מניות
צילום: Ishant Mishra
מדריך

קרנות גידור - איך הן מצליחות לייצר תשואה עודפת והאם כדאי לכם להשקיע דרכן?

על פי ההערכות קרוב ל-8 אלף איש משקיעים גם דרך קרנות גידור - רובם מרוויחים תשואה טובה מהמכשירים האחרים (לרבות קרנות הנאמנות), אבל יש גם חסרונות; וגם - דירוג קרנות הגידור הטובות ל-2019, ואיך הצליחה הורייזן להגיע למקום הראשון בתשואות
ארז ליבנה | (15)

קרנות גידור (Hedge fund) הן מכשיר השקעה מוביל בעולם. משקיעים חוסכים בקרנות נאמנות, קרנות סל, וגם בקרנות גידור. הרוב אמנם חוסכים בעיקר בקרנות נאמנות וקרנות סל, אבל משקיעים כשירים - כאלו שיש להם ידע או מומחיות בשוק ההון או שעומדים בתנאים מסוימים כמו הכנסה שנתית או הון פיננסי נזיל - מגדילים בשנים האחרונות את החשיפה לקרנות גידור. במקביל יותר ויותר משקיעים מהשורה נכנסים לתחום קרנות הגידור. למה? כי הרווחים שם גבוהים יותר.

קרנות גידור הצליחו בשנים האחרונות להכות את המדדים ולספק תשואות עודפות גם ביחס למדד וגם ביחס לקרנות נאמנות וקרנות הסל. יש לזה כמה סיבות טובות, אבל סיבה אחת מצויינת - מנהלי קרן הגידור נמצאים בזהות אינטרסים מלאה עם המשקיעים. הם מרוויחים גם דמי ניהול, אבל גם (ובעיקר) דמי הצלחה - שיעור מהרווחים שהניבו למשקיעים. אז נכון, גם מנהל השקעות בקרן נאמנות רוצה להצליח ולייצר תשואה, אבל מעבר למגבלות שיש עליו (שיעור חשיפה בניירות ערך, תלות ביצירות ופדיונות בקרן), אין לו את התמריץ הכלכלי שיש בקרנות גידור. 

חוץ מהכסף - האנשים 

תעשיית קרנות הגידור שאבה בשנים האחרונות אנשי השקעות מובילים מתעשיית קרנות הנאמנות וקופות הגמל. בסופו של דבר, וחשוב להבהיר את זה - אנשים זה הכל. מנהלי השקעות טובים נמצאים כמובן גם בגופים המוסדיים, אבל מנהלי השקעות מצויינים יש בשכיחות גבוהה יותר בקרנות הגידור. למה? מניח שניחשתם נכון - כסף.

יש גם סיבות מבניות שמקשות על תעשיית קרנות הנאמנות ביחס לקרנות גידור. ככלל קרנות גידור גמישות בהשקעות שלהן גם בהשתתפות בהנפקות פרטיות, שיעור השתתפות בהנפקות, שיעור החזקה בניירות ערך ועוד. בקרנות נאמנות יש מגבלות רגולטרויות, תשקיפיות מחמירות יותר. 

אז קרנות הגידור מספקות תשואה עודפת בשנים האחרונות, רק חשוב להגיד שזה לא מוצר זהה לקרנות נאמנות. בקרנות גידור יש סף כניסה מינימלי (לרוב כמה מאות אלפי שקלים), יש מס במקור כל שנה גם אם לא מימשתם את הקרן (אפשר להזדכות אם מגישים דוח שנתי למס הכנסה). בקרנות נאמנות אפשר להיכנס בכל סכום ויש מס רק כאשר אתם מממשים.

חוץ מזה - קרן גידור לא נזילה, לרוב ניתן לפרוע את ההשקעה כמה פעמים על פני השנה (אבל זה משתנה מקרן לקרן). קרן נאמנות נזילה בכל רגע. לכאורה, עדיפה נזילות, אבל הנזילות (שפועלת גם לכיוון ההפוך - לרוב אין מגבלות פרקטיות על גודל הקרנות) גורמת לכך שמנהל קרן נאמנות לא רואה תיק השקעות קבוע שאותו הוא מנהל אלא סכום תנודתי שמחייב אותו לממש או לקנות בעיתוי שלא בהכרח תואם את שיטת ההשקעות שלו. בקרן גידור היקף הקרן לרוב ידוע ומוגדר מראש וגם כשיש שינויים בהיקף הם קטנים, כך שהתכנון של מנהל ההשקעות הוא לטווח בינוני ולא נתון לגחמות של משקיעים (שרוצים לממש או שרוצים להגדיל).

היתרונות האלו מתבטאים בתשואה, ועדיין חשוב להדגיש - השקעה בקרן גידור לא מתאימה לכולם בגלל הנזילות, הגודל, שיטת המיסוי וגם - היא פחות שקופה לעומת קרן נאמנות - המידע בה מתקבל אחת לחודש, ולא באופן יומי כמו בקרן נאמנות. 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

דמי הניהול - עד 2% ודמי הצלחה 10%-20% מהרווח

דמי הניהול בקרנות גידור גבוהים יותר לרוב מאשר בקרנות נאמנות. אבל זה לא גורף - דמי ניהול בקרנות נאמנות מנייתיות הם לרב מעל 1%, דמי הניהול בקרנות גידור הם לרוב באזור ה-1%-1.5%. ההבדל הוא בהשתתפות ברווח. מנהל קרנות נאמנות לא יכול חוקית להצמיד את השכר שלו לביצועים, מנהל קרן גידור יכול. הוא מקבל אחוז מהרווחים, לרוב 10%-20% מהרווחים. מדובר במדיניות שונה בין הקרנות - יש כאלו שגובות מהשקל הראשון ויש כאלו שגובות את דמי ההצלחה מרף מסוים - למשל, מעל תשואה שנתית של 5%.

קרנות גידור מקומיות - תמונת מצב

שוק קרנות הגידור בארץ מונה על פי ההערכות מעל 150 קרנות גידור, בהיקף נכסים של קרוב ל-7 מיליארד דולר. חלק גדול מהכספים מגיע מגופים מוסדיים שמפזרים את ההשקעות שלהם גם דרך קרנות גידור. מצד אחד, טוענים נגדם - "אנחנו משלמים לכם דמי ניהול כדי שאתם תנהלו, מה אתם מעבירים את זה הלאה? זה אומר שאולי אתם לא מנהלים כאלה טובים", מצד שני - מלבד חופש הפעולה כאמור, לקרנות הגידור יש מומחיות שלמוסדיים לא בהכרח יש. סוגיה לא פשוטה. רק אזכיר שדמי הניהול שמשלמים המוסדיים לקרנות גידור לרוב מופחתים, ואתם כמחזיקים במכשירים שמנהלים המוסדיים משלמים דמי ניהול נוספים (בגלל ניהול חיצוני), - עד 0.25% נוספים. 

חוץ מהמוסדיים, יש על פי ההערכות 7-8 אלף אנשים שמשקיעים בקרנות גידור, רובם אנשים שמוגדרים כמשקיעים כשירים (עשירים מאד, או בעלי מומחיות פיננסית), אך יש גם אנשים שלא עומדים בתנאים של משקיעים כשירים, אולם מאמינים במוצר, ובצדק. 

אתר צור גלבוע מרכז את הנתונים על תעשיית קרנות הגידור, אבל גם הנתונים שלו הם חלקיים - אין לקרנות גידור רגולציה שמחייבת לחשוף תשואות ומידע נוסף, זו תעשייה מתחת לרדאר. המשקיעים מקבלים את המידע פעם בחודש, כשרוב הקרנות מנהלות דו שיח ישיר מול משקיעים שמתעניינים/ שואלים/ וכו'. 

על פי צור-גלבוע התשואה השנתית הממוצעת של קרנות הגידור בישראל מסתכמת במעל 13%. אריאל בינו מצור גלבוע מסביר כי שוק קרנות הגידור עלה מ-2 מיליארד דולר לפני 8 שנים לקרוב ל-7 מיליארד דולר כיום, כשהעלייה מיוחסת לגידול בקהל המשקיעים ולתשואות - "השנה אמנם היתה טובה לכולם, אך לחלקם היא היתה טובה יותר ולחלקם פחות", אומר בינו וממשיך - "זו הייתה שנה קלה כי השווקים עלו, כששוק המניות והאג"ח הקונצרני העלו את השוק. כל מי שפועל במניות בישראל ובחו"ל, בעיקר במיד-קאפ ומעלה הייתה שנה מצוינת. קרנות בסמול-קאפ, ללא חשיפה משמעותית לשווקים עלו בצורה חד ספרתית נמוך", 

 

המנצחים והמפסידים של 2019

מרבית הקרנות הציגו ב-2019 עליות דו ספרתיות. המובילה היא קרן ADVANCE VALUE של הוריזן שמנוהל על ידי איתי ליפקוביץ עם תשואה של 56%; קרן קוליברי, של ערן מרדכי ואבישי קלימי רשמה תשואה של 54%, אחרי שב-2018 הניבה 12%. שתי הקרנות מנהלות סדר גודל של 100 מיליון שקל, וההתמחות שלהן היא בסקטור המניות. קוליברי מתמקדת במניות אשר נסחרות במדד ת"א 125, ADVANCE VALUE עם אסטרטגיה של מניות מגודרת.

