לאיזה חברות מיתון עושה טוב לתזרים המזומנים?
בתקופות של האטה וירידות בשווקים, המשקיעים נוטים לתת משקל גדול מידי לסיכונים, מבלי לשקלל את הסיכויים. בתקופות של שגשוג ועליות לעומת זאת, המשקיעים כך נדמה לפעמים, לא משקללים כלום – לא סיכון ולא סיכוי . פשוט קונים. איך אפשר להסביר את העובדה כי ב-17.2.2020 נסחרה אג"ח של אלבר טז בתשואה לפדיון של 0.7% צמוד מדד למחמ של 2.2 שנים. איפה תמחור הסיכון? לא קיים. מדובר בחברה עם הון נמוך מאוד ביחס לסך המאזן שלה, שמחלקת את רווחיה כדיבידנד לבעלי המניות בעקביות ונדמה לפעמים שהולכת על הקצה מידי. בחברות הליסינג אין רגולטור כמו בנק ישראל הדורש יחס הלימות הון מנמלית. כשטוב, הולכים עד הסוף.
בחיפוש בגוגל אודות מעללי חברות הליסינג ומצבן בתקופה האחרונה, ניתן למצוא לא מעט מאמרים. המאמרים מציגים בפירוט את הסיכונים ובעיות התזרים של החברות. אנסה להציג גישה מעט אחרת המתבססת על לקחי העבר בעיקר. נדמה כי הערכת שווי חברות וניתוח חוב הוא מקצוע מורכב מאוד, אך לעיתים הדברים פשוטים להפליא – המידע זמין וקל לניתוח, רק צריך להשקיע מעט מאמץ בחיפוש הנתונים.
איגוד יבואני הרכב מפרסם בכל חודש את סך מסירות הרכבים לתקופה. נתוני יוני מגלים כי מסירת הרכבים הפרטיים ירדה משמעותית השנה - מכ 87 אלף רכבים שנמסרו במחצית הראשונה של שנת 2019 לכ 56 אלף רכבים במחצית הראשונה של שנת 2020. נוסיף לכך את סגירת מפעלי היצור באירופה ובמזרח ברבעון הראשון של השנה ונקבל מחסור ברכבים חדשים . אם נניח גריטה של 200 אלף רכבים בשנה נגלה כי בתרחיש סביר הביקוש לרכבי יד שניה עלול או עשוי דווקא לעלות משמעותית בתקופה זו . אם אכן כך, זה נתון סופר חיובי עבור חברות הליסינג שנמצאות בפני שוק חוב סגור וחייבות למכור את מלאי הרכבים שלהם.
אבל רגע, לפני הכל, אנחנו נמצאים במיתון חריף עם מיליון מובטלים - ננסה לראות מה קרה לתזרים המזומנים של חברות הליסינג בפעם האחרונה שנתקלו במיתון.
ההיסטוריה חוזרת - תבדקו מה קרה ותדעו מה יקרה
הדוחות של אלבר לשנת 2008 ו-2009 נותנים פרספקטיבה מעניינת לתחום בתקופות של שפל כלכלי. למרות העלייה באבטלה ואולי עקב העלייה באבטלה, הביקוש לרכבי יד שניה עלה בשנת 2009 ולא ירד. תזרים המזומנים של החברה השתפר דרמטית באותן שנים, יחס ההון לסך המאזן השתפר מ-10.5% בשנת 2008 ל-14.8% הון למאזן בשנת 2009. מספר כלי הרכב שהיו בשימוש החברה ירד בכ-25% (כ-10,000 רכבים), הוצאות המימון והריבית ירדו דרמטית והמאזן השתפר פלאים. בשנת 2009 הרוויחה אלבר יותר מבשנת 2008 ו-2007.
- האם הרכב החדש מהיבואן אכן חדש וללא נזק?
