רפי עמית קמטק
צילום: יח"צ

קמטק עקפה את הצפי בשורה העליונה, אך פספסה בשורה התחתונה

החברה נכנסה לרבעון השני עם שיא בצבר ההזמנות וצופה עלייה משמעותית בהכנסות, אך מזהירה כי השפעות הקורונה עשויות לפגוע גם בתוצאות הרבעון הבא; ההכנסות הסתכמו ב-30.2 מיליון דולר, הרווח עמד על 9 סנט למניה
אור צרפתי | (1)
נושאים בכתבה קמטק שוק ההון

חברת קמטק -1.35%  הדואלית (סימול: CAMT) מדווחת על תוצאות הרבעון הראשון של 2020, החברה עקפה במעט את צפי האנליסטים בשורה העליונה, אך פספסה בשורה התחתונה ומדווחת על ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית. החברה נכנסה לרבעון השני עם שיא בצבר ההזמנות וצופה עלייה משמעותית בהכנסות.

הכנסות הרבעון הראשון של 2020 הסתכמו ב-30.2 מיליון דולר, קיטון של 11% לעומת הרבעון הראשון של 2019. צפי האנליסטים היה להכנסות של 30.03 מיליון דולר.

הרווח הנקי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-3.6 מיליון דולר או 9 סנט למניה, בהשוואה ל-6.7 מיליון דולר או 18 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. צפי האנליסטים היה לרווח של 11 סנט למניה.

 

הרווח הנקי על בסיס GAAP הסתכם ברבעון הראשון ב-2.8 מיליון דולר או 7 סנט למניה, בהשוואה לרווח של 6 מיליון דולר או 16 סנט למניה ברבעון המקביל.

תחזית ההכנסות מעט מעל הצפי

בהתבסס על הזמנות קיימות, קמטק צופה כי הכנסות הרבעון השני של 2020 יסתכמו בטווח של 36-38 מיליון דולר - לעומת צפי האנליסטים להכנסות של כ-35.3 מיליון דולר. עם זאת, למרות הדרישה למוצריה של קמטק בקרב לקוחות סיניים, ההגבלות אותן הטילה ממשלת סין במטרה למנוע את התפשטות וירוס הקורונה פגעו בתוצאות הרבעון הראשון של החברה ויכולות ולהשפיע על הכנסות קמטק גם ברבעון השני.

ובכל זאת, בחברה מציינים כי נכנסו לרבעון השני עם שיא בצבר ההזמנות, המאפשר להם נראות טובה באשר להמשך והם צופים עלייה משמעותית בהכנסות.

ירידה בשולי הרווחיות הגולמית והתפעולית

הרווח הגולמי על בסיס GAAP הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 ב-13.6 מיליון דולר (44.9% מההכנסות) בהשוואה ל-17.2 מיליון דולר (50.5% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2019. הרווח הגולמי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הראשון של 2020 ב-13.6 מיליון דולר (45.2% מההכנסות), בהשוואה ל-17.2 מיליון דולר (50.6% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2019. הקיטון בשיעור הרווח הגולמי מיוחס לקיטון בהכנסות ולשינוי בתמהיל המכירות שסופקו.

 

הרווח התפעולי על בסיס GAAP הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 ב-2.9 מיליון דולר (9.5% מההכנסות), בהשוואה לרווח תפעולי של 6.7 מיליון דולר (19.6% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2019. הרווח התפעולי על בסיס Non-GAAP הסתכם ברבעון הראשון של שנת 2020 ב-3.7 מיליון דולר (12.2% מההכנסות), בהשוואה לרווח תפעולי non-GAAP של 7.3 מיליון דולר (21.5% מההכנסות) ברבעון הראשון של 2019

 

נכון ל-31 במארס 2020, היו בידי קמטק מזומנים, שווי מזומנים ופיקדונות לזמן קצר בהיקף של 90.6 מיליון דולר, בהשוואה ל-89.5 מיליון דולר ב-31 בדצמבר 2019. במהלך הרבעון החברה ייצרה תזרים מזומנים חיובי של 1.3 מיליון דולר.

