מנכ"ל קמהדע, עמיר לונדון
צילום: נטי לוי

קמהדע צופה צמיחה של 6% בהכנסות שנת 2020

חברת התרופות מפרסמת דיווח מקדים על הכנסות הרבעון הרביעי של 2019 ושל השנה המלאה אשר עומדות בטווח התחזית הקודמת של החברה - השוק ציפה ליותר; בנוסף, צופה ירידה בשולי הרווחיות הגולמית וגידול בהוצאות המו"פ
ערן סוקול | (2)
נושאים בכתבה קמהדע שוק ההון

חברת התרופות קמהדע 0.9%  הדואלית (סימול: KMDA) מפרסמת דיווח מקדים ולא מבוקר על הכנסות הרבעון הרביעי של שנת 2019 ושל שנת 2019 המלאה אשר עומדות בטווח התחזית הקודמת של החברה. בנוסף, צופה צמיחה של כ-6% בהכנסות שנת 2020. 

לאחר תוצאות חזקות ברבעון השלישי, השוק ציפה ליותר

על פי הדיווח, ההכנסה הכוללת לרבעון הרביעי צפויה להיות בטווח של 31.4 - 32.4 מיליון דולר, מתחת לצפי האנליסטים להכנסות של כ-35.4 מיליון דולר.

ההכנסה השנתית הכוללת ל-2019 צפויה להיות בטווח של 126.5 - 127.5 מיליון דולר, כאשר צפי האנליסטים היה להכנסות של כ-130.5 מיליון דולר.

ככל הנראה, לאחר תוצאות חזקות ברבעון השלישי, האנליסטים ציפו להכנסות מעט גבוהות ביחס לקצה העליון של התחזית שנתנה החברה בסוף שנת 2018, אולם ההכנסה הצפויה של קמהדע לשנת 2019 עומדת בהתאם לתחזית הקודמת לטווח של 125 - 130 מיליון דולר, אשר פורסמה לראשונה בסוף שנת 2018.

תחזית ההכנסות לשנת 2020 הרבה מעל הצפי בשוק

עם זאת, בשנת 2020, החברה צופה כי ההכנסה הכוללת תהיה בטווח של 132 - 137 מיליון דולר, צמיחה של כ-6% (לפי אמצע הטווח) וכ-11% מעל לצפי האנליסטים אשר ציפו להכנסות של כ-121.5 מיליון דולר.

בקמהדע מציינים כי הצמיחה בהכנסה הכוללת בשנת 2020 בהשוואה לשנת 2019 צפויה לנבוע מעלייה במכירות KEDRAB בארה"ב, מוצר ה-IgG נגד כלבת של קמהדע, וכן גידול במכירות של מוצרי IgG נוספים, המיוצרים על ידי החברה, בשווקים בינלאומיים והצמיחה הצפויה של מגזר ההפצה בישראל.

כפי שמסרה החברה בעבר, בהתבסס על תכנון המלאי של טקדה עבור GLASSIA, וכפי שבא לידי ביטוי לאחרונה בהארכה של הסכם האספקה האסטרטגי של קמהדע עם טקדה למוצר, קמהדע לא צופה עלייה במכירות של GLASSIA לטקדה בשנת 2020 בהשוואה ל-2019, למרות שמספר החולים המטופלים ב-GLASSIA בארה"ב צפוי להמשיך ולגדול.

בחברה מציינים כי הגידול הצפוי במכירות המוצרים התעשייתים של החברה בשווקים הבינלאומיים הוא צעד חשוב בדרך למימוש מטרת החברה לנצל ביעילות את כושר הייצור הזמין של המפעל לאחר המעבר המתוכנן של ייצור GLASSIA לטקדה בשנת 2021.

צפי לירידה בשולי הרווחיות הגולמית וגידול בהוצאות המו"פ

עוד מציינים בקמהדע כי בשנת 2020, השינוי הצפוי בתמהיל מכירות המוצרים, כמו גם הפחתת היקף הייצור במפעל החברה, צפויים להביא לירידה כוללת בשיעור הרווחיות הגולמית של מגזר המוצרים התעשייתיים של כ-3% עד 5%, בהשוואה לשנת 2019.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בנוסף, כתוצאה מההאצה המתוכננת בשנת 2020 של הניסוי הקליני הפיבוטלי שלב 3 InnovAATe שהחל לאחרונה, לבחינת הבטיחות והיעילות של מוצר האלפא-1 אנטיטריפסין (AAT) באינהלציה של החברה לטיפול במחלת החסר בחלבון ה-AAT, קמהדע צופה עלייה של כ-15% עד 18% בהוצאות המו"פ בשנת 2020, בהשוואה לשנת 2019.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוחר 07/01/2020 15:59
    הגב לתגובה זו
    ברגע שהיא מעל 2300 לונג.
  • 1.
    ניב 07/01/2020 15:01
    הגב לתגובה זו
    העלייה בהוצאות המחקר ופיתוח היית צפויה. ההפתעה לחיוב היא שתהיה רק עליה של 15-18% בהוצאות הללו לעומת שנה שעברה. העלייה בהכנסות של 6% שהיא הפתעה של 11% לעומת תחזיות האנליסטים היא חדשה טובה מאוד.בנוסף, אל תשכחו שלפני מספר שבועות פימי קנו בשער של 2080 12% מהחברה. לונג קמהדע
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.