יאיר לווינשטיין
צילום: יחצ

אלטשולר שחם גמל בדוחות טובים: מנהלת מעל 100 מיליארד ומרוויחה בקצב של 90 מיליון שקל

ההכנסות ברבעון עלו ל-180 מיליון שקל;  השווי של החברה - 2.1 מיליארד שקל - 70% מעל השווי בהנפקה; הדוחות מאכזבים את השוק 
נועם בראל | (10)
נושאים בכתבה אלטשולר שחם

חברת אלטשולר שחם גמל מדווחת על גידול של כ-29% בהכנסות ושל כ-40% ברווח הנקי ברבעון השלישי, כאשר היא עוקפת לראשונה את רף ה-100 מיליארד שקל בהיקף הנכסים המנוהלים. החברה הודיעה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 16 מיליון שקל.

ראיון עם יאיר לוינשטיין מנכ"ל אלטשולר שחם גמל על התוצאות ועל העתיד

אלטשולר שחם גמל היא סיפור הצלחה גדול - מעבר לביצועים העסקיים הטובים, מדובר בפעילות ששווה בבורסה - 2.1 מיליארד שקל - עלייה של כמעט 70% מאז ההנפקה לפני ארבעה חודשים. עם זאת, מדובר בחברה שכבר נסחרת במכפיל רווח של 20, גבוה מאוד ביחס לחברות בתחום. על רקע זה, נראה שהציפיות בשוק מהחברה היו גבוהות , אפילו גבוהות מאוד - בפועל, התוצאות היו טובות, אבל כנראה שהשוק התאכזב. מניית החברה יורדת ב-4% 

הכנסות החברה ברבעון השלישי לשנת 2019 הסתכמו בכ-179.9 מיליון שקל בהשוואה לכ-139.5 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הצמיחה נובעת בעיקר מדמי ניהול מקופות גמל וקרנות הפנסיה, שגדלו בכ-27.6% לכ-177.6 מיליון שקל.

בשורה התחתונה החברה מסכמת את הרבעון השלישי עם רווח הנקי של כ-21.4 מיליון שקל בהשוואה לכ-15.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד, כאשר הגידול ברווח הנקי קוזז בחלקו על ידי הוצאות ההנפקה לראשונה של מניות החברה בבורסה ומהקצאת אופציות לעובדי החברה. 

היקף הנכסים המנוהלים של החברה נכון לסוף ספטמבר 2019 עלה לראשונה אל מעל 100 מיליארד שקל והסתכם בכ-104.2 מיליארד שקל - צמיחה של כ-31% בהשוואה לסוף שנת 2018, אז הסתכם היקף הנכסים המנוהלים של החברה בכ-79.6 מיליארד שקל.

יאיר לוינשטיין, מנכ"ל אלטשולר שחם גמל ופנסיה: "אנחנו מסכמים היום רבעון מוצלח נוסף המשקף את המשך הצמיחה בהיקף הנכסים המנוהלים בכלל המוצרים של החברה ועלייה ברווח הנקי. נכון לסוף הרבעון השלישי מספר העמיתים בקרנות הפנסיה שלנו עמד על למעלה מ-89,000, המהווה גידול של כמעט פי 2 מתחילת השנה. אנו פועלים במרץ להמשך הצמיחה וחיזוק מעמדנו התחרותי והשיווקי תוך השאת ערך לבעלי מניותינו."

קיראו עוד ב"שוק ההון"

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    משה 26/11/2019 15:13
    הגב לתגובה זו
    קרן מצוינת , השקעות נבונות לא נסחפים לטרנדים ושטויות לא סתם מובילים את הטבלה כל שנה
  • 5.
    דווידנד (ל"ת)
    בתיה 26/11/2019 14:16
    הגב לתגובה זו
  • 4.
    הגיע 26/11/2019 13:21
    הגב לתגובה זו
    וזמן המימושים,קשה להשתבח בלי סוף!דברי עינת!!
  • 3.
    זבלים (ל"ת)
    סוסו הוטרינר 26/11/2019 12:20
    הגב לתגובה זו
  • 2.
    תחילתה של בועה ללא שירות לקוחות, בהצלחה למאמינים בזה (ל"ת)
    אקס 26/11/2019 10:18
    הגב לתגובה זו
  • אחלה שירות לקוחות, על מה את מדבר? (ל"ת)
    אנה 26/11/2019 11:07
    הגב לתגובה זו
  • כל עוד השירות פשוט הוא טוב, כשקצת מורכב הוא בעייתי (ל"ת)
    יניב ס. 26/11/2019 13:27
  • 1.
    יוסי 26/11/2019 10:00
    הגב לתגובה זו
    אחלה מניה.עשתה 50 אחוז מאז ההנפקה
  • בתיה 26/11/2019 14:17
    הגב לתגובה זו
    למי מחולק הדווידנד
  • וכעת 26/11/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
    דברי עינת!!!
עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.