 

רפי עמית, מנכ"ל קמטק: "קמטק נחשבת לשחקנית המובילה בתחום בדיקות ה-3D. בהתאם לאסטרטגיה שלנו להפוך לספקית מובילה גם בתחום המערכות לבדיקה דו-ממדיות (D2), הרחבנו וחיזקנו את מעמדנו במהלך המחצית הראשונה של 2020 בתחום זה. בתקופה זו מספר לקוחות שלנו התקשרו איתנו בעסקאות גדולות (מרובות מכונות) למערכות לבדיקות דו-ממדיות עם קונפיגורציה בסיסית דבר שמשפיע על הרווחיות שלנו. אנו צופים כי בעתיד לקוחות אלו ירכשו מכונות מורכבות יותר, שישפרו את מחירי המכירה הממוצעים ורמת הרווחיות״.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אנונימי 11/05/2020 19:54
    הגב לתגובה זו
    hdhbdf
בורסת תל אביב
צילום: תמר מצפי

בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל

הבורסה ביצעה עדכון רחב בהרכב מדדיה, הכולל כניסת שש חברות חדשות לת"א 90, ארבע לת"א 125 והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן 35

אדיר בן עמי |

בורסת תל אביב מעדכנת את הרכבי המדדים ומשיקה שלושה מדדים סקטוריאליים חדשים לצד שינויים נרחבים במדדים הקיימים. העדכון כולל כניסת מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן למדד הדגל ת"א 35, יציאת ארבע חברות מת"א 125 לצד כניסת ארבע חברות חדשות, והשקת מדדי ביטחוניות, תשתיות ונדל"ן שמכילים עשרות חברות. השינויים משקפים התמחות גוברת של הכלכלה הישראלית בטכנולוגיה מתקדמת, ביטחון ותשתיות לצד חזרתו של המגזר הפיננסי לעניינים.


במדד ת"א 35, המוביל את השוק המקומי, מצטרפות שתי מניות חדשות: מגדל ביטוח ונקסט ויז'ן. מגדל חוזרת למדד לאחר היעדרות של כמעט עשור, עם שווי שוק שהציב אותה שוב בצמרת החברות הציבוריות. נקסט ויז'ן, שפועלת בתחום המצלמות המיוצבות לתעשיות הביטחוניות, מציינת את עליית קרנו של תחום הביטחון והטכנולוגיה גם בקרב החברות הגדולות. מן העבר השני, שתי החברות הקטנות במדד: אנרג'יאן וחברה לישראל, יורדות לת"א 90, לאחר תקופה שבה מניות האנרגיה והכימיקלים לא הצליחו לשמור על מעמדן בגודל שוק.


חברת דמרי, שניצלה ברגע האחרון מהדחה מת"א 35, נותרת במדד בזכות עליות חדות במנייתה במהלך "הימים הקובעים". החברה נהנתה ממומנטום חיובי בענף הנדל"ן, שבא בעקבות השיפור בתנאי השוק והסכמי השקעה חדשים. גיוסי הון ומימוש אופציות חיזקו את שווייה, ואפשרו לה להישאר ברשימת החברות הגדולות.


במדד ת״א־90 נרשמות כניסות בולטות של שש חברות: חברה לישראל, אנרג׳יאן, גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. חברה לישראל ואנרג׳יאן יורדות ממדד ת״א־35 לאחר שאיבדו מעט מערכן היחסי, אך נותרו שחקניות מרכזיות בשוק האנרגיה וההשקעות. גילת מוסיפה נדבך מתחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון, רימון מייצגת את מגזר התשתיות, ואמפא – שהונפקה לאחרונה – משלימה את התמונה מהצד של הנדל״ן והמימון החוץ־בנקאי. בצד היוצאות מהמדד נמנות מימון ישיר, תדיראן גרופ, טלסיס ו־פלסאון תעשיות, שרשמו ירידות שווי בשנה האחרונה.


