פעילות ותקציבי המו"פ באקדמיה בישראל המשיכו לעלות ב-2023
המחקר והפיתוח (מו"פ) באוניברסיטאות בישראל הציג ב-2023 צמיחה ניכרת בפעילות ובתקציבים, שהגיעו לשיאים חדשים. כך עולה מדו"ח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההוצאה הכוללת למחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב נפרד) באוניברסיטאות הסתכמה ב-2.64 מיליארד שקל – עלייה של 8.3% לעומת השנה הקודמת. העלייה הזו מדגישה את השאיפה של ישראל לקידום חדשנות מדעית וטכנולוגית, ואת המעמד של האקדמיה הישראלית במחקר העולמי. מנגד, הדו"ח לא מתייחס כמעט למה שקרה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחרם האקדמי שהגיע בעקבותיה על האקדמיה הישראלית ב-2024. את ההשלכות לכך נראה כנראה בדו"ח הבא.
לפי ההגדרות של הלמ"ס, פעילות מו"פ כוללת מחקר בסיסי, מחקר יישומי ופיתוח:
מחקר בסיסי - נועד לרכוש ידע חדש בנוגע לתופעות ותהליכים, מבלי להתמקד ביישום מיידי.
מחקר יישומי - מתמקד בפתרון בעיות מוגדרות או בפיתוח טכנולוגיות חדשות.
פיתוח - שימוש בידע קיים ליצירת מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים.ה
פעילויות האלה ממומנות באמצעות התקציבים השוטפים של האוניברסיטאות, אבל גם בעזרת מענקים חיצוניים מגופים שונים, המהווים חלק גדול מהמימון הכולל.
ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים חיצוניים צילום: Istock
ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים ממקורות חיצוניים. ב-2023, התקציבים נחלקו באופן הבא: כוח אדם - 51.3% מהתקציב (1.359 מיליארד שקל), כולל שכר ומלגות; ציוד, חומרים ושירותי מעבדה - 24.7% (653 מיליון שקל); תקורה (עלויות תפעוליות כלליות) - 11.3% (298 מיליון שקל); שונות (הוצאות נוספות) - 10.2% (270 מיליון שקל); העברות בין פרויקטים - 2.6% (67 מיליון שקל).
המשך למגמה החיובית בשנים האחרונות
העלייה של 8.3% בתקציב ב-2023 היא המשך למגמה חיובית שנצפתה בשנים האחרונות. העלייה היתה בולטת במיוחד בסעיפים כמו רכישת ציוד (עלייה של 11.9%), תקורה (9.4%), שירותי מעבדה (6.6%), שונות (45.6%) והעברות בין פרויקטים (57.5%). הנתונים האלה מצביעים על השקעה גוברת בתשתיות ובמשאבים, שמטרתם לשפר את יכולות המחקר.
- תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
- המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ב-2023 התקיימו 27,773 מחקרים בעלי תקציב נפרד באוניברסיטאות – ירידה של 253 מחקרים לעומת 2022. החלוקה לפי תחומים מצביעה על מיקוד במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה:
מדעים ביולוגיים: 6,255 מחקרים.
הנדסה ואדריכלות: 4,663 מחקרים.
מדעים פיזיקליים: 3,447 מחקרים.
מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב: 2,453 מחקרים.
תחומים כמו מדעי החברה ומדעי הרוח הציגו יציבות או ירידה קלה במספר המחקרים - מה שכנראה משקף שינוי במוקדי העדיפות המחקרית.
בחלוקה למוסדות, אוניברסיטת תל אביב היתה המובילה, עם 23.9% מההוצאות למחקרים. אחריה ניצבים האוניברסיטה העברית בירושלים (19.3%) ומכון ויצמן למדע ברחובות (15.2%). הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב תרמו גם הם באופן משמעותי לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.
המכללות האקדמיות והמכללות לחינוך אמנם פועלות בקנה מידה קטן יותר, אך הצליחו להפיק מחקרים משמעותיים. ב-2023 דיווחו 19 מכללות על פעילות מו"פ, עם תקציב כולל של 42 מיליון שקל. המחקרים במכללות כיסו תחומים מגוונים, בהם הנדסה, תכנון אורבני, חינוך מוזיקלי וספרות ילדים.
מקורות המימון: קרנות ממשלתיות האיחוד האירופי ועוד
- משנה כיוון: מובילאיי תפטר 200 עובדים - רובם בישראל
- חברת הפינטק Airwallex גייסה 330 מיליון דולר
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- אמזון משיקה שבב AI חדש שיתחרה באנבידיה- "השבב שלנו יעיל...
המחקרים באוניברסיטאות ובמכללות מומנו ממקורות חיצוניים מגוונים, בהם קרנות ממשלתיות - משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות; האיחוד האירופי - תוכנית Horizon Europe; קרנות פרטיות כמו קרן אדמונד דה רוטשילד; וגורמים ציבוריים נוספים כמו קופות החולים, מפעל הפיס והמוסד לביטוח לאומי. מקורות אלה מדגישים את השילוב בין תמיכה ממשלתית, תרומות פרטיות ושיתופי פעולה בינלאומיים בקידום המחקר בישראל.
ההשקעה במחקר ופיתוח מהווה 2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל – נתון שממחיש את התפקיד המרכזי של האקדמיה בכלכלה הישראלית. התחומים שבהם מתמקדים המחקרים, כמו מדעי החיים, בינה מלאכותית והנדסה, תורמים ישירות לחדשנות בתעשיות שונות ומשפיעים על שוק העבודה, הכלכלה והחברה.
דניאל שניידר קרדיט: Anybiz"לקחנו את תפקיד המכירות ועשינו לו אוטומציה" - סטארטאפ להכיר
ראיון עם דניאל שניידר מנכ"ל ומייסד שותף Anybiz
מה הרקע שלך?
דניאל: אני בן 35 במקור מבאר שבע, עכשיו אני גר בכל העולם כנווד דיגיטלי. בצבא הייתי באחת היחידות הטכנולוגיות ואחר כך למדתי שלושה תארים ב-10 שנים: תואר ראשון בהנדסת חשמל כדי שאבא יהיה שמח כי הוא מהנדס חשמל, את השני עשיתי בהנדסה ביו רפואית כדי שאמא שלי שהיא רופאה, תהיה שמחה. וכדי שאני אהיה שמח, עשיתי תואר נוסף במנהל עסקים.
ספר מה החברה עושה
דניאל: יצרנו סוכני AI שמבצעים את כל התהליך של הבאת לידים לחברות דרך 3 ערוצים, אימייל לינקדאין ושיחות טלפוניות. אם יש חברה שרוצה לידים חדשים אז יש בדרך כלל SDR, מעין איש מכירות להייטק (sales development representative) שעושה BizDev, אז אנחנו לקחנו את התפקיד ועשינו אוטומציה מלאה לחלק הראשוני שלו. החל מלמצוא את הלקוח הפוטנציאלי ולכתוב לו את האימייל המותאם אישי הראשוני, דרך פולו אפים ועד לנקודה שבו הלקוח אומר לי "מעניין אותי, רוצה לשמוע עוד". את הסיילס פיצ' לאחר מכן עושה האיש מקצוע, אבל את כל הפנייה החוזרת ונשנית שיש בהתחלה העברנו לאוטומציה מלאה. זה חוסך הרבה זמן של בן אדם ורואים את התוצאות, שהן לפעמים טובות בדיוק כמו של איש מכירות אנושי ולפעמים גם יותר טובות וזה גם חוסך יותר כסף ולשם העולם הולך.
מתי החברה הוקמה? כמה עובדים?
דניאל: הקמנו את החברה ב-2021 והיא מונה כמעט 100 עובדים, מ-14 מדינות שונות. החברה היא ישראלית, אבל מאפשרים לעבוד ברימוט, לטייל בעולם ולהנות מהחיים. אני מאמין כשהעובדים שמחים התפוקה הרבה יותר גבוהה ויש הרבה יותר יצירתיות.
מאיפה הרעיון לחברה?
דניאל: לפני כן היה לי עסק אחר של מוצרים פיזיים ורציתי לפנות לחנויות פיזיות בארה"ב ולהציע להם למכור את המוצר שלי בחנויות. חיפשתי כלי שיעזור לי לפנות אליהם בצורה מהירה, יסביר להם מה צריך ויעשה פולו עד שיגידו לי שמתעניינים ולא מצאתי והתחלתי להשתמש בכל הידע שלי מהאוניברסיטה ועשיתי משהו לעצמי. אז גם הבנתי שיש פה הזדמנות שתוכל לעניין אחרים וככה הכל התחיל.
- "Moonshot הוקמה כדי לשגר אובייקטים לחלל בדרכים יעילות יותר"
- Lumia, המספקת הגנה בזמן שימוש ב-AI, מגייסת 18 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
השקעתי כל כך הרבה שנים באוניברסיטה אז הכרתי AI לפני שכל העולם הכיר. לפני כמה שנים הייתי גם בתכנית הכרישים עם מוצר AI שמזהה מלנומה. זה חלק מההתמחויות שעשיתי באוניברסיטה והיה ברור שלשם העולם הולך. זהו אזור שהוא מאוד מאוד נוח עבורי, ותמיד ידעתי שבסוף המחשב יתחיל לקבל החלטות ולא הבן אדם.
