אל על ממשיכה לדמם; ההפסד במחצית הראשונה כ-55 מיליון דולר
חברת התעופה אל על 0% מדווחת על גידול של כ-7% בהכנסות ברבעון השני ומעבר לשורת רווח חיובית בהשוואה להפסד של כ-18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד.
עם זאת, בנטרול השפעת עיתוי חג הפסח, החברה ממשיכה לדמם. המחצית הראשונה הסתיימה עם הפסד של כ-55 מיליון דולר, לעומת 65 מיליון דולר בתקופה המקבילה. נכון, מדובר על שיפור לעומת תקופה מקבילה, אבל עוד שיפור כזה ואבדנו - החברה עם הון של 180 מיליון דולר בלבד רגישה לכל הפסד במיוחד בסדרי גודל כאלו, ובמיוחד שמאזנה הכולל עומד על 3.2 מיליארד דולר.
במצב הפיננסי הזה כל אפצ'י קטן ישפיע על החברה משמעותית, והשאלה אם החברה שלא הצליחה לייצר רווחים ומזומנים בתקופה הטובה (בשנים האחרונות) תצליח בשנים הקרובות בשעה שהתחרות מחריפה, והיא מנגד, לא מצליחה להתאים את עצמה לכללי המשחק החדשים ולהתייעל?
הכנסותיה של החברה הסתכמו בכ-584 מיליון דולר בהשוואה לכ-547 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, וזאת בעיקר הודות לעליה במספר הנוסעים בחג הפסח, שחל השנה ברבעון השני. עם זאת, יש לציין שגם במבט חצי שנתי, אשר כולל את חג הפסח בשתי התקופות, אל על עדיין רושמת גידול של כ-1% בהשוואה למחצית הראשונה של 2018.
- על בד: קו ייצור חדש; צופה ממנו הכנסות של 140 מיליון שקל בשנה
- עדיקה עדיין מזגזגת - רבעון חלש אחרי רבעון טוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תנועת הנוסעים ברבעון השני הסתכמה בכ-1.57 מיליון נוסעים, עליה של כ-5% לעומת הרבעון השני של 2018, אך יש לציין כי בהשוואה למתחרותיה של אל על, מדובר בעליה מינאיטורית, כאשר איזיג'ט לדוגמה רשמה באותו תקופה עלייה של 13% במספר הנוסעים וראיינאייר רשמה עליה של 30%. עם זאת, חלק השוק של אל על הוא עדיין בגדול בחבורה, ונאמד בכ-26%.
בשורה התחתונה, אל על מסכמת את הרבעון עם רווח נקי של כ-83 אלף דולר, וזאת בהשוואה להפסד של כ-18 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד, כשאת השיפור מייחסת החברה לעליה בהכנסות וירידה בהוצאות הפעלה, ובעיקר בהוצאות הדלק, עקב ירידה במחירו ובכמות הנצרכת, שהושפעה מהפעלת מטוסי הדרימליינר החסכוניים.
- 4.ישראלי 28/08/2019 10:36הגב לתגובה זורוצה לטוס לוינה בדצמבר עם אל על טיסה הלוך חזור לשני אנשים עולה 1000$ עם אוסטריאן 680$ כולל בחירת מקום ואוכל. למה שאני אזמין אל על?
- 3.דרוש ניעור רציני (ל"ת)גבי 28/08/2019 10:05הגב לתגובה זו
- 2.אבי 28/08/2019 09:38הגב לתגובה זוכל הכסף ממילא מיועד לעובדים (לא הרגילים חלילה. הטייסים כמובן). אם יהיה קצת עודף, הטייסים ישבתו ויקחו אותו. אם יהיו הפסדים - משלם המיסים ישלם. בסך הכל סידור עבודה מעולה לטייסינו האמיצים.
- 1.לקוח אלעל לשעבר 28/08/2019 09:09הגב לתגובה זושנה שמינית בחרם כל אל על חברה שלוקחת את הלקוח כמובן מאליו. אל אל ״הכי גרוע בעולם״
תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר: בי קום בדרך לפירוק אחרי מכירת בזק
אחרי מכירת יתרת ההחזקה בבזק, הערך הנכסי עומד על 27 שקל למניה מול כ 25 שקל בשוק. הפער מגלם 8%, כששורה של הוצאות ותשלומים משפטיים יכולה לצמצם את המספר לאזור 5% עד 6% בחישוב שמרני מאוד
בי קומיוניקיישנס 0% מתקדמת לפירוק וחלוקה לבעלי המניות אחרי שמכרה את יתרת המניות שלה בבזק 0% . לפי מצגת החברה הערך הנכסי למניה עומד על 27 שקל, בזמן שבשוק היא נסחרת סביב 25 שקל. הפער מגלם תשואה סולידית של 8% בחצי שנה על הנייר, עם שחיקה אפשרית בגלל הוצאות ותשלומים משפטיים.
המכירה של בי קומיוניקיישנס מסמנת יציאה סופית של קרן סרצ'לייט ודוד פורר מההחזקה בבזק, אחרי קבלת אישורים שאפשרו ירידה מתחת לרף שמגדיר גרעין שליטה והפצה רחבה בשוק. בזק נשארת חברה בלי גרעין שליטה, והשאלה שחוזרת היא אם יתגבש בעל בית חדש דרך איסוף מניות מהמוסדיים ובמסחר בשוק.