במדד ת״א־125, שמאגד את כלל המניות במדדי ת״א־35 ות״א־90, נרשמות כניסות ויציאות משמעותיות המשפיעות על מבנה השוק כולו. ארבע חברות חדשות מצטרפות למדד: גילת, מור השקעות, רימון ו־אמפא. גילת מייצגת את התחזקות תחום התקשורת והלוויינים, מור השקעות מחזקת את תחום ניהול ההון המקומי, רימון מוסיפה נדבך מתחום התשתיות, ואמפא, שהצטרפה לבורסה רק לאחרונה, משקפת את התרחבות תחום המימון החוץ־בנקאי והנדל״ן.

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

עופר ינאי חושב שהוא אילון מאסק - רוצה מניות ב-800 מיליון שקל

ינאי קצת מתבלבל, דורש חבילת הטבות מותנית של 800 מיליון שקל אם המניה תעלה פי 4 בשלוש שנים - מזכיר מישהו? 

אין גבול לשיגעון הגדולות. ההצלחה גורמת לאנשים לחשוב שהם מעל הכל. עופר ינאי דורש שכר תיאורטי (בהינתן תרחישים מסוימים) של 800 מיליון שקל. אילון מאסק מנסה לקבל עכשיו 1 טריליון דולר תחת התניות מסוימות. ינאי מנסה להיות "מאסק הישראלי". קצת צניעות לא תזיק לו, אחרי הכל - ערך למשקיעים הוא לא ייצר. נופר היא מניה שלא סיפקה את הסחורה מאז ההנפקה לפני שש שנים. אלמלא זרימת הכסף מההנפקה והנפקות המשך שהיו מאז, לא ברור איפה נופר היתה. חוץ מזה, נופר היום היא סוג של פעילות מניבה עם פייפליין של ייזום. לא צריך מנכ"לים שהם אילון מאסק כדי לנהל אותה. כל מנהל סביר יעשה עבודה.  

יש צד חיובי בשגעון הגדלות, וזה בלי ציניות - אנשים עם שגעון גדלות מצליחים יותר. הדרייב לגדלות מביא אותם לשם. תביטו על המצליחים הגדולים, רובם עם שגעון גדלות. מאסק כנראה מוביל את השיגעון.   

מאסק לפחות דורש שכר על חדשנות טכנולוגית, על מהפכות עולמיות, על רובוטים שיהיו לכם בבתים, על רובוטקסי, על מכונית אוטונומית, על מה בדיוק ינאי דורש שכר? משהו התבלבל ומתבלבל לבעלי השליטה ולמנהלים - הם חושבים שהם מעל הכל ושמגיע להם הכל. ההצלחה ממכרת, בשביל זה יש מוסדיים. צריכים לעצור את הטירוף.   


ינאי מכוון לחבילה של 800 מיליון שקל באם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים. אפשר להגיד - מענק גדול אבל התנאי מאוד משמעותי, אבל דמיינו מה זה יכול לעשות למוטיבציה של ינאי להרים את המניה. מניות, כולם יודעים, לא עולת רק בזכות ביצועים. חוץ מזה, גם אם המניה תעלה פי 4 ב-3 שנים, קחו את התשואה מאז ההנפקה ועוד 4 שנים, לא תקבלו משהו שמגיע עבורו - 800 מיליון שקל! השכר הכי גבוה מעולם למנכ"ל בבורסה המקומית, למעשה השכר השנתי הגבוה פי 4-5 מהשכר הכי גבוה שהי ה למנכ"ל בבורסה המקומית. 


לאחר שהמוסדיים בלמו את חבילת השכר החריגה של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו שהחליט לא להגיע (המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה), נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2%   מציגה מתווה חדש, הפעם עבור עופר ינאי עצמו, בעל השליטה שהפך למנכ"ל הקבוע (עופר ינאי מינה את עצמו למנכ"ל הקבוע של נופר אנרגיה).