הבורסה ורשות ניירות ערך פותחות את התחרות בתחום הברוקראז'
למוסדיים יש סיבה לדאגה? הרשות לניירות ערך בשיתוף עם הבורסה לני"ע הוציאו "קול קורא" משותף, בו הם מזמינים שחקנים חדשים מתחום הפינטק לקבל אישור כברוקר קמעונאי בישראל. לטענתם המהלך נועד "לאפשר לציבור הרחב ליהנות משירותי מסחר ישירים, מתקדמים, זולים ונגישים יותר".
כחלק מהמהלך, בכוונת הנהלות הבורסה והרשות לקדם שינויים ברגולציה ובתקנון הבורסה, במטרה להקל עוד יותר על הפעילות של ברוקרים קמעונאים בשוק המקומי. זאת תוך שימת דגש על הפחתת דרישות הון ודיגיטציה מלאה של תהליך פתיחת חשבון ניירות ערך, כנהוג בשוקי ההון המפותחים והמתקדמים בעולם.
הבורסה והרשות מחפשות את ה"גולן טלקום" של הברוקראז'
כחלק מגיבוש המהלך, לאחרונה הרשות והבורסה נפגשו עם כ-15 גופים שונים, מתוך מטרה להגדיל את מגוון הברוקרים הפועלים בשוק ההון המקומי תוך הגברת התחרות על ציבור המשקיעים.
בעבר, המנהלים הבלעדיים של ניהול תיקי השקעות היו הבנקים הגדולים, בראשם בנק לאומי. אמנם בשנים האחרונות הבנקים איבדו את המונופול שלהם על ניהול תיקי השקעות לבתי השקעות, בפועל, בשל התלות ההדדית של הגופים הפיננסיים הללו, לא חל מהפך מהותי בתחום - מאחר ובתי ההשקעות אינם רוצים "לעצבן" את הבנקים יתר על המידה.
- העולות - היורדות - הסחירות; המניות הבולטות בת"א
- אוקטובר הירוק: ת"א רושמת שיא גיוסים היסטורי למדדי המניות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך הנוכחי, שפתוח לקבוצות חדשות מהארץ ומהעולם, מגיע כניסיון לשבור את השוק ובעצם למצוא את ה-"גולן טלקום" של הברוקראז', שכאמור נכנס לשוק בעקבות הרפורמה בשוק הסלולר, לאחר שהציבור בישראל היה שבוי של חברות הסלולר לאורך שנים רבות.
היתכנות המהלך היא ברת ביצוע בתוך חודשים ספורים, מאחר והבורסה כבר אינה נזקקת לאישור שר האוצר לביצוע הרפורמה. כיום בעולם ישנן חברות שאינן גובות עמלות כלל על ניהול התיקים ואנחנו רק יכולים לקוות שהמודל הזה ייושם בארץ - ויאפשר תחרות אמיתית
המטרה: להגביר את ההשקעה של הציבור בבורסה
"צעדים אלו ננקטים במטרה להגדיל את מגוון הברוקרים הפועלים בשוק ההון המקומי תוך הגברת התחרות על ציבור המשקיעים, כשהמהלך תואם את התכניות האסטרטגיות של הרשות והבורסה לקידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון והוזלת עלויות של השירותים הפיננסיים."
- 600% בארבע שנים: שלוש החברות של ג’נרל אלקטריק מתפצלות בביצועים
- אפקט ינואר על המבחן: המניות הקטנות מדשדשות, הריבית לא משתפת פעולה
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- 100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את...
יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מתפקידנו לייצר למשקיע היצע איכותי, נגיש, מוזל ומתקדם של שירותי מסחר בניירות ערך. לכן, היום אנחנו משיקים מהלך שנועד לאפשר לחברות פינטק לפעול בישראל, להיטיב עם ציבור המשקיעים וליישר קו עם שוקי ההון המתקדמים בעולם. הברוקרים הקמעונאיים יצטרפו לשחקנים הקיימים בשוק ויאפשרו את הגברת התחרות בשוק".
מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פועלים יחד עם רשות ניירות ערך לפתוח את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו פועלים להסרת החסמים וקידום הכללים לכניסת חברי בורסה חדשים.
- 1.אילן 14/08/2019 13:32הגב לתגובה זוהענף נכחד לפני שנים..... הראל בית השקעות, מגדל שרותי בורסה, גאון בית השקעות, ישיר בית השקעות, כלל פיננסים, דש שהתמזג עם מיטב , אי ברוקר שקנה את הראל ועבר למיטב....כולם נעלמו התמזגו התעדו.... הריווחיות בענף לפי המחזורים בבורסה שרק יורדים ....מה השתנה בשוק שכדאי למישהו להתקרב לביזנס הזה??
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
100 אלף שקלים הפכו לעשרות שקלים - סייברוואן עושקת את המשקיעים
אחרי שנפלה 90% בבורסה בת"א, סייברוואן נרשמה בוול סטריט - מי שציפה לעדנה קיבל ירידה של 99% נוספים; סייברוואן היא תרגיל פיננסי שעושק משקיעים - בדרך יש מרוויחים
סייברוואן חלום גדול - הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה - הפסדים ושריפת מזומנים - שוב הנפקה. המעגל הזה קיים בעשרות רבות של חברות גם בבורסה בת"א וגם בוול סטריט. חברות בלי הצדקה כלכלית רוכבות על חלום ומגייסות כסף. הכסף נגמר, מנסים לנפח שוב את החלום ומגייסים שוב, והכסף שוב נגמר וחוזר חלילה. אחד המקרים המכוערים ביותר הוא של סייברוואן. חברת טכנולוגיה שהכניסה את המילה "סייבר" לשם שלה וחשבה שהיא עומדת לכבוש את העולם.
סייברוואן פיתחה מערכות שיגרמו לנהג ברכב להיות קשוב לכביש ולאירועים ולא להיות מוסח לטלפון הנייד. היא הנפיקה בגל של 2021 לפי שווי של כ-110 מיליון שקל וגייסה ממשקיעים כ-26 מיליון שקל.
הכסף ירד לטמיון. אבל היא גייסה שוב ואז התברר לה שהמשחק בת"א נגמר. די, המשקיעים כאן כבר לא ייתנו אמון בהנהלה ובחזון של האיש שהוביל אותה בתחילת הדרך - יעקב טננבאום. אז מה עושים? משכפלים את המקרה לוול סטריט. כן, פראיירים יש גם בוול סטריט, אפילו יותר. וכך הצליחה סייברוואן לעשות את מה שעשתה למשקיעם המקומיים גם למשקיעים בוול סטריט.
בשורה התחתונה אחרי הפסד של כמעט 90% בת"א, היא יצרה הפסד של 99% בוול סטריט. מי שהשקיע בה בהנפקה הפסיד 99.9% מכספו. תזכורת לסיכון הגדול של השקעה בהנפקה - המקום בו המנפיק יודע הרבה יותר טוב מהרוכש על החברה הנמכרת.
- סייברוואן מציגה: גם במחיר של אגורה יש לאן לרדת
- חברות מצפצפות על המשקיעים ומדווחות באיחור ניכר - מתי הרשות תתערב?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סייברוואן הפכה 100 אלף שקלים של השקעה לעשרות שקלים בודדים. סייברוואן הפסידה מאז הקמתה 186.7 מיליון שקל:
