ירידות
צילום: istock

קרנות הגידור ירדו בממוצע בכ-2.5% בפברואר - מה לעשות עם תיק ההשקעות?

מדובר בביצועים טובים באופן יחסי למדדים המובילים בארצות הברית ובארץ, שירדו בקרוב ל-10%. וגם - מה חושבים מנהלי הקרנות על מצב השוק?
ארז ליבנה | (1)

למרות המשבר המתמשך שיוצר וירוס הקורונה, קרנות הגידור הישראליות הצליחו יחסית לגדר את עצמן והציגו נתונים יחסית סבירים. זאת, אגב, למרות שבשנה שעברה מרבית הקרנות הגדולות לא הצליחו להכות את המדדים.

 

>>>קרנות גידור איך הן מצליחות לייצר תשואה עודפת?

לפי הנתונים העדכניים ביותר שהגיעו לביזפורטל, ממוצע התשואות בקרנות הגידור הישראליות נע בין ירידות של 2% ל-2.5%. מדובר בתשואה טובה יחסית למדדים המובילים. 

 

בחודש שעבר מדד ה-S&P 500 ירד ב-8.4% ומדד הדאו ג'ונס ירד ב-10.1%. מדובר בירידות החדות ביותר מאז המשבר הכלכלי של 2008/9. אז כשבוחנים את הירידה הממוצעת של קרנות הגידור, הן בהחלט עשו את מה שהן נועדו לעשות – לגדר מהפסדים. כלומר, בממוצע, הקרנות הישראליות הפסידו כרבע ביחס למדדים המובילים בוול סטריט. עם זאת, כמובן שיש קרנות גידור שהפסידו יותר מהממוצע האמור, וכאלו שגם הצליחו להרוויח.

 

ההערכות הן כי הקרנות החשופות יותר למניות הפסידו פי 2 ויותר. קשה להעריך בדיוק עד כמה, מאחר והנתונים האלה חסויים ברובם ומתפרסמים כשקלול חודשי ושנתי ללא פירוט ספציפי (פרסום באתר צור גלבוע).

 

גם בחודש ינואר הציג הממוצע של הקרנות נתון יפה ביחס למדדים המובילים. אמנם התשואה הממוצעת עומדת על 0.79% בלבד, הנתון החלש ביותר מאז 2016, אז הקרנות הציגו ירידה של 2.19%. כשמסתכלים על המדדים בוול סטריט בחודש ינואר שהציגו ירידה קלה, הביצועים יחסית טובים.

 

גורם המעורה בעבודת קרנות הגידור החמיא לאופן בו הן מתמודדות עם המשבר, אבל הוסיף שאנחנו רק בתחילה של סייקל תנודתי שאינו מבשר טובות לשווקים בטווח זמן הקצר. "אני עוד פסימי על ההשפעות הכלכליות. אני חושב שאנחנו רק בתחילת הדרך. משיחות עם הקרנות שרובם מאוד זהירים. מקטינים חשיפה וניגשים בזהירות לשווקים", אמר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

"בטווח הארוך זה יפתח הזדמנויות אבל כרגע לא כדאי למהר לתוך השווקים. זו רק ההתחלה וההשפעה על הכלכלה עוד לא ידוע. זה ייקח זמן וכרגע השווקים עשו רק תיקונון קטן", אמרו הגורמים", הוסיפו.

"בטווח הארוך הרווחים יעלו"

כחלק מאותם נתונים שהגיעו לביזפורטל, קרן עדן אלפא – שמתמחה בהשקעה בשווקים בינלאומיים ושאינה משקיעה כמעט בישראל, היכתה את השוק ב-9% בחודש שעבר וסיימה אותו בפלוס 1.2%. אסף נתן, ממייסדי הקרן, אומר שדווקא הגדיל את החשיפה למניות ל-75% מהתיק, כשבכניסה למשבר הם היו בחשיפה של 30%.

 

"אנחנו מאוד ערים ועוקבים אחר מדד ה-VIX (מדד הפחד), שכשהחל המשבר הוא היה ב-12 עד 15 נקודות, שזה מאוד נמוך. כיום זה גדל ל-45 נקודות עכשיו. הקפיצה פי 3 אומר שהסטייה גבוהה הרבה יותר. אז קנינו הגנות על התיק וזה אפשר לנו לעשות LAG לשוק", אומר נתן.

