מישל סיבוני, מנכ''ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים
צילום: פלאש 90 יונתן זיידל

"הפסדי ההשקעה בנוסטרו ברבעון הראשון קוזזו במלואם"

מישל סיבוני מנכ"ל הראל מרוצה אחרי חודשיים של עליות בשווקים; ברבעון הראשון ההפסד הכולל הסתכם ב-555 מיליון שקל בגלל הפסדים מהשקעות

ערן סוקול | (2)

קבוצת הראל השקעות 0.14%  סיימה את הרבעון הראשון בהפסד כולל של 555 מיליון שקל בגלל הפסדי השקעה בסך כ-820 מיליון שקל. ברבעון המקביל רשמה החברה רווח כולל של 376 מיליון שקל. התשואה על ההון (במונחים שנתיים) ברבעון הראשון עמדה על שיעור שלילי של 33% לעומת תשואה (במונחים שנתיים) של 24% ברבעון המקביל אשתקד.

 

סך הנכסים המנוהלים של הקבוצה, נכון לסוף מרץ הגיע לכ-258 מיליארד שקל לעומת כ-250 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד – גידול של כ-3% וסך של כ-275 מיליארד ש"ח למועד פרסום הדוחות הכספיים.

 

סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, דמי הגמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה שהסתכמו ברבעון הראשון של שנת 2020 לכ-7.7 מיליארד שקל, לעומת סך של כ-7.4 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-4%.

 

מישל סיבוני, מנכ"ל קבוצת הראל ביטוח ופיננסים על רקע התוצאות: "תוצאות הדוח משקפות את יציבותה הפיננסית של הראל, חברת הביטוח הגדולה והמובילה בישראל, הן במונחי שווי שוק, הן בהיקפי הפרמיות והן בהון העצמי, וזאת גם בתקופה מאתגרת זו. הפסדי השקעות הנוסטרו של הראל כתוצאה ממשבר הקורונה, קוזזו במלואם מאז תום הרבעון הראשון וכן נרשמה לאחר תום הרבעון עלייה משמעותית בסך היקף הנכסים המנוהלים על ידי הראל, שקיזזה את מרבית הירידה שהתרחשה במהלך הרבעון הראשון.

"בשלוש השנים האחרונות הציבה הראל את החדשנות הדיגיטלית בראש סדר העדיפויות שלה. אסטרטגיה זו איפשרה לנו, על אף הקשיים שהציבה בפנינו תקופה זו, להפוך את משבר הקורונה להזדמנות עסקית. זאת באמצעות שימוש ביכולות דיגיטליות חדשניות והפעלת יישומים מרחוק, תוך שמירה על אבטחת מידע מיטבית וסנכרון מלא של מערכות התזמון, הניהול והבקרה של עובדי החברה, דבר שאיפשר לנו לבצע אופטימיזציה בניצול הזמן של צוותי העבודה. בתקופת הסגר, אלפי עובדי הראל ביצעו תהליכי עבודה מרחוק, והעניקו שירות מלא ללקוחותינו, לרבות באמצעות תפקוד מלא של מערך הגשת התביעות, השירות והמכירות של הקבוצה, שהונגשו לסוכנינו וללקוחותינו. כך לדוגמא, הצלחנו להגדיל מכירות של מוצרים דיגיטליים כמו הביטוח הייחודי שלנו לרכב 'הראל סוויץ', אשר בו עלות הביטוח היא פועל יוצא של מרחק הנסיעה, וכן של מוצרי ביטוח נוספים. בנוסף, חתמנו במהלך הרבעון על הסכם למתן שירותי תפעול עבור חברת 'הכשרה ביטוח' שיניב לנו הכנסה שנתית קבועה של 28 מיליון שקל על בסיס תשתיות מחשב ותפעול שכבר קיימות בהראל". סיבוני הוסיף כי :"גם בתקופת משבר זה, הראל שומרת על היותה מובילת שוק הביטוח בישראל ואני בטוח כי נצא מתקופה מאתגרת זו אף מחוזקים יותר".

