מניות
צילום: Ishant Mishra
מדריך

קרנות גידור - איך הן מצליחות לייצר תשואה עודפת והאם כדאי לכם להשקיע דרכן?

על פי ההערכות קרוב ל-8 אלף איש משקיעים גם דרך קרנות גידור - רובם מרוויחים תשואה טובה מהמכשירים האחרים (לרבות קרנות הנאמנות), אבל יש גם חסרונות; וגם - דירוג קרנות הגידור הטובות ל-2019, ואיך הצליחה הורייזן להגיע למקום הראשון בתשואות
ארז ליבנה | (15)

קרנות גידור (Hedge fund) הן מכשיר השקעה מוביל בעולם. משקיעים חוסכים בקרנות נאמנות, קרנות סל, וגם בקרנות גידור. הרוב אמנם חוסכים בעיקר בקרנות נאמנות וקרנות סל, אבל משקיעים כשירים - כאלו שיש להם ידע או מומחיות בשוק ההון או שעומדים בתנאים מסוימים כמו הכנסה שנתית או הון פיננסי נזיל - מגדילים בשנים האחרונות את החשיפה לקרנות גידור. במקביל יותר ויותר משקיעים מהשורה נכנסים לתחום קרנות הגידור. למה? כי הרווחים שם גבוהים יותר.

קרנות גידור הצליחו בשנים האחרונות להכות את המדדים ולספק תשואות עודפות גם ביחס למדד וגם ביחס לקרנות נאמנות וקרנות הסל. יש לזה כמה סיבות טובות, אבל סיבה אחת מצויינת - מנהלי קרן הגידור נמצאים בזהות אינטרסים מלאה עם המשקיעים. הם מרוויחים גם דמי ניהול, אבל גם (ובעיקר) דמי הצלחה - שיעור מהרווחים שהניבו למשקיעים. אז נכון, גם מנהל השקעות בקרן נאמנות רוצה להצליח ולייצר תשואה, אבל מעבר למגבלות שיש עליו (שיעור חשיפה בניירות ערך, תלות ביצירות ופדיונות בקרן), אין לו את התמריץ הכלכלי שיש בקרנות גידור. 

חוץ מהכסף - האנשים 

תעשיית קרנות הגידור שאבה בשנים האחרונות אנשי השקעות מובילים מתעשיית קרנות הנאמנות וקופות הגמל. בסופו של דבר, וחשוב להבהיר את זה - אנשים זה הכל. מנהלי השקעות טובים נמצאים כמובן גם בגופים המוסדיים, אבל מנהלי השקעות מצויינים יש בשכיחות גבוהה יותר בקרנות הגידור. למה? מניח שניחשתם נכון - כסף.

יש גם סיבות מבניות שמקשות על תעשיית קרנות הנאמנות ביחס לקרנות גידור. ככלל קרנות גידור גמישות בהשקעות שלהן גם בהשתתפות בהנפקות פרטיות, שיעור השתתפות בהנפקות, שיעור החזקה בניירות ערך ועוד. בקרנות נאמנות יש מגבלות רגולטרויות, תשקיפיות מחמירות יותר. 

אז קרנות הגידור מספקות תשואה עודפת בשנים האחרונות, רק חשוב להגיד שזה לא מוצר זהה לקרנות נאמנות. בקרנות גידור יש סף כניסה מינימלי (לרוב כמה מאות אלפי שקלים), יש מס במקור כל שנה גם אם לא מימשתם את הקרן (אפשר להזדכות אם מגישים דוח שנתי למס הכנסה). בקרנות נאמנות אפשר להיכנס בכל סכום ויש מס רק כאשר אתם מממשים.