 

"מה שזה אומר, זה שהרווחנו מהפחד של האנשים וגם רכשנו מניות במחירים מדוכאים – שזה רווח כפול", ממשיך. "למי שמשקיע לטווח ארוך, הייתי ממליץ כמעט ולא לגעת בתיק. כשמסתכלים לטווח הארוך, רבעון או שניים אין להם משמעות בחיי של חברה מסחרית.

 

"אם לא התכוננת מראש למצב, צריך להבין שלשוק ייקח זמן לחזור לעליות, אבל בטווח הארוך הצפי הוא להרוויח", הוסיף נתן. "כדי להגן על תיק המניות, הייתי ממליץ להוריד חשיפה למניות תעופה, תיירות, מלונאות וגם בסקטור הפיננסים, שהם חשופים מאוד למשבר.

באילו סקטורים היית משקיע?

"הייתי משקיע במניות כמו נטפליקס וכל חברה שנותנת מנוי ביתי, כמו אדובי לדוגמה, כי אנשים נשארים בבית ועובדים מהבית – אז כל מי שמציע מנוי ביתי יכול להרוויח".

 

האם נהיה עדים להורדה בריבית בישראל?

"בישראל אין טעם להוריד ריבית. כי יש שוק בתחום ההיצע בשל התדלדלות במלאים. המהלך היותר נכון יהיה להעניק הלוואות בערבות מדינה, כי העסקים הקטנים נפגעים מאוד וככה הם יוכלו לשלם משכורות ועלויות נוספות. הגדולים בסוף יצאו חזקים יותר מהמשבר".

"סקטור הבריאות בארצות הברית הכי מעניין"

לטענת איתי ליפקוביץ, מנהל קרן הורייזן, שבשנה שעברה היכתה את השוק, הבחירות בארצות הברית ומועמדותו של ברני סאנדרס הפילו את השווקים לא פחות מהווירוס - מחשש של המשקיעים מהמדיניות של המועמד שנחשב סולציאליסטי. עכשיו כשג'ו ביידן ניצח בסופר טיוזדיי, השוק נושם לרווחה. 

"אני בהחלט רואה את התחתית. כשהתשואות על הממשלתיות הוא 0.8% בארה"ב, אני חושב שהתנאים הארוכי טווח לעליות הם יותר טובים", אמר ליפקוביץ. "השילוב של סאנדרס והקורונה זה לא טוב - הצרות באות בצרורות. הקורונה זה רבעון אחד שתיים, סאנדרס זה 5 שנים קדימה והמדיניות שהוא רוצה לקדם יכולה להיות הרסנית לשוק". 

"הזהב הוא חובה במיוחד ה-GDX, הכסף הזול והריביות הנמוכות יקפיצו את הזהב בכלל וזה נכון עם או בלי קשר לקורונה. עכשיו יש גם את תעשיית הבריאות. התעשיה מחולקת ל-2: תעשיית הביטוח ותעשיית התרופות.

"פעם דיברו על תמחור התרופות, אבל המשבר הזה הוריד מהם את הלחץ מהמניות שלהם. מצד שני הולך להגיע אליהם הרבה כסף שבניסיון לפתור את המשבר. 

"מי שבולטת היא מניית גיליאד (סימול: GILD) מכיוון שהיא מובילה בתחום הפיתרון לנגיף, בגלל שכבר פיתחה תרופה נגד אחד מזני הקורונה ויש אינדיקציות שזה יכול להיות מועיל גם במקרה הזה. באופן כללי המחיר שלה מאוד נמוך באופן יחסי והיא יכולה להביא רווחים נאים.

"בתעשיית הביטוח הרפואי, אנחנו גם נצפה בעלייה בסקטור. המצב בארה"ב מבחינת הקורונה הוא לא טוב והם נותנים לנגיף להתפשט. עכשיו כל מי שמגיע לבית חולים עם הנגיף זוכה לסבסוד ממשלתי, אז זה הולך להקפיץ את המניות, יחד עם הירידה של סאנדרס שהבטיח ביטוח בריאות חינם לכולם. 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    ליבי 04/03/2020 16:59
    הגב לתגובה זו
    עוד יגלו שהמדוכא של היום, הוא העליז של מחר...
משקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Geminiמשקיעים זרים מוכרים מניות, נוצר ע"י מנדי הניג באמצעות Gemini
ניתוח Bizportal

הזרים נשברו ומכרו - מה קרה אתמול מאחורי הקלעים בבורסה?