- גיל אגמון מנצל רגולטור רדום ועושק את הציבור - מה הרווח על מאזדה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתון הבולט ביותר הוא תזרים המזומנים שנבעו מפעילות שוטפת. בשנת 2009 התזרים היה חיובי ועמד על כ-580 מיליון שקל לעומת תזרים אפסי ב-2008 ותזרים שלילי של 350 מיליון שקל ב-2007 שהיתה שנת הצמיחה הגדולה של החברה. הפער הגדול ביותר נבע מהעובדה כי בשנת 2009 היה קושי במחזור חוב והחברה מכרה רכבים בקצב מסחרר, האריכה חוזי ליסינג ופשוט לא רכשה (כמעט) רכבים חדשים. הוצאות הריבית ירדו דרמטית, סעיף ההתחייבויות לספקים הפך שלילי ונמכרו הרבה יותר רכבים מאשר נרכשו.
כל זאת לא הפריע לאג"ח של החברה להיסחר בחצי מערכן לאורך שנת 2008 וחצי משנת 2009.
המסקנה ברורה - ערך הגרט של מלאי הרכבים, הוא הסיכון האמיתי של חברות הליסינג. כל עוד חברות אלו יכולות למכור רכבים במחירי יצחק לוי בניכוי הפחתות, העסק לא יפשוט רגל. קשיים במכירת רכבים יכולים לנבוע משינויים רגולטורים כמו הוזלת המס על רכבי יד ראשונה שתגרור ירידת מחירים בשוק המשני או משיפור דרמטי בתחבורה הציבורית , אך זה תהליך ארוך שניתן להתכונן אליו.
זה לא שמצבן של חברות הליסינג נהדר בימים אלו, מכירת רכבי "אפס קילומטר" נעצרה כמעט לחלוטין ותחום ההשכרות לטווח קצר נפגע גם הוא, אך רוב חוזי הליסינג ממשיכים כמעט כרגיל, החברות ממעטות להיכנס לעסקאות חדשות ומאריכות את חוזי הליסינג לתקופות ארוכות יותר ומצד שני קונות אג"חים במחירי מציאה ומקטינות את החוב. צמצום צי הרכבים מאפשר לחברה לטייב את התיק ללקוחות בעלי רווחיות גבוהה יותר .
- לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- שלושת האסים שבלעדיהם אנבידיה אבודה
השחקניות בשוק
החברות החזקות בענף הן שלמה אחזקות ויונברסל נציגת AVIS בישראל שנרכשה ע"י קבוצת UMI יבואנית שברולט וקדילק בישראל. שלמה אחזקות וקבוצת UMI נחשבות חזקות יחסית עם החזקות משמעותיות בנדל"ן ורמות מינוף מהנמוכים בענף ובהתאם גם התשואות לפדיון הנמכות יחסית שבהן נסחרות אג"ח של החברות.
לעומתן, אלבר ואלדן הממונפות יותר (כ-12% עד 13% הון למאזן), נמצאות בעין הסערה. אגרות החוב שלהן נסחרות בתשואות לפדיון של כ-10% עד 20% בהתאמה והן איבדו למעשה את יכולת מחזור החוב .
אג"ח של אלדן מגובים בביטחונות של רכבים ביחס LTV של 90% ובפועל היחס מעט טוב יותר, אך ראוי לסייג כי שווי הבטוחה נקבע ע"פ מחירון יצחק לוי ללא הפחתות (אך בניכוי מע"מ). ברור כי הרכבים לא נמכרים לפי מחירון, אלא נמוך יותר ולכן יש להתייחס לשווי הבטוחות כ-100% משווי החוב ובתנאי ללחץ אף לפחות מזה. ובכל זאת, מדובר בבטוחה סחירה באופן יחסי. לא מדובר על קרקע ברומניה, מניות של חברת בת או בטוחה מדרגה שניה אחרי הבנקים. אלדן רשמה רווח מפתיע של 39 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה שנבע בעיקרו מהכנסות מימון של 30 מיליון שקל שנרשמו עקב רכישות עצמיות של אג"ח של החברה.
יחס החוב לבין שווי הרכבים באג"ח של אלבר עומד על כ-96% וקשה לומר שיש "שלייקס" נוספים במקרה של הסדר. מצד שני אנחנו לא שם.