חוץ מזה - קרן גידור לא נזילה, לרוב ניתן לפרוע את ההשקעה כמה פעמים על פני השנה (אבל זה משתנה מקרן לקרן). קרן נאמנות נזילה בכל רגע. לכאורה, עדיפה נזילות, אבל הנזילות (שפועלת גם לכיוון ההפוך - לרוב אין מגבלות פרקטיות על גודל הקרנות) גורמת לכך שמנהל קרן נאמנות לא רואה תיק השקעות קבוע שאותו הוא מנהל אלא סכום תנודתי שמחייב אותו לממש או לקנות בעיתוי שלא בהכרח תואם את שיטת ההשקעות שלו. בקרן גידור היקף הקרן לרוב ידוע ומוגדר מראש וגם כשיש שינויים בהיקף הם קטנים, כך שהתכנון של מנהל ההשקעות הוא לטווח בינוני ולא נתון לגחמות של משקיעים (שרוצים לממש או שרוצים להגדיל).

היתרונות האלו מתבטאים בתשואה, ועדיין חשוב להדגיש - השקעה בקרן גידור לא מתאימה לכולם בגלל הנזילות, הגודל, שיטת המיסוי וגם - היא פחות שקופה לעומת קרן נאמנות - המידע בה מתקבל אחת לחודש, ולא באופן יומי כמו בקרן נאמנות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דמי הניהול - עד 2% ודמי הצלחה 10%-20% מהרווח

דמי הניהול בקרנות גידור גבוהים יותר לרוב מאשר בקרנות נאמנות. אבל זה לא גורף - דמי ניהול בקרנות נאמנות מנייתיות הם לרב מעל 1%, דמי הניהול בקרנות גידור הם לרוב באזור ה-1%-1.5%. ההבדל הוא בהשתתפות ברווח. מנהל קרנות נאמנות לא יכול חוקית להצמיד את השכר שלו לביצועים, מנהל קרן גידור יכול. הוא מקבל אחוז מהרווחים, לרוב 10%-20% מהרווחים. מדובר במדיניות שונה בין הקרנות - יש כאלו שגובות מהשקל הראשון ויש כאלו שגובות את דמי ההצלחה מרף מסוים - למשל, מעל תשואה שנתית של 5%.

קרנות גידור מקומיות - תמונת מצב

שוק קרנות הגידור בארץ מונה על פי ההערכות מעל 150 קרנות גידור, בהיקף נכסים של קרוב ל-7 מיליארד דולר. חלק גדול מהכספים מגיע מגופים מוסדיים שמפזרים את ההשקעות שלהם גם דרך קרנות גידור. מצד אחד, טוענים נגדם - "אנחנו משלמים לכם דמי ניהול כדי שאתם תנהלו, מה אתם מעבירים את זה הלאה? זה אומר שאולי אתם לא מנהלים כאלה טובים", מצד שני - מלבד חופש הפעולה כאמור, לקרנות הגידור יש מומחיות שלמוסדיים לא בהכרח יש. סוגיה לא פשוטה. רק אזכיר שדמי הניהול שמשלמים המוסדיים לקרנות גידור לרוב מופחתים, ואתם כמחזיקים במכשירים שמנהלים המוסדיים משלמים דמי ניהול נוספים (בגלל ניהול חיצוני), - עד 0.25% נוספים. 

חוץ מהמוסדיים, יש על פי ההערכות 7-8 אלף אנשים שמשקיעים בקרנות גידור, רובם אנשים שמוגדרים כמשקיעים כשירים (עשירים מאד, או בעלי מומחיות פיננסית), אך יש גם אנשים שלא עומדים בתנאים של משקיעים כשירים, אולם מאמינים במוצר, ובצדק. 

אתר צור גלבוע מרכז את הנתונים על תעשיית קרנות הגידור, אבל גם הנתונים שלו הם חלקיים - אין לקרנות גידור רגולציה שמחייבת לחשוף תשואות ומידע נוסף, זו תעשייה מתחת לרדאר. המשקיעים מקבלים את המידע פעם בחודש, כשרוב הקרנות מנהלות דו שיח ישיר מול משקיעים שמתעניינים/ שואלים/ וכו'. 

