לאן הולכת הבורסה לני"ע? מנכ"ל הבורסה מסמן יעדים לשנת 2020
בפעם הראשונה מאז הונפקה הבורסה לניע בתא -0.04% והפכה לחברה ציבורית, נערך הבוקר מפגש עיתונאים עם מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, אשר נשמע מאד אופטימי לגבי עתיד שוק ההון הישראלי. מאז ההנפקה שבוצעה לפי שווי של 710 מיליון שקל, רשמו המשקיעים תשואה של כ-55% תוך פחות מחצי שנה. השאלה היא לאן הולכים מכאן?
בן זאב דיווח הבוקר על הצעדים המרכזיים שמתכננת הבורסה לשנת 2020. לדבריו, הבורסה ממשיכה להתמקד בעשייה המכוונת להשגת שלושת יעדיה המרכזיים כפי שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית לפני כשלוש שנים: שיקוף הכלכלה הישראלית, הגברת הנזילות והרחבת סל השירותים.
מספר החברות החדשות עולה
בשנים 2019-2017 הצטרפו לבורסה 35 חברות חדשות שגייסו 8.1 מיליארד שקלים. זאת לעומת 10 חברות חדשות בלבד בשנים 2016-2014 שגייסו סכום של 1.8 מיליארד שקלים בלבד.
השנה הצטרפו לבורסה 7 חברות חדשות שגייסו כ-3.2 מיליארד שקל, מתוכן 5 חברות גדולות שהתווספו למדד הדגל ת"א-90. בנוסף 3 חברות חדשות הרשומות למסחר בארה"ב ביצעו השנה רישום כפול בתל-אביב וכן 8 חברות חדשות נרשמו השנה בבורסה באמצעות הכנסת פעילותן לשלדים בורסאיים (בעיקר חברות קנאביס).
- הבורסה לניירות ערך: קפיצה של 80% ברווחים למרות המלחמה
- שכר ממוצע של 75 אלף שקל בחודש - וזה לא בהייטק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
"יש לנו פוטנציאל צמיחה גבוה", מעריך בן זאב, "שיעור צמיחת היקף ההנפקות בבורסה הישראלית הוא בין הגבוהים בעולם. אחד הגורמים המרכזיים לכך הינו שרק לאחרונה הפכנו לחברה ציבורית למטרות רווח, מהלך שהסיר הרבה מאד חסמים מהותיים, בניגוד לבורסות אחרות בעולם שכבר עברו את התהליך לפני שנים. לכן, חברות רבות שהיו מועמדות טבעיות לכניסה לבורסה הישראלית מתחילות להגיע".
שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר לגיוס כספים
"בסופו של דבר", אומר בן זאב, "שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר עבור חברות בבחינת עלות גיוס ההון והחוב שהינה נמוכה משמועתית ביחס לאלטרנטיבות. זה מצב שלא התקיים בעבר בבורסה הישראלית וזה השתנה. גם ציבור המשקיעים ובעלי החברות בישראל מתחיל להפנים את זה ומגיע לבורסה, אם כמשקיע ואם כבעלי חברות המבקשים לגייס כספים".
בשנת 2019 הבורסה שמה דגש על פעילות הסברה לציבור (הקמפיינים בהשתתפות עדי אשכנזי), במטרה להסיר חסמים ולעודד את הציבור לקחת חלק פעיל יותר בשוק ההון הישראלי. בנוסף השנה בוצעו מספר צעדים להוזלת והנגשת נתוני המסחר לציבור, הגדלת מספר חברי הבורסה ועידוד שחקנים חדשים ופרויקטים לשיפור תשתיות טכנולוגיות ונגישות כמו Global Access Point ו-Co-Location. לדברי בן זאב המהלכים הללו משיגים תוצאות. "אנחנו מקבלים אינדיקציות מהשחקנים בשוק שהציבור מגביר נוכחות בתחום המסחר בני"ע".
- בנק לאומי מצטרף לתוכנית עשיית השוק בבורסה - לראשונה גם באופציות על מניות הבנק
- טראלייט מתקדמת בתענך 2 ורוכשת ציוד בכ-40 מיליון דולר
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- ״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״
עוד מציין בן זאב, כי למרות ששוק ההון הישראלי הינו שוק קטן יחסית לשווקים אחרים בעולם, שוק האג"ח הישראלי שהינו אחד המתקדמים ביותר בעולם ממוקם שני בעולם בבחינת מחזורי המסחר.