שתי החברות מציגות דוח תזרים עתידי המתבסס בעיקר על מכירת רכבים בהיקפים משמעותיים , תהליכי התייעלות ומחזורי חוב כנגד רכבים ונכסי נדל"ן לא משועבדים. חברות הליסינג נוהגות לממן את הפעילות השוטפת שלהן גם באמצעות הנפקת ניירות ערך מסחריים (נע"מ) ללא ביטחונות לטווחים קצרים. אג"ח אלו נסחרות בתשואות לפידיון גבוהות אך רמת הסיכון בהתאם. ללא ביטחונות בתקופה כזאת, אין מה לחפש בנע"מים של חברות הליסינג.
שוק הליסינג קפוא כבר שנים
נקודה למחשבה. עקב רפורמת המס לחישוב לינארי משנת 2010 הביקוש לרכבי ליסינג ירד דרמטית ושוק זה קפוא על כ 250 אלף רכבים חרף הירידה באבטלה בעשור האחרון (עד משבר הקורונה). עובדי ההי טק לא ממהרים לקחת רכב מהעבודה עקב אי כדאיות כלכלית. רכבי הליסינג נשארו בעיקר רכבי תפעול לאנשי מכירות, עובדים בכירים, עובדי מדינה וכו'. העלייה באבטלה עקב משבר הקורונה צפויה להקטין את הביקוש לרכבי ליסינג בצורה זניחה יחסית.
חברת צור (הציבורית) העוסקת באמצעות מימון ישיר במימון אשראי צרכני בעיקר לענף הרכב סובלת בעצמה מעליית תשואות באג"ח שהנפיקה לאור החשש מענף הרכב - החברה פרסמה לאחרונה מצגת במאיה המתארת את עסקי החברה ובהזדמנות זו הציגה את שוק רכבי היד שניה במצבי מיתון בישראל ובארה"ב. מבדיקה שהם ביצעו עולה כי ממוצע מחירי 4 דגמי רכבים בני 3 שנים דווקא עלה בשנת 2009 – מדובר בדגמי מיצובישי לנסר, טויוטה קורולה, מאזדה 3 ופורד פוקוס שהיו אז הכי פופולריים בשוק . ע"פ מחירון יצחק לוי, ניתן לראות בבירור כי בשנת 2009 המחירים של רכבים אלו (משומשים בני 3 שנים) עלו בצורה משמעותית (כ-10% עד 15%) . כיוון שרכב יד שניה הוא מוצר נחות ואינו פרימיום מחירו עולה בתקופות מיתון. נתון נוסף מעניין מציגה מימון ישיר הוא שיעור חדלות הפירעון בארה"ב בתקופות משבר לפי ענפי אשראי שונים. נראה כי ענף הרכב נשאר יציב וחסין בתקופת המשבר של 2008 גם בארה"ב.
בשורה התחתונה, אסתכן ואומר שלמרות המיתון ולמרות שאנו ערב סגר נוסף, שוק רכבי היד שניה בתקופה זו חי ובועט. כל עוד התחבורה הציבורית בישראל לא תשדרג משמעותית, הביקוש לכלי רכב, בעיקר יד שניה יישארו גבוהים וכל עוד מגרשי הרכב פתוחים, חברות הליסינג מנזילות את המלאי שלהן ויחזירו את החוב.
הסיכון בחברות הליסינג הוא גבוה, תמיד היה. ועל כן יש לדרוש פרמיית סיכון גם בתקופות שנדמה שהכל בסדר. היום לא הכל בסדר, אך פרמיה יש בשפע - כנראה יותר מדי.
הכותב הינו ערן בן שושן, מנהל משותף בבית ההשקעות דולפין
*הכותב, דרך הכספים המנוהלים בבית ההשקעות דולפין מחזיק באגרות חוב המוזכרות בכתבה.