על פי צור-גלבוע התשואה השנתית הממוצעת של קרנות הגידור בישראל מסתכמת במעל 13%. אריאל בינו מצור גלבוע מסביר כי שוק קרנות הגידור עלה מ-2 מיליארד דולר לפני 8 שנים לקרוב ל-7 מיליארד דולר כיום, כשהעלייה מיוחסת לגידול בקהל המשקיעים ולתשואות - "השנה אמנם היתה טובה לכולם, אך לחלקם היא היתה טובה יותר ולחלקם פחות", אומר בינו וממשיך - "זו הייתה שנה קלה כי השווקים עלו, כששוק המניות והאג"ח הקונצרני העלו את השוק. כל מי שפועל במניות בישראל ובחו"ל, בעיקר במיד-קאפ ומעלה הייתה שנה מצוינת. קרנות בסמול-קאפ, ללא חשיפה משמעותית לשווקים עלו בצורה חד ספרתית נמוך", 

 

המנצחים והמפסידים של 2019

מרבית הקרנות הציגו ב-2019 עליות דו ספרתיות. המובילה היא קרן ADVANCE VALUE של הוריזן שמנוהל על ידי איתי ליפקוביץ עם תשואה של 56%; קרן קוליברי, של ערן מרדכי ואבישי קלימי רשמה תשואה של 54%, אחרי שב-2018 הניבה 12%. שתי הקרנות מנהלות סדר גודל של 100 מיליון שקל, וההתמחות שלהן היא בסקטור המניות. קוליברי מתמקדת במניות אשר נסחרות במדד ת"א 125, ADVANCE VALUE עם אסטרטגיה של מניות מגודרת.

עוד קרנות שבלטו בביצועים - דפנה הלת'קייר עם תשואה של 37%, נץ של אלטשולר שחם עם 35% (מנגד יש לקבוצה קרן גידור יסעור שהניבה תשואה שלילית של כ-6%), רידינג-אלף עם 31.7%, גיא פאנד עם 30%. מבין הקרנות הגדולות בלטה שוב נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה עם נוקד לונג שהניבה כ-27% ועם נוקד אקוויטי שהניבה 22%. נוקד היא מקבוצת קרנות הגידור הגדולה בארץ עם היקף נכסים של כ-3.5 מיליארד שקל. ספרה שגדולה יותר - מעל 4 מיליארד שקל, השיגה למשקיעים בקרן ספרה תל אביב וספרה הלת'קייר תשואה של 16% ו-15% בהתאמה.

 

הקרנות הפחות מוצלחות - ION עם כ-11%, טריו עם כ-7%, וגם הקרן של מור עוד לא ממש נכנסה לעניין עם תשואה של כ-6.5%. הקרן המדווחת עם התשואה הנמוכה ביותר - טוליפ עם תשואה של מינוס 10%.

אז בהמשך לדירוג קרן הגידור של הוריזן במקום הראשון, שוחחנו עם איתי ליפקוביץ מנכ"ל הוריזן שמנהל גם את השקעות בקרן הגידור של הבית. 

איך מניבים תשואה כה גבוהה, מה אסטרטגיית ההשקעה שלך בקרן?

"יש לנו אסטרטגיות לטווח ארוך עם מניות שאנחנו חושבים שהן אטרקטיביות ואיכותיות שנסחרות במחירים טובים ויש לנו שיטה ייחודית להוריד את מחיר הרכישה של המניות האלה באמצעות אסטרטגיה באופציות. לדוגמה אנחנו כותבים אופציות פוט מתחת מחיר של המניה, כדי להוריד את המחיר מתחת למחיר המטרה. 

"זו אסטרטגיה שאם המניה יורדת אז קיבלנו עוד מניות שרצינו ואם לא אז הפרמיות של האופציות נשארות בתוך התשואה. אנחנו גם עובדים על הרבה אסטרטגיות לטווח קצר, לזמנים שהשוק הולך הצידה וקצת מדשדש, ואז אנחנו גוזרים פרמיות על אופציות קול ופוט, בעיקר על מניות ומדדים בארה"ב ומזה אנחנו נהנים". 

מהם החסרונות הטבועים בקרן גידור?

"קרן גידור יכולה להיות בשורט לחלוטין או בלונג לחלוטין. אנחנו בוחרים כיוון. אנחנו לא מגדרים כל הזמן, רק כשצריך. כלומר, אנחנו מאוד חשופים למניות. זו קרן מאוד דינאמית של מאות אלפי פקודות בשנה". 

איתי ליפקוביץ - מוביל בקרנות גידור

מה ההבדל המהותי ביניכם לבין קרנות נאמנות?

"הדבר הראשון הוא שאין לנו את המגבלות המשמעותיות הרגולטוריות באופציות שיש לקרנות נאמנות, המגבלות האלה לא מאפשרות לקרנות נאמנות מסחר מהיר באופציות. חוץ מזה מערכות המסחר שלנו עובדות ישירות מול השוק בארה"ב והיכולת לבצע פקודות היא שונה מקרן נאמנות שאין להן את המערכות המתקדמות שלנו.

"הדבר השני הוא העבודה באמצעות נגזרים, באמצעות אופציות. אם בקרן נאמנות קנית מניה והיא לא עלתה אז אין תשואה. אצלנו באמצעות האופציות, אפשר לייצר תשואות חיוביות גם כשהשוק סטטי. אנחנו גם עובדים במסחר סטטיסטי". 

מה הכוונה?

"לדוגמה, המודלים הסטטיסטים שלנו הצביעו על תקופה ירוקה ארוכה, אבל הנחנו שסטטיסטית צריך לבוא משהו. זה עוד לפני שהווירוס הסיני התגלה. אז למרות העליות קנינו אופציות פוט כשהסטיות תקן מאוד נמוכות. עכשיו אחרי הבלאגן בסין, כשסטיות התקן קפצו, הצלחנו לייצר רווחים נאים גם כשהשוק יורד, בעוד המדדים ירדו למטה. כלומר, פעלנו כך שאירוע מהסוג שקרה לא ישפיע לרעה, ההיפך - ייצר לנו רווחים גבוהים".

 

איך עושים זאת בפועל?

"מהחודש שעבר, התחלנו לכתוב אופציות call לעליות של 2%. השוק דווקא המשיך לעלות בשיעורים גבוהים יותר, אז לזה הכנסנו אופציות פוט. בהתחלה הפסדנו על הפוזיציה, עד השבוע האחרון שהשוק באמת החל לרדת ונתן תיקוף למחשבה שלנו והקפיץ משמעותית את התשואות". 

מה יקרה עוד 5 חודשים קדימה מעכשיו לדעתך?

"בהנחה שהמידע מסין אמין ושיעור ההידבקות הוא לא גבוה ומי שנפטרו הם רק מבוגרים, אז אני רואה חזרה לעליות - אלא, אם יהיה כמובן משהו אחר. כרגע, השוק מתנהג כאילו זה אבולה. אבל זה כנראה יותר דומה ל-SARS. אם מסתכלים על השוק, הוא דומה לתגובה במלחמות - השוק יורד בטווח קצר ועולה בטווח ארוך. כרגע על פניו, נתוני המאקרו מצויינים. גם הדוחות של החברות הגדולות מעולים, רמות הריבית מגוחכות זה תומך שוק מניות. 

"לדוגמה, היום מגייסים אג"ח עם תשואות לפדיון בפחות מאחוז וזה הסיפור הגדול. אם פעם היו מגייסים ב-5%-4%, זה אומר שהוצאות המימון הן אפסיות והרווחים צריכים לעלות. עם מחיר חבית נפט של 50 דולר והאינפלציה אפסית, הפד' יכול להחזיק רמות ריבית כאלה גם זמן רב קדימה. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    גידי 21/05/2021 10:54
    הגב לתגובה זו
    אבל קרנות גידור של וול סטריט עושות מניפולציות במניות של חברות גם ממש טובות. הם פשוט בושה וחרפה, חבל שאנשים מוכרים מניות טובות שעושים עליהן ספקולציות של פוטים. ככה העולם עובד חבל.
  • 11.
    סוסו 30/01/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
    כמה נזק אכלו השותפים? כי אם ירדו ב-35% למשל, אז כרגע הם בערך בכסף...
  • 10.
    בעולם התחום הזה נעלם (ל"ת)
    דניאל 29/01/2020 07:48
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    1 28/01/2020 18:07
    הגב לתגובה זו
    שמוחקות את הכסף לאנשים
  • 8.
    מאוכזבת 28/01/2020 17:32
    הגב לתגובה זו
    שלא תתפתו, אין אף קרן גידור שמצליחה. אני אכלתי אותה במליון דולר ואין למי לבתלונן. הבנק שהמליץ מיד התנער. שופטת אגמון גונן עובדת בשבילם. אל תשקיעו. הפסדמובטח
  • 7.
    ב2018 יש קרנות גידור שירדו מעל 20%!! (ל"ת)
    מסוכן מאוד 28/01/2020 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מאמר פרסומי 28/01/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול גבוהים מאוד חוסר שקיפות תנודתיות וסיכון גבוהים
  • אב 28/01/2020 19:38
    הגב לתגובה זו
    מאמר ברמה מאד נמוכה שמציגה מנהלים קטנים ולא מנוסים כי אף אחד מהחברות הגדולות לא משתף עם הכתב (שלא היה צריך לכתוב את המאמר) פעולה כתבה חסרת תוכן שמפרסמת קרנות קטנות עם מנהלים בינוניים ומטה במקום להציג את התותחים הכבדים
  • 5.
    פיני 28/01/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    "אנחנו לא מגדרים כל הזמן, רק כשצריך"-מאיפה כבודו יודע מתי "צריך" לגדר?
  • דמיקולו בלאט 28/01/2020 22:39
    הגב לתגובה זו
    כמו קפה ללא קפאין וכמו קולה ללא קוק.
  • 4.
    יוסי. 28/01/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
    היו כתובים עם קולים(לפי דברי הבחור), שהיו כבר מופסדים. הלכו ועשו מיצוע עם קניות פוטים. למזלם באה קורונה ושוק התממש. השאלה:"אם לא הייתה קורונה"? לא כתבתם מה הייתם עושים. קונים קולים בחזרה? מוכרים פוטים קנויים, או פשוט הייתם ממצעים ומחכים למזל. תודה מראש.
  • 3.
    כתבה טובה (ל"ת)
    מיקי 28/01/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עדי 28/01/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
    שלא רלבנטי לסכום קטן
  • 1.
    דוד 28/01/2020 14:43
    הגב לתגובה זו
    חודש הבא קוצרים בגדול הבורסה מפילה אתה יותר ממה שצריך לרדת זה הזמן רק לקנות ולו לימכור
  • פששש.. אתה צריך לפתוח קרן גידור (ל"ת)
    כל הכבוד 28/01/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
ייקור דמי הניהול
צילום: Pixabay

הציבור מטומטם, אז הציבור משלם - 0.8% על פוליסת חיסכון שקלית של חברות הביטוח

עושק שלא נגמר בפוליסות החיסכון: גם באפיק השקליות גובות חברות הביטוח דמי ניהול שקרובים לאחוז על מוצר שמנהל מעל שני מיליארד שקל ומניב פחות מקרן כספית ופיקדון שקלי בלי דמי ניהול; איפה הרגולטור?
מנדי הניג |

