פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
המחקר והפיתוח (מו"פ) באוניברסיטאות בישראל הציג ב-2023 צמיחה ניכרת בפעילות ובתקציבים, שהגיעו לשיאים חדשים. כך עולה מדו"ח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההוצאה הכוללת למחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב נפרד) באוניברסיטאות הסתכמה ב-2.64 מיליארד שקל – עלייה של 8.3% לעומת השנה הקודמת. העלייה הזו מדגישה את השאיפה של ישראל לקידום חדשנות מדעית וטכנולוגית, ואת המעמד של האקדמיה הישראלית במחקר העולמי. מנגד, הדו"ח לא מתייחס כמעט למה שקרה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחרם האקדמי שהגיע בעקבותיה על האקדמיה הישראלית ב-2024. את ההשלכות לכך נראה כנראה בדו"ח הבא.
לפי ההגדרות של הלמ"ס, פעילות מו"פ כוללת מחקר בסיסי, מחקר יישומי ופיתוח:
מחקר בסיסי - נועד לרכוש ידע חדש בנוגע לתופעות ותהליכים, מבלי להתמקד ביישום מיידי.
מחקר יישומי - מתמקד בפתרון בעיות מוגדרות או בפיתוח טכנולוגיות חדשות.
פיתוח - שימוש בידע קיים ליצירת מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים.ה
פעילויות האלה ממומנות באמצעות התקציבים השוטפים של האוניברסיטאות, אבל גם בעזרת מענקים חיצוניים מגופים שונים, המהווים חלק גדול מהמימון הכולל.
ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים חיצוניים צילום: Istock
ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים ממקורות חיצוניים. ב-2023, התקציבים נחלקו באופן הבא: כוח אדם - 51.3% מהתקציב (1.359 מיליארד שקל), כולל שכר ומלגות; ציוד, חומרים ושירותי מעבדה - 24.7% (653 מיליון שקל); תקורה (עלויות תפעוליות כלליות) - 11.3% (298 מיליון שקל); שונות (הוצאות נוספות) - 10.2% (270 מיליון שקל); העברות בין פרויקטים - 2.6% (67 מיליון שקל).
המשך למגמה החיובית בשנים האחרונות
העלייה של 8.3% בתקציב ב-2023 היא המשך למגמה חיובית שנצפתה בשנים האחרונות. העלייה היתה בולטת במיוחד בסעיפים כמו רכישת ציוד (עלייה של 11.9%), תקורה (9.4%), שירותי מעבדה (6.6%), שונות (45.6%) והעברות בין פרויקטים (57.5%). הנתונים האלה מצביעים על השקעה גוברת בתשתיות ובמשאבים, שמטרתם לשפר את יכולות המחקר.
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2023 התקיימו 27,773 מחקרים בעלי תקציב נפרד באוניברסיטאות – ירידה של 253 מחקרים לעומת 2022. החלוקה לפי תחומים מצביעה על מיקוד במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה:
מדעים ביולוגיים: 6,255 מחקרים.
הנדסה ואדריכלות: 4,663 מחקרים.
מדעים פיזיקליים: 3,447 מחקרים.
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב: 2,453 מחקרים.
תחומים כמו מדעי החברה ומדעי הרוח הציגו יציבות או ירידה קלה במספר המחקרים - מה שכנראה משקף שינוי במוקדי העדיפות המחקרית.
בחלוקה למוסדות, אוניברסיטת תל אביב היתה המובילה, עם 23.9% מההוצאות למחקרים. אחריה ניצבים האוניברסיטה העברית בירושלים (19.3%) ומכון ויצמן למדע ברחובות (15.2%). הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב תרמו גם הם באופן משמעותי לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.
המכללות האקדמיות והמכללות לחינוך אמנם פועלות בקנה מידה קטן יותר, אך הצליחו להפיק מחקרים משמעותיים. ב-2023 דיווחו 19 מכללות על פעילות מו"פ, עם תקציב כולל של 42 מיליון שקל. המחקרים במכללות כיסו תחומים מגוונים, בהם הנדסה, תכנון אורבני, חינוך מוזיקלי וספרות ילדים.
מקורות המימון: קרנות ממשלתיות האיחוד האירופי ועוד
- open AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
- פרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- "המטרה שלנו לזהות מה הלקוח רוצה, החזון להיות מנוע...
המחקרים באוניברסיטאות ובמכללות מומנו ממקורות חיצוניים מגוונים, בהם קרנות ממשלתיות - משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות; האיחוד האירופי - תוכנית Horizon Europe; קרנות פרטיות כמו קרן אדמונד דה רוטשילד; וגורמים ציבוריים נוספים כמו קופות החולים, מפעל הפיס והמוסד לביטוח לאומי. מקורות אלה מדגישים את השילוב בין תמיכה ממשלתית, תרומות פרטיות ושיתופי פעולה בינלאומיים בקידום המחקר בישראל.
