מבחנה מעבדה
צילום: Istock

פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023

דו"ח חדש של הלמ"ס סוקר את הנושא ומציג נתונים טובים לגבי המחקר והפיתוח במוסדות האקדמיים בארץ, אך הוא עדיין לא כולל את ההשלכות של החרם האקדמי על ישראל בעקבות מלחמת חרבות ברזל
עוזי גרסטמן |

המחקר והפיתוח (מו"פ) באוניברסיטאות בישראל הציג ב-2023 צמיחה ניכרת בפעילות ובתקציבים, שהגיעו לשיאים חדשים. כך עולה מדו"ח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההוצאה הכוללת למחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב נפרד) באוניברסיטאות הסתכמה ב-2.64 מיליארד שקל – עלייה של 8.3% לעומת השנה הקודמת. העלייה הזו מדגישה את השאיפה של ישראל לקידום חדשנות מדעית וטכנולוגית, ואת המעמד של האקדמיה הישראלית במחקר העולמי. מנגד, הדו"ח לא מתייחס כמעט למה שקרה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחרם האקדמי שהגיע בעקבותיה על האקדמיה הישראלית ב-2024. את ההשלכות לכך נראה כנראה בדו"ח הבא.

לפי ההגדרות של הלמ"ס, פעילות מו"פ כוללת מחקר בסיסי, מחקר יישומי ופיתוח:

מחקר בסיסי - נועד לרכוש ידע חדש בנוגע לתופעות ותהליכים, מבלי להתמקד ביישום מיידי.

מחקר יישומי - מתמקד בפתרון בעיות מוגדרות או בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

פיתוח - שימוש בידע קיים ליצירת מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים.ה

פעילויות האלה ממומנות באמצעות התקציבים השוטפים של האוניברסיטאות, אבל גם בעזרת מענקים חיצוניים מגופים שונים, המהווים חלק גדול מהמימון הכולל.

ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים חיצוניים צילום: Istock

ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים ממקורות חיצוניים. ב-2023, התקציבים נחלקו באופן הבא: כוח אדם - 51.3% מהתקציב (1.359 מיליארד שקל), כולל שכר ומלגות; ציוד, חומרים ושירותי מעבדה - 24.7% (653 מיליון שקל); תקורה (עלויות תפעוליות כלליות) - 11.3% (298 מיליון שקל); שונות (הוצאות נוספות) - 10.2% (270 מיליון שקל); העברות בין פרויקטים - 2.6% (67 מיליון שקל).

המשך למגמה החיובית בשנים האחרונות

העלייה של 8.3% בתקציב ב-2023 היא המשך למגמה חיובית שנצפתה בשנים האחרונות. העלייה היתה בולטת במיוחד בסעיפים כמו רכישת ציוד (עלייה של 11.9%),  תקורה (9.4%), שירותי מעבדה (6.6%), שונות (45.6%) והעברות בין פרויקטים (57.5%). הנתונים האלה מצביעים על השקעה גוברת בתשתיות ובמשאבים, שמטרתם לשפר את יכולות המחקר.

ב-2023 התקיימו 27,773 מחקרים בעלי תקציב נפרד באוניברסיטאות – ירידה של 253 מחקרים לעומת 2022. החלוקה לפי תחומים מצביעה על מיקוד במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה:

מדעים ביולוגיים: 6,255 מחקרים.

הנדסה ואדריכלות: 4,663 מחקרים.

מדעים פיזיקליים: 3,447 מחקרים.

מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב: 2,453 מחקרים.

תחומים כמו מדעי החברה ומדעי הרוח הציגו יציבות או ירידה קלה במספר המחקרים - מה שכנראה משקף שינוי במוקדי העדיפות המחקרית.

בחלוקה למוסדות, אוניברסיטת תל אביב היתה המובילה, עם 23.9% מההוצאות למחקרים. אחריה ניצבים האוניברסיטה העברית בירושלים (19.3%) ומכון ויצמן למדע ברחובות (15.2%). הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב תרמו גם הם באופן משמעותי לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.