אם חשבנו שהעושק של חברות הביטוח בפוליסות החיסכון מסתיים במסלולים על ה-S&P שם הם כנראה ניצלו את הנהירה הציבורית לאפיקים האלה, התבדינו. גם באפיק השמרני ביותר - הפוליסה השקלית הדפוס הזה ממשיך. זה אמור להיות מסלול סולידי שנותן לחוסכים יציבות, נזילות וביטחון, אבל בפועל הוא מכרה זהב בשביל חברות הביטוח ותשואת זבל לחוסכים. מדובר במוצר שמנוהלים בו למעלה משני מיליארד שקל מכספי הציבור, עם דמי ניהול שמגיעים עד ל-0.8% בשנה על השקעות שאין בהן כמעט ניהול ויש להם תחליפים באפס דמי ניהול - קרנות כספיות הן בדמי ניהול של כ-0.15%-0.2% והן מוצר עדיף שמספק תשואה טובה יותר, ופיקדונות בנקים עם אפס דמי ניהול ומק"מים גם עם אפס דמי ניהול, אך עם עמלת קנייה ומכירה (של 0.05% עד 0.1%). כל המוצרים האחרים נתנו בנטו יותר במבט לאחור ועם עלויות נמוכות יותר. איך אתם הייתם קוראים לזה? ניצול, עושק, שוד, אולי אפילו גניבה?  

צריך להגיד שזה חוקי. חברות הביטוח פועלות בהתאם לחוק, אם החוק מאפשר אז הן נכנסות לשם, אבל שלא יתפלאו אחר כך שהן בהדרגה הופכות לשנואות - הבנקים "זכו בצדק"  בטייטל של הגופים השנואים במדינה, אבל חברות הביטוח מתקרבות לשם בצעדי ענק עם ביטוחים יקרים, דמי ניהול מופרזים וניצול של חוסר הידע של הציבור. לא הוגן ולא הגון, אבל טוב לכיס - חברות הביטוח בשנת שיא ברווחים וזה מתבטא בזינוק במניות בבורסה. 

ובחזרה למוצר השקלי. מוצר פשוט עם הרבה תחליפים. פוליסת חיסכון שקלית היא הפוליסה הסולידית ביותר, אמורה להניב תשואה חסרת סיכון. הסיכון מגיע ממקור אחר לגמרי - מדמי הניהול.

במרכז התמונה נמצאת הראל, היא מנהלת כ-727 מיליון שקל במסלול השקלִי וגובה עליו 0.76% דמי ניהול. מדובר בכ-5.5 מיליון שקל שנגבים מדי שנה מהחוסכים על השקעה שהניבה 4.5% בשנה האחרונה, מתחת לתשואה של קרנות הכספיות, רק שבקרנות הכספיות  זה הנטו. בפוליסה צריך לתת 0.76% להראל וזה משאיר סדר גודל של 3.75%.

כל הפוליסות חיסכון הן בסביבה דומה של תשואה נטו - מתחת למכשירים האחרים, הראל היא לא היחידה, אבל היא הגדולה ביותר. 

בדקנו את כל הגופים -התשואה הממוצעת בפוליסות השקליות עומדת על כ-4.5% ברוטו לשנה ואם ננכה מזה את דמי הניהול - שנעים סביב 0.7%-0.8% - נשאר עם תשואה של כ-3.7% בנטו. הפיקדונות בתקופה הזו הניבו מעל 4% (ועד 4.4%), הקרנות הכספיות כ-4.5%.

חוץ מהראל שהיא הגדולה ביותר, יש פוליסה למגדל שגובה דמי ניהול של 0.78%, הפניקס 0.74%, ו-כלל עם 0.72%.

מנכ"לית Max, שגית דותן. קרדיט: רמי זרנגרמנכ"לית Max, שגית דותן. קרדיט: רמי זרנגר

מקס תתחרה בבנקים ותתן לכם 3% שנתי על יתרה בחשבון

בחדירה נוספת של הגופים החוץ בנקאיים לשירותי הבנקים המסורתיים, מקס משיקה חשבון חוץ בנקאי חדש שמעניק ריבית שנתית קבועה של 3% על כל היתרה, ללא תנאים מוקדמים וללא פגיעה בנזילות, בתחרות ברורה מול חשבונות העו"ש בבנקים

רן קידר |
נושאים בכתבה מקס כלל

חברת כרטיסי האשראי Max, שבבעלות כלל כלל עסקי ביטוח 0.82%   מודיעה על השקת חשבון חוץ בנקאי חדש בשם "צובר ושב", שמאפשר ניהול יתרה נושאת ריבית שנתית קבועה של 3% על כל יתרת הכסף בחשבון, ללא תנאים מוקדמים כמו העברת משכורת או היקף פעילות מינימלי. מדובר במהלך ראשון מסוגו בישראל, המאפשר ללקוחות להעביר כספים מהעו"ש הבנקאי לחשבון חוץ-בנקאי ייעודי וליהנות מתשואה יומית, תוך שמירה על נזילות מלאה.