המידע המוצג בסקירה זו מהווה מידע כללי והינו חומר מסייע בלבד ואין לראות בו כמידע עובדתי או שלם וממצה של כל ההיבטים הכרוכים בהשקעה בני"ע, וכן אין לראות במידע האמור כהמלצה או כתחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא או לרכישת נייר הערך. האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ/שיווק השקעות ו/או תחליף לייעוץ/שיווק השקעות ו/או ייעוץ מס בידי מי שמוסמך לכך, המתחשבים בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
פרסום מידע זה אינו מהווה הצעה לציבור להשקעה בשותפות. ההשקעה בשותפות הינה על בסיס הצעה פרטית בלבד, בכפוף למגבלות כמפורט בהוראות הדין החל, ולפי שיקול דעתו המוחלט והבלעדי של השותף הכלל
- 6.לביזפורטל 20/07/2020 08:56הגב לתגובה זויש לכם רעיונות לא מובנים,והפעם החלון הבלתי נלאה שנפתח בצד ימין בכתבות
- 5.אלון 17/07/2020 19:15הגב לתגובה זו1. המצגת של מימון ישיר תומכת בדברים שלו 2. דוחות חברות הדירוג גם הן תומכות (כולל התייחסות מפורשת למכירות חזקות של רכבים) 3. מהסתובבות בסוכניות המכירה הספציפיות של אלדן ואלבר לא נראה שלאנשי המכירות יש לחץ גדול למכור (אז או שבעלי הבית לא יודעים שהם לא מוכרים וחייבים לגרד כסף, או שסה"כ המכירות טובות). גילוי נאות לא מהווה המלצה ובהחלט מחזיק בניירות הנ"ל
- 4.בני גור 16/07/2020 22:03הגב לתגובה זועדיף להשקיע בחברות שמייצרות רעל עכברים מסוג סריכנין, בכוחי הדל אני מנסה להציל את כספיכם.
- 3.קורס 16/07/2020 15:47הגב לתגובה זואני מניח שרוב האנשים שקונים רכב חדש יש להם אותו 3 - 5 שנים ולא אנשים עם רכב בן 10 -20 ולכן הם לא יקנו רכב בן 3 משומש ואלה עם הרכב הישן אין להם כסף למשושמש בן 3
- 2.מוסדי 16/07/2020 10:54הגב לתגובה זועושה רושם שכותב הכתבה מבין היטב את התחום. אשמח לקרוא כתבות נוספות של הכותב
- 1.שלום 16/07/2020 09:53הגב לתגובה זוהוא אומר לי המכירות כמעט נמחקו, לאוכלוסיה אין כסף ולמי שיש ממתינים לראות מה יתפתח. כתבה מוזרה.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.

לפני שאיבדה את הריבונות הביטחונית, ישראל איבדה את הריבונות האנרגטית
מדינת ישראל מעולם לא היתה ריבונית לגמרי, כשלאורך עשרות השנים האחרונות היא תלויה בסיוע צבאי ואזרחי אמריקני. אולם אם עד לאחרונה אזרחי המדינה העדיפו להעלים עין ממציאות זו, הרי שבשבועות האחרונים התלות והעדר הריבונות והעצמאות הפכו לבוטות יותר, כאשר ממשל
טראמפ כפה הסכם הפסקת אש ברצועת עזה ומפקח עליו בקפדנות, בשלב זה, ממתקן צבאי אמריקני בקרית גת.
אולם יש תחום נוסף, קריטי למשק, שמעולם לא היה בריבונות ישראלית: משק הגז הטבעי. בשניים וחצי העשורים מאז התגלו מאגרי גז ראשוניים וביותר מ-15 השנים מאז התגלה
מאגר תמר, התלות הישראלית בחברות אמריקניות להפקת הגז הטבעי ובממשל האמריקני לאסדרת משק הגז הטבעי, היתה מוחלטת.
אמנם בשנים האחרונות, משק הגז הטבעי הישראלי, שהוא בעל חשיבות אסטרטגית למדינה, הפך למערב פרוע. אבל עדיין יש בו שריף אחד, השולט בשקט בכל
הנעשה, ענקית האנרגיה שברון. אקדוחנים אחדים, אמנם נלחמים על הפירורים, שעדיין שווים מיליארדי דולרים לאורך השנים ועושים כותרות, אבל חשיבותם לפיתוח משק הגז אפסית. אלי כהן, שר האנרגיה, הודיע לפני שבוע על התנגדותו לאשר את החוזה החדש ליצוא הגז למצרים, עד שיוסדרו
עלויות גז נוחות לשוק המקומי, אבל אף אחד אינו מתייחס אליו ברצינות. רה״מ, בנימין נתניהו, נפגש בשבוע שעבר עם נציגי שברון כדי לפתור את המשבר, דווח בדה מרקר. מר כהן לא הוזמן לפגישה. הבעיה תיפתר בקרוב וההסכם ייחתם.
