ד"ר דדי סגל - פנאקסיה
צילום: יחצ

הרודיום: הכנסות פנאקסיה זינקו וגם ההפסד - לאן החברה הולכת מכאן?

פנאקסיה ישראל המיועדת להתמזג לתוך הרודיום השקעות מציגה גידול עקבי בהכנסות, אבל הפסידה 14.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, עם הפסד גולמי והערת "עסק חי". החדשות הטובות: המצב צפוי להשתפר 
ערן סוקול | (2)

חברת הרודיום השק אשר צפויה למזג לתוכה את חברת הפארמה פנאקסיה ישראל, פרסמה את דוחותיה הכספיים של פנאקסיה למחצית הראשונה של 2019. מהדו"חות הכספיים עולה כי החברה הציגה זינוק בהכנסות, אולם עדיין נמצאת בהפסד בשורת הרווח הגולמי. בנוסף, רואי החשבון של החברה מעלים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי". החדשות הטובות: המצב צפוי להשתפר.

הכנסות פנאקסיה במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו בכ-5.7 מיליון שקל, לעומת כ-1.1 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. בחברה מציינים כי הגידול בהכנסות נובע מגידול בהיקפי הייצור של החברה, המייצרת יותר מוצרים מבעבר ומשרתת היקף גדול יותר של חולים, כאשר חלק ממגמה זו נובע מהאסדרה החדשה בענף הקנאביס הישראלי.

 

התפתחות הכנסות פנאקסיה ישראל

(באלפי שקלים)

מקור: פנאקסיה ישראל

הפסד של 14.5 מיליון שקל בשורה התחתונה

בשורה התחתונה מדווחת החברה על הפסד כולל של כ-14.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, לעומת הפסד כולל של כ-3.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הגידול בהפסדים מיוחס לגידול בהוצאות התפעול, ולהוצאת מימון שאיננה תזרימית בסך של כ-10.4 מיליון שקל.

החברה עדיין מוכרת בהפסד אבל יש לצפות לשיפור משמעותי בעתיד

נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, החברה עדיין מוכרת את מוצריה בהפסד.  ההפסד הגולמי של החברה הסתכם בכ-102 אלף שקל במהלך התקופה, אולם צריך לציין שמדובר בשיפור משמעותי ביחס להפסד גולמי של כ-1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ככל הנראה השיפור במרווח הגולמי נובע מכניסה הדרגתית של התקינה החדשה, אשר הופכת בסוף חודש ספטמבר מפיילוט לסטנדרט.

על פי התקינה החדשה, יחולו שני שינויים מהותיים אשר צפויים לשפר את הרווחיות הגולמית של מפעלי ייצור מוצרי הקנאביס. ראשית, הפיקוח על המחירים יופסק, מה שצפוי להוביל לעליית מחירים נוספת. שנית, בתי המרקחת יחוייבו לרכוש מוצרי קנאביס אך ורק ממפעלי הייצור (ולא ישירות מהמגדלים). במצב החדש, מפעלי הייצור ככל הנראה יפסיקו, מן הסתם, למכור בהפסד.

עלייה בהפסד התפעולי - בונים תשתית לייצוא

הוצאות התפעול של פנאקסיה במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליון שקל, לעומת הוצאות תפעול של כ-2.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה מציינים כי הגידול בהוצאות התפעול נובע מכך שהחברה נמצאת בשלבים ראשונים של פעילותה המצריכים השקעות משאבים מסיביות בעולמות הרגולציה, מהערכות ובניית תשתית לייצוא לאירופה כבר ברבעון הראשון של 2020, מגידול בהיקפי הייצור והפעילות, ומגידול ברמת ההוצאה הקבועה לשם עמידה בתקני GMP המאפשר לחברה למכור מוצרים בבתי מרקחת בישראל ובהמשך לייצא לחו"ל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

בהתאמה לגידול בהוצאות התפעול כאמור, ביחד עם הגידול בהפסד הגולמי, הציגה החברה הפסד תפעולי של כ-4.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, לעומת הפסד תפעולי של 3.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. 

הוצאות מימון של 10.4 מיליון שקל

גורם נוסף שהשפיע מהותית על התוצאות בשורה התחתונה מיוחס להוצאות מימון בהיקף של כ-10.4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, לעומת הוצאות מימון של כ-55 אלף שקל בלבד בתקופה המקבילה. צריך לציין שהוצאה זו איננה תפעולית או תזרימית ונובעת מרישום חשבונאי של התחייבות של החברה כלפי משקיעים חיצוניים, כחלק מהסכם המיזוג עם הרודיום השקעות, לפיה יונפקו למשקיעים כ-3% ממניות החברה הממוזגת.

