מעבדת קנאביס רפואי
צילום: גלעד רדט

"הקורונה יצר יותר ביקוש לקנאביס; נתגבר על היצוא בייצור במלטה"

פנאקסיה הציגה דוחות טובים (והוצאות שכר מנהלים בשמיים); האם הביקושים גדלים, איך החברה נערכת לייצוא -  סמנכ"ל הכספים של החברה, גיל בנימיני בראיון
ארז ליבנה | (3)

בתחום המריחואנה הרפואית, חברת פנאקסיה ישראל עומדת על שלוש רגליים. הראשונה היא פיתוח טכנולוגיות שקשורות לצריכת מריחואנה - כמו פיתוח מוצרי צריכה מבוססי אידוי. השנייה היא ייצור המוצרים. הרגל השלישית היא התחום הלוגיסטי - שילוח של מוצרים שמגיעים לבית הלקוח. הם עובדים עם מחצית המגדלים הגדולים ומביאים את המוצר עד לבית הלקוח.

החברה הוקמה במטרה לייצר מוצרים לשווקים הגדולים בעולם. בינתיים, הם נהנים מהשוק הגדל בישראל. כדי להבין את הפריחה בסקטור, בסוף 2018 היו 36 אלף חולים עם אישור לקנאביס רפואי. בסוף 2019, כלומר לפני שלושה וחצי חודשים כבר היו 60 אלף. המספר הזה ימשיך לצמוח - כשלא נעים לציין, אבל המשבר הנוכחי סביר להניח שיעלה את כמות המבקשים לטיפול במריחואנה. 

>>>הקאמבק של הקנאביס

בתחום השילוח, החברה מובילה את השוק. יש לה נתח של עשרות אחוזים בתחום, אבל זה השיווק הישיר - השוק הגדול יהיה מול בתי המרקחת והדראגסטורים הגדולים. פנאקסיה עובדת עם כמחצית מהמגדלים הגדולים ומייצרת 100,000 מוצרים בחודש.

בעולמות הייצור כבר יש מספר רב של יצרנים. בזלת היא המפעל הוותיק בתחום - אבל  נפתחו מפעלים נוספים בשנה האחרונה. בעולמות ההפצה התחרות שלהם היא עם עולם בתי המרקחת. השחקניות הגדולות בשוק המקומי הן אינטרקיור, שיח מדיקל, פארמוקן.

"הדוחות הכספיים טובים ללא קשר לקורונה", אומר גיל בנימיני, סמנכ"ל הכספים של פנאקסיה. "השוק גדל ברמה של 20% ויותר בשנה. יש גידול משמעותי. זה נכון שהמשבר תורם. אנשים מצטיידים. אנשים גם רוצים שיביאו להם הביתה. אז זה נותן עבודה שכרגע נמצאת בפול קפסיטי".

הוחרגתם, זה מאפשר לכם לעבוד כרגיל

"נכון. הקורונה עשה הרבה יותר עבודה. זה עסק חיוני ואנשים ימשיכו לצרוך תרופות. יש עשרות אלפי אנשים שזו התרופה שלהם. אנחנו נותנים את כל הערך של אחרי שרשרת הייצור. יש לנו מפעל ושילוח, הכול שלנו. אנשים מעדיפים שיביאו להם הביתה. הם מגלים את השירות, כשהם מקבלים את המוצר באותו מחיר של בית המרקחת. אנחנו בסוף שרשרת הערך ואנחנו מכירים את הלקוח. זה יתרון גדול".

איך השפיע עליכם המחסור שנוצר בעקבות האסדרה החדשה?

"אנחנו נותנים שירותי ייצור, נוצרו אצלנו פערי מידע, הרבה מאוד לחץ על הקול סנטר שלנו ונאלצנו להגביר את ההשקעה שם, עוד משהו שקרה, זה שנוצר בלבול במוצרים. הדבר השלישי התחיל עם סגירת החווה של תיקון עולם, שסיפקו כ-30% מהשוק והיה מחסור די גדול בשוק. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

"זה יצר השפעות. ללא ספק, אבל בעיקר לטובה. פעם לא היו חייבים מפעל תרופות, היום צריך. היום אני בכובע של בית מרקחת, לפני זה הייתי בכובע של שליח. אין ספק שתחת האסדרה החדשה אנחנו במקום אסטרטגי בייצור ובהפצה, ושם יש לנו יתרון גדול בגלל הכרת הלקוח. מעבר לזה אנחנו משקיעים הרבה מאוד מאמצים ומשאבים להיכנס עם המוצרים שלנו לאירופה ברגע שזה יתאפשר". 

אתם מוכנים ליצוא?

תגובות לכתבה(3):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    חבל שזבל של ראש ממשלה עדיין תוקע הייצוא. (ל"ת)
    ערן 31/03/2020 13:44
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    יונתןיונתן 31/03/2020 01:43
    הגב לתגובה זו
    פתאום הרבה כתבות אוהדות לענף פלילי.
  • הענק הירוק 31/03/2020 22:37
    הגב לתגובה זו
    מה פלילי????????? מה?????
יפתח רון טל
צילום: ישראל הדרי
ראיון

יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”

חברת אגירת האנרגיה שבמהלך הקורונה טיפסה לשווי של 2.3 מיליארד שקל ומאז צנחה לפחות מ-100 מיליון, מנסה לכתוב פרק חדש. “עברנו שנים של פיתוח, אנחנו לא עוד חברת מו״פ, נהפוך לשחקן אנרגיה יזמי באירופה ” אומר המנכ״ל טל רז; היו״ר יפתח רון-טל מדגיש: “העסקה באיטליה היא לא נקודתית, אלא סנונית ראשונה באירופה” -  עם קופה דלילה ופרויקט של 230 מיליון אירו איך הם הולכים לממן את זה?
מנדי הניג |

הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9%   הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.

בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?

“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”

גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.

בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”

עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עלעמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל על

יו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה

עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אל על

יו"ר אל על אל על 1.84%  , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה.  בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות. במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.

ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.

מועדון הנוסע המתמיד

בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים". 

על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.

שינויים בהנהלה

לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.