מיתון
צילום: istock

לידר שוקי הון: "המשק הישראלי צפוי להיכנס למיתון עמוק"

האבטלה שוברת שיאים מול תוכנית פיסקאלית שמרנית של הממשלה (שלא באמת תגיע ל-80 מיליארד), בנק ישראל ימשיך לרכוש אג"ח ממשלתי וצפי להורדת הריבית ל-0.1%. המדדים של ארצות הברית ואירופה מתחילים לשקף את המיתון
ארז ליבנה | (15)

אז מה הצפי הכלכלי של ישראל? לא טוב אם שואלים את יונתן כץ, כלכלן המאקרו של לידר שוקי הון. בסקירת המאקרו השבועית שלו, כץ כותב כי מחד לשכת התעסוקה מדווחת על מיליון מובטלים - חלקם חל"ת - או סך הכל כ-23% מסך כוח העבודה. מאידך, התוכנית הפיסקאלית בישראל הינה שמרנית יחסית, כאשר מדובר בגידול בהוצאה הממשלתית של כ-35 מיליארד שקלים בלבד, או כ-2.4% תוצר.

 

בנוגע לסביבת האינפלציה, בשבוע האחרון השקל פוחת ב-1.1% מול הדולר אך יוסף ב-1.0% מול היורו. "אנו סבורים שהמשך תנודתיות בשווקים תומכת בהמשך פיחות בשקל השנה. מחירי הדלקים ירדו ב-17%, כשהאוצר החליט לא להעלות את הבלו על הדלקים", כתב. 

 

בשוק האג"ח, למרות ההנפקות מוצלחות של מדינת ישראל בחו"ל של 5 מיליארד דולר פלוס 0.7 מיליארד אירו, התשואות הארוכות עלו מעט. "קיים חשש לעלייה בגירעון, אך מנגד בנק ישראל צפוי להמשיך לרכוש אג"ח. בנוסף, אנו צופים הורדת ריבית מחר לרמה נמוכה של 0.1%. הצעד הבא של בנק ישראל עשוי להיות תוכנית לרכישת אג"ח קונצרני, בדומה למדיניות הפד וה-ECB", כתב.

הורדות הריבית בעולם ברבעון הראשון של 2020 

מקור: סקירת מאקרו שבועית לידר שוקי הון 

זה מוביל אותו למסקנה מאוד ברורה בעת הזו. "המשק צפוי להיכנס למיתון עמוק", כתב כץ, זאת על רקע הירידות בשווקים. "בשבוע האחרון שוקי המניות ירדו על רקע התפשטות וירוס הקורונה בעולם ובארצות הברית בפרט", כתב. 

 

צפוי גיוס סחיר של עד 9 מיליארד שקלים לחודש בהמשך השנה

לפי כץ, הגירעון התקציבי צפוי להגיע ל-8% תוצר השנה או כ-110 מיליארד שקל, על בסיס ניתוח מימון הגירעון בהסתכלות על המימון מחו"ל, המימון מקומי ומכירת קרקעות. "הניתוח שלנו מצביע על הצורך להנפיק אג"ח סחירות בהיקף של 69 מיליארד שקל בחודשים מאי-דצמבר, או כ-8.6 מיליארד שקל בממוצע לחודש, כשנדמה ששוק האג"ח עשוי לקלוט את הגידול בהיצע ללא לחץ משמעותי על התשואות, מעבר למה שכבר מתומחר", כתב.

 

אבל לדבריו, התוכנית הפיסקאלית לא מספיקה. "למרות ההכרזה של הממשלה על חבילת סיוע כולל של 80 מיליארד שקל, הסתכלות על פרטי התוכנית מראה שלמעשה הסיוע האמיתי קטן בהרבה. רק כמחצית מהתוכנית מהווה גידול בהוצאות הממשלה.

משרד הבריאות יגדיל ב-10 מיליארד שקל, רשת ביטוח סוציאלית למובטלים (18 מיליארד שקל) ותמיכות לסקטור העסקי (8-10 מיליארד שקל). יתר התמיכות (אם ינוצלו) יינתנו במסגרת הלוואות נוחות או רשומות בסעיפים לא ממש מוגדרים (כגון "האצה בפרויקטים לתשתית"). 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

לכן, 35-40 מיליארד שקל סיוע תקציבי מהווה כ-2.5% תוצר, נמוך בהרבה ממרבית המדינות המפותחות בעולם, למרות שלא מעט מדינות גם נותנות הלוואות במסגרת ערבות מדינה. חבילת סיוע צנועה יחסית בישראל תקשה על התאוששות המשק במחצית השנייה של השנה.

מקור: סקירת מאקרו שבועית לידר שוקי הון 

השווקים באירופה ובארצות הברית מראים סימנים של מיתון

לדבריו, הנתונים בארצות הברית מתחילים לשקף את המיתון. בשבוע האחרון מספר דורשי העבודה זינק ל-6.6 מיליון איש מ-3.3 מיליון. בחודש מרץ חלה ירידה של 701 אלף מועסקים, מגמה אשר צפויה להימשך. במרץ, מדד מנהלי הרכש ISM בתעשייה ירד בנקודה אחת בלבד ל-49.1. מדד ISM בענפי השירותים ירד "רק" ב-4.8 ל- 52.5, אך פירוט המדד פסימי יותר.

