טופ ביז עדי ברזילי גלעד בן ציון
צילום: BIZTV
TOP BIZ

האם בזק תמשיך לעלות, מדוע הירידה באלוני חץ מוגזמת והחברה שמרוויחה בגדול מהקורונה

גלעד בן ציון מהראל פיננסים, מתראיין בתוכנית TOP BIZ על משבר הקורונה, השפעתו על סקטורים שונים ומסמן את המניות המקומיות שנראות לו אטרקטיביות 
עדי ברזילי | (10)

גלעד בן ציון, מנהל מחלקת מחקר ואנליזה בהראל פיננסים, מסמן באולפן ביזפורטל שלוש מניות מקומיות עם אפסייד של יותר מ-15% משלושה סקטורים שונים לגמרי. צפו בראיון  -  

המניה הראשונה היא של חברת אלוני חץ 0.63% , חברת הנדל"ן המניב שהמניה שלה התרסקה יחד עם כל הסקטור מאז הגיעה הקורונה לחיינו. אבל בן-ציון צופה שהמשבר הנוכחי לא יפגע בה בצורה משמעותית ושבזכות הנהלה טובה, חוזי שכירות ארוכי טווח, חברת אנרג'יקס שבשליטתה וחוזי שכירות ארוכי טווח, נראה אפסייד יפה של 33%. המניה השנייה היא של חברת אילקס מדיקל -4.02% , ששייכת לסקטור שנהנה ממגיפות ואף קיבלה הזמנה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים ממשרד הביטחון. אילקס נהנית מביצועים טובים ברבעונים האחרונים והמניה בהתאם עולה - בן ציון צופה אפסייד של 15% נוספים.. והמניה האחרונה בראיון - בזק 1.45%  . גם סקטור התקשורת שנהנה מאד בחודשים האחרונים בזכות שימוש יתר בטלפוניה ואינטרנט. בזק עצמה התאוששה מהמשבר רב השנים, עם הנהלה חדשה שעשתה סדר חדש שהתבטא בדוחות יפים של הרבעון הראשון וגם שר התקשורת חדש שבא עם גישה חדשה אמור לעשות סדר בשוק דבר שיעזור לחברה. המניה עלתה יפה בשבוע האחרון ובן-ציון מעריך שנראה אותה מגיעה גם למחיר של 3.8 ש"ח, אפסייד של מעל 15%. זהו להיום, נתראה בתכנית הבאה של TOP BIZ, עם המלצות אנליסטים נוספות עוד 3 מניות . לצפייה בתכנית הקודמת של TOP BIZ לחצו כאן - לינק

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 9.
    הם מושקעים באלוני -שוק הנפילה המשרדים תפרק להם את הצורה (ל"ת)
    רמאים 10/07/2020 08:26
    הגב לתגובה זו
  • 8.
    אלוני חץ בדרכה למטה לכיוון 3.00 (ל"ת)
    מסתכל מלמעלה 07/07/2020 19:41
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    dw 06/07/2020 09:50
    הגב לתגובה זו
    ומכיוון שאלוני חץ תלויה בה צריך לקחת בחשבון קריסה אפשרית באנרג'יקס, אשר תשפיע על אלוני חץ. אני נורא מצטער אבל זה פשוט לא נורמלי ש 1 אנרג'יקס נסחרת כמו 4 ישראמקו. זה פשוט לא נורמלי. אנרגיקס נסחרת פי כמה לא רק מישראמקו אלא גם מבזן, פז נפט, דלקד ועוד חברות רווחיות. זה פשוט הזוי.
  • 6.
    רפי 06/07/2020 09:48
    הגב לתגובה זו
    אני מאמין שבזק עוד תעלה והרבה יותר ממה שאמרת...יש שם פוטנציאל אדיר ...עיינין של זמן...
  • 5.
    מוטי 06/07/2020 09:30
    הגב לתגובה זו
    עדי מה קרה לך את מביאה כל פעם אנליסט אחר, איפה גורביץ שהיה צמוד לך בכל יום שישי ? פיטרו אותו מביזפורטל ??
  • blond101209 06/07/2020 11:18
    הגב לתגובה זו
    תתרגל לאחרים נלמד אותם בחלוף הזמן. לכל אחד יש מחליף.
  • 4.
    רקח נהנת קורונה (ל"ת)
    עידו 06/07/2020 09:17
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    נראה כמו ליצן. איך אפשר להאמין (ל"ת)
    יוסי 06/07/2020 08:58
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    בני 06/07/2020 08:45
    הגב לתגובה זו
    בשביל מניות עם אפסייד של 15% אני לא פותח מחשב ובודאי שלא מקשיב לאנליסטים. אגב, מחזיק בזק וחושב שיש שם אפסייד של 70%.
  • 1.
    מישל 06/07/2020 08:09
    הגב לתגובה זו
    רק בישראל הבורסה יום יום מתרסקת והמצב בארץ ממש לא טוב ובמקביל השקל הוא המטבע החזק בעולם למישהו יש הסבר
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמסחר בזמן אמת – קרדיט: AI

מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?

מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון



מנדי הניג |

משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות. 

בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע,  ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.

מדד הפחד כמנבא תשואות

במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.

הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.

פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב

ארית התחזקה אחרי שחזרה בה מקידום הנפקת רשף בהמשך לאיומים ממוסדיים כי לא ישתתפו בהנפקה כמו גם ביקורת רחבה על ההנפקה; פוםוום הודיעה על התקשרות עם קבוצת פארקי שעשועים אירופית ועלתה; נעילה חיובית במדדים לאחר פתיחה מעורבת כשמגזר הפיננסים בלט לחיוב עם קפיצה של 1.6% בבנקים ו-2.5 בחברות הביטוח
מערכת ביזפורטל |

המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.

בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.


ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".


איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.

תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?