מבני הבעלות על מאגרי לוויתן, כריש
ותמר הינם יציבים, מבנה הבעלות על תמר פטרוליום, המחזיקה בכ-17% ממאגר תמר, משתנה חדשות לבקרים, כאילו היה מדובר בגן שעשועים. וכך, קבוצה אקלקטית של משקיעים, חלקם זרים, מבקשת להגדיל את רווחיה על חשבון הציבור הישראלי (ואין לה כל עניין בהשקעות ובפיתוח משק הגז). מכאן
הידיעות שהתפרסמו לאחרונה על סירובם של משקיעים בתמר פטרוליום, ובהם גם ישראמקו, לחתום על הסכם הספקת גז חדש מול חברת החשמל, שאמור היה להוזיל את הגז וכתוצאה מכך את עלות החשמל, כבר בשנים הקרובות. להערכתם מחירי הגז הטבעי בשנים הקרובות יעלו. במידה והערכה זו תתגשם,
הרי שתהיה בכך פגיעה קשה בציבור הישראלי, שלבד מכך שאוצרות הטבע שייכים לו, הוא גם ממן את פעילות הפקת הגז בסכומים לא ידועים, באמצעות מתן הגנה ביטחונית למתקני הפקת הגז בים התיכון. בנוסף, חברות האנרגיה חדלו מלבצע חיפושים אחר מאגרי גז נוספים, ומנסות להגביר את קצב
ההפקה, כך שלפי הערכות מלאי הגז במאגרים הישראליים יאזל בתוך כ-20-25 שנים. אזילת הגז תציב את המשק הישראלי בפני משבר אנרגטי חמור, מאחר שעד שיאזל הגז הטבעי, חלק ניכר מפעילות המשק תוסב לגז טבעי. יבוא גז טבעי לישראל, בתצורת LNG, צפוי להיות יקר ויגדיל באופן ניכר
את העלות שתוטל על משקי הבית ועל עסקים מקומיים. הוא גם יגדיל את רווחי החברות שייבאו את הגז, שלפחות בחלקן שותפות כיום להפקתו, למשל שברון.
- ממשל טראמפ ישיק מכרז ענק לקידוחי נפט וגז במפרץ מקסיקו
- הבנקים מתעשרים, ולעזאזל משבר האקלים; הגדילו מימון לקידוחי נפט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
(כמובן שאנחנו בפתח עידן האנרגיה הירוקה, אבל לישראל אסור בשלב זה לוותר על האופציה של שימוש בגז טבעי בעשורים
הקרובים).
נובל אנרג׳י, החברה האחראית לתגליות הגז הגדולות של ישראל, היתה חברת אנרגיה בינונית. אולם מאז נרכשה ע״י שברון, קבוצת האנרגיה השניה בגודלה בארה״ב, בסוף 2020, השתנה לגמרי מבנה השליטה בשוק הגז הטבעי המקומי. שברון מחזיקה כיום בכ-40% מתמר וב-25%
מלווייתן, ומשמשת כמפעילה של שני המאגרים וכך מנופי השליטה שלה בשוק הגז המקומי הינם בלתי מוגבלים. אם לנובל אנרג׳י היו מהלכים מוגבלים בממשל האמריקני, הרי ששברון היא חלק אינטגרלי מהממשל, שענקיות האנרגיה תמיד נעזרו בו והוא נעזר בהן לפעילות ושליטה בשווקי האנרגיה
העולמיים, ראו איום הנוכחי לפלישה אמריקנית לוונצואלה, ממפיקות הנפט הגדולות בעולם. ניסיון של ממשלת ישראל להגביל את יצוא הגז הטבעי, ידווח מיידית לבעל בריתה של שברון, דונלד טראמפ, שיורה לבנימין נתניהו, או לכל ראש ממשלה אחר, להימנע מהגבלת היצוא.
