איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

לאן הולכת הבורסה לני"ע? מנכ"ל הבורסה מסמן יעדים לשנת 2020

מאז ההנפקה רשמו המשקיעים במניית הבורסה תשואה של כ-55%. השאלה לאן הולכים מכאן? מה השתנה מאז? מהם מנועי הצמיחה? בשביל מה צריך את קרן מניקיי? ומתי סוף סוף יהיה אפשר לפתוח שורט כמו בן אדם? בן זאב מספק תשובות
ערן סוקול | (1)

בפעם הראשונה מאז הונפקה הבורסה לניע בתא 1.98%  והפכה לחברה ציבורית, נערך הבוקר מפגש עיתונאים עם מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, אשר נשמע מאד אופטימי לגבי עתיד שוק ההון הישראלי. מאז ההנפקה שבוצעה לפי שווי של 710 מיליון שקל, רשמו המשקיעים תשואה של כ-55% תוך פחות מחצי שנה. השאלה היא לאן הולכים מכאן?

בן זאב דיווח הבוקר על הצעדים המרכזיים שמתכננת הבורסה לשנת 2020. לדבריו, הבורסה ממשיכה להתמקד בעשייה המכוונת להשגת שלושת יעדיה המרכזיים כפי שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית לפני כשלוש שנים: שיקוף הכלכלה הישראלית, הגברת הנזילות והרחבת סל השירותים.

מספר החברות החדשות עולה

בשנים 2019-2017 הצטרפו לבורסה 35 חברות חדשות שגייסו 8.1 מיליארד שקלים. זאת לעומת 10 חברות חדשות בלבד בשנים 2016-2014 שגייסו סכום של 1.8 מיליארד שקלים בלבד.

השנה הצטרפו לבורסה 7 חברות חדשות שגייסו כ-3.2 מיליארד שקל, מתוכן 5 חברות גדולות שהתווספו למדד הדגל ת"א-90. בנוסף 3 חברות חדשות הרשומות למסחר בארה"ב ביצעו השנה רישום כפול בתל-אביב וכן 8 חברות חדשות נרשמו השנה בבורסה באמצעות הכנסת פעילותן לשלדים בורסאיים (בעיקר חברות קנאביס).

 

מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

"יש לנו פוטנציאל צמיחה גבוה", מעריך בן זאב, "שיעור צמיחת היקף ההנפקות בבורסה הישראלית הוא בין הגבוהים בעולם. אחד הגורמים המרכזיים לכך הינו שרק לאחרונה הפכנו לחברה ציבורית למטרות רווח, מהלך שהסיר הרבה מאד חסמים מהותיים, בניגוד לבורסות אחרות בעולם שכבר עברו את התהליך לפני שנים. לכן, חברות רבות שהיו מועמדות טבעיות לכניסה לבורסה הישראלית מתחילות להגיע".

שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר לגיוס כספים

"בסופו של דבר", אומר בן זאב, "שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר עבור חברות בבחינת עלות גיוס ההון והחוב שהינה נמוכה משמועתית ביחס לאלטרנטיבות. זה מצב שלא התקיים בעבר בבורסה הישראלית וזה השתנה. גם ציבור המשקיעים ובעלי החברות בישראל מתחיל להפנים את זה ומגיע לבורסה, אם כמשקיע ואם כבעלי חברות המבקשים לגייס כספים".  

בשנת 2019 הבורסה שמה דגש על פעילות הסברה לציבור (הקמפיינים בהשתתפות עדי אשכנזי), במטרה להסיר חסמים ולעודד את הציבור לקחת חלק פעיל יותר בשוק ההון הישראלי. בנוסף השנה בוצעו מספר צעדים להוזלת והנגשת נתוני המסחר לציבור, הגדלת מספר חברי הבורסה ועידוד שחקנים חדשים ופרויקטים לשיפור תשתיות טכנולוגיות ונגישות כמו  Global Access Point ו-Co-Location. לדברי בן זאב המהלכים הללו משיגים תוצאות. "אנחנו מקבלים אינדיקציות מהשחקנים בשוק שהציבור מגביר נוכחות בתחום המסחר בני"ע". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד מציין בן זאב, כי למרות ששוק ההון הישראלי הינו שוק קטן יחסית לשווקים אחרים בעולם, שוק האג"ח הישראלי שהינו אחד המתקדמים ביותר בעולם ממוקם שני בעולם בבחינת מחזורי המסחר.

