"ICL בנקודה בה היא הופכת מחברה בסטגנציה לכזו עם אופק צמיחה ריאלי"
חברת איי.סי.אל (לשעבר כיל) העוסקת בייצור אשלג, כימיקלים, פוספטים ודשנים סגרה את הרבעון הטוב ביותר שלה, בו דיווחה היום על הכנסות של 1.51 מיליארד דולר, EBITDA בסך 295 מיליון דולר ורווח תפעולי של 185 מיליון דולר. "זה רבעון שיא ברוב המגזרים ובפרט במגזר הברום/מוצרים תעשייתיים. החברה הכתה את תוצאות הרבעון המקביל שעד כה היה הטוב בתולדותיה", מציינת אלה פריד, אנליסטית בכירה בלאומי שוקי הון בשיחה עם ביזפורטל.
"מדובר בהישג עוד יותר מרשים בהתחשב בכך שהתמיסות הצלולות שנמכרות לתעשיות הנפט והגז, אחד המוצרים הכי רווחיים במגזר היו נמוכות. מי שפיצו על האובדן הזה היו המכירות לתעשיות הבניה, הרכב והשבבים (הברום של ICL משמש לציפוי שבבים - א.פ)".
מתי נתחיל לראות השפעה מהחוזה בהודו ומרכישת החברה הברזילאית מידי תאגיד קומפאס?
"ברבעון השלישי נראה בצורה מובהקת נראה השפעה של החוזה בהודו, שהמחירים בו הם מעל לאלה שנחתמו ע"י הבלרוסים מול הודו. כרגע אנחנו עדיין לא רואים במכירות האשלג את ההשפעה, אבל יש פוטנציאל משמעותי. למעשה מדובר ב'מכסנית' מאד חיובית בגלל שיש עלייה חדה של מחירי התובלה ולכן זה כל כך טוב שיש עוד אפסייד באשלג במחצית השנייה של השנה".
"לגבי ברזיל – ICL מאד נלהבת, כנראה בצדק, בעניין החברה שרכשה, כי היא רואה אותה מהמובילות בעולם מבחינת איכות. לגבי מועד הסגירה, זה עדיין לא ברור והחברה אפילו לא הכלילה את התחזיות מהחברה בתחזיות שלה ל-2021 מטעמי זהירות. צריך לזכור מה קורה בימים אלה בברזיל, זה אחד המקומות שסופגים את הפגיעה הקשה ביותר בגלל הקורונה. כיל קיבלה הזדמנות בלעדית לרכוש את החברה בגלל המצב הזה, שכן החברה האם של החברה הנרכשת הייתה זקוקה למזומנים".
- איי.סי.אל: עליה של כ-4.6% בהכנסות - הרווח הנקי נשחק
- איי.סי.אל חתמה על חוזים לאספקת כ-1.6 מיליון טון אשלג במחירים החדשים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איך יראה הרבעון הנוכחי ועד כמה המכירות מושפעות מעונתיות?
"כיל באופן חד משמעי מושפעת מעונתיות בחלק החקלאי, וזה לא יכול להיות אחרת. השנה, בגלל האיחור בחתימת החוזה עם הודו ובגלל ביקושים חזקים לאשלג ולפוספט, נראה פחות עונתיות ככל הנראה במגזרי הדשנים והחקלאיים. דווקא מוצרי התעשייה, קרי ברום, צפויים להתחזק לאור המגמות והביקושים שראינו ברבעון הראשון".
ב-ICL אומרים שהם עוברים יותר ויותר לחוזים ארוכי טווח, זה אומר שההכנסות מובטחות על פניו? כמה הם חשופים ללקוחות בחוזים קצרים?
"ההעדפה של כיל לעבור לחוזים ארוכים למעשה נובעת מהרצון לשמור על כמות מכירות בלי ליצור לחצים חריגים מדי על המחיר. הסיבה לכך ברורה. כיל היא מובילה עולמית בברום והיא רוצה לשמור על איזון בענף, ולא ליצור קפיצות חריגות במחיר. כמובן שהיא גם רוצה לשמור על תמחור ברמה יפה כמו כיום. היא לא מעוניינת להקפיץ אותו בטווח הקצר, דווקא בגלל מעמדה בענף. באופן בלתי נמנע כמעט, עקב התחרות מהמתחרים המובילים, ובגלל כושר הייצור המוגבל שלה עשויה להיות השפעה קצרת טווח על המחיר. ברבעונים הקרובים הם מעבירים את החוזים לחוזים ארוכי טווח. בחברה לא חשפו את הנתון אבל אני מעריכה שלפחות מחצית החוזים כיום הם ארוכים – ושוב נדגיש שמדובר על ברום".
יכול להיות שברבעון הראשון סופקה כמות גדולה מהרגיל בחוזה קצר טווח שתספיק ללקוח גם לרבעון הבא, או להמשך השנה, ואז ההזמנות מלקוחות כאלה ירדו ברבעון הנוכחי?
- האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
- היום בבורסה: בנקים, טבע ושבבים
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
"לא. כרגע, המגמות מאד חזקות בענפים העיקריים של כיל, שהם הבנייה, הרכב והשבבים. המתחרים של כיל כרגע חווים קשיי אספקה ולכן זה צפוי להיות רבעון חזק בשבילה. להערכתי, לקראת הרבעון הרביעי, או זה הראשון של 2022, אנחנו עשויים לראות חזרה בפעילות התמיסות הצלולות, וזאת משום שעד סוף השנה הנוכחית יש משמעת גדולה של חברות הנפט והגז למרות התאוששות המחירים, אבל בהנחה שלא יהיו עוד סבבים קשים של קורונה ורמות מחירי האנרגיה ישארו איתנות, נראה חזרה של השקעות וקידוחים – ואז יצטרכו עוד תמיסות צלולות. גם אם חלק מהמגמות תהיינה חזקות פחות בגלל חזרת המתחרים עדיין יהיה להם עוד מגזר עם רווחיות גדולה".
איפה בכל זאת הסיכונים ומדוע התחזית של החברה מתונה?
"הטווח הוא 1.5-1.75 מיליארד דולר של EBITDA, זה נמוך מתחזית הקונצנזוס בשוק שהיו 1-1.92 מיליארד דולר. משום שזו השנה הראשונה שהיא מספקת תחזית, הם מנסים להחמיר ולתת רק את הנתונים שהם בטוחים לגביהם. לכן הם לא לוקחים בחשבון כרגע הקדמה של הרכישה בברזיל ושיפור נוסף בברום גם אחרי שהמתחרים יתאוששו".

מאיר שמיר עשה פי 8 על ההשקעה בלנדבאזז; עכשיו ה-IPO
מבטח שמיר של מאיר שמיר השקיעה 34 מיליון שקל וצפויה אחרי ה-IPO להיות עם החזקה של 280-300 מיליון שקל. רווח פוטנציאלי של כ-260 מיליון שקל, מתוכו כ-130 מיליון שקל אמור להירשם בהמשך
מבטח שמיר החזקות מבטח שמיר 0% היא אחת מחברות ההחזקה הוותיקות והטובות בבורסה בת"א. היא מייצרת תשואות עודפות על פני זמן כשהשווי הנוכחי שלה מסתכם ב-2.5 מיליארד שקל, אחרי מהלך של פי 5 ב-5 השנים האחרונות. בראש החברה עומד מאיר שמיר שבכלל התחיל בתחום הביטוח והפך את החברה מסוג של סוכנות ביטוח לחברת החזקות עפ פעילות רחבה בתחום האשראי החוץ בנקאי דרך מניף, פעילות בנדל"ן דרך שורה של חברות, פעילות באנרגיה דרך החזקה בתחנות כוח והחזקה גם במניות טכנולוגיה.
על פני השנים שמיר ידע לקנות נמוך ולמכור יקר, כשאת עסקת החלומות הוא עשה בתנובה - רכישה יחד עם אייפקס את השליטה ומכירה תוך כמה שנים בשווי כפול. מבטח השקיעה כ-600 מיליון שקל ונפגשה עם כ-1.2 מיליארד שקל, כשמאז ההצלחה הגדולה היתה במניף שהונפקה בבורסה לפני כארבע שנים ומאז שינק שוויה יותר מפי 2 לשווי של כ-1.25 מיליארד שקל. החזקתה של מבטח מסתכמת בכ-600 מיליון שקל, כשהיא גם נהנתה מדיבידנדים שוטפים.
בעשור האחרון הקבוצה משקיעה הרבה בתחנות כוח שהפכו למרכיב הגדול בסל השקעות שלה. זה תחום שדורש סבלנות, ולשמיר יש סבלנות. לפני כשש שנים נכנסה הקבוצה לשותפות בתחנת אלון תבור והיא רכשה מאז נתח במספר תחנות עם תפוקה כוללת שמועכת בכ-1,800 מגוואט. כמו כן, החברה מקימה את תחנת קסם בעלות של מעל 4 מיליארד שקל. גם את תחום האנרגיה ידע שמיר לתרגם לרווחים כשהכניס את כלל להשקעה בתחום לפי שווי של 1.2 מיליארד שקל.
ואחרי תנובה, מימון חוץ בנקאי ואנרגיה, מגיע תורה של הטכנולוגיה. חברת הפינטק לנדבאזז (Lendbuzz), שהוקמה על ידי הישראלים אמיתי קלמר וד"ר דן רביב, ומספקת ניתוח פיננסי טכנולוגי מבוסס AI של לווים בעיקר לסוכניות רכב, מתקדמת צעד משמעותי בדרך להפיכתה לציבורית בוול סטריט. מבטח השקיעה בה 34 מיליון שקל כשההשקעה רשומה בספרים ב-166 מיליון שקל.
- תיק ההשקעות של מבטח שמיר עולה ל־5.4 מיליארד שקל; מגזר הטכנולוגיה מכביד על הרבעון
- אנרג'יאן ושותפות תמר יספקו גז לתחנת קסם תמורת 2.8 מיליארד דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנדבאזז נערכת לגיוס לפי שווי של 1.3-1.5 מיליארד דולר ומבטח מחזיקה בדילול כ-6.6% ממנה. ההחזקה צפויה להיות אחרי ההנפקה בשווי של 280-300 מיליון שקל וזו הצפת ערך מרשימה. פי 8 עד אפילו פי 10 תוך כ-5 שנים.

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים