פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
המחקר והפיתוח (מו"פ) באוניברסיטאות בישראל הציג ב-2023 צמיחה ניכרת בפעילות ובתקציבים, שהגיעו לשיאים חדשים. כך עולה מדו"ח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההוצאה הכוללת למחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב נפרד) באוניברסיטאות הסתכמה ב-2.64 מיליארד שקל – עלייה של 8.3% לעומת השנה הקודמת. העלייה הזו מדגישה את השאיפה של ישראל לקידום חדשנות מדעית וטכנולוגית, ואת המעמד של האקדמיה הישראלית במחקר העולמי. מנגד, הדו"ח לא מתייחס כמעט למה שקרה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחרם האקדמי שהגיע בעקבותיה על האקדמיה הישראלית ב-2024. את ההשלכות לכך נראה כנראה בדו"ח הבא.
לפי ההגדרות של הלמ"ס, פעילות מו"פ כוללת מחקר בסיסי, מחקר יישומי ופיתוח:
מחקר בסיסי - נועד לרכוש ידע חדש בנוגע לתופעות ותהליכים, מבלי להתמקד ביישום מיידי.
מחקר יישומי - מתמקד בפתרון בעיות מוגדרות או בפיתוח טכנולוגיות חדשות.
פיתוח - שימוש בידע קיים ליצירת מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים.ה
פעילויות האלה ממומנות באמצעות התקציבים השוטפים של האוניברסיטאות, אבל גם בעזרת מענקים חיצוניים מגופים שונים, המהווים חלק גדול מהמימון הכולל.
ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים חיצוניים צילום: Istock
ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים ממקורות חיצוניים. ב-2023, התקציבים נחלקו באופן הבא: כוח אדם - 51.3% מהתקציב (1.359 מיליארד שקל), כולל שכר ומלגות; ציוד, חומרים ושירותי מעבדה - 24.7% (653 מיליון שקל); תקורה (עלויות תפעוליות כלליות) - 11.3% (298 מיליון שקל); שונות (הוצאות נוספות) - 10.2% (270 מיליון שקל); העברות בין פרויקטים - 2.6% (67 מיליון שקל).
המשך למגמה החיובית בשנים האחרונות
העלייה של 8.3% בתקציב ב-2023 היא המשך למגמה חיובית שנצפתה בשנים האחרונות. העלייה היתה בולטת במיוחד בסעיפים כמו רכישת ציוד (עלייה של 11.9%), תקורה (9.4%), שירותי מעבדה (6.6%), שונות (45.6%) והעברות בין פרויקטים (57.5%). הנתונים האלה מצביעים על השקעה גוברת בתשתיות ובמשאבים, שמטרתם לשפר את יכולות המחקר.
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2023 התקיימו 27,773 מחקרים בעלי תקציב נפרד באוניברסיטאות – ירידה של 253 מחקרים לעומת 2022. החלוקה לפי תחומים מצביעה על מיקוד במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה:
מדעים ביולוגיים: 6,255 מחקרים.
הנדסה ואדריכלות: 4,663 מחקרים.
מדעים פיזיקליים: 3,447 מחקרים.
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב: 2,453 מחקרים.
תחומים כמו מדעי החברה ומדעי הרוח הציגו יציבות או ירידה קלה במספר המחקרים - מה שכנראה משקף שינוי במוקדי העדיפות המחקרית.
בחלוקה למוסדות, אוניברסיטת תל אביב היתה המובילה, עם 23.9% מההוצאות למחקרים. אחריה ניצבים האוניברסיטה העברית בירושלים (19.3%) ומכון ויצמן למדע ברחובות (15.2%). הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב תרמו גם הם באופן משמעותי לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.
המכללות האקדמיות והמכללות לחינוך אמנם פועלות בקנה מידה קטן יותר, אך הצליחו להפיק מחקרים משמעותיים. ב-2023 דיווחו 19 מכללות על פעילות מו"פ, עם תקציב כולל של 42 מיליון שקל. המחקרים במכללות כיסו תחומים מגוונים, בהם הנדסה, תכנון אורבני, חינוך מוזיקלי וספרות ילדים.
מקורות המימון: קרנות ממשלתיות האיחוד האירופי ועוד
- 25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
- "מכוונים להנפקה בעוד שנתיים פלוס ואולי ב-2027" - AI לעסקים קטנים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מה קורה בהייטק הישראלי - מפטרים או מגייסים? הנה התשובה
המחקרים באוניברסיטאות ובמכללות מומנו ממקורות חיצוניים מגוונים, בהם קרנות ממשלתיות - משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות; האיחוד האירופי - תוכנית Horizon Europe; קרנות פרטיות כמו קרן אדמונד דה רוטשילד; וגורמים ציבוריים נוספים כמו קופות החולים, מפעל הפיס והמוסד לביטוח לאומי. מקורות אלה מדגישים את השילוב בין תמיכה ממשלתית, תרומות פרטיות ושיתופי פעולה בינלאומיים בקידום המחקר בישראל.
ההשקעה במחקר ופיתוח מהווה 2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל – נתון שממחיש את התפקיד המרכזי של האקדמיה בכלכלה הישראלית. התחומים שבהם מתמקדים המחקרים, כמו מדעי החיים, בינה מלאכותית והנדסה, תורמים ישירות לחדשנות בתעשיות שונות ומשפיעים על שוק העבודה, הכלכלה והחברה.
אייפון מתקפל, ג'ון פרוספריוטיובר חשף את האייפון המתקפל - כמה זה הולך לעלות?
אחרי שנים של שמועות, הדלפה חדשה מרמזת שאפל מרגישה שהשוק סוף סוף בשל; ג’ון פרוסר, שכבר הסתבך עם אפל בעבר, מפרסם הדמיות מפורטות של האייפון המתקפל
אפל אפל עדיין לא אמרה מילה רשמית, אבל בעולם שבו הדלפות חזקות כמעט כמו הכרזות קשה לשמור על דברים בסוד. ג’ון פרוסר, אחד היוטיוברים הכי שנויים במחלוקת סביב אפל, פרסם בערב חג המולד סרטון עם הדמיות תלת-ממד של מה שהוא מציג כאייפון המתקפל הראשון. לא ספוקולציה, עיצוב מגובש, עם מידות, מצלמות, עובי ופרטים שמרגישים קרובים מדי למציאות.
ההדלפה של ג'ון פרוספר - האייפון המתקפל:
החשיפה הזו מגיעה ברגע מעניין לשוק. מכשירים מתקפלים קיימים כבר כמעט שבע שנים, אבל למרות ההייפ, הם עדיין מהווים כ-1.6% בלבד ממכירות הסמארטפונים בעולם. ועדיין, משהו מתחיל לזוז. תחזיות כבר מדברות על צמיחה של כ-30% במכירות מתקפלים בשנה הקרובה, ויש לא מעט אנליסטים שסבורים שאפל יכולה להיות הטריגר שיעביר את הקטגוריה משוליים למיינסטרים.
אפל עושים את מה שאחרים עושים - יותר טוב
אפל כמעט אף פעם לא הראשונה. היא לא הייתה הראשונה בסמארטפונים, לא בנגני מוזיקה, ולא בשעונים חכמים. אבל כשהיא נכנסת, היא בדרך כלל מנסה לפתור בעיות בסיסיות, לא רק לשכפל מוצר קיים. במקרה של מתקפלים, הבעיות האלה מוכרות: יש קפל בולט במסך, חשש מעמידות לאורך זמן, פשרות בעובי, בסוללה וגם בחוויה היומיומית.
לפי פרוסר והדלפות נוספות שמסתובבות, האייפון המתקפל של אפל צפוי להגיע בפורמט של "ספר". מסך חיצוני בגודל 5.5 אינץ’, עם חור למצלמת סלפי, ומסך פנימי רחב של 7.8 אינץ’, שגם בו יש מצלמה קדמית. בגב המכשיר מופיע מערך צילום כפול על בליטה מאורכת, עיצוב שמזכיר מאוד את קו ה-Air, עם פלאש בצד הנגדי. העיצוב הכללי רחב יותר מגבוה, גם כשהמכשיר סגור וגם כשהוא פתוח, משהו שמבדיל אותו מהגישה של סמסונג בדגמי ה-Z Fold.
- אפל סוגרת את 2025 בין התאוששות בסין ללחץ משפטי בארה״ב
- הענקית ששינתה את חיי כולנו יוצאת להנפקה ומה קרה היום לפני 10 שנים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון שהכי מסקרן זה העובי. לפי ההדלפה, המכשיר יהיה בעובי של כ-9 מ"מ כשהוא סגור, כלומר כ-4.5 מ"מ לכל צד. זה דק מאוד, אפילו ביחס לסטנדרטים של אפל, ודק יותר מה-iPhone Air, שכבר היום מרגיש כמעט על גבול הפיזיקה. כדי להגיע לממדים כאלה, אפל לפי הדיווחים משתמשת בציר מתקדם במיוחד, שמשלב פלדת אל־חלד וטיטניום, עם רכיבים מסגסוגת “מתכת נוזלית”, חומר שחזק משמעותית מטיטניום רגיל ומאפשר שטיחות טובה יותר של המסך.
אלון סטופל, יו"ר רשות החדשנות, קרדיט: חנה טייב25 מיליון שקלים לקידום יזמות בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית
מהלך ממשלתי רחב לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית, הצ'רקסית והבדואית, מקים שני מרכזי חדשנות בצפון לצד מרכז חדשנות לחברה הבדואית בנגב, שיושקו למען חיזוק היזמות וההשתלבות בהייטק
הרשות לפיתוח חברתי כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד רה"מ, משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות ורשות החדשנות מודיעים על השקת תכניות לאומיות לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הבדואית, הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת המהלכים יוקמו מרכזי חדשנות ייעודיים שיספקו מענה רחב לפיתוח יזמות טכנולוגית, חיבור להייטק, לאקדמיה ולמשקיעים, כחלק ממהלך ממשלתי רחב לחיזוק הכלכלה האזורית ולשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית ההייטק הישראלית.
המרכזים, ביוזמת הרשות לפיתוח חברתי-כלכלי ביישובים הדרוזים והצ'רקסים במשרד ראש הממשלה ורשות החדשנות הינם חלק מתכנית לאומית לקידום יזמות טכנולוגית בחברה הדרוזית והצ'רקסית. במסגרת התוכנית יוקמו שני מרכזי חדשנות שיספקו מענה רחב לפיתוח יזמות טכנולוגית בקרב כלל החברה הדרוזית והצ'רקסית בכרמל, בגליל וברמת הגולן, כחלק ממהלך ממשלתי רחב לחיזוק הכלכלה בחברה הדרוזית והצ'רקסית, ומימוש מטרת רשות החדשנות לשילוב אוכלוסיות נוספות בתעשיית ההייטק הישראלית.
המרכזים יפעלו בהיקף השקעה מצטבר של 15 מיליון שקלים למשך חמש שנים, במטרה לעודד הקמה של חברות הזנק חדשות וליווי יזמים ויזמות לאורך כל שלבי הקמת הסטארטאפים. הפעילות תכלול קידום רעיונות ראשוניים וגיבושם, תכניות אקסלרציה, ליווי מקצועי של מנטורים ויועצים מנוסים, חיבורים לשוק ולמשקיעים, וסיוע בגיוסי הון ובבניית תשתית עסקית וטכנולוגית.
המרכזים שנבחרו הם צפונטק הגליל (Northtech Galil), מרכז חדשנות מוקם כדי ליצור אקוסיסטם המעודד יזמות וחדשנות בתחום ההייטק בחברה הדרוזית והצ'רקסית בגליל וברמת הגולן. בין השותפים להקמת המרכז: קבוצת אוקטאלי, חברת ג'יניסט, בית התוכנה Logica-IT, אוניברסיטת חיפה ומרכז החדשנות ליזמות של אונ' חיפה HIL, עמותת ItWorks מעצימים אנשים, וקרן מיראז'. המרכז יסייע ליזמים בשלבי הרעיונאות (Ideation) ולחברות בשלבי הפרה-סיד והסיד, ויאפשר מפגש בין אנשי טכנולוגיה, אנשי פיתוח עסקי, ואנשים המתעניינים ביזמות, ובין סטודנטים, בוגרי אוניברסיטה וחיילים משוחררים , כולם מהחברה הדרוזית והצ'רקסית.
- בנק ישראל רוצה לראות חדשנות בענף הבנייה בארץ
- חדשנות וקידמה ב-Webma: מבט על שנת 2023 והתחזיות ל-2024 בתחום בניית אתרים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכז נוסף הוא מרכז החדשנות Beyon-D Innovations שואף לתת מענה לכל שלבי היזמות, מהכרות ומודעות, דרך ליווי והכשרה, גיבוש וקידום המיזמים על ידי הכוונתם וחיבורם ללקוחות, משקיעים, ומענקים רלוונטיים, ועד להובלת סבבי השקעות מוקדמים על ידי יצירת קרן השקעות ייעודית לחברה הדרוזית. מרכזו בכרמל אך הוא יפעל במוקדים נוספים בצפון. בין השותפים להקמת המרכז: DTech מרכז החדשנות לחייל הדרוזי, רן נוביישן, חברת Believe Trade, טי אל קיו השקעות בע"מ, וRoad2 וכן פרופ' נאווה זיסאפל.
