אלומי קפיטל: הדוחות חלשים אבל התחזיות אופטימיות
חברת אלומיי 0% הדואלית (סימול: ELLO) המפתחת פתרונות של ארגיה מתחדשת, מדווחת על ירידה של 60% בהכנסות לצד הפסד נקי של כ-26 מיליון דולר ברבעון השני של 2020. החברה צופה כי הכנסותיה השנתיות יגיעו לכ-18 מיליון יורו, לצד הפסד נקי של כ-700 אלף יורו.
הכנסות החברה ברבעון השני עמדו על כ-2.3 מיליון יורו, ירידה של כ-60% לעומת כ-5.6 מיליון יורו ברבעון המקביל אשתקד. מרבית הירידה בהכנסות מיוחסת למכירה של עשר חברות בנות איטלקיות שהיו בבעלות מלאה של החברה, שהחזיקו 12 מפעלים בעלי קיבולת כוללת של 22.6 מגה-וואט. בנוסף החברה דיווחה על קיטון בהכנסות כתוצאה ממגפת הקורונה, ועל סערה שתקפה את אחד ממתקני הביו-גז בהולנד שהושבת למשך 8 שבועות.
בשורה התחתונה, מדווחת החברה על הפסד נקי של כ-25.6 מיליון יורו, ללעמות הפסד של 4.5 מיליון יורובתקופה המקבילה אשתקד. ברקע, החברה מציגה הפסד של כ-23.4 מיליון יורו כתוצאה מגידור תזרימי מזומנים, לעומת הכנסה של כ-14 מיליון יורו ברבעון הקודם.
במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 2020, דיווחה החברה על EBITDA שלילי של 1.6 מיליון יורו, לעומת רווח של 2.3 מיליון יורו בתקופה המקבילה אשתקד.
בתוך כך, החברה דיווחה על כ-1.46 מיליון יורו תזרים מזומנים ששימש לפעילות שוטפת, בעוד שברבעון המקביל אשתקד, דיווחה החברה על כ-920 אלף יורו מזומנים שנבעו מפעילות שוטפת. החברה שומרת על מאזן יציב, עם כ-51 מיליון יורו בקופת המזומנים, אל מול 18.8 מיליון יורו התחייבויות שוטפות.
- אלומיי מגייסת כ-50 מיליון שקל בהנפקה פרטית; מנורה מצטרפת כבעלת עניין
- "ההקמה של פרויקטים סולאריים בארה"ב מתקדמת בקצב מהיר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחזית צמיחה לשנים הקרובות
החברה צופה כי במהלך שנת 2020 תייצר הכנסות בהיקף של כ-18 מיליון יורו, לצד הפסד נקי בסך 700 אלף יורו, ו-EBITDA חיובי של כ-6 מיליון יורו. במהלך שנת 2021, צופה החברה תוספת של 118 מגה-וואט, וכי הכנסותיה עמדו בטווח שבין 46-50 מיליון יורו, לצד רווח של 7-8 מיליון יורו.
בשנת 2022, צופה החברה תוספת של 180 מגה-וואט, לצד גידול של 23%-26% בהכנסות לכ-58-63 מיליון יורו, כמו גם לזינוק של כ-60% ברווח לטווח שבין 12-13 מיליון יורו.
בשנת 2023 צופה החברה להמשיך ולצמוח בשיעורים גבוהים, עם תוספת של 270 מגה-וואט, הכנסות של 77-81 מיליון יורו, אשר יניבו רווח של 17-18 מיליון יורו, עם תזרים מזומנים מפעילות שוטפת של 36-38 מיליון יורו.
- היום בבורסה - חוזרים לעליות?
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
החברה מפעילה ארבעה מתקנים, שניים בישראל אחד בספרד ואחד בהולנד בהיקף כולל של 105.9 מגה-וואט עם פוטנציאל כולל ל-933 מגה-וואט. החברה שמחזיקה ב-TALASOL הספרדית בכ-51%, צופה להפיק אנרגיה מהמתקן כבר ברבעון הרביעי לשנת 2020, בעל יכולת של 300 מגה-וואט.
- 1.איך זה שהם מפרסמים היום דוח לרבעון שני?? (ל"ת)ציקו 29/09/2020 14:32הגב לתגובה זו
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
בורסה עליות ירוק דגל ישראל, נוצר ע"י CHATGPTעברנו את הטריליון: הבנקים, הביטוח, הנדל"ן וטבע מחזיקים את ת"א 35
השווי המצטבר של מדד ת"א 35 חצה את רף הטריליון שקלים. כמעט מחצית ממנו יושב על פיננסים, כשליש על בנקים בלבד, הנדל"ן תופס כ-10%, וטבע לבדה שווה כמו סקטור שלם
השווי המצרפי של 35 החברות הגדולות בבורסה בתל אביב חצה את רף הטריליון שקלים, ועומד על כ-1.074 טריליון שקל. מדובר בסכימה פשוטה של שוויי השוק של כל החברות הכלולות במדד ת"א 35, והיא מספקת הצצה לא רק לגודל של מדד הדגל, אלא גם לאופן שבו הוא מתחלק בפועל בין סקטורים וחברות.
חשוב להדגיש כי הבדיקה מתייחסת לשווי השוק המלא של החברות, ולא לשווי הרלבנטי למדד עצמו. מדדי הבורסה מחושבים על בסיס שווי מתואם, שמושפע משיעור מניות הצפה ומוגבל ברף מקסימלי לחברה בודדת. כאן מדובר בחישוב “ברוטו”, שמטרתו להבין על מה המדד באמת יושב, ולא איך הוא משוקלל טכנית ביום מסחר נתון.
כשמסתכלים על הפילוח, התמונה ברורה למדי. חלק גדול מהשווי מרוכז במספר סקטורים ושמות כבדים, הרבה יותר מאשר בפיזור שווה בין 35 מניות.
הבנקים מחזיקים כמעט שליש מהשווי
חמשת הבנקים הגדולים הכלולים במדד – לאומי, הפועלים, מזרחי טפחות, דיסקונט והבנק הבינלאומי – מגיעים יחד לשווי מצרפי של כ-332.5 מיליארד שקל. מדובר בכ-31% מהשווי הכולל של ת"א 35.
- משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
- האם הבורסה הישראלית חשופה לנדל"ן באופן חריג?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במונחים פשוטים, כמעט שליש מהמדד יושב על המערכת הבנקאית. המשמעות היא שכל שינוי בסביבת הריבית, רגולציה על הבנקים או שיח ציבורי על מיסוי רווחי המערכת, משפיע באופן ישיר על התנהגות המדד כולו, גם אם בשאר החברות הגדולות לא נרשמת תזוזה חריגה.
