איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

לאן הולכת הבורסה לני"ע? מנכ"ל הבורסה מסמן יעדים לשנת 2020

מאז ההנפקה רשמו המשקיעים במניית הבורסה תשואה של כ-55%. השאלה לאן הולכים מכאן? מה השתנה מאז? מהם מנועי הצמיחה? בשביל מה צריך את קרן מניקיי? ומתי סוף סוף יהיה אפשר לפתוח שורט כמו בן אדם? בן זאב מספק תשובות
ערן סוקול | (1)

בפעם הראשונה מאז הונפקה הבורסה לניע בתא 0.2%  והפכה לחברה ציבורית, נערך הבוקר מפגש עיתונאים עם מנכ"ל הבורסה, איתי בן זאב, אשר נשמע מאד אופטימי לגבי עתיד שוק ההון הישראלי. מאז ההנפקה שבוצעה לפי שווי של 710 מיליון שקל, רשמו המשקיעים תשואה של כ-55% תוך פחות מחצי שנה. השאלה היא לאן הולכים מכאן?

בן זאב דיווח הבוקר על הצעדים המרכזיים שמתכננת הבורסה לשנת 2020. לדבריו, הבורסה ממשיכה להתמקד בעשייה המכוונת להשגת שלושת יעדיה המרכזיים כפי שהוגדרו בתוכנית האסטרטגית לפני כשלוש שנים: שיקוף הכלכלה הישראלית, הגברת הנזילות והרחבת סל השירותים.

מספר החברות החדשות עולה

בשנים 2019-2017 הצטרפו לבורסה 35 חברות חדשות שגייסו 8.1 מיליארד שקלים. זאת לעומת 10 חברות חדשות בלבד בשנים 2016-2014 שגייסו סכום של 1.8 מיליארד שקלים בלבד.

השנה הצטרפו לבורסה 7 חברות חדשות שגייסו כ-3.2 מיליארד שקל, מתוכן 5 חברות גדולות שהתווספו למדד הדגל ת"א-90. בנוסף 3 חברות חדשות הרשומות למסחר בארה"ב ביצעו השנה רישום כפול בתל-אביב וכן 8 חברות חדשות נרשמו השנה בבורסה באמצעות הכנסת פעילותן לשלדים בורסאיים (בעיקר חברות קנאביס).

 

מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

"יש לנו פוטנציאל צמיחה גבוה", מעריך בן זאב, "שיעור צמיחת היקף ההנפקות בבורסה הישראלית הוא בין הגבוהים בעולם. אחד הגורמים המרכזיים לכך הינו שרק לאחרונה הפכנו לחברה ציבורית למטרות רווח, מהלך שהסיר הרבה מאד חסמים מהותיים, בניגוד לבורסות אחרות בעולם שכבר עברו את התהליך לפני שנים. לכן, חברות רבות שהיו מועמדות טבעיות לכניסה לבורסה הישראלית מתחילות להגיע".

שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר לגיוס כספים

"בסופו של דבר", אומר בן זאב, "שוק ההון הוא המקום הטוב ביותר עבור חברות בבחינת עלות גיוס ההון והחוב שהינה נמוכה משמועתית ביחס לאלטרנטיבות. זה מצב שלא התקיים בעבר בבורסה הישראלית וזה השתנה. גם ציבור המשקיעים ובעלי החברות בישראל מתחיל להפנים את זה ומגיע לבורסה, אם כמשקיע ואם כבעלי חברות המבקשים לגייס כספים".  

בשנת 2019 הבורסה שמה דגש על פעילות הסברה לציבור (הקמפיינים בהשתתפות עדי אשכנזי), במטרה להסיר חסמים ולעודד את הציבור לקחת חלק פעיל יותר בשוק ההון הישראלי. בנוסף השנה בוצעו מספר צעדים להוזלת והנגשת נתוני המסחר לציבור, הגדלת מספר חברי הבורסה ועידוד שחקנים חדשים ופרויקטים לשיפור תשתיות טכנולוגיות ונגישות כמו  Global Access Point ו-Co-Location. לדברי בן זאב המהלכים הללו משיגים תוצאות. "אנחנו מקבלים אינדיקציות מהשחקנים בשוק שהציבור מגביר נוכחות בתחום המסחר בני"ע". 

קיראו עוד ב"שוק ההון"

עוד מציין בן זאב, כי למרות ששוק ההון הישראלי הינו שוק קטן יחסית לשווקים אחרים בעולם, שוק האג"ח הישראלי שהינו אחד המתקדמים ביותר בעולם ממוקם שני בעולם בבחינת מחזורי המסחר.