ההשקעה במחקר ופיתוח מהווה 2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל – נתון שממחיש את התפקיד המרכזי של האקדמיה בכלכלה הישראלית. התחומים שבהם מתמקדים המחקרים, כמו מדעי החיים, בינה מלאכותית והנדסה, תורמים ישירות לחדשנות בתעשיות שונות ומשפיעים על שוק העבודה, הכלכלה והחברה.
מייסדי AI21 - משמאל לימין: אורי גושן, פרופ' אמנון שעשוע, פרופ' יואב שוהם, צילום: רועי שורפרופ' שעשוע (שוב) מוכר חלום; בחזרה לאקזיט של מובילאיי ועל האקזיט הצפוי ב-AI21
AI21 של פרופ' אמנון שעשוע היא עוד חברת חלום. החברה ובשמה המלא - AI21 Labs מפתחת פלטפורמות ומודלים בתחום הבינה המלאכותית, עם דגש על עיבוד שפה טבעית (NLP) ברמת עומק שמאפשרת קריאה, כתיבה, סיכום והבנה של טקסטים מורכבים. היא מתהדרת ביכולת ניתוח טקסט לעומק, וכפי שאמרו מייסדיה היא יכולה לעשות זאת בפחות שגיאות מהמודלים הגדולים. בפועל, היא נחשבת לאחת מהמתחרות של OpenAI, גרוק, ג'ימיני ו־Anthropic. (להרחבה - מה הבשורה בסטארטאפ החדש של פרופ' שעשוע והאם הוא יכול להיות גדול ממובילאיי?)
החברה מנהלת מו"מ למכירתה לאנבידיה לפי שווי העולה על 2 מיליארד דולר. השווי בגיוס האחרון היה 1.4 מיליארד דולר כשעד היום גייסה החברה קרוב ל-700 מיליון דולר. בהינתן החלום ששעשוע והמייסדים דיברו עליו, עולה השאלה - למה לא להתקדם לבד? האם זה עוד חלום של שעשוע שבסוף נשאר בגדר חלום - את מובילאיי הוא הצליח למכור לאינטל ב-16 מיליארד דולר, כשמאז, כמעט עשור אחרי, היא עברה שינויים וטלטלות וחזרה לוול סטריט ואיכזבה כשהשווי כעת הוט 8.6 מיליארד דולר. שעשוע סיפר חלום, מכר חלום, הפך למיליארדר, אבל בפועל, מובילאיי לא סיפקה את הסחורה, ושעשוע לא קונה מניות באופן משמעותי. לדבר זה קל להוציא כסף מהכיס זה קשה. ובכלל, בזמן שהוא המוביל של מובילאיי הוא עוסק בהקמת סטארטאפים, זו לדעתנו הסיבה או לפחות אחת הסיבות המרכזיות למצבה של מובילאיי - למה נפלה מובילאיי? התשובה במנהלים
אקזיט של 2-3 מיליארד דולר ל-AI21 הוא מרשים, הצלחה גדולה, למרות שהציפיות היו בשמיים. המרוויחים הגדולים נוסף לשעשוע יהיו יואב שוהם ואורי גושן. ל-AI21 כ-200 עובדים, רובם בעלי תארים אקדמיים מתקדמים וניסיון בתחום הבינה המלאכותית, אך הכנסותיה נמוכות יחסית ונעות סביב 50 מיליון דולר. מבחינת אנבידיה, העסקה מהווה הזדמנות להגדיל במהירות את כוח האדם בישראל לצד רכישת טכנולוגיה, אם כי לא ברור מה אנביידה מחפשת בצ'אט-מחולל של החברה, היא הרי לא רוצה להתחרות בלקוחות שלה.
לאחרונה רכשה אנבידיה גם את Deci ו-Run:ai בישראל בסכום כולל של מעל מיליארד דולר כשבמקביל היא נערכת להרחבת הפעילות שלה בארץ שמעסיקה כיום כ-5,500 עובדים. הקמפוס החדש בקריית טבעון אמור להעסיק אלפי עובדים ולפי ההערכות תוך שלוש-ארבע שנים יעסיק לפחות 5,000 עובדים נוספים ובעתיד רחוק יותר כ-10,000 עובדים.
