איציק אברכהן שופרסל
צילום: סיון פרג'
דוחות בצל הקורונה

שופרסל: גידול של 8% בהכנסות; 20% מהמכירות באונליין

בשל התפשטות הקורונה, הכנסות החברה ברבעון השני עלו ל-3.7 מיליארד שקל, הרווח הנקי קפץ ב-67%; הגידול במכירות באונליין ובסניפים בעקבות המשבר נשמר גם ברבעון השלישי
איתן גרסטנפלד | (9)

רשת הסופרמרקטים שופרסל 0.03%  מדווחת על גידול של כ-8% בהכנסות לצד קפיצה של כ-67% ברווח הנקי ברבעון השני. במהלך הרבעון, נהנתה החברה בשל התפשטות נגיף הקורונה מגידול במכירות, ומזינוק במכירות האונליין שהגיעו לשיעור של כ-20% מהמכירות בסניפים. להערכת החברה, המגמה נמשכה גם לרבעון השלישי (חודש יולי).

הכנסות הקבוצה ברבעון השני הסתכמו בכ-3.7 מיליארד שקל, גידול של כ-8% בהשוואה לכ-3.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הגידול, מיוחס בעיקרו לצמיחת החברה בערוץ האונליין, ולהשפעות התפשטות נגיף הקורונה.

זינוק במכירות אונליין:

בשורה התחתונה, הרווח הנקי של החברה גדל בכ-67%, והסתכם בכ-80 מיליון שקל, לעומת כ-48 מיליון שקל, ברבעון המקביל אשתקד.

ה-EBITDA לרבעון עמד על כ-363 מיליון שקל (כ-9.8% מההכנסות), עלייה של כ- 13.7% בהשוואה לכ-319 מיליון שקל (כ-9.3% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הגידול מיוחס לשיפור ברווח התפעולי.

תמצית תוצאות שופרסל

מקור: דוחות החברה

עלייה ברווח הגולמי והתפעולי

הרווח הגולמי ברבעון השני הסתכם בכ-968 מיליון שקל (כ-26.2% מההכנסות), עלייה של כ-5% בהשוואה לכ-920 מיליון שקל (כ-26.8% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון בשיעור הרווח הגולמי נובע בעיקרו מגידול במכירות האונליין.

הרווח התפעולי גדל בכ-19.5%, והסתכם בכ-165 מיליון שקל (כ-4.5% מההכנסות), בהשוואה לכ-138 מיליון שקל (כ-4% מההכנסות) ברבעון המקביל אשתקד.

השפעות התפשטות הקורונה

להערכת החברה, הכנסותיה גדלו בכ-260 עד 290 מיליון שקל במהלך הרבעון, כתוצאה מהכנסות עודפות בעקבות משבר הקורונה. מגמת הגידול בהכנסות, המשיכה גם ברבעון השלישי, כשההכנסות ממגזר הקמעונאות בחודש יולי כוללות הכנסות עודפות של כ-110 עד 130 מיליון שקל (12%-11%).

בתוך כך, כתוצאה מהריחוק החברתי, מדווחת החברה על גידול בפעילות האונליין, כששיעור מכירות האונליין במהלך הרבעון הגיעו לכ-20% מהיקף המכירות בסניפים, לעומת כ-13.7% ברבעון המקביל אשתקד. המגמה המשיכה גם ליולי כששיעור המכירות באונליין מהיקף המכירות בסניפים עמד על כ-21.5%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

מאוריסיו ביאור, יו"ר דירקטוריון שופרסל ואיציק אברכהן, מנכ"ל שופרסל: "אנו שמחים לסכם את הרבעון השני והחציון הראשון, של שנת 2020, עם תוצאות עסקיות מצוינות, המשקפות את התמודדותה האיתנה של שופרסל עם משבר הקורונה, תוך גילוי אחריות לאומית וחיזוק מיצובה כקבוצת הקמעונאות המובילה בישראל".

תגובות לכתבה(9):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    טרגט לא מונופול ועלתה הרבה יתר (ל"ת)
    תבדקו טוב מדינה דפוק 19/08/2020 20:18
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    העלו מחירים העשרות אחוזים (ל"ת)
    חרם 19/08/2020 20:17
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    לקוח מאוכזב שופרסל 19/08/2020 11:56
    הגב לתגובה זו
    רשת גדולה וחזירה העושקת את הלקוחות בחנויות בתוך הערים. תבדקו בחצי חינם, אושר עד, רמי לוי, ויקטורי.... למה העושק הזה מר אברכהן?
  • 6.
    דב 19/08/2020 09:51
    הגב לתגובה זו
    פערי מחירים עצומים בין התוצרת החקלאית לבין המחיר לצרכן הסופי בשופרסל. כך מרוויחה הרשת מיליונים. השליטה שלה בשוק, הודות להחלטת הממונה על ההגבלים העסקיים בזמנו (עם נפילת רשת מגה) שלו לאפשר לרמי לוי לרכוש את מגה וליצור דואופול, גרמה ליצירת מונופול בפועל של שופרסל בשוק הישראלי.
  • 5.
    דורון 19/08/2020 09:46
    הגב לתגובה זו
    לא ברור לי איך המנייה מקרטעת בשבועות האחרונים.. בין המניות היציבות והבטוחות ביותר בת"א
  • 4.
    עברתי לאונליין. לא ברור לי למה לגשת לסופר. (ל"ת)
    רק אונליין 19/08/2020 09:46
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    דו"ח פשוט מדהים!! (ל"ת)
    קמעונאי 19/08/2020 09:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    הרשת רומסת את כל היצרנים והמפיצים הרטנים (ל"ת)
    איפה הרישות לתחרות 19/08/2020 09:04
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אנונימי 19/08/2020 08:37
    הגב לתגובה זו
    וכמה עולה התענוג????
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?