בעלי העניין מכרו מניות, אבל המדדים עלו
גורם נוסף שצפוי להגדיל את היקף המסחר בבורסה הינו מגמת הגידול העקבית בשיעור החזקות הציבור (בעלי עניין בדר"כ מבצעים פחות עסקאות בגלל מגבלות רגולטוריות). על פי נתונים שהציגה הבורסה, בהמשך למגמה שנרשמה גם בשנים קודמות, בעקבות הרפורמה במדדים, נמשכה המגמה של הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות והוא הגיע לכ-59%, לעומת כ-46% בסוף שנת 2014. מתחילת השנה עמדו מכירות בעלי עניין על היקף של למעלה מ-5.5 מיליארד שקל.
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
איפה הממשלה?
בן זאב התייחס לכך שבפחות מעשור כ-112 מיליארד דולר "התאדו" מישראל בשל חברות שנמכרו ולא הפכו לחברות ציבוריות. בן זאב מציין כי בעוד המדינה מעניקה הטבות מס לחברות הפועלות בישראל, אילו אחד התנאים לקבלת ההטבות היה רישום למסחר בבורסה, חלק גדול מהכספים "שמתאדים" היה נשאר אצל המשקיעים.
בבורסה שמו דגש בשנה האחרונה גם על פיתוח וגיוון אפשרויות הרישום הכפול אשר מאפשרות לחברות ישראליות וגם זרות לגייס הון בישראל ובחו"ל ללא הוספת דרישות רגולטוריות עם מגוון של אפשרויות רישום בבורסות שונות בארה"ב, הונג קונג, סינגפור, לונדון וטורונטו.
החברות הדואליות - 40% מהמסחר מתקיים בת"א
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
בשנת 2019 כ-40% מהמחזור הממוצע של החברות ברישום כפול התקיים בתל אביב. כ-29% מהמחזור היומי השנה היה של החברות הדואליות, שהינן בעלות שווי שוק כולל של כ-276 מיליארד שקלים.
הגברת הנזילות
מחזור המסחר היומי במניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל ומחזור המסחר היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל. המחזור היומי רשם ירידה לעומת 2018. בבורסה מתכוונים לשים דגש משמעותי בשנת 2020 על נושא הגברת הנזילות, אחד מהיעדים האסטרטגיים של הבורסה.
בעניין זה, השבוע הודיעה הבורסה על תוכנית חדשה לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות, הכוללת הגבלת עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות פנימיות בדומה לרגולציה הבינלאומית, זאת לאחר שמצאו כי 23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. בנוסף, בוחנת הבורסה תמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35.
ב-2020 יהיה אפשר לפתוח שורט כמו בן אדם
בנוסף לכלל הצעדים האמורים, גורם נוסף שצפוי להגביר את העניין בבורסה הישראלית הינו מאגר ההשאלות אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2020. כלומר, מאגר שיאפשר פתיחת פוזיציות שורט (Short) על ני"ע הנסחרים בבורסה הישראלית, בדומה לבורסות מובילות בעולם.
כרגע אמנם ניתן לבצע שורט בישראל, אבל מדובר בהליך מסורבל, בעל מגבלות ועלויות גבוהות (בגדול, ממש צריך ללכת לחפש מישהו שיהיה מוכן להשאיל לך את הני"ע כדי שתפתח שורט). במצב הנוכחי, חלק משחקני הלונג (מוסדיים) לא נכנסים להשקעה בישראל, פשוט בגלל שאם עולה הצורך לפתוח פוזיציית שורט (זמנית), אין אפשרות פרקטית לעשות זאת.
בשביל מה באמת צריך את קרן Manikay?
במסגרת הנפקת מניות הבורסה, נכנסה קרן מניקיי (Manikay) לאחזקה של כ-20% ממניות הבורסה, כאשר לאחר מכן נכנסו גופים בינלאומיים נוספים. בתשובה לשאלת Bizportal האם קרן מניקיי ו"החברים שלה" הבינלאומיים אכן נתנו משהו מאז כניסתם (חוץ מכסף תמורת המניות). אמר בן זאב "קרן מניקיי בחנה את התכנית העסקית שלנו ולא העבירה הערות מהותיות כלשהן. זה בפני עצמו כבר נתן לנו אינדיקציה לכך שזיהינו את היעדים המרכזיים הנחוצים לקידום הפעילות העסקית. מעבר לכך, עצם הנוכחות של גופים בינלאומיים מוכרים עוזרת ברמת השיווקית, זה עוזר להביא לכאן חברות חדשות ומשקיעים".
פילוח בעלי המניות בבורסה לני"ע
מקור: מצגת של הבורסה לני"ע
סכסוך העבודה הוא לגבי הבונוס בלבד
- 1.יוס 18/12/2019 20:10הגב לתגובה זומניות בשנת 2020 לא מומלץ הזהב זה ההשקעה הטובה ב2020

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?
מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.
מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.
לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?
יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?
- איפה משקיעים העשירים?
- טראמפ יורד ממס העשירים: "זה רעיון רע, המיליונרים יעזבו"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?
תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?
תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה.
התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.
לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').