מציעים לכם השקעה עם תשואה שנתית של 12% בשנה בנדל"ן בלונדון ואומרים לכם "אל תהיו פראיירים, זו הזדמנות חד פעמית". תזהרו. אולי זו השקעה טובה, אבל תבינו למה אתם נכנסים. מסתבר שרוב ההשקעות האלו נגמרות אחרת לגמרי מכפי שמציגים לכם בתחילת הדרך. ומה זה ההשקעות האלו? השקעות אלטרנטיבות.

כולם זורקים לחלל האוויר את "השקעת הקסם" - השקעות אלטרנטיביות (Alternative Investments). סוג של פתרון פיננסי מופלא שבעזרתו ניתן להגדיל את התשואות ולהוריד את הסיכון הכולל של תיק ההשקעות. אין לכם במה להשקיע, האפיקים הסולידיים כבר לא מייצרים תשואה, רוצים לגוון את התיק? מה הבעיה - השקעות אלטרנטיבות. האמת היא  אחרת. כפי שראינו כבר, אין תשואה ללא סיכון ומעבר לכך, השקעות אלטרנטיביות אינן בהכרח מבטאות פיזור סיכונים ממשי ולעיתים קרובות אפילו פוגעות בתשואות ומגדילות את הסיכון. תכרו - בעולם ההשקעות אין מתנות חינם.

מה זו השקעה אלטרנטיבית?

למרות שמדובר על מונח מאוד נפוץ, מעטים מגדירים אותו בצורה עקבית. השקעות אלטרנטיביות הינן השקעות שנעשות שלא במסגרת של שוק ההון המוכר. הן השקעות שמחוץ לגדר; השקעות שלא בניירות ערך שיש בהן מסחר ציבורי וחופשי (בניגוד למניות ואגרות החוב המוכרות). המאפיינים הקלאסיים הינם: חוסר סחירות, חוסר נזילות, ללא שוק (או בורסה), ללא פיקוח משמעותי ולרוב עם עמלות תיווך מאוד גבוהות (מפורשות או מוחבאות).

אולי עוד מאפיין מרכזי אך מעט צדדי הינו שלהשקעות אלו יש גדודים של שכירי חרב מאומנים, שיעשו הכול (אבל ממש הכול), על מנת לשכנע אתכם לשים מכספכם על קרן הצבי. הם מקבלים עמלות שמנות, וכמו אנשי שיווק מאומנים הם טובים מאוד במלאכת השכנוע שלהם. עליהם וורן באפט פעם אמר: רווחים באים, רווחים הולכים, אבל שכר הטרחה קיים לעולם!

• פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

אז במה בעצם משקיעים?

על מנת להמחיש את הרעיון של השקעות אלטרנטיביות נעשה מיפוי בסיסי שלהם, לארבע קבוצות: השקעות ישירות, קרנות גידור, קרנות הון סיכון ואוספים. חשוב לציין כי השקעה בסחורות (נפט, קפה, מיץ תפוזים קפוא וכו'), בכסף ובזהב וכן במטבעות (יורו, יואן וכו') - אינן השקעה אלטרנטיבית, שכן להשקעות אלו יש ניירות ערך סחירים ושוק גדול, חופשי ומפותח.

השקעות ישירות

השקעות ישירות הן כל השקעה הונית (במניות) שנעשית ללא התיווך הקלאסי של שוק ההון, ושל מסחר ציבורי וחופשי. מדובר על השקעת הכספים בחברות פרטיות ודרך שותפויות בתחומים עסקיים כמו נדל"ן מניב (מסחרי או למגורים) שלא דרך קרנות REIT סחירות, נדל"ן יזמי; וכן השקעות בתחומים כמו תשתיות אנרגיה, חשמל, מים, תחבורה, בתי-חולים ועוד. בנוסף, ניתן להשקיע ישירות גם בעסקי זכיינות. המשקיעים דרך שותפות מזרימים את ההון לרכישת הזיכיון ומישהו אחר עוסק בניהול היום-יומי.

כמו כן, בעולם יש תת תחום מאוד מפותח להשקעות הישירות בתחום חכירת ציוד ומכונות (קניה והשכרה) לבניה, למטוסים, לשדות תעופה (תחום ש-"תמיד צפוי רק לעלות ולעלות, ללא תלות בכלכלה הריאלית"... עד משבר הקורונה).

• רואה החשבון שניצח את מס הכנסה - ולמה זה חשוב לכם?
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• טופס הפנסיה שעלול להפוך למוקש מס

חלק מהשקעות אלו נעשות בשיטת המימון שנקראת LBO) Leveraged Buy Out) או רכישה ממונפת. בשיטה זו נוטלים הלוואות גדולות לביצוע הרכישה, תוך שיעבוד נכסי החברה הנרכשת (לטובת החזר ההלוואה). שיטה זו כוללת סיכון מובנה גבוה מהרגיל, ויוצרת לחץ תזרימי ממשי להצלחת העסקה. אין הרבה מקום לטעויות.

קרנות הון סיכון

קרנות הון סיכון הינן מרכזי השקעות שמחפשות חברות בתחילת דרכם, בעיקר בתחומים החדשניים של טכנולוגיה ורפואה (ביו-טק). הן סוקרות ומשקיעות במאות חברות הזנק מבטיחות במטרה לזהות את הגוגל, האפל או האמאזון הבאים. מובן מאליו שחלק גדול מהכספים המושקעים יורדים לטמיון, ורק אחוז מזערי מהחברות מצליחות, וגם אז לעיתים קרובות רק במידה בינונית.

הלוואות חברתיות (Peer to Peer Lending) או בקיצור P2P הינו תחום אמנם מרתק שבו משקיעים בפלטפורמת אשראי "מתוחכמת" שמאפשרת הלוואות ישירות (אשראי צרכני או עסקי), ללא בנקים וללא חברות כרטיסי אשראי. בישראל יש כמה חברות שכאלה והן מגייסות בשם השקעות אלטרנטיביות הרבה מאוד כסף. המודל הטכנולוגי שלהן מעניין כשלעצמו וראוי ליישום בקנה מידה גדול. אולם נראה כי אין בישראל את העומק והמרחב, בשלב זה, של ציבור מספיק גדול, על מנת שמערכות שכאלה יבצעו פיזור סיכוני אשראי מספיק נרחב ויעיל מבחינה סטטיסטית. התוצאה היא שהם נותנים הלוואות לאותם סוגי אנשים, וכשיבוא המשבר (או יעמיק), חלק גדול מהלווים יתקשו לעמוד בתשלומים. היינו, ההבטחה לפיזור סיכוני אשראי הינה נכונה בתיאוריה, אבל ביישום בישראל היא לוקה בחסר.

קרנות גידור

קרנות גידור הינן קרנות השקעה פרטיות, הבנויות לרוב במסגרת משפטית של שותפות, בהן לשותף המנהל יש זכות בלעדית לבצע עם כספי הקרן ככל העולה על רוחו. מדובר על תחום אפל של עולם ההשקעות, שבו אין כמעט פיקוח רגולטורי (בהשוואה למשל לקרן נאמנות), והעמלות של מנהל הקרן (לרוב - 2% עמלה תפעולית שנתית ו- 20% מהרווח הצבור) אינן בהכרח יוצרות תמריץ ממשי המכוון לצרכי המשקיעים. עם זאת, קיימות קרנות גידור רבות שרוב הכספים שלהן מושקעים בנכסים סחירים וכן הן מאפשרות נזילות יחסית מהירה. כלומר, זה הופך אותן לסוג של השקעה קרובה לסחירה ונזילה, ואז לא מדובר בהשקעה אלטרנטיבית, אלא בסוג של השקעה במכשיר שמשקיע בסופו של דבר במכשירים קיימים בדוק ההון. 

קרנות הגידור מאופיינות בחופש נרחב וחלקן מנסות ליצור רווחים גם בשווקים עולים וגם ביורדים. חלקן במינוף מאוד גבוה (נטילת הלוואות גדולות) ושימוש נרחב בנגזרים פיננסיים (אופציות וחוזים עתידיים). ראוי לציין כי אין הכרח שקרן גידור עוסקת בתחום הגידור כלל ועיקר, מדובר על מיתוג מצוין, שדומה למה שנעשה בישראל בתחום ביטוח מנהלים (זה לא ממש ביטוח, ולא ממש מיועד רק למנהלים).  

אוספים

אוספים הינם משפחה רחבה של השקעות בתחומי האומנות, היין, בולים, מכוניות אספנות וכו'. חלק מקבוצה זו הינו השקעות בנכסים פחות מוחשיים כמו רכישת פטנטים, סימני מסחר וזכויות משפטיות עתידיות. יש תחום נרחב של משקיעים בחו"ל, שמחפשים לרכוש מוצרי יוקרה ייחודיים (כמו: נעלי ספורט מעוצבים וממותגים בייצוא מוגבל), רק על מנת לשמור אותם במחסן גדול ולמכור אותם בעתיד ברווח גדול.

