גיקס: קיטון של 14% בהכנסות לצד מעבר לרווחיות
חברת גיקס 0.29% (אלגומייזר לשעבר) המפתחת מערכות טכנולוגיות לפרסום ושיווק באינטרנט (MarTech) מדווחת על קיטון של כ-14% בהכנסות לצד מעבר לרווח נקי של כ-285 אלף שקל.
הכנסות החברה בשנת 2020 הסתכמו בכ-131 מיליון שקל, קיטון של 14% בהשוואה ל-152 מיליון שקל שנת 2019. הקיטון מיוחס להשפעות משבר הקורונה שהובילו להאטה בפעילות הספק המהותי בכמות החיפושים, ירידה בתקציבי הפרסום העולמיים שהובילו לירידה ב-RPM ומשחיקה בשער הדולר.
בסיכום שנתי, הרווח הנקי הסתכם בכ-285 אלף שקל, לעומת הפסד נקי של כ-43 מיליון שקל בשנת 2019. המעבר לרווח נקי, מיוחס לתהליך ההתייעלות והקיטון בהוצאות התפעול. כמו כן, בשנת 2020 נרשמה ירידה בהוצאות המימון בעקבות פירעון הלוואות אשר תרם גם כן לגידול ברווח הנקי.
הרווח התפעולי, הסתכם בכ-3.3 מיליון שקל, לעומת הפסד תפעולי של כ-6.4 מיליון שקל בשנת 2019 - גידול של כ-152%. לטענת החברה, המעבר מהפסד לרווח תפעולי הינו למרות השפעות משבר הקורונה וזאת הודות לתהליך ההתייעלות שהוביל לקיטון בהוצאות התפעול של הקבוצה.
- דמרי מדווחת על גידול של 22% בהכנסות ברבעון ורווח של 45 מ' ש'
- אחרי השנה החלומית: ירידה של 8% בהכנסות על בד - 371 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ה-EBITDA (רווח תפעולי לפני פחת והפחתות) השנתי הסתכם בכ-9.6 מיליון שקל, גידול של כ-43% לעומת כ-6.7 מיליון שקל בשנת 2019. ה-EBITDA המתואם עמד על כ-10 מיליון שקל, גידול של 14% לעומת כ-8.8 מיליון שקל בשנת 2019.
בחברה הסבירו כי "משבר הקורונה השפיע על השוק בו פועלת החברה בשני כיוונים מנוגדים: מצד אחד, תחום הפרסום הדיגיטלי, בעיקר במהלך רבעון השני והשלישי של 2020 הושפע מירידה בתקציבי הפרסום העולמיים, מירידת הביקושים לשטחי פרסום באינטרנט ו/או ירידה ב - RPM .מצד שני, ההגבלות על התקהלות ויציאה מהבית גרמו לקהל רב לפעול באינטרנט לצורך צריכת מידע ותוכן וכן לצורכי עבודה- מגמה זאת השפיעה באופן חיובי על כמות החיפושים היומית. בסיכום של ההשפעות המנוגדות כאמור, עדיין קיימת ירידה בהכנסות החברה".
בחברה מעריכים לגבי העתיד כי "אם וככל ומשבר הקורונה ימשך ויתעצם להערכת הנהלת החברה עלולה להימשך הירידה ב - RPM וכתוצאה מכך בהכנסות הפרסום של החברה המבוססות על תקציבי הפרסום העולמיים; בתזרים המזומנים מפעילות שוטפת של החברה; שחיקה בהון העצמי, וכן ביכולתה של חברת הבת לינקיורי לחלק דיבידנדים בעתיד. עם זאת, לדעת הנהלת החברה משבר הקורונה לא יפגע ביכולת של החברה לשרת את חובותיה בעתיד לאור פעולות שנקטה וממשיכה לנקוט המאפשרות לה להמשיך בפעילותה העסקית".
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...

טבע מגישה בקשה ל‑FDA לזריקה חודשית לסכיזופרניה
החברה מבקשת אישור לשיווק אולנזאפין בהזרקה תת עורית ארוכת טווח, על בסיס ניסוי שלב 3
טבע מדווחת כי הגישה לרשות המזון והתרופות האמריקאית, ה-FDA בקשה לאישור תרופה לאולנזאפין בהזרקה ארוכת טווח, תחת שם הקוד TEV‑749. מדובר בפורמולציה תת עורית שניתנת פעם בחודש למבוגרים עם סכיזופרניה. הבקשה נשענת על תוצאות ניסוי שלב 3 בשם SOLARIS, שכלל מעקב יעילות ובטיחות לאורך שנה, תוך השוואה לטיפול פלצבו בתקופה הראשונית ובהמשך המשך טיפול בקבוצות מינון שונות. לפי החברה, הנתונים הראו שמירה על יעילות קלינית ופרופיל בטיחות דומה לטבליות אולנזאפין הקיימות, וגם סבילות טיפולית שמאפשרת מתן מתמשך.
מדובר בניסיון ממוקד של טבע לבנות לעצמה מעמד יציב בתחום ה‑LAI זריקות ארוכות טווח, שנחשב לאחד המקומות שבהם יש ערך מוסף אמיתי לחברת תרופות: מוצרים מורכבים יותר, חסמי כניסה גבוהים, ותמחור טוב יותר מגנריקה רגילה. זה גם משתלב עם המסר שטבע מנסה להעביר בשנים האחרונות: חיזוק הצינור החדשני, גיוון ההכנסות, ופחות תלות במחזוריות של תחרות על מחירים.
