הרודיום: הכנסות פנאקסיה זינקו וגם ההפסד - לאן החברה הולכת מכאן?
חברת הרודיום השק אשר צפויה למזג לתוכה את חברת הפארמה פנאקסיה ישראל, פרסמה את דוחותיה הכספיים של פנאקסיה למחצית הראשונה של 2019. מהדו"חות הכספיים עולה כי החברה הציגה זינוק בהכנסות, אולם עדיין נמצאת בהפסד בשורת הרווח הגולמי. בנוסף, רואי החשבון של החברה מעלים ספקות משמעותיים בדבר המשך קיומה של החברה כ"עסק חי". החדשות הטובות: המצב צפוי להשתפר.
הכנסות פנאקסיה במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו בכ-5.7 מיליון שקל, לעומת כ-1.1 מיליון שקל במחצית הראשונה אשתקד. בחברה מציינים כי הגידול בהכנסות נובע מגידול בהיקפי הייצור של החברה, המייצרת יותר מוצרים מבעבר ומשרתת היקף גדול יותר של חולים, כאשר חלק ממגמה זו נובע מהאסדרה החדשה בענף הקנאביס הישראלי.
(באלפי שקלים)
מקור: פנאקסיה ישראל
הפסד של 14.5 מיליון שקל בשורה התחתונה
בשורה התחתונה מדווחת החברה על הפסד כולל של כ-14.5 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, לעומת הפסד כולל של כ-3.8 מיליון שקל בתקופה המקבילה. עיקר הגידול בהפסדים מיוחס לגידול בהוצאות התפעול, ולהוצאת מימון שאיננה תזרימית בסך של כ-10.4 מיליון שקל.
החברה עדיין מוכרת בהפסד אבל יש לצפות לשיפור משמעותי בעתיד
נכון לסוף המחצית הראשונה של 2019, החברה עדיין מוכרת את מוצריה בהפסד. ההפסד הגולמי של החברה הסתכם בכ-102 אלף שקל במהלך התקופה, אולם צריך לציין שמדובר בשיפור משמעותי ביחס להפסד גולמי של כ-1.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. ככל הנראה השיפור במרווח הגולמי נובע מכניסה הדרגתית של התקינה החדשה, אשר הופכת בסוף חודש ספטמבר מפיילוט לסטנדרט.
- להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי התקינה החדשה, יחולו שני שינויים מהותיים אשר צפויים לשפר את הרווחיות הגולמית של מפעלי ייצור מוצרי הקנאביס. ראשית, הפיקוח על המחירים יופסק, מה שצפוי להוביל לעליית מחירים נוספת. שנית, בתי המרקחת יחוייבו לרכוש מוצרי קנאביס אך ורק ממפעלי הייצור (ולא ישירות מהמגדלים). במצב החדש, מפעלי הייצור ככל הנראה יפסיקו, מן הסתם, למכור בהפסד.
עלייה בהפסד התפעולי - בונים תשתית לייצוא
הוצאות התפעול של פנאקסיה במחצית הראשונה של 2019 הסתכמו בכ-4.1 מיליון שקל, לעומת הוצאות תפעול של כ-2.2 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד. בחברה מציינים כי הגידול בהוצאות התפעול נובע מכך שהחברה נמצאת בשלבים ראשונים של פעילותה המצריכים השקעות משאבים מסיביות בעולמות הרגולציה, מהערכות ובניית תשתית לייצוא לאירופה כבר ברבעון הראשון של 2020, מגידול בהיקפי הייצור והפעילות, ומגידול ברמת ההוצאה הקבועה לשם עמידה בתקני GMP המאפשר לחברה למכור מוצרים בבתי מרקחת בישראל ובהמשך לייצא לחו"ל.
בהתאמה לגידול בהוצאות התפעול כאמור, ביחד עם הגידול בהפסד הגולמי, הציגה החברה הפסד תפעולי של כ-4.2 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, לעומת הפסד תפעולי של 3.7 מיליון שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
- נופר מוכרת 5% בקרן המשותפת לנוי; תרשום רווח מהותי
- הפרמיה נמחקה והמשקיעים הקטנים נשארו עם ההפסד - המקרה של זוז
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
הוצאות מימון של 10.4 מיליון שקל
גורם נוסף שהשפיע מהותית על התוצאות בשורה התחתונה מיוחס להוצאות מימון בהיקף של כ-10.4 מיליון שקל במחצית הראשונה של 2019, לעומת הוצאות מימון של כ-55 אלף שקל בלבד בתקופה המקבילה. צריך לציין שהוצאה זו איננה תפעולית או תזרימית ונובעת מרישום חשבונאי של התחייבות של החברה כלפי משקיעים חיצוניים, כחלק מהסכם המיזוג עם הרודיום השקעות, לפיה יונפקו למשקיעים כ-3% ממניות החברה הממוזגת.
בנוסף לכל - הערת "עסק חי"
רואי החשבון של החברה מפנים את תשומת לב המשקיעים לעובדה כי לחברה יש הון חוזר שלילי של 11.5 מיליון שקל, הפסד של 14.5 מיליון שקל, תביעה ייצוגית עומדת כנגדה וכנגד חברות נוספות בתעשיית הקנאביס הרפואי ותזרים שלילי מפעילות שוטפת של כ-2.1 מיליון שקל - אי לכך, המשך פעילותה של החברה כפוף להשגת מימון מבעלי מניותיה או מגורמים חיצוניים.
גם בעניין זה, יש לציין כי החברה השלימה גיוס של כ-17 מיליון שקל, אשר מותנה בהשלמת המיזוג עם הרודיום השקעות (שכבר אושר ונמצא בשלבים סופיים). בנוסף, כחלק מתנאי המיזוג עם הרודיום, נדרשת הרודיום ליתרה של כ-16.5 מיליון שקל בקופת המזומנים. כלומר, לאחר השלמת המיזוג, ייתכן מאד שהערת העסק החי תיגרע מדוחותיה הכספיים של פנאקסיה.
- 2.סוקק לללל 09/09/2019 08:14הגב לתגובה זובקרוב תראו מחזור מכירות במאות מיליונים
- 1.ערן 08/09/2019 18:15הגב לתגובה זואיפה זה עומד????
יפתח רון-טל: “אוגווינד משנה כיוון - מאוויר דחוס לפרויקטים של מאות מיליוני אירו באירופה”
הבוקר פרסמה אוגווינד אוגווינד -1.9% הודעה על עסקה משמעותית באיטליה - רכישת חברה המחזיקה בזכויות להקמת פרויקט אגירת אנרגיה בהספק של 509 מגה-ואט, המבוסס על סוללות ליתיום (BESS), בשותפות עם קבוצת 7B מקבוצת יהודה לוי. ההשקעה בפרויקט צפויה להגיע לכ-230 מיליון אירו, וההכנסה השנתית מוערכת ב-35 עד 50 מיליון אירו, לכל אחת מ-25 שנות ההפעלה הצפויות. הפרויקט ממוקם במחוז ברינדיזי שבדרום איטליה, וכולל מתקן אגירה בקיבולת של 2-4 ג׳יגה-ואט-שעה (GWh). החברה האיטלקית הנרכשת מחזיקה בזכויות קרקע ובהיתר חיבור מחייב לרשת החשמל, ואוגווינד מתכננת להביא את הפרויקט לשלב ההפעלה המסחרית המלאה בשנת 2029. עם חיבורו לרשת תוכל המוכרת לקבל פרמיית הצלחה של עד 15 מיליון אירו, בהתאם להכנסות ולתנאי הסגירה הפיננסית.
בשביל אוגווינד, שנסחרת כיום בשווי של כ-90 מיליון שקל לאחר ששווייה צנח ביותר מ-95% מהשיא, העסקה באיטליה היא לא עוד פרויקט, זה ניסיון להגדיר מחדש את זהותה. החברה, שהייתה מהחלוצות בתחום אגירת האנרגיה באוויר דחוס (AirBattery), עוד לא הצליחה למסחר את הטכנולוגיה בקנה מידה רחב, וכעת עוברת שינוי ניהולי ואסטרטגי שמטרתו להפוך מחברת מו״פ טכנולוגית לחברת אנרגיה יזמית פעילה באירופה ובדרך להחזיר את האמון של המשקיעים - מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
“אנחנו כבר לא חברת מו״פ אלא חברת אנרגיה מלאה,” אומר בראיון לביזפורטל המנכ״ל טל רז. “איטליה היא רק סנונית ראשונה - אנחנו מסתכלים גם על פולין, גרמניה ובריטניה. נקים קרן ייעודית בשיתוף מוסדיים ישראליים שתממן את ההון העצמי בפרויקטים, כאשר המימון הבנקאי יגיע מגופים מקומיים בכל מדינה.”
גם היו״ר יפתח רון-טל מדגיש כי “העסקה הזו היא לא נקודתית אלא היא חלק מתפיסה רחבה. לצד המשך קידום טכנולוגיית האוויר הדחוס, אנחנו נכנסים לתחום ייזום פרויקטים מסחריים באירופה. זהו שלב ראשון באסטרטגיה שמטרתה להציב את אוגווינד מחדש על המפה”.
- מה מסתתר מאחורי ה"תכנית האסטרטגית" של אוגווינד?