העדר נזילות וחוסר שקיפות

הצד השווה של רוב הקבוצות שראינו הוא שהם השקעות עם חוסר בנזילות (לא ניתן להוציא את הכסף במהירות) ורמת שקיפות נמוכה. לרוב אין דוחות כספיים מבוקרים. אין רגולציה ופיקוח. לרוב אין דיווחי עבר. אין שוק מפותח וברור שיכול להגדיר מחיר הוגן להשקעה. המשקיע הנכנס לתחומים אלו אינו נהנה מהגנות הבסיס שיש בכל שוק הון מפותח: הוא אינו יודע מה המחיר המוסכם של הנכס, לא יודע היכן מחביאים לו עמלות תיווך מוסוות, ולא מבין מספיק בתחום על מנת לדעת מה הסיכוי האמיתי להצלחה ולכישלון.

אז למה אנשים מתפתים להשקיע בהשקעות אלטרנטיביות?

רמת התחכום והיצירתיות של מתווכחים פיננסים, המנסים לשכנע משקיעים תמימים להיכנס לתחום אינה יודעת גבולות. הטענה הבסיסית הינה שמדובר על תחום שיש לו קורלציה נמוכה עד שלילית לשוק המניות הכללי. לפי טענה זו השקעה אלטרנטיבית מהווה משקולת נגד ליתר ההשקעות בשוק ההון, שתעזור לנו במקרה של משבר פיננסי כוללני. כפי שראינו בשבוע שעבר (לא לשים את כל הביצים בסל אחד ואיך להימנע מטעויות נוספות בניהול הכסף שלכם?) המתאם הנמוך או השלילי לעיתים נעלם בעתות משבר. יתרה מכך, הקורלציה הנמוכה מקטינה את התשואות בתקופות הטובות (שוק שורי) ולאחר מכן מגדילה את ההפסדים בתקופות הפחות טובות (שוק דובי).

הטענה הרווחת השנייה היא שמדובר על סוג חשוב של פיזור סיכונים, שמאפשר להשיג תשואות עודפות, במיוחד בתקופה כל כך מאתגרת של ריבית אפסית. גם כאן צריך להיזכר כי אין תשואה ללא סיכון, וכי התשואה העודפת האפשרית (אם תתממש) כוללת גם סיכון מאוד משמעותי להפסד ההשקעה. ריבוי העמלות (תמריצי שיווק אגרסיביים), חוסר הנזילות וחוסר השקיפות יוצרים כר נוח להרבה השקעות שלא ניתן לאמת אותם כהשקעות הוגנות ואפילו אמיתיות.

טענה נוספת ששומעים מפעם לפעם הינה הטענה שמדובר על מודל מקצועי מאוד מוכר, שמונהג על ידי קרנות ההשקעה של האוניברסיטאות הגדולות בארצות הברית, ובראשם אוניברסיטת ייל (Yale). נכון הדבר שקרן ההשקעות של ייל מנסה כבר שנים מרובות ליצור מודל השקעה מאוד מתוחכם ומקצועי, הכולל מרכיב משמעותי של השקעות אלטרנטיביות. אבל, התוצאות בפועל של העשור האחרון מורות שמודל זה השיג תשואות חסר ביחס לשוק ההון בכללותו (מדד השוק) וביחס אפילו לתיק השקעות עם הקצאה של 70% מניות ו- 30% אגרות חוב. כמו כן, ראוי לציין את משאבי הזמן וההון האנושי המקצועי שיש לקרן ההשקעות הענקית הזו (עם מעל 31 מיליארד דולר), בבואה לברור השקעות אלטרנטיביות ולנהל משא ומתן ממשי, על תנאי התמריץ של המנהלים והמתווכים. לרוב המשקיעים אין את הזמן והידע הזה.

זה לא אומר שאין השקעות אלטרנטיבות שעשויות להיות טובות. יש כאלו, רק שהן מעטות יחסית והן עדיין סובלות מ"הפגמים" של השקעות אלטרנטיבות (חוסר נזילות, חוסר שקיפות, חוסר סחירות ועוד). אז  בפעם הבאה שמציעים לכם השקעה אלטרנטיבית תיזהרו. אל תתנו למתווכים חלקלקים לתמרן אתכם להשקעות כאלו. .

הלל בש ([email protected]) - מנהל סיכונים פיננסים בחברת סמארט אופשנס מרצה במרכז האקדמי לב ובאוניברסיטת בר אילן.