אייס
צילום: תמר מצפי

הפעם ההנפקה תצא לדרך? רשת ACE בדרך לבורסה בתל אביב

השווי המסתמן - 400-500 מיליון שקל; קרן קדמה בעלת השליטה נערכת להנפקה בחודשים הקרובים. התוצאות השתפרו בעקבות משבר הקורונה - ההכנסות ב-2020 660 מיליון שקל והרווח 36 מיליון שקל 
איתן גרסטנפלד | (3)

רשת מוצרי הבית אייס (ACE), פרסמה הבוקר תשקיף השלמה לקראת הנפקת מניות בבורסה בתל אביב, שמובילה בעלת השליטה קרן קדמה (98%). החברה, טרם פרסמה את הסכומים שבכוונתה לגייס, וכן את השווי לפיו תבקש להנפיק. אך, ההנפקה צפויה לצאת לדרך במהלך השנה הקרובה, לאחר שלפני כשנתיים וחצי ירדה בעלת השליטה מכוונתה לבצע הנפקה.

הצטרפו לעדכונים שוטפים על האירועים המשמעותיים היום בבורסה - בערוץ הטלגרם של ביזפורטל

הרשת, פועלת בחום הקמעונאות, ומפעילה 34 סניפים בפריסה ארצית, הפועלים תחת המותגים ACE, Depot Auto ו-Electric Ace. חנויות הרשת, משווקים מוצרים לשדרוג ותחזוקת הבית, החצר והרכב.

בשנת 2017 נרכשה הרשת על ידי קרן קדמה מחברת אלקטרה צריכה תמורת 145 מיליון שקל, ולפי  שווי חברה של כ-190 מיליון שקל. לפני כשנתיים וחצי, פעלה הקרן להנפיק את הרשת בבורסה בתל אביב לפי שווי של 330 מיליון שקל "לפני הכסף". אלא, שהכתף הקרה שקיבלה מצד המשקיעים, הביאה את הקרן לסגת מהמלך. אלא שכעת יקוו בקרן לזכות לרוח גבית בעקבות משבר הקורונה, הן בשל השיפור בתוצאות והן בשל המציאות שנוצרה בשווקים. על פי ההערכות בשוק, הפעם ההנפקה תצא לדרך וצפויה לקבל ביקושים גבוהים מצד הגופים המוסדיים.

אך הרומן של החברה עם הבורסה החל עוד קודם לכן, והיא אף נסחרה בה בעבר ללא הצלחה גדולה. הרשת, הונפקה בשנת 2007, אך סבלה מתוצאות חלשות והפסדים כבדים, שהביאו אותה להליך הקפאת הליכים, שנבעו מחובות כבדים. עד שבשנת ב-2014 הועמדה למכירה, ונרכשה לבסוף על ידי אלקטרה צריכה תמורת 129 מיליון שקל.

שיפור בתוצאות הרבעון השלישי

את הרבעון השלישי של 2020 סיימה החברה עם הכנסות של כ-193.7 מיליון שקל, גידול של כ-29% בהשוואה לכ-149.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורה התחתונה, דיווחה החברה על רווח נקי של כ-13 מיליון שקל, קפיצה של כ-160% לעומת כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. 

הרווח הגולמי ברבעון השלישי 81.6 מיליון שקל, עלייה של כ-22% בהשוואה לכ-66.7 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח התפעולי, הסתכם בכ-20.2 מיליון שקל, גידול של כ-104% לעומת רווח תפעולי של כ-9.9 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד עולה מטיוטת התשקיף המתפרסמת לקראת ההנפקה, כי הכנסותיה השנתיות של החברה לשנת 2020 צפויות להסתכם בכ-660 מיליון  שקל, צמיחה של כ-15% לעומת 2019, וכי הרווח הנקי שלה בשנת 2020 צפוי להסתכם בכ-36 מיליון שקל.

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 3.
    אחד שמבין 04/01/2021 15:40
    הגב לתגובה זו
    הרי החברה פעמיים לא צלחה הנפקות ונצא מנקודת הנחה שהביצועים של השנה האחרונה ימשכו גג עוד שנה ואחכ הכל יחזור לקדמותו, אז למה לי להשקיע על ביצועים שנבעו מאירוע חד פעמי שעומד להיגמר?
  • 2.
    אלון 03/01/2021 18:47
    הגב לתגובה זו
    לא כמו הרשת הכושלת הום סנטר. עניין של ניהול...
  • 1.
    arye 03/01/2021 14:21
    הגב לתגובה זו
    החברה פותחת את רוב סניפיה בשבת, מה שגורם להפסדים גדולים, ההפעלה בשבת היא יקרה, ורוב הדתיים מחרימים את הרשת שמחללת שבת, יש סיכוי שיהא חרם גמור!! מצד הדתיים שרוצים מדינה יהודית ששבת זה יו המנוחה!!
סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:


סייברוואן יעקב טננבוים
צילום: איציק בירן, צילום מסך אתר יוניקורן טכנולוגיות
הלך הכסף

100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים

אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים

רן קידר |
נושאים בכתבה סייברוואן

חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה  - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.

סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות  קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל. 

הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט. 

בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.      

סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל: