המחקר והפיתוח (מו"פ) באוניברסיטאות בישראל הציג ב-2023 צמיחה ניכרת בפעילות ובתקציבים, שהגיעו לשיאים חדשים. כך עולה מדו"ח שפרסמה היום הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס). ההוצאה הכוללת למחקרים בעלי מימון מיוחד (תקציב נפרד) באוניברסיטאות הסתכמה ב-2.64 מיליארד שקל – עלייה של 8.3% לעומת השנה הקודמת. העלייה הזו מדגישה את השאיפה של ישראל לקידום חדשנות מדעית וטכנולוגית, ואת המעמד של האקדמיה הישראלית במחקר העולמי. מנגד, הדו"ח לא מתייחס כמעט למה שקרה לאחר פרוץ מלחמת חרבות ברזל והחרם האקדמי שהגיע בעקבותיה על האקדמיה הישראלית ב-2024. את ההשלכות לכך נראה כנראה בדו"ח הבא.

לפי ההגדרות של הלמ"ס, פעילות מו"פ כוללת מחקר בסיסי, מחקר יישומי ופיתוח:

מחקר בסיסי - נועד לרכוש ידע חדש בנוגע לתופעות ותהליכים, מבלי להתמקד ביישום מיידי.

מחקר יישומי - מתמקד בפתרון בעיות מוגדרות או בפיתוח טכנולוגיות חדשות.

פיתוח - שימוש בידע קיים ליצירת מוצרים, שירותים ותהליכים חדשים.ה

פעילויות האלה ממומנות באמצעות התקציבים השוטפים של האוניברסיטאות, אבל גם בעזרת מענקים חיצוניים מגופים שונים, המהווים חלק גדול מהמימון הכולל.

ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים חיצוניים צילום: Istock

ההוצאות למחקר ממומנות בעיקר על ידי מענקים ממקורות חיצוניים. ב-2023, התקציבים נחלקו באופן הבא: כוח אדם - 51.3% מהתקציב (1.359 מיליארד שקל), כולל שכר ומלגות; ציוד, חומרים ושירותי מעבדה - 24.7% (653 מיליון שקל); תקורה (עלויות תפעוליות כלליות) - 11.3% (298 מיליון שקל); שונות (הוצאות נוספות) - 10.2% (270 מיליון שקל); העברות בין פרויקטים - 2.6% (67 מיליון שקל).

המשך למגמה החיובית בשנים האחרונות

העלייה של 8.3% בתקציב ב-2023 היא המשך למגמה חיובית שנצפתה בשנים האחרונות. העלייה היתה בולטת במיוחד בסעיפים כמו רכישת ציוד (עלייה של 11.9%),  תקורה (9.4%), שירותי מעבדה (6.6%), שונות (45.6%) והעברות בין פרויקטים (57.5%). הנתונים האלה מצביעים על השקעה גוברת בתשתיות ובמשאבים, שמטרתם לשפר את יכולות המחקר.

• תוקפא הצעת החוק לסיוע לסטודנטים במילואים - האוניברסיטאות תסייענה
• המטרה הסודית של האוניברסיטאות - שלא סיפרו לכם עליה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ב-2023 התקיימו 27,773 מחקרים בעלי תקציב נפרד באוניברסיטאות – ירידה של 253 מחקרים לעומת 2022. החלוקה לפי תחומים מצביעה על מיקוד במקצועות המדעים המדויקים וההנדסה:

מדעים ביולוגיים: 6,255 מחקרים.

הנדסה ואדריכלות: 4,663 מחקרים.

מדעים פיזיקליים: 3,447 מחקרים.

מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב: 2,453 מחקרים.

תחומים כמו מדעי החברה ומדעי הרוח הציגו יציבות או ירידה קלה במספר המחקרים - מה שכנראה משקף שינוי במוקדי העדיפות המחקרית.

בחלוקה למוסדות, אוניברסיטת תל אביב היתה המובילה, עם 23.9% מההוצאות למחקרים. אחריה ניצבים האוניברסיטה העברית בירושלים (19.3%) ומכון ויצמן למדע ברחובות (15.2%). הטכניון ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב תרמו גם הם באופן משמעותי לתחומי ההנדסה והמדעים המדויקים.

המכללות האקדמיות והמכללות לחינוך אמנם פועלות בקנה מידה קטן יותר, אך הצליחו להפיק מחקרים משמעותיים. ב-2023 דיווחו 19 מכללות על פעילות מו"פ, עם תקציב כולל של 42 מיליון שקל. המחקרים במכללות כיסו תחומים מגוונים, בהם הנדסה, תכנון אורבני, חינוך מוזיקלי וספרות ילדים.

מקורות המימון: קרנות ממשלתיות האיחוד האירופי ועוד

• המטב”ח וקרן ההשקעות של וויקס מביאים את קרנות ההון סיכון לנגב
• מנכ"ל גוגל: "האינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו עומד להשתנות"
• תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
• מנכ"ל גוגל: "האינטרנט כמו שאנחנו מכירים אותו עומד להשתנות"

המחקרים באוניברסיטאות ובמכללות מומנו ממקורות חיצוניים מגוונים, בהם קרנות ממשלתיות - משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומשרד החקלאות; האיחוד האירופי - תוכנית Horizon Europe; קרנות פרטיות כמו קרן אדמונד דה רוטשילד; וגורמים ציבוריים נוספים כמו קופות החולים, מפעל הפיס והמוסד לביטוח לאומי. מקורות אלה מדגישים את השילוב בין תמיכה ממשלתית, תרומות פרטיות ושיתופי פעולה בינלאומיים בקידום המחקר בישראל.

ההשקעה במחקר ופיתוח מהווה 2.2% מההוצאה הלאומית למו"פ אזרחי בישראל – נתון שממחיש את התפקיד המרכזי של האקדמיה בכלכלה הישראלית. התחומים שבהם מתמקדים המחקרים, כמו מדעי החיים, בינה מלאכותית והנדסה, תורמים ישירות לחדשנות בתעשיות שונות ומשפיעים על שוק העבודה, הכלכלה והחברה.