפסד של 7.9 מיליון דולר. נתונים אלו ממקמים אותה כחברה בשלב מוקדם מאוד, שעדיין לא הוכיחה מודל עסקי יציב. מבנה המאזן של סטארפייטרס מסבך את המצב עוד יותר. לחברה הון עצמי שלילי, כך שההתחייבויות עולות על הנכסים. כתוצאה מכך, יחס מחיר להון של החברה עומד על מינוס כ־160, נתון חריג במיוחד בענף תעופה וביטחון, שבו היחס המקובל נע סביב 2.5–3.7.


גורם נוסף שמסביר את התנודות החריפות הוא היקף המניות הזמין למסחר. מתוך כ־21.7 מיליון מניות קיימות, רק כ־11.1 מיליון הוצעו לציבור בהנפקה. היצע מצומצם של מניות סחירות יוצר תנאים שבהם גם עסקאות בהיקף לא גדול גורמות לתנודות מחיר חדות.


דגל טורקיה שבור
צילום: Getty images Israel

שכר המינימום בטורקיה קופץ ב-27%: מה זה אומר?

העלאת שכר המינימום נועדה לבלום את שחיקת כוח הקנייה על רקע אינפלציה של יותר מ־30%, אך מגבירה לחצים על עסקים, תיירות ויחסי הסחר

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה טורקיה

טורקיה הכריזה על העלאת שכר המינימום הנטו החודשי ב־27% לשנת 2026, לרמה של 28,075 לירות טורקיות - סכום השווה לכ־655 דולר. את ההחלטה מסר שר העבודה והביטחון הסוציאלי, ודאט אישיקחן, והיא תואמת את ציפיות השוק, שעמדו על עלייה בטווח של 25%–30%, על בסיס נתוני האינפלציה העדכניים. ההעלאה משפיעה ישירות על יותר מ־7 מיליון עובדים, המהווים כשליש מכוח העבודה במדינה וכך גם על התיירים, שיצטרכו להתמודד עם מחירים גבוהים יותר.


הרקע להחלטה הוא ירידה מתמשכת, אך עדיין חלקית, בקצב האינפלציה. בנובמבר 2025 עמדה האינפלציה השנתית בטורקיה על 31.1% - הרמה הנמוכה ביותר זה ארבע שנים. מדובר בירידה חדה משיא של כ־75% שנרשם במאי 2024, אך שיעור האינפלציה נותר גבוה משמעותית מיעדי הבנק המרכזי הטורקי, שעומדים על 5% בטווח הארוך ו־16% עד סוף 2026. ההתמתנות באינפלציה הונעה בעיקר מירידה בקצב עליית מחירי המזון והמשקאות הלא־אלכוהוליים, שעמדו על 27.4% לעומת 34.9% באוקטובר, וכן מהאטה מסוימת בעליית מחירי הדיור, שירדו ל־49.9% מ־51%. מנגד, סעיפים אחרים המשיכו להפעיל לחץ כלפי מעלה: מחירי התחבורה עלו ב־29.2%, מחירי המלונאות והמסעדנות ב־33.9%, ובתחום החינוך נרשמה עלייה חדה במיוחד של 66.2%.


במקביל, המדיניות המוניטרית בטורקיה החלה להתרופף בהדרגה. לאחר שהבנק המרכזי החזיק ריבית של 50% ממרץ 2024, החלה במחצית השנייה של 2025 סדרת הורדות ריבית זהירה. בדצמבר הופחתה הריבית ל־38%, כחלק ממהלך שמנסה לאזן בין תמיכה בצמיחה הכלכלית לבין המשך המאבק באינפלציה.


יעד האינפלציה עדיין רחוק

למרות יעד אינפלציה רשמי של 16% לסוף 2026, כלכלנים רבים מטילים ספק ביכולת להשיגו. תחזיות עצמאיות מצביעות על אינפלציה בטווח של 22%–25% בסוף 2026 - רמה גבוהה משמעותית מהיעד המוצהר, במיוחד על רקע העלאות שכר, רפורמות מס ולחצים מבניים במשק.

העלאת שכר המינימום החריפה גם את המתח בין עובדים למעסיקים. האיגוד הגדול טורק־איש בחר השנה שלא להשתתף בוועדת שכר המינימום, במחאה על מבנה הוועדה, שלטענתו אינו מייצג כראוי את האינטרסים של העובדים. המחאה מתרחשת על רקע החמרה בתנאי המחיה: קו הרעב למשפחה בת ארבע נפשות מתקרב ל־30 אלף לירות בחודש, סכום הגבוה משכר המינימום החדש, בעוד קו העוני חוצה את רף ה־90 אלף לירות.