עוד קרנות שבלטו בביצועים - דפנה הלת'קייר עם תשואה של 37%, נץ של אלטשולר שחם עם 35% (מנגד יש לקבוצה קרן גידור יסעור שהניבה תשואה שלילית של כ-6%), רידינג-אלף עם 31.7%, גיא פאנד עם 30%. מבין הקרנות הגדולות בלטה שוב נוקד של רועי ורמוס ושלומי ברכה עם נוקד לונג שהניבה כ-27% ועם נוקד אקוויטי שהניבה 22%. נוקד היא מקבוצת קרנות הגידור הגדולה בארץ עם היקף נכסים של כ-3.5 מיליארד שקל. ספרה שגדולה יותר - מעל 4 מיליארד שקל, השיגה למשקיעים בקרן ספרה תל אביב וספרה הלת'קייר תשואה של 16% ו-15% בהתאמה.

 

הקרנות הפחות מוצלחות - ION עם כ-11%, טריו עם כ-7%, וגם הקרן של מור עוד לא ממש נכנסה לעניין עם תשואה של כ-6.5%. הקרן המדווחת עם התשואה הנמוכה ביותר - טוליפ עם תשואה של מינוס 10%.

אז בהמשך לדירוג קרן הגידור של הוריזן במקום הראשון, שוחחנו עם איתי ליפקוביץ מנכ"ל הוריזן שמנהל גם את השקעות בקרן הגידור של הבית. 

איך מניבים תשואה כה גבוהה, מה אסטרטגיית ההשקעה שלך בקרן?

"יש לנו אסטרטגיות לטווח ארוך עם מניות שאנחנו חושבים שהן אטרקטיביות ואיכותיות שנסחרות במחירים טובים ויש לנו שיטה ייחודית להוריד את מחיר הרכישה של המניות האלה באמצעות אסטרטגיה באופציות. לדוגמה אנחנו כותבים אופציות פוט מתחת מחיר של המניה, כדי להוריד את המחיר מתחת למחיר המטרה. 

"זו אסטרטגיה שאם המניה יורדת אז קיבלנו עוד מניות שרצינו ואם לא אז הפרמיות של האופציות נשארות בתוך התשואה. אנחנו גם עובדים על הרבה אסטרטגיות לטווח קצר, לזמנים שהשוק הולך הצידה וקצת מדשדש, ואז אנחנו גוזרים פרמיות על אופציות קול ופוט, בעיקר על מניות ומדדים בארה"ב ומזה אנחנו נהנים". 

מהם החסרונות הטבועים בקרן גידור?

"קרן גידור יכולה להיות בשורט לחלוטין או בלונג לחלוטין. אנחנו בוחרים כיוון. אנחנו לא מגדרים כל הזמן, רק כשצריך. כלומר, אנחנו מאוד חשופים למניות. זו קרן מאוד דינאמית של מאות אלפי פקודות בשנה". 

איתי ליפקוביץ - מוביל בקרנות גידור

מה ההבדל המהותי ביניכם לבין קרנות נאמנות?

"הדבר הראשון הוא שאין לנו את המגבלות המשמעותיות הרגולטוריות באופציות שיש לקרנות נאמנות, המגבלות האלה לא מאפשרות לקרנות נאמנות מסחר מהיר באופציות. חוץ מזה מערכות המסחר שלנו עובדות ישירות מול השוק בארה"ב והיכולת לבצע פקודות היא שונה מקרן נאמנות שאין להן את המערכות המתקדמות שלנו.

"הדבר השני הוא העבודה באמצעות נגזרים, באמצעות אופציות. אם בקרן נאמנות קנית מניה והיא לא עלתה אז אין תשואה. אצלנו באמצעות האופציות, אפשר לייצר תשואות חיוביות גם כשהשוק סטטי. אנחנו גם עובדים במסחר סטטיסטי". 

מה הכוונה?