המחזור אתמול קפץ ב-50% והסתכם על שיא של 4.2 מיליארד שקל שהחליפו ידיים - אבל בעיקר לכיוון צד אחד - מכירות: מי מכר ומי קנה ומה עשה "הכסף החכם"? ניתוח ביזפורטל 

תמיר חכמוף |

המסחר אתמול בבורסה בתל אביב התאפיין בתנודתיות חריגה, כאשר המדדים המרכזיים פתחו בעליות, על רקע רגיעה מסוימת בתחושת הסיכון לאחר הנאום השני של ראש הממשלה נתניהו, שהגיע כדי "להסביר" את מה שנאמר יום קודם לכן. עם זאת, במהלך המסחר חל מהפך, כאשר גל מכירות סחף את המדדים מטה, והירידות הלכו והחריפו ככל שהתקרבה הנעילה.

בסיום היום נרשמו ירידות חדות. מדד ת״א 35 איבד כ-1.9%, מדד ת"א 90 ירד 2.4% ומדד ת"א 125 איבד 2%. במבט על הסקטורים, מדדי הפיננסים והביטוח, שהיו הקטר של השוק בעליות, צנחו בכ-3.1% ו-4.3% בהתאמה, כאשר הירידות לוו במחזור מסחר גבוה במיוחד של כ-4.2 מיליארד שקלים, כפול מהממוצע היומי מתחילת השנה, אשר בלט במיוחד ביחס ליום רביעי "רגיל" ללא פקיעה ולפני החגים, שבדרך כלל מתאפיין במחזורים נמוכים יותר.

מי הוביל את המכירות?

מבדיקת ביזפורטל עולה כי המשקיעים הזרים היו בצד הדומיננטי של המוכרים, ככל הנראה כתגובת המשך למה שכונה על ידי משקיעים רבים "נאום ספרטה" בשל הטון הלוחמני והמסרים על ניתוק כלכלי אפשרי. עיקר פעילות המכירה של הזרים התרכזת בתעודות סל על מדד ת״א 125, שם לבדן נרשמו מכירות של למעלה מ-100 מיליון שקלים נטו. 

מעבר לכך, בלטו מכירות במניות דגל בשוק המקומי ובהן אלביט מערכות אלביט מערכות 2.21%  , בנק הפועלים פועלים 0.66%  , אל על אל על 2.32%  , נקסט ויז'ן נקסט ויז'ן 5.54%   והפניקס הפניקס 2.11%  , שתרמו כולן ללחץ כלפי מטה על המדדים.

עד כה, עבור המשקיעים הזרים השקעה בישראל היא שילוב של כלכלה פתוחה, יצוא מתקדם ויציבות מוסדית יחסית. כשהמסרים הפוליטיים מאותתים אפשרות של התרחקות ממדינות המערב ומעבר לכלכלה אוטרקית, הדבר מעלה חשש משורה של סיכונים, בהם פגיעה ביצוא וביבוא, שיובילו לפגיעה בזרימות ההון, וכמובן היחלשות המטבע והאטה בצמיחה. שוקי היעד המרכזיים של החברות הישראליות הם אירופה וארה״ב, וכל סימן ליחסים מתוחים עלול להוביל לצמצום ביקושים, חסמים רגולטוריים או מגבלות ייצוא. בנוסף, השקעה במדינה הנתפסת כמתבודדת נחשבת מסוכנת יותר, ולכן דורשת תשואת סיכון גבוהה יותר, דבר שאנחנו כבר רואים בתמחור של אגרות החוב הממשלתיות בימים האחרונים. ולסיום, משקיעים רבים יעדיפו לצמצם חשיפה, דבר שמוביל למכירות של זרים בשוק ההון המקומי ולהכביד על השקל, לייקר את היבוא, ולפגוע בפעילות הכלכלית. החששות הללו מספיקים כדי לגרום לזרים לפעול מהר ולצמצם סיכון.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?