לאן הולכת הבורסה לני"ע? מנכ"ל הבורסה מסמן יעדים לשנת 2020
בפעם הראשונה מאז הונפקה הבורסה לניע בתא 1.76% והפכה לחברה ציבורית, נערך הבוקר מפגש עיתונאים עם מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, אשר נשמע מאד אופטימי לגבי עתיד שוק ההון הישראלי. מאז ההנפקה שבוצעה לפי שווי של 710 מיליון שקל, רשמו המשקיעים תשואה של כ-55% תוך פחות מחצי שנה. השאלה היא לאן הולכים מכאן?
בן זאב דיווח הבוקר על הצעדים המרכזיים שמתכננת הבורסה לשנת 2020. לדבריו, הבורסה ממשיכה להתמקד בעשייה המכוונת להשגת שלושת יעדיה המרכזיים כפי שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית לפני כשלוש שנים: שיקוף הכלכלה הישראלית, הגברת הנזילות והרחבת סל השירותים.
מספר החברות החדשות עולה
בשנים 2019-2017 הצטרפו לבורסה 35 חברות חדשות שגייסו 8.1 מיליארד שקלים. זאת לעומת 10 חברות חדשות בלבד בשנים 2016-2014 שגייסו סכום של 1.8 מיליארד שקלים בלבד.
השנה הצטרפו לבורסה 7 חברות חדשות שגייסו כ-3.2 מיליארד שקל, מתוכן 5 חברות גדולות שהתווספו למדד הדגל ת"א-90. בנוסף 3 חברות חדשות הרשומות למסחר בארה"ב ביצעו השנה רישום כפול בתל-אביב וכן 8 חברות חדשות נרשמו השנה בבורסה באמצעות הכנסת פעילותן לשלדים בורסאיים (בעיקר חברות קנאביס).
- שלטון המנהלים - כך הפכה הנהלת הבורסה לאחת המתוגמלות במשק
- אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
"יש לנו פוטנציאל צמיחה גבוה", מעריך בן זאב, "שיעור צמיחת היקף ההנפקות בבורסה הישראלית הוא בין הגבוהים בעולם. אחד הגורמים המרכזיים לכך הינו שרק לאחרונה הפכנו לחברה ציבורית למטרות רווח, מהלך שהסיר הרבה מאד חסמים מהותיים, בניגוד לבורסות אחרות בעולם שכבר עברו את התהליך לפני שנים. לכן, חברות רבות שהיו מועמדות טבעיות לכניסה לבורסה הישראלית מתחילות להגיע".
שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר לגיוס כספים
"בסופו של דבר", אומר בן זאב, "שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר עבור חברות בבחינת עלות גיוס ההון והחוב שהינה נמוכה משמועתית ביחס לאלטרנטיבות. זה מצב שלא התקיים בעבר בבורסה הישראלית וזה השתנה. גם ציבור המשקיעים ובעלי החברות בישראל מתחיל להפנים את זה ומגיע לבורסה, אם כמשקיע ואם כבעלי חברות המבקשים לגייס כספים".
בשנת 2019 הבורסה שמה דגש על פעילות הסברה לציבור (הקמפיינים בהשתתפות עדי אשכנזי), במטרה להסיר חסמים ולעודד את הציבור לקחת חלק פעיל יותר בשוק ההון הישראלי. בנוסף השנה בוצעו מספר צעדים להוזלת והנגשת נתוני המסחר לציבור, הגדלת מספר חברי הבורסה ועידוד שחקנים חדשים ופרויקטים לשיפור תשתיות טכנולוגיות ונגישות כמו Global Access Point ו-Co-Location. לדברי בן זאב המהלכים הללו משיגים תוצאות. "אנחנו מקבלים אינדיקציות מהשחקנים בשוק שהציבור מגביר נוכחות בתחום המסחר בני"ע".
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
עוד מציין בן זאב, כי למרות ששוק ההון הישראלי הינו שוק קטן יחסית לשווקים אחרים בעולם, שוק האג"ח הישראלי שהינו אחד המתקדמים ביותר בעולם ממוקם שני בעולם בבחינת מחזורי המסחר.
בעלי העניין מכרו מניות, אבל המדדים עלו
גורם נוסף שצפוי להגדיל את היקף המסחר בבורסה הינו מגמת הגידול העקבית בשיעור החזקות הציבור (בעלי עניין בדר"כ מבצעים פחות עסקאות בגלל מגבלות רגולטוריות). על פי נתונים שהציגה הבורסה, בהמשך למגמה שנרשמה גם בשנים קודמות, בעקבות הרפורמה במדדים, נמשכה המגמה של הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות והוא הגיע לכ-59%, לעומת כ-46% בסוף שנת 2014. מתחילת השנה עמדו מכירות בעלי עניין על היקף של למעלה מ-5.5 מיליארד שקל.