בנוסף לכל - הערת "עסק חי"

רואי החשבון של החברה מפנים את תשומת לב המשקיעים לעובדה כי לחברה יש הון חוזר שלילי של 11.5 מיליון שקל, הפסד של 14.5 מיליון שקל, תביעה ייצוגית עומדת כנגדה וכנגד חברות נוספות בתעשיית הקנאביס הרפואי ותזרים שלילי מפעילות שוטפת של כ-2.1 מיליון שקל - אי לכך, המשך פעילותה של החברה כפוף להשגת מימון מבעלי מניותיה או מגורמים חיצוניים. 

גם בעניין זה, יש לציין כי החברה השלימה גיוס של כ-17 מיליון שקל, אשר מותנה בהשלמת המיזוג עם הרודיום השקעות (שכבר אושר ונמצא בשלבים סופיים). בנוסף, כחלק מתנאי המיזוג עם הרודיום, נדרשת הרודיום ליתרה של כ-16.5 מיליון שקל בקופת המזומנים. כלומר, לאחר השלמת המיזוג, ייתכן מאד שהערת העסק החי תיגרע מדוחותיה הכספיים של פנאקסיה.

תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    סוקק לללל 09/09/2019 08:14
    הגב לתגובה זו
    בקרוב תראו מחזור מכירות במאות מיליונים
  • 1.
    ערן 08/09/2019 18:15
    הגב לתגובה זו
    איפה זה עומד????
גיא בינשטוק עמיר שיווק
צילום: יחצ
ראיון

״אנחנו מחלקים כבר 20 שנה ברצף דיבידנד; נמצאים בכל מקרר בארץ״

״אנחנו מתעסקים בבסיס של החקלאות הישראלית - דשנים, חומרי הדברה, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים״ מנכ״ל עמיר שיווק, גיא בינשטוק, מדבר על התוצאות הרבעוניות, מספר מי החליף את הטורקים שהחרימו את ישראל ובעיקר מוכיח שחברה תעשייתית יכולה להיות רחוקה מלהיות משעממת

מנדי הניג |

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

עמיר שיווק היא מהחברות הוותיקות בבורסה המקומית, עם היסטוריה שמתחילה עוד בשנת 1942 והנפקה לציבור שבוצעה ב־2005. החברה מספקת תשומות חקלאיות לכל רוחב הסקטור מדשנים וחומרי הדברה ועד אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים - פרוסה עם 28 סניפים ברחבי הארץ ונוגעת כמעט בכל חקלאי. ברבעון השני עמיר שיווק הציגה הכנסות של כ־358 מיליון שקל, עלייה של 3.5% לעומת הרבעון המקביל, אבל הרווח הנקי שלה ירד ל־12.7 מיליון שקל לעומת 13.5 מיליון שקל אשתקד 2025. המניה של עמיר שיווק 0.53%   נסחרת בשווי שוק של כ־413 מיליון שקל ומציגה תשואת דיבידנד יציבה סביב 3%, בזכות מדיניות חלוקה רציפה שנמשכת כבר שני עשורים. מתחילת השנה המניה הוסיפה כ-18% וב-12 החודשים האחרונים טיפסה 32%, בסה״כ הגרף של הביצועים די תלול כלפי מעלה אחרי שעמיר שיווק הצליחה לצלוח פרק פחות נעים עם השקעה כושלת בקנאביס.

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

ביצועי המניה במבט על ה-5 שנים האחרונות - צניחה ואז נסיקה

לפני כמה שנים ניסתה עמיר שיווק לגעת בתחומים חדשים שנראו אז מבטיחים ובראשם הקנאביס הרפואי. החברה השקיעה בחברת BOL (Breath of Life), מתוך מחשבה על פוטנציאל שוק עצום ועל אפשרות לייצר מנוע צמיחה נוסף לצד הפעילות המסורתית. אלא שהמהלך התברר כהימור לא מוצלח: שוק הקנאביס הרפואי בישראל ובעולם לא המריא כפי שציפו, היו הרבה עיכובים רגולטוריים לצד תחרות הולכת וגוברת מה שהוביל את עמיר שיווק להפרשות כבדות שהסתכמו בעשרות מיליוני שקלים . 

