אם יש גורמים כלכליים שיכולים לספק נקודת מבט עדכנית ומשמעותית על הפעילות הכלכלית בישראל הם כנראה הבנקים ובעיקר הגדולים. מי שאמון בבנק הפועלים על הערכת המצב, מעיין "ראש אמ"ן" של הבנק הוא ויקטור בהר שמשמש מנהל היחידה הכלכלית בבנק ומספק הערכות מצב למקבלי ההחלטות.

בראיון בלעדי לביזפורטל בהר נשמע די אופטימי בנוגע להתמודדות הכלכלית של ישראל ביחס לסגר הקרוב. "זה סגר שהוא מהודק פחות כי הסקטור הפרטי יכול לעבוד. אתה צריך להבין שחלקים גדולים מהסקטור הפרטי התרגלו לעבוד מרחוק וזה מקל על ההתמודדות עם הסגר.

"אם בסגר הקודם חששנו שהמערכת הבנקאית לא תתפקד עם עבודה מרחוק הרי שניצלנו את הזמן להיערך כמו שצריך והיום היכולת של המערכת הבנקאית, ואני רוצה להדגיש לא רק בבנק הפועלים אלא של המערכת כולה או לפחות החלק המרכזי בה, לעבוד מרחוק היא גדולה מאוד. היה זמן התארגנות גדול מאוד והמערכת ניצלה כל דקה להיערכות הזו וזה משמעותי כשאנחנו רוצים ככלכלה מפותחת לשמור על שירותים מרכזיים מתפקדים גם בימים של סגר.

"פער נוסף שאנחנו צריכים לשים אליו לב הוא החששות של הציבור. בסגר הקודם הציבור היה בהיסטריה, הייתה התנפלות על המרכולים והכבישים היו ריקים. עכשיו אני מניח שזה לא יקרה, אני לא בטוח בנוגע לנושא האפדימיולוגי, אבל כלכלית זה מקל. את הציבור קשה לשכנע להיסגר בבית לאחר שהתרגל ל-4,000 נדבקים ביום, מבחינה כלכלית זה מפחית את הפגיעה בשונה מהנושא הרפואי וזה מצריך אכיפה – איך תהיה האכיפה? אנחנו לא יודעים. אבל אם נלמד מהאכיפה עד עכשיו, המצב שונה מאוד מהאכיפה בסגר הקודם".

• כותרות: ציטוט ביומן של אמו לימד את מנכ"ל מיקרוסופט מהי מנהיגות
• חמש הטעויות בתוכנית החדשה של הממשלה בתחום הדיור
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

כמה יעלה באמת הסגר בתקופת החגים?

"היום שמענו את בנק ישראל אומר שהפגיעה תהיה בסדר גודל של 5 מיליארד שקל בשבוע אחד. אבל כשאנחנו מדברים על פגיעה אנחנו צריכים לשאול באיזה מונחים אנחנו מדברים וכאן אנחנו מדברים במונחי תוצר.

"5 מיליארד שקל זה משמעותי, אבל במבנה הזה של הסגר, כשהסקטור הפרטי יכול לעבוד בלי קבלת קהל ואנחנו בתקופת החגים אזי ניתן להניח שהפגיעה תתמקד בענפי האירוח, בתי המלון, הנופש והמסעדות ולכן היא תהיה פחות גדולה ממה שראינו בסגר הראשון. לנו נראה שההערכה של בנק ישראל היא ברף הגבוה של ההערכות לתקופה של שבוע אחד.

"בשל העובדה שכן אפשר לצאת לעבודה, הרי שלא צריכה להיות פגיעה בפוטנציאל הצמיחה העתידית. אני רוצה להסביר: ענף ההיי-טק לא יפגע ואם תהיה פגיעה, היא תהיה קצרת מועד כמו הפגיעה בבתי המלון בסגר הראשון ולכן אנחנו מעריכים שהם יחזרו לתפקד לאחר תקופת הסגר הזו – יהיה להם אובדן הכנסות אבל זה יהיה לטווח קצר.

• שמיר אנרגיה קיבלה אור ירוק לקידום תחנת כוח בעמק חפר
• איך בונים תיק השקעות שלא יחטוף אפילו אם נחטף נשיא?
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• מדוע המשקיע העצמאי כמעט תמיד מפסיד: המחקרים המדעיים שחושפים...

"השאלה הגדולה שאנחנו שואלים את עצמנו, ואני מניח ששאר הבנקים גם שואלים את עצמם את השאלה הזו, היא כמה ניפגע מסגירה ופתיחה לסירוגין של הכלכלה – כמה הממשלה יכולה לשרוד מבחינה תקציבית מתנועת האקורדיון הזו?.

"שים לב, לפי מסמך הנומרטור שהממשלה הגישה יהיו חסרים השנה 60 מיליארד שקל וזה ללא קופסת הקורונה, שזה מביא אותנו לשנת 2021 שבה הגירעון יהיה משמעותי וגבוה מ-10% תוצר.

"אנחנו למעשה קונים זמן כי אין חיסון לקורונה, וזה במחיר תקציבי יקר אז כל פעם שקובעי המדיניות יחשבו על סגר צריך יהיה לחשוב על העלויות ולצמצם את הסגרים או להגדיל את פרקי הזמן שבין סגר לסגר, כי קשה להכיל את הסגרים האלה מבחינה פיסקלית".