- ירון יעקובי עושה סיבוב נוסף על מחזיקי המניות באוגווינד - קונה בהנפקה פרטית בהנחה של 62%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהנהלת החברה מדגישים כי המימון לפרויקטים לא יגיע מהמאזן, אלא משיתופי פעולה מוסדיים במבנה של קרן GPLP, שבה תחזיק החברה כ-25-30% ותשמש כשותף מנהל. “היתרון שלנו הוא היכולת להביא את המימון,” אומר רז. “אנחנו יודעים לחבר בין הפרויקטים לבין הכסף של השוק המוסדי הישראלי - זה הנכס הכי משמעותי שאנחנו מביאים לשולחן.”
עמיקם בן צבי, יו"ר דירקטוריון אל על, צילום דוברות אל עליו"ר אל על עומד להפוך לבעל מניות בחברה
עמיקם בן צבי ישקיע בכנפי נשרים, החברה שבאמצעותה שולטת משפחת רוזנברג, ויקבל 15% מהזכויות בשותפות, השקעה שתעניק לו החזקה של כ-6.8% בחברת התעופה
אל על יו"ר אל על אל על 1.84% , עמיקם בן צבי, בדרך להפוך לבעל מניות משמעותי בחברה. בן צבי, בן 75, מונה ליו"ר הדירקטוריון ב-2021, לאחר רכישת השליטה בידי משפחת רוזנברג, מוכר כקרוב לבעלי השליטה, ובעבר שימש מנכ"ל בחברות מובילות.
במסגרת הסכם שנחתם בשבוע שעבר עם משפחת רוזנברג, בעלי השליטה באל על באמצעות חברת כנפי נשרים, בן צבי יקבל 15% מהזכויות בשותפות. משמעות הדבר היא שבשרשרת ההחזקה הוא יחזיק בכ-6.8% ממניות אל על, בהשוואה ל-45.4% שמחזיקה משפחת רוזנברג. ההסכם כולל גם אופציות הדדיות
למכירת חלקו חזרה למשפחת רוזנברג בעתיד, ולא צפוי לשנות את מבנה השליטה בחברה.
ההשקעה של בן צבי כפופה לאישורים רגולטוריים, כולל אישור רשות החברות הממשלתיות, ואין ודאות שיתקבלו. הסכום המדויק של ההשקעה לא נמסר, אך ההערכות הן שמדובר בכמה מאות מיליוני שקלים, בהתחשב בכך שלכנפי נשרים חוב של יותר ממיליארד שקל לאחר רכישת מניות אל על. החברה מדגישה כי ההסכם אינו קשור לתפקידו של בן צבי כיו"ר הדירקטוריון או לשכרו, ותנאי ההסכם לא ישתנו אם תשתנה כהונתו או תגמולו.
מועדון הנוסע המתמיד
בשבוע שעבר הודיעה קבוצת הפניקס על מימוש אופציה לרכישת 5.1% נוספים ממניות חברת "אל על הנוסע המתמיד בע"מ", ובכך הגדילה את החזקתה ל-25% מהון המניות. העסקה כפופה לאישורים רגולטוריים, והתקבולים הצפויים
לאל על מהעסקה הוגדרו כ"לא מהותיים".
על פי הערכות, שווי פעילות מועדון "הנוסע המתמיד" של אל על מוערך בכ-70-80 מיליון דולר (בניקוי התחייבויות), בדומה להערכת השווי שנגזרה כבר בעסקה הראשונה ב-2022, אז רכשה הפניקס 19.9% מהמניות בכ-14 מיליון דולר.
- חברות התעופה שחזרו לישראל: תמונת מצב
- סיומה של המלחמה הוא גם סיום תור הזהב של חברות התעופה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שינויים בהנהלה
לוי הלוי, לשעבר מנכ"ל חברת כרטיסי האשראי כאל, צפוי להתמנות בקרוב למנכ"ל אל על, מהלך שמסמן חילופי דורות בצמרת חברת התעופה הלאומית. הלוי, שנחשב לאחד המנהלים הבולטים בענף הפיננסי, עוזב את כאל בעיתוי רגיש, ימים ספורים לאחר שבנק דיסקונט חתם על הסכם למכירת השליטה בכאל לקבוצת יוניון-הראל תמורת כ-3.75 מיליארד שקל, בעסקה שיכולה להגיע לשווי של עד 4 מיליארד שקל. תחת הנהגתו, כאל חיזקה את מעמדה מול ישראכרט ומקס, הרחיבה את פעילותה בתחום האשראי הצרכני והדיגיטלי והציגה שיפור עקבי ברווחיות. כעת הוא יידרש להתמודד עם אתגרים מסוג אחר – תחרות גוברת בענף התעופה, עלייה במחירי הדלק, דרישות רגולטוריות ושדרוג צי המטוסים. מינויו של מנכ"ל שמגיע מעולם הפיננסים עשוי להעיד על גישה ניהולית ממוקדת התייעלות וניהול סיכונים.