"לדוגמה, המודלים הסטטיסטים שלנו הצביעו על תקופה ירוקה ארוכה, אבל הנחנו שסטטיסטית צריך לבוא משהו. זה עוד לפני שהווירוס הסיני התגלה. אז למרות העליות קנינו אופציות פוט כשהסטיות תקן מאוד נמוכות. עכשיו אחרי הבלאגן בסין, כשסטיות התקן קפצו, הצלחנו לייצר רווחים נאים גם כשהשוק יורד, בעוד המדדים ירדו למטה. כלומר, פעלנו כך שאירוע מהסוג שקרה לא ישפיע לרעה, ההיפך - ייצר לנו רווחים גבוהים".

 

איך עושים זאת בפועל?

"מהחודש שעבר, התחלנו לכתוב אופציות call לעליות של 2%. השוק דווקא המשיך לעלות בשיעורים גבוהים יותר, אז לזה הכנסנו אופציות פוט. בהתחלה הפסדנו על הפוזיציה, עד השבוע האחרון שהשוק באמת החל לרדת ונתן תיקוף למחשבה שלנו והקפיץ משמעותית את התשואות". 

מה יקרה עוד 5 חודשים קדימה מעכשיו לדעתך?

"בהנחה שהמידע מסין אמין ושיעור ההידבקות הוא לא גבוה ומי שנפטרו הם רק מבוגרים, אז אני רואה חזרה לעליות - אלא, אם יהיה כמובן משהו אחר. כרגע, השוק מתנהג כאילו זה אבולה. אבל זה כנראה יותר דומה ל-SARS. אם מסתכלים על השוק, הוא דומה לתגובה במלחמות - השוק יורד בטווח קצר ועולה בטווח ארוך. כרגע על פניו, נתוני המאקרו מצויינים. גם הדוחות של החברות הגדולות מעולים, רמות הריבית מגוחכות זה תומך שוק מניות. 

"לדוגמה, היום מגייסים אג"ח עם תשואות לפדיון בפחות מאחוז וזה הסיפור הגדול. אם פעם היו מגייסים ב-5%-4%, זה אומר שהוצאות המימון הן אפסיות והרווחים צריכים לעלות. עם מחיר חבית נפט של 50 דולר והאינפלציה אפסית, הפד' יכול להחזיק רמות ריבית כאלה גם זמן רב קדימה. 

תגובות לכתבה(15):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 12.
    גידי 21/05/2021 10:54
    הגב לתגובה זו
    אבל קרנות גידור של וול סטריט עושות מניפולציות במניות של חברות גם ממש טובות. הם פשוט בושה וחרפה, חבל שאנשים מוכרים מניות טובות שעושים עליהן ספקולציות של פוטים. ככה העולם עובד חבל.
  • 11.
    סוסו 30/01/2020 00:37
    הגב לתגובה זו
    כמה נזק אכלו השותפים? כי אם ירדו ב-35% למשל, אז כרגע הם בערך בכסף...
  • 10.
    בעולם התחום הזה נעלם (ל"ת)
    דניאל 29/01/2020 07:48
    הגב לתגובה זו
  • 9.
    1 28/01/2020 18:07
    הגב לתגובה זו
    שמוחקות את הכסף לאנשים
  • 8.
    מאוכזבת 28/01/2020 17:32
    הגב לתגובה זו
    שלא תתפתו, אין אף קרן גידור שמצליחה. אני אכלתי אותה במליון דולר ואין למי לבתלונן. הבנק שהמליץ מיד התנער. שופטת אגמון גונן עובדת בשבילם. אל תשקיעו. הפסדמובטח
  • 7.
    ב2018 יש קרנות גידור שירדו מעל 20%!! (ל"ת)
    מסוכן מאוד 28/01/2020 17:20
    הגב לתגובה זו
  • 6.
    מאמר פרסומי 28/01/2020 17:02
    הגב לתגובה זו
    דמי ניהול גבוהים מאוד חוסר שקיפות תנודתיות וסיכון גבוהים
  • אב 28/01/2020 19:38
    הגב לתגובה זו
    מאמר ברמה מאד נמוכה שמציגה מנהלים קטנים ולא מנוסים כי אף אחד מהחברות הגדולות לא משתף עם הכתב (שלא היה צריך לכתוב את המאמר) פעולה כתבה חסרת תוכן שמפרסמת קרנות קטנות עם מנהלים בינוניים ומטה במקום להציג את התותחים הכבדים
  • 5.
    פיני 28/01/2020 16:33
    הגב לתגובה זו
    "אנחנו לא מגדרים כל הזמן, רק כשצריך"-מאיפה כבודו יודע מתי "צריך" לגדר?
  • דמיקולו בלאט 28/01/2020 22:39
    הגב לתגובה זו
    כמו קפה ללא קפאין וכמו קולה ללא קוק.
  • 4.
    יוסי. 28/01/2020 16:03
    הגב לתגובה זו
    היו כתובים עם קולים(לפי דברי הבחור), שהיו כבר מופסדים. הלכו ועשו מיצוע עם קניות פוטים. למזלם באה קורונה ושוק התממש. השאלה:"אם לא הייתה קורונה"? לא כתבתם מה הייתם עושים. קונים קולים בחזרה? מוכרים פוטים קנויים, או פשוט הייתם ממצעים ומחכים למזל. תודה מראש.
  • 3.
    כתבה טובה (ל"ת)
    מיקי 28/01/2020 15:29
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    עדי 28/01/2020 15:25
    הגב לתגובה זו
    שלא רלבנטי לסכום קטן
  • 1.
    דוד 28/01/2020 14:43
    הגב לתגובה זו
    חודש הבא קוצרים בגדול הבורסה מפילה אתה יותר ממה שצריך לרדת זה הזמן רק לקנות ולו לימכור
  • פששש.. אתה צריך לפתוח קרן גידור (ל"ת)
    כל הכבוד 28/01/2020 16:17
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מחר בבורסה - ירידה בשבבים, ומה צפוי עד סוף השנה?