במקביל, זה שבזק בלי גרעין שליטה לא מחייב מהלך מיידי. אבל זה כן מעלה מחדש את הדיון על גופים שמסתכלים על עסקה ארוכת טווח, בעיקר כאלה שיודעים לעבוד עם תזרים יציב ומינוף.
גרעין השליטה והאם בזק יכולה להתייעל
בין השמות שעולים בשיחות בשוק מופיעות קיסטון וקרן תש"י. ההיגיון של קרנות תשתית בבזק נשען על שני דברים שנוטים לעבוד להן טוב. הראשון הוא יציבות תזרימית של עסק תקשורת גדול עם תשתיות לאומיות. השני הוא יכולת לבצע רכישה במינוף, כלומר לשלב הון עצמי עם חוב, מתוך הנחה שמימון זול יחסית משפר את התשואה לאורך זמן.
- 38% מבני הנוער אומרים שה-AI מבין אותם יותר טוב מהמשפחה והחברים
- בזק מעלה את תחזית הרווח ל-1.55 מיליארד שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל מול ההיגיון הזה עומדת נקודה פשוטה. בזק לא נסחרת כאילו היא מציאה. שווי השוק שלה סביב 18.5 מיליארד שקל והמניה במכפיל רווח של כ-13 עד 14. בהשוואה עולמית, מכפילים בענף התקשורת נוטים להיות נמוכים יותר, ולכן קשה לבנות תרחיש של אפסייד מהיר רק מתמחור מחדש.
3 הערות על הנפקת ארית
על "מידע פנים מוסדי", על החשיבות לעקוב אחרי הדלפות בתקשורת והאם לארית יש הזמנה משמעותית בדרך?
ארית ארית ניסתה להנפיק את החברה הבת רשף שמהווה 99% מהפעילות שלה עצמה לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל לפני הכסף. זה ביטא שווי נמוך לארית עצמה והמניה ירדה במקביל לכתבות שפורסמו כאן: מה יודע צבי לוי שאנחנו לא? ארית מנצלת אופוריה במניה כדי להנפיק מהציבור; הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת.
כשהמניה קרסה, המוסדיים אמרו לחברה - עצרו. המניה חזרה לעלות ואז המוסדיים והחברה סיכמו על סוג של הנפקה פרטית - גיוס של 550 מיליון שקל לרשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל לפני הכסף. רגע אחרי הגיוס לארית 80% מרשף שיש לה שווי אחרי הכסף של 4.15 מיליארד שקל, כשארית עצמה נפגשה עם מעל 400 מיליון שקל כשלצד המזומנים בקופה, אפשר להעריך שיש לה סדר גודל של 1 מיליארד שקל. אלו המספרים, עכשיו על הדרך הבעייתית שבה ארית-רשף נפגשו עם הכסף
1. ארית או המוסדיים סיפקו מידע לכלכליסט בכל אחת מהנקודות הקריטיות. לדוגמה - ביום שבו הוחלט על עצירת ההנפקה והמניה זינקה בחזרה, המניה אומנם עלתה, אבל כשהמידע דלף לכלכליסט היא זינקה, ורק אז החברה דיווחה על עצירת ההנפקה באופן רשמי. אתמול המניה ירדה ב-3%, המידע נמסר לכלכליסט (שעושה כמובן עבודה עיתונאית טובה) והמניה קרסה ב-6%. ורק אז הגיע הדיווח הרשמי. ההדלפות האלו חשובות למשקיעים הפרטיים - תקראו אותם ראשונים ותרוויחו. כן, זו פרסומת לכלכליסט, במיוחד לגולן חזני. אין דבר כזה מידע מושלם, לפעמים מידעים מתבררים כטעויות או בלוני ניסוי, אבל זה לא סוד שחלק מהמידע שהוא מעביר עוזר מאוד למשקיעים.
יש כאן שאלה על המשקיעים הקטנים ועל מי עושה סיבוב עליהם דרך ההדלפות, אבל בשורה התחתונה - משקיעים צריכים לצבור מידע מכל מקור מידע.
2. נחמיא גם לנו - היה די ברור שהמניה תיפול כי הערך שלה בהנפקה היה נמוך מהערך בשוק, והיו סימנים מקדימים לסוג של ניפוח. הצפנו את זה (ראו לינקים למעלה). מי שקרא יכול היה לברוח בזמן. הניתוחים הפיננסים לא משקרים, אבל הם לא מספרים את כל התמונה.
- הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
3 מידע פנים מוסדי - אנחנו מאוד מעריכים את מנהלי ההשקעות שמובילים את הפניקס, מור, כלל ומיטב. אבל או שיש להם "מידע פנים מוסדי" על ארית ורשף ולכן הם קנו או שלא אכפת להם מהכסף שלכם. הם השקיעו 550 מיליון שקל ברשף לפי שווי של 3.6 מיליארד שקל, זה לא ה-5 מיליארד שארית נסחרה, זה גם לא ה-4.3 מיליארד שרשף ביקה לפני חודש, אבל גם 3.6 מיליארד שקל לחברה זה סכום משמעותי. נכון, היא תרוויח השנה סכום של 300 מיליון שקל (הערכה שלנו) כשהמחצית השנייה של 2025 תהיה מצוינת. הנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה במחצית השנייה. אפילו יותר. קצב רווחים של המחצית השנייה הוא כ-400 מיליון שקל.