 

"מומחים בבית הלבן הזהירו מפני 240 אלף מתים בארה"ב. נתוני שוק העבודה בארה"ב היו שליליים עם זינוק ל-6.6 מיליון דורשי עבודה בשבוע האחרון וירידה של 701 אלף מועסקים בחודש מרץ, הרבה מעבר לציפיות. מחירי הנפט עלו על רקע ציפייה להסכם בין סעודיה ורוסיה לגבי הגבלת התפוקה", הוסיף לאחר שמחירי הנפט עלו בשבוע האחרון ב-32%, בציפייה להסכם רוסיה-סעודיה. עקב העלייה במחירי הנפט בעולם העלה כץ את תחזית מדד מאי ל-0.3%.

 

באירופה יש ירידה באמון הכלכלי והתכווצות חדה בפעילות בענפי השירותים. בחודש מרץ מדד האמון הכלכלי (צרכני ועסקי) ירד ב-9 נקודות. במרץ, מדד מנהלי הרכש PMI בתעשייה ירד ב-4.7 נקודות ל-44.5. מדד ה-PMI בענפי השירותים צלל ב-26.2 נקודות לשפל היסטורי של 26.4 נקודות.

מקור: סקירת מאקרו שבועית לידר שוקי הון

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    דיווד 07/04/2020 04:07
    הגב לתגובה זו
    יש נהירה לקבל משכנתאות זו הזדמנות גדולה לקנות נכס. חחחחח
  • 11.
    רון 06/04/2020 10:51
    הגב לתגובה זו
    גרעון של 50 מליארד בלי קשר לקורונה הזבל עכשיו יאשים הכל בגלל הקורונה כי ככה זה אצלו הכל קומבינות ושחיתות.
  • 10.
    גילה את אמריקה 06/04/2020 07:17
    הגב לתגובה זו
    כל הכבוד לקרוא מאמר ולתרגם
  • 9.
    הברבור היורק 06/04/2020 01:10
    הגב לתגובה זו
    אם לא עכשיו אמתי ? קנו מדדים לנסות לא להסתכל לסבול ולסבול ובסף תקבלו את מה שמגיע לכם
  • 8.
    ניק 06/04/2020 01:05
    הגב לתגובה זו
    לדעתי לא תהיה הורדת ריבית היום. את התותחים הפיסקאלים צריך להפעיל כשרואים את סוף המשבר כדי להאיץ את ההתאוששות של המשק. כל שקל שיוזרם למשק במצב של אי וודאות הולך לפח.
  • נכון מאד (ל"ת)
    איתי 06/04/2020 09:19
    הגב לתגובה זו
  • 7.
    סוף סוף 05/04/2020 21:59
    הגב לתגובה זו
    לשחד את בוחריו. אז הוא יחפש עוד דרכים כמו הטלת מס ירושה
  • 6.
    הציויליזציה המערבית מתאבדת (ל"ת)
    8 05/04/2020 20:09
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    וואו 05/04/2020 19:52
    הגב לתגובה זו
    נו באמת גם ילד היה חוזה מיתון. לידר שוקי הון, תצאו בחוץ.....ליצנים.
  • 4.
    לרון 05/04/2020 19:10
    הגב לתגובה זו
    מצליחות מנפיקות שוב ומדללות,כך פועל הטבע ואנחנו האנושות האינטרנטית החלטנו לשנות סדרי עולם,ומעדיפים משום מה התרסקות תוך עצירת הכלכלה הגלובלית
  • 3.
    יש לסיים הסגר 05/04/2020 18:16
    הגב לתגובה זו
    הסגר חייב להסתיים בסוף פסח גם במחיר של כמה מאות קשישים נוספים שימותו מקורונה. המצב כרגע לא הגיוני ולא סביר.
  • אין לך הורים בחיים כנראה (ל"ת)
    משה 05/04/2020 19:39
    הגב לתגובה זו
  • לרון 05/04/2020 19:07
    הגב לתגובה זו
    מצטרף לדברים,ואני זקן כן כן בן 71,והייתי כבר בחיי ב"צד השני" וחזרתי זה ממש לא נורא,ואגב החיים לא "עוברים" מול העיניים ואין אור לבן בוהק
  • 2.
    2.4% מהתוצר שהיה... ואיננו.. מעל 10% מהתוצר הנוכחי (ל"ת)
    עוד גאון כלכלי 05/04/2020 17:59
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    לרון 05/04/2020 17:55
    הגב לתגובה זו
    ועל כלום,ניפצת את המשק ו"צפוי מיתון"? נו באמת כשאתם "צופים" אנחנו כבר במיתון עמוק,כדברי דוד בלומברג שירידות חדות בבורסה =מיתון!!!!,,
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?