משנה כיוון: מובילאיי מפטרת 200 עובדים - רובם בישראל
בחודשים האחרונים מובילאיי, מחברות ההייטק המובילות בישראל בעולם הרכב האוטונומי, הודיעה היום על מהלך נרחב של קיצוצים, שבמסגרתו יפוטרו מאות עובדים, רובם בישראל. לדברי החברה, “במסגרת בחינה מתמשכת של צורכי הפעילות המשתנים של החברה, אנו מבצעים התאמות בכוח
האדם. לחברה תוכנית סדורה לתמיכה בעובדים שיושפעו מהמהלך"
מובילאיי תבצע מהלך של פיטורים נרחבים - צעד שמהווה נקודת מפנה לא פשוטה בחברה שעמדה בעבר בשורה הראשונה של חידושי בטיחות ורכב אוטונומי. 200 מעובדי החברה, רובם בישראל, יאבדו את מקום עבודתם כחלק מהמהלך. המהלך הזה לא קשור למהלכים קודמים שנקטה החברה בשנתיים האחרונות, כמו סגירת חטיבת After-Market. מדובר על קיצוץ רוחבי בתחומים שונים בחברה.
בסוף אוקטובר פרסמה מובילאיי את הדו"חות שלה לרבעון השלישי של 2025 עם הכנסות של 504 מיליון דולר, עלייה של 4% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הרווח המתואם למניה היה 0.09 דולר, בהתאם לציפיות השוק, בעוד שההפסד על בסיס GAAP הסתכם ב-0.12 דולר למניה. בחברה ציינו לאחר פרסום הדו"חות כי הצמיחה נבעה מביקוש גבוה ליחידות EyeQ בכל תחומי הפעילות, כולל בשוק הסיני, לצד המשך הצמיחה בפרויקטים של מערכות הסיוע לנהג (ADAS). עם זאת, הן שיעור המרווח הגולמי והן שיעור המרווח הגולמי המתואם ירדו ברבעון השלישי של 2025 לעומת התקופה המקבילה אשתקד. הירידה הזו נובעת מירידה מתונה במחיר המכירה הממוצע (ASP) של EyeQ בעיקר עקב עלייה בכמויות בסין, שבה מחיר המכירה הממוצע נמוך יותר, וכן מעלות גבוהה יותר ליחידה הקשורה למוצרי EyeQ עקב תמהיל שונה של מוצריEyeQ
חטיבת After-Market היתה אחת מהחטיבות ההיסטוריות של מובילאיי - זו שהביאה למכוניות רגילות מערכות בטיחות מתקדמות, כמו התראה על סטיה מנתיב או התקרבות לסכנה. לפני עשור, המערכות האלה נחשבו מהפכניות. ואולם עם הזמן, יצרניות הרכב התחילו לשלב מערכות ADAS כבר בתהליך הייצור של הרכב - מה שהפחית בצורה משמעותית את הביקוש למערכות מתקדמות שמותקנות לאחר הייצור. אף שהחטיבה עדיין ייצרה מחזור מכירות של כ-40 מיליון דולר בשנה, בחברה ציינו שהפעילות כבר אינה רווחית ולא תורמת לרווחיות הכוללת של החברה. לכן הם החליטו לסגור אותה.
לאורך 2024 הודיעה מובילאיי גם על סגירה מתוכננת של חטיבת הפיתוח של חיישני LiDAR - טכנולוגיה שנחשבה בעבר חלק מהעתיד של הרכב האוטונומי. לפי ההודעה, מדובר בצעד אסטרטגי: החברה מעריכה שבמקום LiDAR היא תתמקד בטכנולוגיות אחרות, כמו רדאר דימות (imaging radar) ושימוש במערכות ראייה ממוחשבת.
- היום שבו תעצרו רובוטקסי מתחת לבית נמצא ממש מאחורי הסיבוב
- מובילאיי בדוחות טובים, מעלה את תחזית הרווח וההכנסות לשנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נכון לסוף 2023, עבדו במובילאיי בסך הכל כ-3,700 איש. על פי הערכות, המהלך מגיע כעת לא בגלל כישלון טכנולוגי, אלא בזכות הצלחה: מערכות ADAS נהפכו לנחלת יצרני הרכב, שחסכו לעצמם התקנה חיצונית אחרי הייצור. מה שהיה פעם קטליזטור לצמיחה, להפך לסחורה קבועה. מובילאיי עצמה כתבה אז בהודעתה שההחלטה “היתה קשה”, אבל היא באה לאחר “בחינה מעמיקה של התחזיות העסקיות וצורכי ההשקעה”. עם זאת, החברה טענה שמדובר רק בשינוי כיוון, ולא בוויתור על עתיד בתחום הרכב האוטונומי. היא הדגישה שהיא ממשיכה לגייס עובדים למחלקות אחרות, וכי התחומים בהם תתמקד מעתה הם אלה שצפויים להיות רלוונטיים יותר בעתיד: מערכות eyes-off, רדאר דימות, תשתיות תוכנה וחיישנים חדשים.