בעלי העניין מכרו מניות, אבל המדדים עלו

גורם נוסף שצפוי להגדיל את היקף המסחר בבורסה הינו מגמת הגידול העקבית בשיעור החזקות הציבור (בעלי עניין בדר"כ מבצעים פחות עסקאות בגלל מגבלות רגולטוריות). על פי נתונים שהציגה הבורסה, בהמשך למגמה שנרשמה גם בשנים קודמות, בעקבות הרפורמה במדדים, נמשכה המגמה של הגדלת שיעור החזקות הציבור בחברות והוא הגיע לכ-59%, לעומת כ-46% בסוף שנת 2014. מתחילת השנה עמדו מכירות בעלי עניין על היקף של למעלה מ-5.5 מיליארד שקל.

 מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

 

איפה הממשלה?

בן זאב התייחס לכך שבפחות מעשור כ-112 מיליארד דולר "התאדו" מישראל בשל חברות שנמכרו ולא הפכו לחברות ציבוריות. בן זאב מציין כי בעוד המדינה מעניקה הטבות מס לחברות הפועלות בישראל, אילו אחד התנאים לקבלת ההטבות היה רישום למסחר בבורסה, חלק גדול מהכספים "שמתאדים" היה נשאר אצל המשקיעים.

בבורסה שמו דגש בשנה האחרונה גם על פיתוח וגיוון אפשרויות הרישום הכפול אשר מאפשרות לחברות ישראליות וגם זרות לגייס הון בישראל ובחו"ל ללא הוספת דרישות רגולטוריות עם מגוון של אפשרויות רישום בבורסות שונות בארה"ב, הונג קונג, סינגפור, לונדון וטורונטו.

החברות הדואליות - 40% מהמסחר מתקיים בת"א

 מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

בשנת 2019 כ-40% מהמחזור הממוצע של החברות ברישום כפול התקיים בתל אביב. כ-29% מהמחזור היומי השנה היה של החברות הדואליות, שהינן בעלות שווי שוק כולל של כ-276 מיליארד שקלים.

 

הגברת הנזילות

מחזור המסחר היומי במניות (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל ומחזור המסחר היומי באיגרות חוב (כולל קרנות סל) הסתכם בכ-3.5 מיליארד שקל. המחזור היומי רשם ירידה לעומת 2018. בבורסה מתכוונים לשים דגש משמעותי בשנת 2020 על נושא הגברת הנזילות, אחד מהיעדים האסטרטגיים של הבורסה.

בעניין זה, השבוע הודיעה הבורסה על תוכנית חדשה לשיפור השקיפות בשוק ההון ולהגברת הנזילות, הכוללת הגבלת עסקאות מחוץ לבורסה ועסקאות פנימיות בדומה לרגולציה הבינלאומית, זאת לאחר שמצאו כי 23% מהיקף המסחר הכולל בניירות ערך הנסחרים בבורסה נבע מעסקאות מחוץ לבורסה. בנוסף, בוחנת הבורסה תמרוץ עשיית שוק על מניות מדד ת"א-35. 

ב-2020 יהיה אפשר לפתוח שורט כמו בן אדם

בנוסף לכלל הצעדים האמורים, גורם נוסף שצפוי להגביר את העניין בבורסה הישראלית הינו מאגר ההשאלות אשר צפוי להתחיל לפעול בשנת 2020. כלומר, מאגר שיאפשר פתיחת פוזיציות שורט (Short) על ני"ע הנסחרים בבורסה הישראלית, בדומה לבורסות מובילות בעולם.

כרגע אמנם ניתן לבצע שורט בישראל, אבל מדובר בהליך מסורבל, בעל מגבלות ועלויות גבוהות (בגדול, ממש צריך ללכת לחפש מישהו שיהיה מוכן להשאיל לך את הני"ע כדי שתפתח שורט). במצב הנוכחי, חלק משחקני הלונג (מוסדיים) לא נכנסים להשקעה בישראל, פשוט בגלל שאם עולה הצורך לפתוח פוזיציית שורט (זמנית), אין אפשרות פרקטית לעשות זאת.

בשביל מה באמת צריך את קרן Manikay?

במסגרת הנפקת מניות הבורסה, נכנסה קרן מניקיי (Manikay) לאחזקה של כ-20% ממניות הבורסה, כאשר לאחר מכן נכנסו גופים בינלאומיים נוספים. בתשובה לשאלת Bizportal האם קרן מניקיי ו"החברים שלה" הבינלאומיים אכן נתנו משהו מאז כניסתם (חוץ מכסף תמורת המניות). אמר בן זאב "קרן מניקיי בחנה את התכנית העסקית שלנו ולא העבירה הערות מהותיות כלשהן. זה בפני עצמו כבר נתן לנו אינדיקציה לכך שזיהינו את היעדים המרכזיים הנחוצים לקידום הפעילות העסקית. מעבר לכך, עצם הנוכחות של גופים בינלאומיים מוכרים עוזרת ברמת השיווקית, זה עוזר להביא לכאן חברות חדשות ומשקיעים".