מה קורה בדצמבר למניות "ווינריות" ולמניות "לוזריות", איך אפשר להפחית את חבות המס השנתית, ומניות השבבים בנפילה

מערכת ביזפורטל |

המלחמה על התשואות מתעצמת בשבועות האחרונים של החודש. מנהלי ההשקעות בגופים המוסדיים מנסים להאיץ לקראת קו הסיום, כל פיפס בתשואה עוזר לתיק שלהם מול המתחרים.  המיקום מאוד חשוב כחי הוא יקבע את הזרמת הכספים בהמשך. התוצאות החודשיות חשובות מאוד, התוצאות השנתיות חשובות עוד יותר. 

האמת שזה קצת משחק מכור - המניות שבהם מחזיקים המוסדיים עולות - כי הם מזרימים עוד כסף למניה, וזה משפר להם את תשואה בתיקים. מעגל של כספים שזורמים לקרנות ולקופות שורם בחזרה לאותו מקום מניע את השוק ואת התשואות. אם חשבתם שצריך להיות חכם גדול כדי להשקיע ולהרוויח, אז חלק גדול מהמשחק הוא להשקיע עוד ועוד - לקבל כספים ולהזרים למניות של הבית.

כן, יש הבנה, יש אנליזה, יש ניתוח, אבל יש גם חברות שבהם מושקעים ורוצים את הצלחתן, במיוחד בסוף השנה. ונמחיש - אם גוף מסוים מחזיק בשופרסל הרבה יותר מאשר כל מניות הקמעונאות האחרות, ומבחינתו כולן בהינתן המחיר כעת מעניינות, הוא יעדיף להשקיע בשופרסל כדי שהשינוי במניה יתרום לתשואה של סוף שנה.  אם הוא חושב שרמי לוי מעניינת אפילו יותר, אבל לא בהרבה. הוא עדיין יקנה שופרסל, ובינואר הוא יתחיל לקנות רמי לוי. אם רמי לו מעניינת בפער על פני שופרסל, רק אז הוא יעשה שינוי כבר עכשיו. זה לא שחור ולבן, זה לא כל המנהלי השקעות והגופים, אבל ככה זה עובד ברוב המקומות.    

ולכן, אם לא יהיה אירוע משמעותי, חיצוני, אם לא ינשבו רוחות נגדיות מוול סטריט, מהמצב הביטחוני ועוד, אז הסנטימנט החיובי יימשך והוא יימשך דווקא במניות המועדפות על ידי הגופים המוסדיים. במילים אחרות, סיכוי לא קטן שמה שכבר עלה ימשיך לעלות עד סוף השנה - ככה מעלים-משפצים את התשואות. 


מחר יהיה קשה לעשות שיפוץ תשואות, כי המניות הדואליות חוזרות בפער שלילי משמעותי, אבל הכל אפשרי. המניות הדואליות ספגו מכה ביום שישי על רקע הירידות בוול סטריט (ברודקום סיפקה תחזית מאכזבת והשוק ירד - טאואר נפלה 8%, נובה ירדה 6% - הנאסד"ק בירידות חדות) כהארביטראז' הכולל עומד על מינוס 0.6%.  הנפילות יהיו במניות השבבים: