איתי בן זאב בורסה
צילום: קובי קנטור

הבורסה ורשות ניירות ערך פותחות את התחרות בתחום הברוקראז'

באחרונה נפגשו ראשי הרשות והבורסה עם 15 גופים שיכולים לפעול כברוקרים קמעונאיים. מטרת המהלך היא להוזיל משמעותית את עמלות ניהול תיקי ההשקעות, בדומה למה שעשתה גולן טלקום בתחום הסלולר
ארז ליבנה | (1)

למוסדיים יש סיבה לדאגה? הרשות לניירות ערך בשיתוף עם הבורסה לני"ע הוציאו "קול קורא" משותף, בו הם מזמינים שחקנים חדשים מתחום הפינטק לקבל אישור כברוקר קמעונאי בישראל. לטענתם המהלך נועד "לאפשר לציבור הרחב ליהנות משירותי מסחר ישירים, מתקדמים, זולים ונגישים יותר".

כחלק מהמהלך, בכוונת הנהלות הבורסה והרשות לקדם שינויים ברגולציה ובתקנון הבורסה, במטרה להקל עוד יותר על הפעילות של ברוקרים קמעונאים בשוק המקומי. זאת תוך שימת דגש על הפחתת דרישות הון ודיגיטציה מלאה של תהליך פתיחת חשבון ניירות ערך, כנהוג בשוקי ההון המפותחים והמתקדמים בעולם.

 

הבורסה והרשות מחפשות את ה"גולן טלקום" של הברוקראז'

כחלק מגיבוש המהלך, לאחרונה הרשות והבורסה נפגשו עם כ-15 גופים שונים, מתוך מטרה להגדיל את מגוון הברוקרים הפועלים בשוק ההון המקומי תוך הגברת התחרות על ציבור המשקיעים.

 

בעבר, המנהלים הבלעדיים של ניהול תיקי השקעות היו הבנקים הגדולים, בראשם בנק לאומי. אמנם בשנים האחרונות הבנקים איבדו את המונופול שלהם על ניהול תיקי השקעות לבתי השקעות, בפועל, בשל התלות ההדדית של הגופים הפיננסיים הללו, לא חל מהפך מהותי בתחום - מאחר ובתי ההשקעות אינם רוצים "לעצבן" את הבנקים יתר על המידה. 

המהלך הנוכחי, שפתוח לקבוצות חדשות מהארץ ומהעולם, מגיע כניסיון לשבור את השוק ובעצם למצוא את ה-"גולן טלקום" של הברוקראז', שכאמור נכנס לשוק בעקבות הרפורמה בשוק הסלולר, לאחר שהציבור בישראל היה שבוי של חברות הסלולר לאורך שנים רבות.

היתכנות המהלך היא ברת ביצוע בתוך חודשים ספורים, מאחר והבורסה כבר אינה נזקקת לאישור שר האוצר לביצוע הרפורמה. כיום בעולם ישנן חברות שאינן גובות עמלות כלל על ניהול התיקים ואנחנו רק יכולים לקוות שהמודל הזה ייושם בארץ - ויאפשר תחרות אמיתית

המטרה: להגביר את ההשקעה של הציבור בבורסה

"צעדים אלו ננקטים במטרה להגדיל את מגוון הברוקרים הפועלים בשוק ההון המקומי תוך הגברת התחרות על ציבור המשקיעים, כשהמהלך תואם את התכניות האסטרטגיות של הרשות והבורסה לקידום חדשנות טכנולוגית בשוק ההון והוזלת עלויות של השירותים הפיננסיים."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

 

יו"ר רשות ניירות ערך, ענת גואטה: "מתפקידנו לייצר למשקיע היצע איכותי, נגיש, מוזל ומתקדם של שירותי מסחר בניירות ערך. לכן, היום אנחנו משיקים מהלך שנועד לאפשר לחברות פינטק לפעול בישראל, להיטיב עם ציבור המשקיעים וליישר קו עם שוקי ההון המתקדמים בעולם. הברוקרים הקמעונאיים יצטרפו לשחקנים הקיימים בשוק ויאפשרו את הגברת התחרות בשוק".

 

מנכ"ל הבורסה לניירות ערך, איתי בן זאב: "כחלק מהתוכנית האסטרטגית של הבורסה, אנו פועלים יחד עם רשות ניירות ערך לפתוח את הבורסה בתל אביב לשחקנים חדשים, בדומה למקובל בבורסות בעולם. אנו פועלים להסרת החסמים וקידום הכללים לכניסת חברי בורסה חדשים.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אילן 14/08/2019 13:32
    הגב לתגובה זו
    הענף נכחד לפני שנים..... הראל בית השקעות, מגדל שרותי בורסה, גאון בית השקעות, ישיר בית השקעות, כלל פיננסים, דש שהתמזג עם מיטב , אי ברוקר שקנה את הראל ועבר למיטב....כולם נעלמו התמזגו התעדו.... הריווחיות בענף לפי המחזורים בבורסה שרק יורדים ....מה השתנה בשוק שכדאי למישהו להתקרב לביזנס הזה??
וול סטריט שור וילדה (דאלי)וול סטריט שור וילדה (דאלי)
ניתוח

האם תיקי השקעות של עשירים מניבים יותר מהשקעות הציבור הרחב?

איך עשירים משקיעים, איפה היה לא כדאי להשקיע בשנים האחרונות, כמה הניבה תשואה סולידית ומה היה המוצר המנצח?
ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה עשירים בורסה

מי מרוויח יותר בהשקעות - עשירים או הציבור הרחב? השנתיים של אחרי היציאה מהקורונה היו טובות יותר באפיקים שסף הכניסה אליהם גבוה מאד, אלו המיועדים לעשירים בלבד. אך בהמשך האפיקים הסחירים כמו S&P 500 או מדד ת"א 125 היו עדיפים. נוצר מצב בו בשלוש השנים האחרונות השקעות הציבור הרחב ניצחו את השקעות העשירים. כשבוחנים את חמש השנים האחרונות - התמונה מתהפכת, העשירים עשו טוב יותר וזאת בהנחה שהם פעלו באפיקים הספציפיים אליהם - קרנות מיוחדות שמשקיעות גם בנכסים לא סחירים.

מה שהכי מעניין, בבדיקת התשואות בשנים האחרונות הוא שבשלוש השנים האחרונות השקעה באפיקים כמעט חסרי סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים.

לפעמים מבט בתוצאות של אפיקי השקעה בלתי סחירים שאינם חשופים לציבור הרחב, נותן הבנה יוצאת דופן הנוגעת לכדאיות השקעה. מידע כזה, היכן כדאי להשקיע לטווחי זמן ארוכים, חשוב ביותר, כי הוא מספק תובנות האם למשל השקעה בנדל"ן עדיפה על הבורסה? האם קרנות הון סיכון עדיפות על השקעה ישירה בנאסד"ק? האם עדיף להשקיע בקרנות של קרנות הנותנות פיזור רחב יותר או שעדיף להתמקד בענפים ספציפיים?

יתכן והמידע המעניין ביותר הוא האם באמת העשירים מצליחים להשיג תשואה גבוהה יותר על כספם לעומת הציבור הרחב? האם עצם העובדה שפתוחים בפניהם אפיקי השקעה שרף הכניסה אליהם גבוה מאד (השקעת מינימום של מיליון שקל או לרוב מיליון דולר), אכן מניב להם תשואה עודפת?

 

בשלוש השנים האחרונות השקעה באפיק חסר סיכון הניבה תשואה גבוהה יותר מאשר רוב האפיקים המסוכנים

השקעה משקיע בורסה
צילום: pexel Tima Miroshnichenko

השקעה במניות תשתית - מה היה ומה צפוי?

מערכת ביזפורטל |

תשתיות נשמע תחום אפור ומשעמם. השקעות בתשתיות נשמע לא מעניין, במיוחד כשיש השקעות בטכנולוגיה, והשקעות ב-AI. אלו הדברים האמיתיים, מי צריך תשתיות, ומה זה בכלל?

תשתיות זה עולם ענק. עולם מענק עם תדמית משעממת. תשתיות זה כבישים, קבלני ביצוע, נדל"ן, תחבורה, תקשורת, מים. אנרגיה. תשתיות זה הבסיס שעליו בונים את כל התפעול. התשתית היא האדמה ובה נוטעים את העץ שמניב פירות. הסיבים האופטיים הם התשתית שעליה מייצרים תקשורת מהירה בין אנשים ובין עסקים. הכבישים הם התשתית שעלייה מייצרים תנועה כדי להיפגש, כדי להעביר דברים. אי אפשר בלי זה. 

התחום הזה זינק בשנה האחרונה בבורסה בכ-55%, בדומה למדד ת"א 125, ובחמש השנים האחרונות זינק בכ-110% בדומה למדד. תשואות לא משעממת שהושגו בסיכון נמוך יותר כי יש הערכה-הנחה שהשקעה בתשתית היא השקעה בסיכון נמוך. אלו הרי תחומים בסיסיים עם ביקוש קבוע, ברור; ולרוב גם מדובר בלקוחות ממשלתיים או פרויקטים במעורבות ממשלתית.   

לא בטוח שהסיכון הנמוך תקף למכלול החברות בתחום, אבל מה שבטוח שהתשואות אכן טובות. ומי שעדיין לא השתכנע שהתחום הזה לא משעמם כמו שנשמע. כדאי להזכיר לו שאורקל הענקית שזינקה שבוע שעבר ביום אחד ב-36%, היא בסופו של דבר חברה שהפעילות העיקרית שלה היא תשתיות. תשתיות לטכנולוגיה. היא משכפלת בעולם את חוות השרתים הענקיות שלה, מעדכנת אותם בפיצ'רים של אבטחת מידע, ניתוח נתונים, שליפת נתונים, עמידה בעומסי נתונים, ועוד, ומוכרת את זה כשירות בענן. הביקוש מטורף בגלל ה-AI. ההשקעה בתשתיות ל-AI הולכות ומזנקות. כן, התשתיות הן חלק ממהפכת ה-AI.


לנו אין תשתיות טכנולוגיה, לפחות לא בבורסה המקומית. כאן, החברות הן בתחומי האנרגיה, נדל"ן במובן הרחב, תחבורה ותקשורת. המניות כאמור סיפקו תשואה דומה למדד המרכזי, והשאלה מה הלאה? המפתח כאן הוא תקציבים של הממשלה, לצד צפי להורדת הריבית. מדובר בתחום ממונף והורדת הריבית תעזור להגדיל רווחים. מדובר גם בתחום  שחלקו מושתת על תקציבים ממשלתיים (תשתיות במובן הביסיס - בנייה, סלילה וכו').