שוק הקנאביס צומח, אבל BOL ושיח מפגרות מאחור
שוק הקנאביס צומח. זו עובדה. מספר המשתמשים גדל, המכירות גדלות. אבל השוק הזה לא הומוגני. יש חברות שצומחות ויש חברות שמדשדשות ויש גם כאלו שפעילותן יורדת. הסיבה להטרוגניות היא בעיקר - היכולת לזוז תוך כדי תנועה. השוק הזה משתנה במהירות - כן ייבוא, לא ייבוא; כן ייצוא, לא ייצוא. אין עדיין רגולציה ברורה. אין עדיין שוק ברור. יש שאלות פתוחות - חלוקה בין ייבוא לייצוא; לגליזציה; מה יימכר ומה ייאסר לשימוש. זה שוק דינמי שמתגבש ומתהווה ממש עכשיו, ולכן מי שיהיה זריז וחכם מספיק כדי להיות גמיש מחשבתית ותפעולית, יישאר. האחרים אולי יישארו, אבל לא יהיו בולטים.
הדוחות של שיח מדיקל -1.87% מאתמול מבטאים בעיה גדולה. חברה לא יכולה לדווח על ירידה של 42% בהכנסות מרבעון לרבעון בשוק צומח (ירידה ל-6.6 מיליון שקל בלבד). זו בעיה ניהולית, זו בעיה של קריאה לא נכונה של השוק. אולי זה קיבעון מחשבתי. המוצרים של שיח איבדו נתח שוק, והחשש שזה לא ישתפר ברבעונים הבאים. אז עם כל ההייפ סביב אישורי ייצוא וכו', אם בבית לא הולך לחברה, מי אמר שהיא תצליח בחו"ל? (להרחבה על הדוחות המאכזבים)
בהמשך פרסמה עמיר שיווק 0.12% דוחות שחשפו את התוצאות של BOL שבה היא מחזיקה כ-39% (בדילול מלא - 27%). עוד אכזבה. חברת קנאביס מובילה שמייצרת ומייבאת, שיש לה קשרים מצוינים עם מערכי ההפצה ללקוחות - לאון קופלר מחזיק בנתח משמעותי ב-BOL והוא בעל השליטה בסופרפארם. החברה אומנם מכרה ברבעון במעל 24 מיליון שקל ובתשעת החודשים מעל 62 מיליון שקל, אבל גולמית בקושי הרוויחה (בנטרול שינויים בערך המלאי) ובשורה התחתונה הפסידה מעל 10 מיליון שקל. כל זה היה ברבעון אחד. אגב, ל-BOL יש מוצרים מיובאים שאחראים על נתח משמעותי של המכירות והן הופסקו/ יופסקו להימכר בגלל תקני איכות. כך שייתכן שגם הרבעונים הבאים יהיו חלשים.
הרבעון הזה אמור להיות נהדר לחברות הקנאביס, אך כאמור לא לכולן. למי כן? הנה רמז עבה מאוד מהדוחות של עמיר שיווק שמסבירה שקצב גידול הפעילות של BOL לא יהיה בהתאם לציפיות הקודמות (האופטימיות) בגלל ייבוא מתחרה, בגלל תחרות עולמית בשווקים בעולם (בעיקר תחרות קנדית) ועל רקע קצב גידול נמוך בארץ ממה שהעריך משרד הבריאות. "הפרשות למלאי נבעו בעיקר מהצטברות מלאי שלא ניתן לשווקו בעתיד הנראה לעין", כותבים מנהלי החברה ומוסיפים את הסיבות: "לאור כמות התוצרת המיובאת הולכת וגדלה בשוק הישראלי, על חשבון התוצרת המקומית ולאור הגידול של שוק הקנאביס הרפואי בישראל בקצב נמוך מתחזיות משרד הבריאות, וכן בשל קושי בשיווק לחו"ל של כמויות מסחריות משמעותיות, עקב כניסת מתחרים רבים, בעיקר קנדיים, וקצב גידול איטי של שוק הקנאביס הרפואי במדינות אירופה המובילות, גם בשל השפעות הקורונה".
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במילים אחרות - BOL נפגעה מייבוא קנאביס על ידי המתחרות. BOL גם מסבירה שאין טעם לייצא כי התחרות בחו"ל גם גדולה, בעיקר על ידי גופים קנדיים. BOL מחזיקה רמות גבוהות של מלאי. אם עד לאחרונה דיברו על ביקוש גדול מההיצע, עכשיו כבר מדובר על היצע גדול מהביקוש. זה מצריך זהירות לגבי התחום כולו, במיוחד כשאולי הצמיחה - כך לפחות טוענים ב-BOL - נמוכה מציפיות משרד הבריאות; וזה מצריך הבנה בסוג הפעילות של הפירמה. על פניו נראה שהיצרניות נפגעו הכי הרבה, וייתכן שהיבואניות (שרובן גם יצרניות) ייפגעו פחות, אם בכלל.
- 10.דני 29/11/2020 18:30הגב לתגובה זואני מסכים שלשיח יש בעיה אמיתית, יכולת ייצור נמוכה ומוצרים נחותים לעומת הייבוא, אבל זו בעיה של כל השחקנים הישראלים , לעומת זאת BOL עדין מוכרת יותר מכל השחקנים האחרים ומובילה את השוק, מצד שני היא איבדה את המנכ"ל שלה שהוא האחראי להביא אותה לעמדת ההובלה בשוק ומי שהוביל אותה מהמקום של החברה הקטנה בשוק להיות המובילה והכי גדולה בארץ. ככה זה כשהרועה הולך, הכבשים מתפזרות.
- 9.אוריה 29/11/2020 01:18הגב לתגובה זוהאיכויות של הקנביס שלהם , נמצאים באיכות לא טובה זה מה שגורם למשתמשים בקנביס רפואי לא לקנות את המוצרים באיכויות ירידה ודוחה . אז עכשיו תבינו מאיפה הירידה ברווחים .
- 8.עידו 27/11/2020 15:13הגב לתגובה זוזה מייצר שוק של קומודיטיז
- 7.מעניין .תודה. (ל"ת)אבנר 27/11/2020 12:16הגב לתגובה זו
- 6.מתי תפנימו רק זה יעלה מאות אחוזים השאר במקרה בטוב 27/11/2020 11:23הגב לתגובה זומתי תפנימו רק זה יעלה מאות אחוזים השאר במקרה בטוב ישארו במקום בקושי
- 5.מה עם אינטליקה? (ל"ת)יוסי 27/11/2020 11:23הגב לתגובה זו
- 4.אנונימי 27/11/2020 11:04הגב לתגובה זולעומת היבוא מקנדה
- 3.אין כמו אינטרקיור (ל"ת)דני 27/11/2020 11:02הגב לתגובה זו
- 2.ערן 27/11/2020 10:39הגב לתגובה זווסגרו חוזים
- 1.אינטרקיור פגעה בהם קשות (ל"ת)אנונימי 27/11/2020 10:20הגב לתגובה זו
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
אקסל לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