פילוח בעלי המניות בבורסה לני"ע 

 מקור: מצגת של הבורסה לני"ע

סכסוך העבודה הוא לגבי הבונוס בלבד

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    יוס 18/12/2019 20:10
    הגב לתגובה זו
    מניות בשנת 2020 לא מומלץ הזהב זה ההשקעה הטובה ב2020
רז רודיטי רייזור לאבס
צילום: ישראל פררה

מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר

מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה

תמיר חכמוף |

אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.72%   ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:


מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול

אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.

הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?

מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.

לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.

הנפקת הייפ שנעלם במהרה

ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס, רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).

יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.יו"ר קרן ג'נריישן, יוסי זינגר, ומנכ"ל הקרן, ארז בלשה. קרדיט לצילום: אור דנון.
חוצפה

גופים מוסדיים קנו מניות בידיעה שיש עסקה קרובה שתרים את המניה - המקרה של ג'נריישן

מידע פנים של גופים מוסדיים - האם זה חוקי? ג'נריישן גייסה 280 מיליון שקל ממוסדיים במחיר נמוך ממחיר השוק, ואחרי כמה ימים הודיעה על עסקה עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת לפי שווי גבוה מהספרים והמניה מזנקת; התזמון מעלה שאלות על שקיפות ומה ידעו המשתתפים בהנפקה; מה הבדל בין זה לבין מידע פנים? 

תמיר חכמוף |

קרן ג'נריישן קפיטל ג'נריישן קפיטל 3.33%  ממשיכה לסגור עסקאות, אבל התזמון של העסקאות מעורר תהיות. ימים ספורים לאחר שהשלימה גיוס הון פרטי בהיקף של 280 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים, במחיר ששיקף דיסקאונט למחיר השוק, מדווחת היום הקרן על עסקת ענק עם לאומי פרטנרס בזרוע הפסולת שלה תחת חברת בלוג'ן, המשקפת פרמיה לזרוע על השווי בספרים.

המהלך מעלה סימני שאלה בנוגע לתזמון ההנפקה למוסדיים, שכבר רושמים רווח נאה מאוד מההנפקה שכאמור הושלמה לפני מספר ימים. המניה היום מזנקת בעקבות עסקת השקעה ענקית (כבר הרחבה) בחברה הבת לפי שווי גבוה וזכייה בעסקה גדולה של החברה הבת.
נזכיר כי בית ההשקעות מור היה הגורם הדומיננטי שרכש מניות וזה אחרי שהוא חיסל את ההחזקה שלו בחצי מחיר לפני שנתיים, אבל חייבים להגיד שמאז הקרן מעבר לשיפור בתוצאות גם הפחיתה דרמטית את דמי הניהול (כפי שהתחייבה בראיון אצלנו) -

ההנפקה בדיסקאונט

בנוסף למור גם הפניקס, ילין לפידות, הראל ומנורה השקיעו בהנפקה שהיתה בדיסקאונט. מחיר ההנפקה עמד על כ-119.7 אגורות, אך המשקיעים קיבלו אופציות כך שמחיר ההנפקה האפקטיבי, הכולל את שווי האופציות, עמד על כ-113.2 אגורות למניה. על פי החברה, התמורה מההנפקה צפויה לשמש להשקעות ולפיתוח פעילות הקרן בתחומי האנרגיה והסביבה. הגיוס מגיע לצד גידול משמעותי בתזרים המזומנים מהפורטפוליו, שמגיע להערכת הקרן לכ-170 מיליון שקל ב-2025, בהשוואה ל-110 מיליון בכל אחת מהשנים 2023 ו-2024.

מניית ג'נריישן כעת נסחרת ב-127 אגורות. רווח של 12% למוסדיים - ורוב הרווח מגיע מהזינוק היום בשיעור של 6% בעקבות העסקה. זו עסקה שהמשקיעים המוסדיים ידעו עליה - מה ההבדל בין עסקה כזו למידע פנים? הם קנו מניות ביודעם שיש עסקה בדרך. מסביב לעסקה כזו יש את כל ההגנות -- עורכי דין, רואי חשבון ועוד, אבל למה לתת למור, הפניקס, מנורה לקנות מניות בהנחה של 12% ובידיעה שיש עסקה בדרך ולהפלות את הציבור - לדלל אותו במחיר נמוך. למה לא לסגור את העסקה כמה ימים אחרי כשהמידע כבר בחוץ? זה בדיוק המקום שרשות ניירות ערך צריכה לבדוק - המשקיעים הקטנים נפגעו! כנראה שזה חוקי, אבל זה מאוד מסריח.

זו עסקה של לקחת "ביס" מהכסף של הציבור. לא הוגן וכולם כאן אשמים, אולי לא חוקית, אבל מוסרית. הם מדברים על שוק ההון שהתקדם ולכאורה נקי יותר מעיוותים ושטיקים, אבל הנה מקרה קלאסי של לקחת כסף ולתת לגופים שחפצים ביקרם על חשבון המשקיעים הקיימים.