- ראש בראש עם ענקיות ה-AI: מודל הסקה חדש של AI21
- גיוס ענק: סטארט-אפ ה-AI של אמנון שעשוע גייס 155 מיליון דולר, בין היתר מגוגל ואנבידיה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שעשוע מתמקד כעת בפרויקט הבא שלו עם הסטארט-אפ החדש דאבל AI, שהוקם לפני כשנתיים ושואף לפתח טכנולוגיות AI מתקדמות בתחום הסופר-אינטיליגנציה. דאבל AI מתמקדת במחקר ופיתוח ברמה גבוהה, במטרה לבנות כלים שיביאו תגליות מדעיות משמעותיות. במייסדיה נמנים חוקרים מובילים מתחומי מדעי המחשב, מתמטיקה, פיזיקה וביולוגיה, חלקם עבדו עם שעשוע בעבר במיזמים שונים, כולל מובילאיי. אל תתפלאו אם גם החלום הזה יימכר, וזה לא משנה מה יהיה בעוד 10 שנים. שעשוע הוא פרופסור למדעי המחשב, אבל הוא מצטיין בלמכור חלומות ובשוק הטק זה עובד.
סם אלטמן openaiopen AI מעניקה אופציות בשווי 1.5 מיליון דולר לעובד
מדובר בשיא חסר תקדים כאשר החברה גם הרחיבה את מערך הבונוסים ושימור העובדים ואף מעניקה מענקי שימור בשווי מיליונים לעובדים משמעותיים
חברת OpenAI העניקה לעובדיה חבילות תגמול מבוססות מניות בשווי ממוצע של כ־1.5 מיליון דולר לעובד, נתון חסר תקדים בקרב סטארטאפים פרטיים, כך על פי דיווח של הוול סטריט ג'ורנל . מדובר בסכומים שמציבים את עובדי החברה בשורה אחת עם עובדים בכירים בחברות ציבוריות ותיקות, עוד לפני ש־OpenAI עצמה הונפקה או קבעה מסלול ברור להנפקה עתידית. העיתון מציין כי חלק ניכר מהתגמול אינו מגיע בשכר מזומן אלא באופציות וביחידות
הון הצמודות לשווי החברה, שהוערך בעסקאות משניות בעשרות מיליארדי דולרים.
המרוץ העולמי אחר טאלנטים בתחום הבינה המלאכותית הפך בשנים האחרונות לאחד הגורמים המרכזיים שמעצבים את שוק ההייטק, ו־OpenAI ניצבת בלב הזירה הזו. לפי שורת פרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקאית והבריטית, החברה פיתחה מדיניות תגמול חריגה בהיקפה, שבמרכזה מתן אופציות ומענקי הון לעובדים כמעט בכל הדרגים, במטרה לשמר כוח אדם איכותי ולהתמודד עם תחרות אגרסיבית מצד ענקיות טכנולוגיה וחברות AI חדשות.
לפי דיווחים ברשת בלומברג ובפייננשל טיימס, מדיניות האופציות של OpenAI עברה בשנה האחרונה שינוי עמוק. החברה צמצמה תחילה את תקופת ההבשלה המקובלת של אופציות, ובהמשך אף ביטלה לחלוטין מנהג המכונה vesting cliff, לפיו קיימת תקופת המתנה ראשונית שבה העובד אינו זכאי לאף חלק מההון. המשמעות היא שעובדים חדשים מקבלים זכות מיידית לחלק מהאופציות שלהם, מהלך חריג שנועד להקטין את הפיתוי לעבור לחברות מתחרות שמציעות תגמול מהיר וגבוה.
המהלך הזה אינו מתרחש בוואקום. לפי דיווחים, OpenAI מתמודדת עם לחצים כבדים מצד שחקנים כמו מטה, גוגל וסטארטאפים ממומנים היטב, שמוכנים לשלם סכומים עצומים עבור חוקרים ומהנדסים מובילים בתחום ה־AI. בתגובה, OpenAI הרחיבה גם את מערך הבונוסים ושימור העובדים, כולל מענקי שימור של מיליוני דולרים לעובדים מרכזיים, וגמישות רבה יותר בבחירה בין שכר מזומן לבין תגמול הוני.
- אמזון בוחנת השקעה של כ־10 מיליארד דולר ב־OpenAI
- בזמן שמצמצתם: OpenAI שידרגה את יכולות עיבוד התמונה והמדעים של ChatGPT
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עם זאת, העיתונות הכלכלית מדגישה כי למדיניות הזו יש גם מחיר. היקף התגמול ההוני מהווה מרכיב משמעותי בהוצאות החברה ותורם להפסדים התפעוליים המדווחים שלה. אנליסטים שצוטטו בפייננשל טיימס מציינים כי חלוקת אופציות בהיקפים כה גדולים עלולה ליצור דילול מהותי לבעלי המניות הקיימים ולהשפיע על האופן שבו משקיעים מעריכים את שווי החברה בעתיד.