חסכון ארוך טווח

ההפסד הכולל לפני מס בפעילות חסכון ארוך טווח (ביטוח חיים, פנסיה, גמל והשתלמות) ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם בכ-99 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-203 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד. המעבר מרווח ברבעון המקביל אשתקד להפסד ברבעון המדווח, נובע בעיקר מהפסדי השקעות בשוק ההון כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, לעומת רווחי השקעות ברבעון המקביל אשתקד ומאי גביית דמי ניהול משתנים בשל תשואות שליליות של הנכסים העומדים כנגד התחייבויות תלויות תשואה, מול גביית דמי ניהול משתנים בסך של כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

סך הפרמיות שהורווחו ברוטו, דמי הגמולים ותקבולים בגין חוזי השקעה בפעילות החיסכון ארוך הטווח ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו בכ-5.5 מיליארד ש"קל לעומת סך של כ-5.3 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. גידול של כ-4%.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

ביטוחי חיים

ההפסד הכולל לפני מס בביטוח חיים ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם בכ-118 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-168 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

המעבר מרווח ברבעון המקביל אשתקד להפסד ברבעון המדווח נובע בעיקר מהפסדי השקעות בשוק ההון כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, לעומת רווחי השקעות ברבעון המקביל אשתקד ומאי גביית דמי ניהול משתנים בשל תשואות שליליות של הנכסים העומדים כנגד התחייבויות תלויות תשואה, מול גביית דמי ניהול משתנים בסך של כ-71 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. נכון ליום 31 במרץ 2020, אומדן דמי הניהול שלא יגבו בשל התשואה השלילית עד להשגת תשואה חיובית מצטברת, הסתכם בסך של כ-290 מיליון שקל. יצוין כי, בתקופה שלאחר מועד הדיווח ועד בסמוך לתאריך פרסום הדוחות הכספיים בעקבות העליות שחלו בשוק ההון לאחר תאריך הדיווח, קטן אומדן דמי הניהול שלא יגבו כאמור והוא הסתכם בסך של כ-78 מיליון שקל.

קרנות הפנסיה

הרווח הכולל לפני מס מניהול קרנות פנסיה ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם בכ-11 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-20 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הכולל נובע בעיקר מהפסדי השקעות בשוק ההון כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, משחיקה בשיעור דמי הניהול ומהפסדי נוסטרו של החברה המנהלת.

 

דמי הגמולים שנגבו על-ידי קרנות הפנסיה של הקבוצה ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו בכ-2.2 מיליארד שקל, לעומת כ-2.1 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-5%.

 

היקף הנכסים המנוהלים על-ידי קרנות הפנסיה של הקבוצה, ליום 31 במרץ 2020, הסתכם לסך של כ-70.6 מיליארד שקל, לעומת כ-65.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ-7%.

 

קופות גמל וקרנות השתלמות

הרווח הכולל לפני מס בקופות גמל וההשתלמות ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם בכ-8 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-15 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הקיטון ברווח הכולל נובע בעיקר מהפסדי השקעות בשוק ההון כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, משחיקה בשיעור דמי הניהול ומהפסדי נוסטרו של החברה המנהלת. 

דמי הגמולים שנגבו על ידי קופות הגמל וההשתלמות ברבעון הראשון של שנת 2020 עמד על כ-0.8 מיליארד שקל, לעומת כ-0.9 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

 

היקף הנכסים המנוהלים בקופות הגמל וקרנות ההשתלמות, ליום 31 במרץ 2020, הסתכם לסך של כ-40.4 מיליארד שקל, לעומת כ-42.8 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד.

הראל פיננסים

הרווח הכולל לפני מס במגזר שוק ההון והשירותים הפיננסים ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכם בכ-16 מיליון שקל, לעומת רווח כולל לפני מס של כ-5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. ההכנסות במגזר שוק ההון והשירותים הפיננסים ברבעון הראשון של שנת 2020 הסתכמו לסך של כ-66 מיליון שקל, לעומת כ-48 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, גידול של כ- 38%.

 

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חבורת אפסים שאנחנו חייבים להשקיע את הפנסיה דרכם זבלות (ל"ת)
    יואב 11/06/2020 10:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    אורי 11/06/2020 10:31
    הגב לתגובה זו
    אין שום אפשרות לחשב את המגיע לחוסכים מפדיון או משינוי מסלול. יכולים לטעות בחישוב, או לעקוץ.
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


תגובה

"אני בן 55, מובטל הייטק מזה 3 שנים שמנסה למצוא כל עבודה גם ברבע השכר שהיה לי - אף אחד לא קולט אדם בגילי"