בעלי העניין מכרו מניות, אבל המדדים עלו

גורם נוסף שצפוי להגדיל את היקף המסחר בבורסה הינו מגמת הגידול העקבית בשיעור החזקות הציבור (בעלי עניין בדר"כ מבצעים פחות עסקאות בגלל מגבלות רגולטוריות). על פי נתונים שהציגה הבורסה, בהמשך למגמה שנרשמה גם בשנים קודמות, בעקבות הרפורמה במדדים, נמשכה המגמה של הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות והוא הגיע לכ-59%, לעומת כ-46% בסוף שנת 2014. מתחילת השנה עמדו מכירות בעלי עניין על היקף של למעלה מ-5.5 מיליארד שקל.

 מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

 

איפה הממשלה?

בן זאב התייחס לכך שבפחות מעשור כ-112 מיליארד דולר "התאדו" מישראל בשל חברות שנמכרו ולא הפכו לחברות ציבוריות. בן זאב מציין כי בעוד המדינה מעניקה הטבות מס לחברות הפועלות בישראל, אילו אחד התנאים לקבלת ההטבות היה רישום למסחר בבורסה, חלק גדול מהכספים "שמתאדים" היה נשאר אצל המשקיעים.

בבורסה שמו דגש בשנה האחרונה גם על פיתוח וגיוון אפשרויות הרישום הכפול אשר מאפשרות לחברות ישראליות וגם זרות לגייס הון בישראל ובחו"ל ללא הוספת דרישות רגולטוריות עם מגוון של אפשרויות רישום בבורסות שונות בארה"ב, הונג קונג, סינגפור, לונדון וטורונטו.

החברות הדואליות - 40% מהמסחר מתקיים בת"א

 מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

בשנת 2019 כ-40% מהמחזור הממוצע של החברות ברישום כפול התקיים בתל אביב. כ-29% מהמחזור היומי השנה היה של החברות הדואליות, שהינן בעלות שווי שוק כולל של כ-276 מיליארד שקלים.

 

הגברת הנזילות

מחזור המסחר היומי במניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל ומחזור המסחר היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל. המחזור היומי רשם ירידה לעומת 2018. בבורסה מתכוונים לשים דגש משמעותי בשנת 2020 על נושא הגברת הנזילות, אחד מהיעדים האסטרטגיים של הבורסה.

בעניין זה, השבוע הודיעה הבורסה על תוכנית חדשה לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות, הכוללת הגבלת עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות פנימיות בדומה לרגולציה הבינלאומית, זאת לאחר שמצאו כי 23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. בנוסף, בוחנת הבורסה תמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35. 

ב-2020 יהיה אפשר לפתוח שורט כמו בן אדם

בנוסף לכלל הצעדים האמורים, גורם נוסף שצפוי להגביר את העניין בבורסה הישראלית הינו מאגר ההשאלות אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2020. כלומר, מאגר שיאפשר פתיחת פוזיציות שורט (Short) על ני"ע הנסחרים בבורסה הישראלית, בדומה לבורסות מובילות בעולם.

כרגע אמנם ניתן לבצע שורט בישראל, אבל מדובר בהליך מסורבל, בעל מגבלות ועלויות גבוהות (בגדול, ממש צריך ללכת לחפש מישהו שיהיה מוכן להשאיל לך את הני"ע כדי שתפתח שורט). במצב הנוכחי, חלק משחקני הלונג (מוסדיים) לא נכנסים להשקעה בישראל, פשוט בגלל שאם עולה הצורך לפתוח פוזיציית שורט (זמנית), אין אפשרות פרקטית לעשות זאת.

בשביל מה באמת צריך את קרן Manikay?

במסגרת הנפקת מניות הבורסה, נכנסה קרן מניקיי (Manikay) לאחזקה של כ-20% ממניות הבורסה, כאשר לאחר מכן נכנסו גופים בינלאומיים נוספים. בתשובה לשאלת Bizportal האם קרן מניקיי ו"החברים שלה" הבינלאומיים אכן נתנו משהו מאז כניסתם (חוץ מכסף תמורת המניות). אמר בן זאב "קרן מניקיי בחנה את התכנית העסקית שלנו ולא העבירה הערות מהותיות כלשהן. זה בפני עצמו כבר נתן לנו אינדיקציה לכך שזיהינו את היעדים המרכזיים הנחוצים לקידום הפעילות העסקית. מעבר לכך, עצם הנוכחות של גופים בינלאומיים מוכרים עוזרת ברמת השיווקית, זה עוזר להביא לכאן חברות חדשות ומשקיעים".

פילוח בעלי המניות בבורסה לני"ע 

 מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

סכסוך העבודה הוא לגבי הבונוס בלבד

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוס 18/12/2019 20:10
    הגב לתגובה זו
    מניות בשנת 2020 לא מומלץ הזהב זה ההשקעה הטובה ב2020
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.