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
איפה הממשלה?
בן זאב התייחס לכך שבפחות מעשור כ-112 מיליארד דולר "התאדו" מישראל בשל חברות שנמכרו ולא הפכו לחברות ציבוריות. בן זאב מציין כי בעוד המדינה מעניקה הטבות מס לחברות הפועלות בישראל, אילו אחד התנאים לקבלת ההטבות היה רישום למסחר בבורסה, חלק גדול מהכספים "שמתאדים" היה נשאר אצל המשקיעים.
בבורסה שמו דגש בשנה האחרונה גם על פיתוח וגיוון אפשרויות הרישום הכפול אשר מאפשרות לחברות ישראליות וגם זרות לגייס הון בישראל ובחו"ל ללא הוספת דרישות רגולטוריות עם מגוון של אפשרויות רישום בבורסות שונות בארה"ב, הונג קונג, סינגפור, לונדון וטורונטו.
החברות הדואליות - 40% מהמסחר מתקיים בת"א
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
בשנת 2019 כ-40% מהמחזור הממוצע של החברות ברישום כפול התקיים בתל אביב. כ-29% מהמחזור היומי השנה היה של החברות הדואליות, שהינן בעלות שווי שוק כולל של כ-276 מיליארד שקלים.
הגברת הנזילות
מחזור המסחר היומי במניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל ומחזור המסחר היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל. המחזור היומי רשם ירידה לעומת 2018. בבורסה מתכוונים לשים דגש משמעותי בשנת 2020 על נושא הגברת הנזילות, אחד מהיעדים האסטרטגיים של הבורסה.
בעניין זה, השבוע הודיעה הבורסה על תוכנית חדשה לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות, הכוללת הגבלת עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות פנימיות בדומה לרגולציה הבינלאומית, זאת לאחר שמצאו כי 23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. בנוסף, בוחנת הבורסה תמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35.
ב-2020 יהיה אפשר לפתוח שורט כמו בן אדם
בנוסף לכלל הצעדים האמורים, גורם נוסף שצפוי להגביר את העניין בבורסה הישראלית הינו מאגר ההשאלות אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2020. כלומר, מאגר שיאפשר פתיחת פוזיציות שורט (Short) על ני"ע הנסחרים בבורסה הישראלית, בדומה לבורסות מובילות בעולם.
כרגע אמנם ניתן לבצע שורט בישראל, אבל מדובר בהליך מסורבל, בעל מגבלות ועלויות גבוהות (בגדול, ממש צריך ללכת לחפש מישהו שיהיה מוכן להשאיל לך את הני"ע כדי שתפתח שורט). במצב הנוכחי, חלק משחקני הלונג (מוסדיים) לא נכנסים להשקעה בישראל, פשוט בגלל שאם עולה הצורך לפתוח פוזיציית שורט (זמנית), אין אפשרות פרקטית לעשות זאת.
בשביל מה באמת צריך את קרן Manikay?
במסגרת הנפקת מניות הבורסה, נכנסה קרן מניקיי (Manikay) לאחזקה של כ-20% ממניות הבורסה, כאשר לאחר מכן נכנסו גופים בינלאומיים נוספים. בתשובה לשאלת Bizportal האם קרן מניקיי ו"החברים שלה" הבינלאומיים אכן נתנו משהו מאז כניסתם (חוץ מכסף תמורת המניות). אמר בן זאב "קרן מניקיי בחנה את התכנית העסקית שלנו ולא העבירה הערות מהותיות כלשהן. זה בפני עצמו כבר נתן לנו אינדיקציה לכך שזיהינו את היעדים המרכזיים הנחוצים לקידום הפעילות העסקית. מעבר לכך, עצם הנוכחות של גופים בינלאומיים מוכרים עוזרת ברמת השיווקית, זה עוזר להביא לכאן חברות חדשות ומשקיעים".
פילוח בעלי המניות בבורסה לני"ע
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
סכסוך העבודה הוא לגבי הבונוס בלבד
- 1.יוס 18/12/2019 20:10הגב לתגובה זומניות בשנת 2020 לא מומלץ הזהב זה ההשקעה הטובה ב2020

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
