מדיוי: צו מעצר נגד בעל השליטה בחשד לגידול סם נרקוטי ופשע מאורגן
חברת הקנאביס מדיוי ממשיכה להסתבך, ומדווחת היום כי ניתן צו מעצר לצורכי חקירה במקדוניה, כנגד מנחם כהן בעל השליטה (51.7%), ומנכ"ל החברה, וכנגד מנהל הפעילות של חברת הבת המקדונית, בחשד לגידול וייצור סם נרקוטי ופשע מאורגן.
> החלום ושברו: מה קרה למדיוי והאם שווי החברה מאותת על המגמה בענף?
על פי הודעת החברה, נמסר לה כי ניתן צו מעצר מקומי (במקדוניה), לצורכי חקירה למשך שלושים ימים כנגד בכירים בחברה. לטענת המשטרה המקדונית, ה-Hemp (קנבוס), שגידלה החברה המקדונית, הינה למעשה קנאביס מסוג מריחואנה, שאסור בשימוש במקדוניה.
לטענת החברה, עורך הדין המקדוני שלה, סבור שיש להם טענות וראיות ברורות להוכיח שהתוצרת הינה מסוג Hemp המותר במקדוניה, ולא מסוג מריחואנה. כמו כן, בידיו מסמכים המוכיחים כי כל הסוכנויות הממשלתיות הרלוונטיות היו מודעות לפעילות של החברה, וכי גם בביקורת של המשטרה המקומית שנערכה לפני כיומיים, נשקלה התוצרת ומשקלה היה זהה למשקל התוצרת שנלקח מהשדה.
- סטורג' דרופ: מערכת האגירה תותקן כפיילוט בנמל אשדוד
- לאומי ודוראל משקיעים 6 מיליון שקל בסטורג' דרופ לפי שווי של 230 מ'
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
היסטוריה של סכסוכים עם שותפים, ועסקאות שלא נסגרו
החברה שהייתה עד לפני שנתיים להיט בקרב המשקיעים, הספיקה לצנוח בכ-90% בשנתיים האחרונות בעקבות התנהלות בעייתית מול שותפים, עסקאות שבסוף לא נסגרו, השקעות שלא הבשילו, וכעת גם מעצרים משטרתיים.
כיום, מניית החברה נסחרת במחיר של 6.3 שקלים למנייה, ולפי שווי שוק של כ-14.7 מיליון שקל. החברה ידעה ימים טובים מאלו, מאז שהחלה את פעילותה בתחום הקנאביס בסוף שנת 2017 זינקה במאות אחוזים למחיר של 103.4 שקלים למניה, אך כאמור בשנתיים האחרונות יודעת בעיקר ירידות.
מניית מדיוי בשלוש השנים האחרונות - החלום ושברו
הכניסה לשוק הקנאביס וההסתכסכות עם שותפים
בתחילת נובמבר 2017 עברה השליטה בחברה, בעקבות זאת החליט דריקטוריון החברה להסב את פעילותה מתחום הביו-טכנולוגיה לתחום הקנאביס. בעקבות זאת, ב-6 לנובמבר 2017 חזרו מניות החברה להיסחר בבורסה.
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
במסגרת המעבר, רכשה החברה את השליטה בחברת קנאביס מקדונית תמורת 300 אלף אירו. כמו כן, חתמה החברה על הסכם לרכישת 51% מחברת היי פארמה המחזיקה ברישיונות לגידול ייצור והפצה של קנאביס. אך בדצמבר 2018 הודיעה החברה על היפרדות מהיי פארמה והתמקדות בגידול הקנאביס במקדוניה. ההפרדות הגיעה על רקע סכסוך שהתגלע בין הצדדים על רקע רכישת החברה במקדוניה והטענה כי מדובר בהפרה של סעיף אי התחרות הקבוע בהסכם.
גם ההסכם עם החברה המקדונית לא האריך ימים, ולאחר שלושה חודשים דיווחה החברה על היפרדות מהמייסדים של החברה המקדונית, ורכישת מלוא החזקותיהם של המייסדים בחברה המקדונית.
- 1.מנחם 26/04/2020 15:57הגב לתגובה זובקרוב יהיה עליות במניה !

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').