אייל שמיר מנכ"ל אייסקיור
צילום: אייסקיור

אייסקיור: בקשה לייצוגית בסך 250 מ' בגין הנחה מופלגת בהנפקה פרטית

משקיע בחברת המכשור הרפואי טוען כי המניה תומחרה בחסר בעת אישור הקצאה פרטית בסך 15 מ' ד', ובכל זאת אושרה ההצעה שסיפקה הנחה של 30% על המחיר יום קודם לאישור. אייסקיור: "בקשה חסרת בסיס; המשקיע לא היה תובע לו בירר מולנו קודם"
איתי פת-יה | (5)

שוויה של אייסקיור מדיקל עלה בחצי השנה האחרונה  פי שבעה ויותר, כשהמניה מדורגת בראש העליות הבולטות בתל אביב בתקופה. אלא שלפי אחד המשקיעים בחברה, בשונה מהשווי כעת, בתחילת החברה תומחרה בחסר, כלומר לפי שווי שלא שיקף את ערכה האמיתי - ובכל זאת האסיפה הכללית אישרה הקצאה פרטית בהנחה גדולה לטענתו. המשקיע, אמיר יוסף בורט, כעת תובע 30 מיליון שקל מהחברה לצד בקשה לתביעה ייצוגית בסך של כ-234 מיליון שקל על נזק למשקיעים נוספים. התביעה מוגשת גם נגד חברי הדירקטוריון, בעל השליטה, ומשתתפי אותה הנפקה.

בהקצאה הפרטית שבלב התביעה, גייסה החברה 15 מיליון דולר בתמורה לכ-35% מהמניות בדילול מלא. מחיר המניה שנקבע היה 0.533 שקל ושיקף הנחה של 20% על מחיר הסגירה הממוצע בשבוע שקדם לאישור הדירקטרויון על ההקצאה. מחיר מניית החברה הממוצע בששת החודשים אשר קדמו למועד פרסום דוח הצעת המדף היה 0.612 שקל, גבוה ב-14.7% מהמחיר בהקצאה. ואולם, כבר ביום שקדם לאישור ההקצאה השער הספיק לעלות ל-0.694 שקל, והמחיר בהצעה שיקף למעשה הנחה של 30% על שער זה.

בעלת השליטה EPOCH השקיעה 7.5 מיליון דולר בהנפקה הפרטית,  קרן ההשקעות האירופאית אלפא קפיטל השקיעה 4 מיליון דולר, קרן הגידור קלובר וולף השקיעה 3.1 מיליון דולר וקרן הגידור קלובר-אלפא השקיעה 400 אלף דולר (השתיים מוחזקות על ידי אותו בעל שליטה).

"בבקשה טוען המבקש, בין היתר, כאילו החברה ביצעה הנפקה פרטית לבעל השליטה ולמשקיעים בהנחה משמעותית על שער המניה באותה העת, כאשר שער המניה לא שיקף מידע מהותי שהיה לכאורה בידי החברה ואף הובא לידיעת המשקיעים וכאילו נפלו פגמים באופן אישור ההנפקה הפרטית באסיפת בעלי המניות של החברה", נכתב בדיווח של אייסקיור.

עוד כותבים באייסקיור כי אין באפשרותם להעריך את סיכוייה של בקשת התביעה, ואולם "מעיון ראשוני בלבד בבקשה (ללא נספחיה שכן הבקשה טרם הומצאה לחברה כדין), מדובר בבקשה חסרת בסיס והחברה דוחה את הנטען בבקשה". כל כך פירטה כי "התיאור העובדתי ומסד הנתונים העומדים בבסיס הבקשה אינם נכונים ו/או אינם מדויקים בלשון המעטה. החברה סבורה כי אם המבקש היה נוקט באמצעים הנדרשים לשם בירור טענותיו מול החברה בטרם הגיש את הבקשה, היה נמנע מלהגישה". לאור אלה, אייסקיור הוסיפה כי היא "שומרת לעצמה את מלוא זכויותיה לתבוע מהמבקש כל נזק שיגרם לה".

תגובות לכתבה(5):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    מיסטר בין 14/07/2021 16:03
    הגב לתגובה זו
    המניה משתוללת היום ועולה בלי שום הודעה
  • דודאברהםandjelכהן 15/07/2021 09:04
    הגב לתגובה זו
    נראה כך ואם אכן כך הרבה יאכלו ת' כובע.
  • 2.
    מכיר את החברה הזו, זו חברה עם מוצר שהוא בלוף מציע לברוח (ל"ת)
    משה - חיפה 06/07/2021 10:34
    הגב לתגובה זו
  • רציונאלי 06/07/2021 13:04
    הגב לתגובה זו
    מי הקשקשן הזה????????? משה מחיפה פלצן........אם יש לך חומר אמיתי ולא פלצנות אז דבר אם לא אז תשתוק ותתנצל
  • 1.
    יודע דבר 06/07/2021 09:49
    הגב לתגובה זו
    אני אוצמר רק מילה אחת ואין לי קשרים עם אף אחד מבעלי החברה- לאסוף
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).