המכללות האקדמיות והמכללות לחינוך אמנם פועלות בקנה מידה קטן יותר, אך הצליחו להפיק מחקרים משמעותיים. ב-2023 דיווחו 19 מכללות על פעילות מו"פ, עם תקציב כולל של 42 מיליון שקל. המחקרים במכללות כיסו תחומים מגוונים, בהם הנדסה, תכנון אורבני, חינוך מוזיקלי וספרות ילדים.

מקורות המימון: קרנות ממשלתיות האיחוד האירופי ועוד

קיראו עוד ב"BizTech"

המחקרים באוניברסיטאות ובמכללות מומנו ממקורות חיצוניים מגוונים, בהם קרנות ממשלתיות - משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות; האיחוד האירופי - תוכנית Horizon Europe; קרנות פרטיות כמו קרן אדמונד דה רוטשילד; וגורמים ציבוריים נוספים כמו קופות החולים, מפעל הפיס והמוסד לביטוח לאומי. מקורות אלה מדגישים את השילוב בין תמיכה ממשלתית, תרומות פרטיות ושיתופי פעולה בינלאומיים בקידום המחקר בישראל.

ההשקעה במחקר ופיתוח מהווה 2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל – נתון שממחיש את התפקיד המרכזי של האקדמיה בכלכלה הישראלית. התחומים שבהם מתמקדים המחקרים, כמו מדעי החיים, בינה מלאכותית והנדסה, תורמים ישירות לחדשנות בתעשיות שונות ומשפיעים על שוק העבודה, הכלכלה והחברה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ארמיס מייסדים
צילום: ארמיס

אקזיט ענק בסייבר - ארמיס תימכר ב-7 מיליארד דולר

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר

רן קידר |
נושאים בכתבה ארמיס

דיווח בבלומברג: ServiceNow תרכוש את ארמיס ב-7 מיליארד דולר. ארמיס, חברת סייבר ישראלית-אמריקאית שנוסדה ב-2015 על ידי יוצאי יחידת 8200 ומבוססת בסן פרנסיסקו, מתמחה בניטור וניהול התקנים מחוברים ללא התקנת סוכנים. הפלטפורמה שלה מזהה אלפי התקנים "עיוורים" ברשתות ארגוניות, כולל IoT, ציוד רפואי, מערכות תעשייתיות OT ותשתיות קריטיות, ומספקת נראות מלאה לסיכונים. הטכנולוגיה מזהה יותר נקודות תורפה מכלים מסורתיים ומשרתת מעל 40% מחברות Fortune 100, כולל 7 מתוך Fortune 10, וכן ארגונים בבנקאות, תעשייה כבדה, תעופה וביטחון.

לאחרונה גייסה ארמיס 435 מיליון דולר בהובלת גולדמן סאקס ו-CapitalG, לפי שווי של 6.1 מיליארד דולר – עלייה משמעותית משווי 4.5 מיליארד דולר שהיה לפני כחצי שנה. ההכנסות החוזרות השנתיות (ARR) חצו את רף 300 מיליון דולר, צמיחה של למעלה מ-50% משנה קודם, עם אלפי לקוחות גלובליים. בשנתיים האחרונות ביצעה שלוש רכישות בתחומי ענן, AI ואבטחת OT, שתרמו מיליוני דולרים נוספים להכנסות. החברה מתכננת להגיע למיליארד דולר ARR תוך שלוש שנים, כשההצהרה היתה שהחברה נערכת להנפקה בעוד שנה-שנה וחצי.

אלא ש-ServiceNow טרפה את הקלפים. ההצעה שלה כנראה היתה "טובה מדי", הצעה שאי אפשר להגיד לה לא. משקיעים כמו Insight Partners (שרכשה ב-2020 תמורת 1.1 מיליארד דולר) ו-CapitalG שהיו בסבבים מוקדמים ירוויחו פי 6-7 על ההשקעה, 

כך או אחרת, השילוב של מערכות ארמיס עם ServiceNow, שפלטפורמת ה-ITSM שלה משרתת 85% מחברות Fortune 500, יאפשר ניטור התקנים משולב שמפחית עלויות תפעול ב-25-30% ויחזק חשיפה לשוק IoT שיגיע ל-15 מיליארד התקנים עד 2026. העסקה מבטאת טרנד רחב: 60% מעסקאות הסייבר מאז 2023 כוללות אינטגרציה לפלטפורמות ענק כמו Microsoft, Salesforce ו-Oracle, מקצרת זמן שילוב מ-12 ל-6 חודשים ומגדילה הכנסות משותפות ב-35%. לתעשייה הישראלית, זהו אקזיט נוסף אחרי שוויז נמכרה למיקרוסופט ב-32 מיליארד דולר וסייברארק לפאלו אלטו ב-25 מיליארד דולר. 