הלקוחות יוכלו להעביר כספים לחשבון מקס בהעברות חד פעמיות או לבצע הפקדה חודשית קבועה דרך כרטיס האשראי, מבלי שהסכום יתפוס מסגרת אשראי בכרטיס. החשבון מפוקח בבנק ישראל, תחת הפיקוח על הבנקים, במסגרת כלל פעילותה של החברה כחברת כרטיסי אשראי.

לפי נתוני בנק ישראל, סך יתרת משקי הבית היא 232 מיליארד שקל. מתוך הסכום הזה 8.4% בלבד נושא ריבית, וגם זו נמוכה, היות והממוצע עומד על 1.1% בלבד. החשבון החדש של מקס מציע פתרון אחיד לכל הלקוחות, עד תקרה של חצי מיליון שקל ללקוח, עם גמישות מלאה ומשיכות ללא קנסות או עמלות. לאחרונה, החלו הבנקים להציע ריבית על היתרה בעו"ש עד לגובה של 20 אלף שקל לכל היותר, וחלקם מתנים זאת בהעברת משכורת וביתרת נכסים בחשבון.

אופן הפעולה של החשבון החדש הוא פתיחת חשבון באפליקציית מקס או באתר, העברת כספים ולאחר מכן היתרה תצבור ריבית שנתית קבועה בשיעור של 3%, ללא הצמדה לפריים או למדד. הלקוחות יוכלו לעקוב אחרי הריבית שהצטברה, מדי יום, ולבצע מספר בלתי מוגבל של משיכות או הפקדות, ללא עמלות או דמי ניהול. ניתן יהיה למשוך את הכסף באמצעות זיכוי לחשבון הבנק או בזיכוי בכרטיס האשראי.

שגית דותן, מנכ"לית Max: "חשבון 'צובר ושב' מהווה צעד נוסף ביישום אסטרטגיית Max לספק ללקוחותיה שירותים פיננסים נרחבים, הרבה מעבר לכרטיס אשראי. מעכשיו לקוחות Max יוכלו לפתוח חשבון חוץ-בנקאי שמקושר לכרטיס ומעניק ריבית מעולה על היתרה. נתוני בנק ישראל מלמדים כי מאות מיליארדי שקלים נשחקים בחשבונות העובר ושב בבנקים ללא כל תשואה ללקוח. אנחנו מאמינים שלצד החשבון בבנק, אפשר לנהל גם חשבון חוץ בנקאי משלים שיעניק לך ריבית על כל היתרה בחשבון. חשבון "צובר ושב" שלMax מציע ריבית שנתית קבועה בשיעור אטרקטיבי, תוך שמירה על כסף נזיל, באופן נגיש ופשוט, לכל הלקוחות, ללא תלות בהעברת משכורת או בגובה יתרה. כחלק מהאסטרטגיה שלנו, להרחבת הצעת הערך הפיננסית, Max מציעה כבר כיום מגוון רחב של מוצרים פיננסים כמו חשבון מט"ח, כרטיס נטען להורים וילדים, ביטוח, מעטפת שירותי חו"ל כולל אתר להזמנת טיסות ומלונות וכמובן הלוואות צרכניות ואשראי לעסקים קטנים, עכשיו אנחנו מאגדים הכל תחת חשבון חוץ בנקאי חדש ונגיש לכל לקוחותינו - אנחנו מציבים אלטרנטיבה ושירות משלים לשירותי הבנקאות ומאפשרים לציבור לבחור באפשרות הטובה ביותר עבורו, לקבל ערך כלכלי נוסף לצד כרטיס האשראי".