אייל רביד, מנכ"ל ויקטורי
צילום: יח"צ
דוחות

ויקטורי צמחה ב-5% דרך רכישת סניפים, הרווח עלה ב-7% מהכנסות מימון

סניפים שרכשה דוגמת קניון מלחה, קניון אילון ושבעת הכוכבים תרמו משמעותית לשורה העליונה כשמנגד שני סניפים נסגרו בשנה החולפת; הפדיון בחנויות הזהות גבוה ב-17% מב-2019 אך נמוך ב-2.9% מב-2020
איתי פת-יה | (2)

רשת הקמעונאות ויקטורי -0.25%  מדווחת על פדיון למ"ר בחנויות הזהות בסך 9 אלף שקל ברבעון הראשון של 2021 - עלייה של כ-17% מרמות הרבעון הפותח של 2019, אך ירידה של 2.9% מהנתון ברבעון המקביל אשתקד שאופיין בהצטיידות יתר מצד הלקוחות ברקע פרוץ משבר הקורונה.

המכירות בתקופה צמחו ב-5.1% לכ-594 מיליון שקל לעומת הרבעון המקביל, הודות לרכישת חמישה סניפים חדשים, כשהגדולים בהם - קניון מלחה, קניון איילון ושבעת הכוכבים - תרמו תרומה משמעותית להכנסות. מנגד, מאז הרבעון המקביל סגרה החברה שני סניפים, בביג בקרית גת ובצ'ק פוסט חיפה. עוד מזכירים בויקטורי כי במהלך השנה יפתחו שני סניפים חדשים, באשדוד ובבאר יעקב.

הרווח התפעולי לפני הוצאות (הכנסות) אחרות ברבעון הסתכם ל-25.5 מיליון שקל (4.3%  מההכנסות), ירידה מרמה של 29.1 מיליון שקל (5.1% מההכנסות) שנה קודם לכן. 

הרווח הגולמי עלה ב-5% ל-151 מיליון שקל לעומת 144 מיליון שקל בתקופה המקבילה. שיעור הרווחיות הגולמי נותר זהה ברמה של 24.5%. הרווח התקופה הסתכם ל-15.6 מיליון שקל, גבוה ב-7.8% מנתון של 14.5 מיליון שקל ברבעון מקביל, כשיצוין כי השיפור מיוחס ברובו להכנסות מימון בתקופת הדוח. ויקטורי תחלק דיבידנד בהיקף של 12 מיליון שקל בגין התוצאות.

ברשת הדיסקאונט יצרו ברבעון תזרים חיובי מפעילות שוטפת של כ-65.4 מיליון שקל, לעומת תזרים של כ-62.9 מיליון שקל אשתקד. יתרת מזומנים ושווי מזומנים ונכסים פיננסיים לזמן קצר בסוף הרבעון עמדה על כ-155.4, לעומת כ-97.3 מיליון בתקופה המקבילה. ההון העצמי עלה לכ-329.5 מיליון שקל, המהווה 18% מהמאזן.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    לקוח 23/05/2021 14:41
    הגב לתגובה זו
    תרומת הסניפים החדשים יהיו משמעותיים יותר למאזנים ברבעונים הבאיםוזו דעתי
  • 1.
    יאיר 23/05/2021 14:02
    הגב לתגובה זו
    הרבה יותר טובה מרמי לוי הקמצן
בורסה, משקיעים (AI)בורסה, משקיעים (AI)

להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה

על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009

מנדי הניג |

הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P. 

בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר  מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.   

אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.  

השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.

כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד  "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?".  כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות. 

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י 0%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).