עובדי Dux, צילום: מעין רחימהעובדי Dux, צילום: מעין רחימה

Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר

החברה פיתחה מערכת המתמודדת עם אתגר מהירות התקיפות של ימינו, על ידי זיהוי וניתוח של חולשות שתוקף יכול לנצל בפועל, ופותרת אותן לפני שתקיפה יוצאת לפועל: "הבנו שאפשר לנצל את זה שיש היום מכונות שיכולות לחשוב כמו בן אדם ולתת פיתרון שונה ממה שהיה עד היום" 


הדס ברטל |

Dux, חברת סייבר ישראלית שפיתחה פלטפורמה מבוססת אייג'נטים לניהול איומים, ופותרת בדיוק את אתגר זה, נחשפת היום עם גיוס סיד בהיקף של 9 מ' דולר, בהובלת Redpoint, TLV Partners וMaple Capital ובהשתתפות של אנג׳לים מחברות מובילות בתעשייה, ביניהן CrowdStrike, Okta, ו-Armis. לפי החברה, היא מביאה לעולם הגנת הסייבר יכולת שוברת שוויון לניהול איומים המבוסס על אייג'נטים.

החברה נוסדה על ידי אור לטוביץ, עמית ניר, ונדב גבע, כולם בוגרי תוכנית תלפיות של צה"ל. במהלך שירותם, הובילו פרויקטים משמעותיים ורחבי היקף של סייבר התקפי והגנתי ויוזמות AI שונות עבור משרד ראש הממשלה ויחידת 8200. עבור פועלם, זכו בפרסי בטחון ישראל ופרס רוה״מ, כאשר הפרויקטים שהובילו מוטמעים כיום כמערכות תפעוליות שנמצאות בשימוש ברמה הלאומית. Dux הוקמה כדי לסייע לצוותי האבטחה בארגונים להבין מה תוקפים יכולים לנצל נגדם בעולם האמיתי ולא פחות חשוב, מה לא ניתן לניצול ובעיקר מבזבז לצוותים זמן יקר, ולתקן את החולשה עוד לפני שהיא נוצלה.

גיוס הסיד המשמעותי יסייע לחברה להרחיב את צוות המחקר והפיתוח שלה בתל אביב, להגדיל את פעילות ה-go-to-market שלה בארצות הברית, ולהאיץ את היכולות מבוססות האייג׳נטים של הפלטפורמה שפיתחה בתחומים של ניתוח ניצול חולשות, טיוב כלי ההגנה הקיימים בארגון, וניהול איומים באופן שוטף.

תקיפות סייבר-ריגול שבוצעה על ידי סוכן AI

כבר הרבה זמן שארגונים מתקשים עם הגדילה המשמעותית בכמות הנכסים, הסורקים השונים, והחולשות, הרבה מעבר למה שצוותי האבטחה יכולים בפועל לנטר. האלמנט המאתגר ביותר כיום, שהשתנה דרמטית בשנים האחרונות, הוא המהירות שבה תקיפות סייבר יוצאות לפועל באמצעות AI. לפי דוח של Mandiant, תוך שנתיים, הזמן הממוצע לניצול חולשה על ידי תוקף צנח מ-32 יום ל-5 ימים בלבד. בנוסף, מוקדם יותר השנה Anthropic תיעדה את תקיפת הסייבר-ריגול הראשונה בעולם שבוצעה לגמרי על ידי סוכני AI, לא רק בשלב התכנון וההכוונה, אלא גם בשלב ביצוע התקיפה, באופן אוטונומי.

"התקיפות האלו לא מחכות לתהליכי תיקון תקופתיים של צוותים שונים בארגון", אמר אור לטוביץ, שותף מייסד ומנכ"ל Dux. "צוותי האבטחה צריכים כלים לניתוח מה שבאמת בר ניצול במערכות החברה, לצד יכולות פרקטיות להפחית את האיום בצורה אפקטיבית, ובמהירות תגובה שהתקיפות המודרניות דורשות".