גיל רושינק מנכ"ל אלקטרה נדל"ן
צילום: אורן קהן

אלקטרה נדלן תקבל 6 מיליון דולר ממכירת נכס של הקרן בארה"ב

מדובר בנכס עם 424 יח"ד, אשר קרן ההשקעה במקבצי דיור של אלקטרה נדל"ן השקיעה בה יחד עם משקיע מוסדי אמריקאי 22 מיליון דולר לפני 3 שנים
נתנאל אריאל |
נושאים בכתבה אלקטרה נדל"ן

הקרן הראשונה להשקעות במקבצי דיור בארה"ב של חברת אלקטרה נדלן 1.25% , מקבוצת אלקו 2.04%  (59.63%) מממשת נכס במיאמי, ארה"ב, ב-6 מיליון דולר. המקבץ הניב לקרן תשואה כוללת ביחס להון העצמי (ROE) של כ-166% תוך כ-4 שנים.

הרווחים לאלקטרה נדל"ן מכל התקופה מסתכמים ב-4.7 מיליון דולר, ומתוכם נותר לה להכיר בדוחות לרבעון השני של שנת 2021 ב-1.2 מיליון דולר. השלמת העסקה צפויה להתבצע ברבעון השלישי של שנת 2021. ההון העצמי המקורי שהושקע על ידי החברה עמד על כ-1.3 מיליון דולר. עם השלמת מכירת הנכס, ינבע לחברה תזרים מזומנים חופשי בסך של כ-5.8 מיליון דולר. 

העסקה נעשתה לפי שווי כולל (100%) של 99 מיליון דולר. הנכס נרכש בחודש מאי 2017 ע"י קרן מקבצי הדיור של אלקטרה והשותפה במחיר של כ-61.2 מיליון דולר (חלקה של קרן ההשקעה במקבצי נדל"ן של אלקטרה: 30%) ויש בו 424 דירות. ההון העצמי שהושקע הסתכם לסך של כ-22.8 מיליון דולר, ותזרים המזומנים החופשי שינבע מעסקת המכירה מסתכם ב-43.8 מיליון דולר. בנוסף, לחלוקות שוטפות לאורך ההשקעה בנכס של כ-17 מיליון דולר ובסה"כ הניב הנכס תזרים של כ-60.5 מיליון דולר המשקף שיעור תשואה פנימי שנתית (IRR) של כ-33% ברמת הנכס וכן תשואה כוללת ביחס להון העצמי (ROE) של כ-166% לכל התקופה.

 

גיל רושינק, מנכ"ל אלקטרה נדל"ן: "מדובר בתשואה של כ-33% לשנה ותשואה כוללת ביחס להון העצמי של כ-166% לכל התקופה. תחום מקבצי הדיור בדרום מזרח ארה"ב ממשיך להפגין יציבות ונהנה מסביבה עסקית תומכת מאוד, בין היתר לאור השינויים הדמוגרפים בארה"ב וההגירה החיובית דרומה במפה האמריקאית. אנו ממשיכים לפעול להרחבת והשבחת פעילותינו בתחום זה, לצד כניסה לתחומי הסינגל פמילי והמלונאות בארה"ב".

בשבוע החולף עדכנה החברה כי הקרן השלישית מסיימת את שלב הגיוס, לאחר שהושלם גיוס של כ-980 מיליון דולר. בנוסף, קרן החוב ביצעה עסקה למימון מקבץ דיור בעיר דאלאס, טקסס ב-3.5 מיליון דולר בדרך של הלוואת מזנין הנושאת ריבית אפקטיבית שנתית של כ-11%.

 

בשלוש וחצי השנים האחרונות, גייסה אלקטרה נדל"ן למעלה מ-1.8 מיליארד דולר בארבע קרנות ההשקעה במקבצי דיור בארה"ב ממשקיעים ישראלים ובנוסף גייסה כ-600 מיליון דולר, בעיקר מגופים בארה"ב בעסקאות משותפות לצד הקרנות. בסה"כ גייסה החברה מעל 2.4 מיליארד דולר.

ברבעון הראשון של 2021 דיווחה החברה על הכנסות בסך של כ-63 מיליון שקל ה-NOI עלה ב-13% ל-60 מיליון דולר, ועם עלייה ברווח הנקי לכ-41 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?