המנכ"ל גיא בינשטוק לא מהסס להודות כי זה פרק פחות נעים בהיסטוריה של החברה - כזה שחתך משמעותית את השורה התחתונה והכביד על התוצאות הכספיות בשנים 2021-2022. אבל מדגיש שמאז, עמיר שיווק הרבה יותר זהירה בכל מה שקשור יותר להשקעות מחוץ לליבת הפעילות, והחברה מעדיפה להתמקד ברכישות סינרגיות ישירות לעסקי החקלאות - כמו חממות, מיכון חקלאי ותערובות. "הסיפור הזה מאחורינו", הוא מסכם והמספרים של השנתיים האחרונות באמת מחזקים את התחושה שהחברה הצליחה להחזיר את עצמה למסלול יציב.


אנחנו מדברים אחרי התוצאות הרבעוניות - לפני שנצלול למספרים, ספר קצת על מה שקורה בעמיר שיווק לאחרונה

"עמיר שיווק היא חברה ותיקה מאוד. נוסדה ב-1942 על ידי התאחדות האיכרים בישראל, וב-2005 הונפקה בבורסה. כך שאנחנו מציינים השנה 20 שנה כחברה ציבורית. אני חושב שהייחוד שלנו הוא בפעילות עצמה - שיווק והפצה של תשומות חקלאיות, תחום שקיים בכל מדינה בעולם. אנחנו מספקים הכל: חומרי הדברה, דשנים, אריזות, מוצרי השקיה ותערובות מזון לבעלי חיים. יש גם רכיב נדל"ן קטן - נכס בבני ברק ומרלו"ג בעמק חפר, אבל זו לא הליבה. הליבה היא תשומות חקלאיות".

מהי בעצם הליבה של הפעילות שלכם?

עופר ינאי נופר אנרגיה
צילום: ראובן קופצ'ינסקי

המוסדיים אמרו "עד כאן": חבילת השכר של עמי לנדאו לא אושרה

בעלי המניות של נופר אנרג'י דחו את הצעת הדירקטוריון לאשר חבילת שכר למנכ"ל המיועד עמי לנדאו, הכוללת שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה, בונוסים ומניות חסומות בשווי של כ-12 מיליון שקל בשנה

תמיר חכמוף |

נופר אנרג'י נופר אנרג'י -2.65%   מדווחת כי הצעת הדירקטוריון לאשר את תנאי העסקתו של המנכ"ל המיועד עמי לנדאו, לא עברה באסיפה המיוחדת של בעלי המניות שהתקיימה היום.

לתזכורת על חבילת השכר המוצעת - 30 אלף שקל ביום - האם השכר של עמי לנדאו מוצדק ולמה המוסדיים צריכים להגיד לעופר ינאי - עד כאן!

לפי הדוח המיידי, כ-63% מבעלי המניות שהצביעו תמכו בהצעה, אך בקרב בעלי המניות שאינם בעלי עניין אישי (קרי בנטרול עופר ינאי) נרשם רוב למתנגדים, עם 52.1% לעומת 47.9% בעד. מאחר שנדרש רוב מבין בעלי המניות ללא עניין אישי, ההצעה נדחתה.

הצעת השכר כללה שכר חודשי של כ-208 אלף שקל, מענק חתימה של 2 מיליון שקל, בונוס שנתי של עד שבע משכורות והקצאת מניות חסומות בשווי של כ-10.5 מיליון שקל, חבילה שמוערכת בכ-12 מיליון שקל בשנה, או כ-30 אלף שקל לכל יום עבודה. מדובר בתגמול חריג בהיקפו גם ביחס לחברות רווחיות ומבוססות בהרבה. מעבר להיקף החריג, הביקורת התמקדו גם בכך שחלק ניכר מהתגמול אינו מותנה כלל בעמידה ביעדים כמותיים מדידים, לא פיננסיים, לא תפעוליים ולא אסטרטגיים, בניגוד למקובל בחברות ציבוריות, ובמיוחד בתקופה של חוסר ודאות ניהולית.

על פי טבלת ההצבעות שצורפה לדוח, בין התומכים נמנו הפניקס (קסם), איביאי ומנורה, בעוד שמגדל, מיטב, ילין לפידות, מור ואיילון היו מבין אלו הצביעו נגד, והכריעו את הכף.