בחודש אוגוסט הופתענו מהעלייה בגביית המסים, איך זה מתיישב עם מיתון?

"אתה מדבר על אוגוסט ואנחנו בספטמבר. בימים כאלה אנחנו מסתכלים לטווחים קצרים יותר. אבל כן, באוגוסט הייתה קפיצה ענקית בגביית המסים לעומת אוגוסט אשתקד וזה נתון חיובי מאוד וגם מפתיע. כשאנחנו מנתחים את גביית המסים באוגוסט אנחנו למדים שהעובדים שיצאו לחל"ת הם עובדים בשכר נמוך והשפעת התשלומים שלהם על גביית המס הכוללת היא זניחה.

"הצריכה הפרטית המקומית הייתה גבוהה ולכן המסים העקיפים נפגעו מעט לעומת מה שחשבנו ולכן, נכון לחודש אוגוסט המיתון נראה פחות גרוע ממה שצפינו. שים לב, משקי הבית ממשיכים לצרוך אבל יכול להיות שאנחנו לא רואים את התמונה במלואה ונראה אותה בעתיד.

הבנקים שהם הדופק של הכלכלה, מרגישים את המיתון?

"הבנקים לא פוגשים כרגע הפסדי אשראי והם ממשיכים לשלם מסים כרגיל. עיקר העלייה בהפרשות לחובות מסופקים היא לא מהפסדי אשראי אלא מהערכות שמרניות שאם המיתון יעמיק. אני רוצה שכולם יבינו, יכול להיות שהתמונה בשנה הבאה תהיה שונה לגמרי כשיגמרו דמי האבטלה הגורפים ואנשים יצטרכו להתמודד עם ההלוואות הצרכניות ועם המשכנתאות. כרגע, משקי הבית שורדים אבל בהחלט יכול להיות שאנחנו לא רואים את התמונה האמיתית. הפגיעה בהכנסות המדינה ממסים תהיה מתמשכת החל בשנה הבאה ולעוד הרבה זמן למרות שכרגע אנחנו לא רואים את זה".

שילוב של סגירה, פתיחה וסגירה חוזרת של הכלכלה עם חוסר יציבות פוליטי הוא קטלני?

"איכשהו למדנו לחיות עם הקורונה והמצב הפוליטי ידוע לכולנו. המצב הפוליטי הוא כזה שקשה לנו כחברה להתמודד אכיפתית עם ההוראות שיכלו למנוע סגר מלא וזה גורר את המדינה לפעולה רוחבית. אני רוצה שתבין את הייחודיות של הכלכלה הישראלית.

"אם באירופה יש למשפחה ילד אחד או שניים ולכן מספיקה להם דירה קטנה מבלי לחיות בצפיפות שבתקופה של מגיפה היא קטלנית, הרי בישראל יש אוכלוסיות שלמות שגרות בצפיפות שמקשה על ריחוק חברתי, בחלק הזה של הדברים יש לנו נתוני פתיחה לא טובים כי קשה לכפות ריחוק חברתי על אוכלוסיות שלמות מה שגורר את הממשלה לפעולה רוחבית – יש לזה משמעות כלכלית, אבל זה המאפיין הייחודי של ישראל ועם זה צריך להתמודד".

בנתונים האלה, איך חברות הדירוג אדישות להידרדרות הכלכלית של ישראל?

"לפני עידן הקורונה דיברנו על מצב בו גירעון של 4% ואולי 5% יביא לתגובה מהירה של חברות הדירוג, אנחנו עכשיו במצב של גירעון של 13% תוצר ולא קורה כלום. הסיבה המרכזית לכך היא כי חברות הדירוג לא רוצות לפתוח את תיבת הפנדורה הזו של דירוג האשראי במדינות המפותחות.

"כולם מבינים שאם מתחילים להוריד דירוג למדינה מפותחת אחת, יצטרכו להוריד לכולם וזה יהיה רע לכולם. זה למעשה סיפור גלובלי וככזה כל מדינה יכולה לעשות מוניטריזצייה של החוב שלה כשהבנקים המרכזיים קונים את האג"ח של הממשלות שלהן.

"מדינות מתפתחות לא יכולות לעשות את זה בגלל חוב שהוא מוטה מט"ח, אבל במדינות מפותחות וביניהן ישראל יש יכולת להדפיס כסף כשכאן אנחנו מעריכים שבנק ישראל שקנה כבר אג"ח ממשלתי ב-30 מיליארד שקל, יחצה את רף הרף של 50 מיליארד שקל וזה יתרון של מדינות מפותחות, כל זה מבלי לפגוע בדירוג האשראי.

"אבל אני רוצה לסייג את הדברים בכל מה שנוגע לישראל. צריך משהוא מעבר לחובות כדי שיהיה טריגר להורדת דירוג חוב. אצלנו חוסר יציבות שלטונית יכול להיות טריגר כזה. חברות הדירוג מגלות כרגע סבלנות למדינות המפותחות ולישראל, אבל צריך להיזהר עם זה.