אולנזאפין הוא טיפול ותיק ומרכזי בסכיזופרניה, עם שימוש רחב בעולם בגלל יעילות גבוהה ויכולת לייצב סימפטומים. אבל הטיפול היומי סובל מחיסרון בסיסי: בעיית היענות. סכיזופרניה היא מחלה כרונית עם תקופות רגיעה ונסיגה, ובפועל רבים מהמטופלים מפסיקים טיפול חלקית או לגמרי, מה שמוביל להחמרה ולחזרה לאשפוז. כאן נכנסת הזריקה החודשית, רעיון שמכוון להפחית את הצורך בנטילה יומיומית ולהקטין את הסיכון ל”חורים” בטיפול. אם כי חשוב לזכור שגם זריקה אחת לחודש דורשת מסגרת רפואית יציבה ומעקב, ולכן היא לא פתרון קסם לכל מטופל, אבל עבור אוכלוסייה רחבה היא יכולה לשנות את התמונה.
בטבע מדגישים שהמוצר מיועד לתת מענה לפער מוכר בשוק: חולים שמגיבים טוב לאולנזאפין אבל מתקשים להתמיד בכדורים.
לאחרונה ה-FDA רשות המזון והתרופות האמריקאית אישרה להרחיב את השימוש בתרופה יוזדי (Uzedy) של טבע גם לטיפול בחולי הפרעה דו-קוטבית בגילאי 18 ומעלה. התרופה, שהושקה במאי 2023 ואושרה עד כה רק לטיפול בסכיזופרניה, מציגה כעת פוטנציאל מסחרי רחב בהרבה. יוזדי היא זריקה תת-עורית המבוססת על ריספרידון בתצורת שחרור מושהה, שפותחה בטכנולוגיית SteadyTeq של חברת מדינסל הצרפתית. הטכנולוגיה מאפשרת שחרור מבוקר ואחיד של החומר הפעיל, כך שהשפעתו מתחילה תוך 6-24 שעות מההזרקה ונמשכת כחודש שלם.
- אופנהיימר: אפסייד של 30% בטבע
- האם טבע היא הזדמנות? סמנכ"ל הכספים של טבע: “הוכחנו שהאסטרטגיה שלנו עובדת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
האישור החדש מאפשר שימוש ביוזדי כטיפול בודד או בשילוב עם ליתיום או Dyzantil, ופותח בפני טבע שוק של כ-3.4 מיליון אמריקאים הסובלים מהפרעה דו-קוטבית. המחלה, הידועה גם כמאניה-דיפרסיה, מהווה אתגר טיפולי מורכב בשל התנודתיות הקיצונית במצבים הנפשיים ושיעור ההיענות הנמוך לטיפול מתמשך. הזרקה חודשית כמו יוזדי מפחיתה משמעותית את שיעור ההפסקות בטיפול ובכך מצמצמת את הסיכון להחמרות במצב הנפשי, התקפים, אשפוזים ואף ניסיונות אובדניים. על פי נתוני טבע, 80% מהחולים שעוברים מטיפול אוראלי ליוזדי ממשיכים בטיפול בהצלחה.
גיא ברנשטיין , פורמולה מערכות, צילום: רשתותאקזיט עצוב לעובדי סאפיינס - גיא ברנשטיין ורוני על-דור התעשרו וכמה הם קיבלו?
ברנשטיין, מנכ"ל ולמעשה בעל השליטה בפורמולה, הוא הדוגמה הכי טובה בארץ לשלטון המנהלים - יצר לעצמו דרך אופציות (למרות שבחברת החזקה אין מקום לאופציות) הון של כ-200 מיליון דולר; 4,800 עובדי סאפיינס ביחד לא מקבלים חלק קטן ממה שהוא מקבל באופציות בשנה
בזמן שהנהלת פורמולה ובראשה גיא ברנשטיין חוגגים את האקזיט בחברה הבת - סאפיינס, ובמקביל להתעשרות יוצאת דופן של ברנשטיין שממנכ"ל שכיר הפך להיות בעצם בעל שליטה בפורמולה עם שכר פנומנלי והקצאת אופציות נדיבה (לעצמו), הוא לא דאג לעובדים (הרחבה: שכר העתק של גיא ברנשטיין ואיך זה שהוא בפועל בעל השליטה בפורמולה?
הוא יכול להתחמק ולהעביר את האחריות לרוני על-דור, מנכ"ל סאפיינס כבר 20 שנים, אבל האחריות של שניהם. גם על-דור דאג להתעשר ולחלק לעצמו אופציות, אבל בעוד שברוב האקזיטים אנחנו שומעים על התעשרות של העובדים זה לא קרה.
מצד אחד זה מקומם כי פורמולה היא האחרונה שאמורה להקצות אופציות למנהלים שלה - זו חברת החזקות, ובחברת החזקות מי שמזיז את הפעילות והרווחים הם החברות למטה. מעבר לכך, אם כבר יש בקבוצה מדיניות של חלקוה מאוד נדיבה למעלה, אז הקיצוניות בין הראש לבין עובדי סאפיינס קשה לעיכול. ברנשטיין מקבל שכר בשנה של 37 מיליון שקל, הוא שווה כ-200 מיליון דולר דרך אופציות ומניות שחולקו לו, והוא שווה יותר מכל 4,800 עובדי סאפיינס. לא הגיוני.
כל עובדי סאפיינס מחזיקים נכון לסוף 2024 ב-43 אלף מניות בסכום נמוך מ-2 מיליון דולר. החברה לא חילקה מניות בשנה שעברה, ונראה שהיא לקראת חיסול ההטבות דרך מניות:
- היום בוול סטריט - מניית ה-AI שצונחת למרות דוחות טובים ומה קורה בחוזים עתידיים?
- סאפיינס נמכרת בפרמיה של 48%: הרוכשת - קרן ההשקעות Advent
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