המאמר של אוריאל לין לפיו צריך להעלות את גיל הפרישה בישראל לנשים וגברים ל-70 גרר תגובות אמוציונאליות. מה אתם חושבים?
מערכת Bizportal |
שאלת גיל הפרישה. אוריאל לין, נשיא אגוד לשכות המסחר, כתב ל-Bizportal טור מיוחד שעלה הבוקר תחת הכותרת - "אני מציע - יש להעלות את גיל הפרישה לנשים וגברים בישראל ל-70". הטור גרר תגובות רבות, כאשר מרביתן התנגדו נמרצות לאפשרות של העלאת גיל הפרישה. אחד המגיבים כתב כך: "אני בן 55 מובטל הייטק מזה 3 שנים. מנסה למצוא כל עבודה - גם ברבע השכר שהיה לי קודם - ואף אחד/חברה/עסק לא מוכן לקלוט עובד בגילי. סביבי עשרות אלפי אנשים עם בעיה זו - ואף אחד לא טורח לטפל בנושא... אז לפני שאתה מטפל בהעלאת גיל הפרישה - נא טפל בכך שלאנשים בגילנו תהיה בכלל תעסוקה!" מגיב אחר כך: "לפני שמעלים את גילה פרישה ל-70, אולי מכון יותר לחוקק חוק שמפסיקים עם פנסיה תקציבית לעובדי מדינה והעובדים הללו (עיריות וכולי) יצטרכו להשתתף בפנסיה שלהם כמו בסקטור הפרטי הרבה כסף התווסף לקופת המדינה ואנחנו נוכל להזדקן גם בלי עבודה לגיל 70". ועוד תגובה: "אתה כמו כל הפוליטיקאים מטעם, מציג תמונה חלקית ומאוד מנומקת. אבל אתה מתעלם מן העובדה שגיל הפרישה ה"אמיתי" של עובדים רבים הוא סביב ה-50. מה הם אמורים לעשות מגיל זה ועד גיל 70? להתנחם בכך שמדובר במהלך טוב לקרנות הפנסיה???" ועוד מבין התגובות: "אתה כנציג המעסיקים יודע (כמובן שאי אפשר להודות בכך בפומבי) שכאשר אני מציג מועמדות לתפקיד להתקבל לעבודה, המעסיק בודק, בין השאר, את גילי הכרונולוגי. אם גילי הוא מעל 40 אני כבר נחשב לפגום והסיכוי שלי להתקבל לתפקיד יורד בלי קשר לשאר הנתונים הטובים שלי. כך שקשה לדבר על הגדלת גיל הפרישה כשבפועל, עבור המעסיק, בגיל מעל 40 אני כבר נחשב לעובד לא רצוי. אני באופן אישי בן 67 היום. כשהייתי בתחילת שנות ה40 שלי חויתי את אשר תיארתי אצל יותר ממעסיק פוטנציאלי אחד. היום, המצב מבחינה זו הוא כבר יותר גרוע לעובדים. כך שדיבור על הגדלת גיל הפרישה הוא לעג לרש." בתגובה לטוקבקים, ביקש אוריאל לין להוסיף: "נכון, ההצעה להעלאת גיל הפרישה מכוונת בעיקר לאלה שהם כן מועסקים והם כן רוצים להמשיך לעבוד עד גיל 70. היא לא מכוונת לבעיית האבטלה העומדת בפני עצמה כבעיה כבדת משקל. יש בהחלט לעסוק ישירות ובאופן ממוקד בבעיית כל אותם גברים ונשים, בגיל מתקדם, הכשירים לעבודה אך מתקשים במציאת מקום עבודה. זוהי סוגיה כבדת משקל העומדת בפני עצמה, וכל המשרדים הכלכליים וארגוני המעסיקים חייבים להירתם לה במאמץ משותף." לין מבקש להדגיש כי מאמרו, גם אם לא באופן ישיר אלא באופן עקיף, תומך באלה שהגיעו לגיל 50 ומחפשים עבודה, שכן הוא סבור שהסירוב לקבלם לעבודה מחמת גילם שגוי מיסודו. ומפורש במאמרו כי "מדובר בשכבה רחבה באוכלוסיה שצברה הרבה ידע וניסיון", וויתור על קבוצת עובדים איכותית זו היא פגיעה הן בבית העסק והן בכלכלה הלאומית. גיורא סרצ'נסקי, מנהל חטיבת ההשקעות ב'עמיתים' שהינה קרן הפנסיה הגדולה בישראל אמר השבוע בוועידת Bizportal כי "צריך להבין שברמת הריבית הנוכחית אי אפשר לתמוך ביציאה לפנסיה בגיל 67." יוג'ין קנדל, יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, התייחס בוועידת Bizportal גם למשמעויות של דחיית גיל הפרישה ואמר כי "יש לכך שלוש השלכות חיוביות והשלכה שלילית אחת. הגורם השלילי הוא שאנחנו צריכים לעבוד יותר. בצד החיובי - החיסכון שלנו לפנסיה יגדל. יתרון משמעותי יותר הוא שלחיסכון שצברנו ב-30-40 שנות העבודה יש עוד כמה שנים לעבוד. והיתרון הגדול ביותר הוא שהזמן שבו נצטרך להשתמש בכסף במהלך הפנסיה מתקצר משמעותית." ההרצאה המלאה של פרופ' קנדל על נושא הפנסיה: