מערך קווי הספנות של חברת צים ספינה שיט
צילום: יח"צ

אחרי שני הסדרי חוב ושנים של הפסדים צים חוזרת להרוויח

החברה הרוויחה 5 מיליון דולר ברבעון השני; ה-EBITDA הסתכם ב-94 מיליון דולר; לחברה עדיין גירעון בהון של 250 מיליון דולר וחובות גדולים למחזיקי האג"ח; האם צים  חוזרת לחוף מבטחים?
ארז ליבנה | (1)

צים, אחת מספינות הדגל ההיסטוריות שלנו, המוחזקת על ידי קנון הבורסאית (פיצול היסטורי מהחברה לישראל) עברה בעשור האחרון שני הסדרי חוב בגלל מצבה הפיננסי הקשה, אבל ברבעונים האחרונים היא מדווחת על שיפור בתוצאות והיא חוזרת לדווח על רווח ותזרים חיובי משמעותי.

עם זאת, המאזן של החברה עדיין משדר מצוקה פיננסית עם גירעון בהון של מעל 250 מיליון דולר, ומעבר לכך, צריך לזכור שהרבעון השני נחשב עונתית טוב. במילים אחרות, יש עוד הרבה מה לעשות כדי לחזור לחוף מבטחים.

הרווח ברבעון השני הסתכם ב-5.1 מיליון דולר, בהשוואה להפסד של 33.2 מיליון דולר ברבעון השני של 2018. מחזור ההכנסות הסתכם ב-834.4 מיליון דולר, עלייה של 3.9% בהשוואה ל-803.2 מיליון ברבעון השני של 2018.

צים הובילה 731 אלף מכולות  TEU ברבעון השני של 2019, הכמות השנייה בהיקפה אי פעם - ירידה של 5.3% בהשוואה ל-772 אלף מכולות TEU ברבעון השני של 2018, שיא של כל הזמנים.

ה-EBITDA המתואם ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-94.4 מיליון, בהשוואה ל- 24.3 מיליון ברבעון השני של 2018.

ה-EBIT המתואם ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-38.7 מיליון, בהשוואה ל-EBIT מתואם שלילי של 3.1  מיליון ברבעון השני של 2018. תזרים המזומנים התפעולי ברבעון השני של 2019 הסתכם ב-64.1 מיליון דולר, בהשוואה ל-52.6 מיליון דולרן ברבעון השני של 2018.

 

הנהלת החברה מדגישה כי ענף הספנות הינו דינמי ותנודתי ובשנים האחרונות התאפיין בתנודתיות של מחירי ההובלה ומחירי הדלק, כתוצאה משינויים מתמידים בסביבת השוק ופעילות נרחבת של מיזוגים ורכישות שהובילו גם לארגון מחדש של הבריתות הגלובליות.

חוסר היציבות והתנודתיות בשוק, לרבות אי-וודאות משמעותית במצב הסחר הגלובלי, בעיקר עקב מגבלות סחר הנוגעות לארה"ב, ממשיכים להשפיע על הסביבה העסקית.

עם זאת, הנהלת החברה מסבירה כי במהלך המחצית השניה של 2018 מחירי ההובלה החלו להתאושש, עם ירידה חלקית במהלך המחצית הראשונה של 2019, שעה שמחירי הדלק נותרו תנודתיים ביותר.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

אל מול הסביבה העסקית המאתגרת הזאת, המשיכה צים לרשום תוצאות משופרות ולהציע שירותים חדשים ללקוחותיה. בספטמבר 2018 החלה החברה בשיתוף פעולה תפעולי אסטרטגי עם בריתות של חברות גדולות בתחום הספנות, במספר קווים בין אסיה לחוף המזרחי של ארה"ב. במהלך הרבעון הראשון של 2019 הורחב שיתוף הפעולה בשני נתיבי סחר נוספים: אסיה – מזרח ים תיכון ואסיה – צפון מערב הפסיפי. במהלך הרבעון השני של 2019 הסכימו צים וברית ה-M2 להרחיב את שיתוף הפעולה גם לסחר בין אסיה לנמלי ארה"ב במפרץ מקסיקו (US GULF).

הסכמי שיתוף פעולה מסוג זה מאפשרים לצים להציע ללקוחותיה מערך שירותים משופר, כיסוי נמלים רחב יותר וזמני הובלה משופרים, לצד התייעלות וחיסכון תפעולי. 

אלי גליקמן, מנכ"ל צים: "תוצאות צים לששת החודשים הראשונים של 2019 מעודדות. אנו רואים כעת בבירור את פירותיה של האסטרטגיה ארוכת הטווח שלנו, בפרט את שיתוף הפעולה התפעולי עם ברית ה-M2, שהורחב לאחרונה לנתיב סחר רביעי.

"בנוסף לרווח הנקי שהושג ברבעון הנוכחי, רשמה צים שיפור משמעותי בכל המדדים, וממשיכה להיות אחת המובילות בתעשייה במונחי שיעור מרווח EBIT מתואם.

"האסטרטגיה של צים ל-2023 תכפיל את מאמצינו לחזק את מעמדה התחרותי של החברה, באמצעות צמיחה עם שותפינו ושדרוג שירות הלקוחות שלנו, במקביל למהלכי ייעול נמרצים ותוך חתירה למצוינות מסחרית ועיסקית.  כל אלו רלוונטים אף יותר לאור אי הוודאות העומדת בפני הענף, בעיקר לנוכח מגבלות הסחר הנוגעות לארה"ב ויישומה הקרב של רגולציית ה-  IMO 2020".

 

 

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    אריאל 22/08/2019 00:28
    הגב לתגובה זו
    מי שמשקיע בבורסה חמור
איתי בן זאב. קרדיט: Xאיתי בן זאב. קרדיט: X

אקזיט של מילארד שקל על ההשקעה במניית הבורסה

מנדי הניג |

קרן מניקיי  שהחזיקה בעבר כ-20% ממניות הבורסה לניירות ערך בת"א, השלימה מכירה כוללת של כל החזקותיה בתמורה מצטברת של כ-1.1 מיליארד שקל. המכירה האחרונה, בהיקף של 5.6% מהמניות תמורת כ-400 מיליון שקל, בוצעה לגופים מוסדיים מקומיים וזרים והביאה לסיום אחזקתה של הקרן בישראל.

האקזיט של מניקיי מהווה תשואה פנמנלית: הקרן רכשה את מניות הבורסה באוגוסט 2018 תמורת כ-110 מיליון שקל בלבד, לפי שווי חברה של כ-550 מיליון שקל. היא הרוויחה פי 11 על ההשקעה במניית הבורסה. השווי של הבורסה היום הוא פי 7.2 - פי 13 מהשווי ו היא השקיעה.

במהלך השנים ביצעה מניקיי מספר מכירות חלקיות. בתחילת 2025 היא מכרה 4.8% ממניות הבורסה לבורסה עצמה תמורת כ-200 מיליון שקל, מהלך בעייתי שבעצם סידר לה מחיר טוב על חשבון המשקיעים הקיימים.סוג של "חילוץ" ההשקעה על ידי הנהלת הבורסה. ביולי מכרה הקרן מניות נוספות בהיקף של כחצי מיליארד שקל וכעת היא מחסלת את ההחזקה.


הבורסה בת"א מתנהלת ללא גרעין שליטה כשלמעשה היא ביטוי לשלטון המנהלים. איתי בן זאב, המנכ"ל בעצם שולט בחברה בפועל. זה עלול לייצר חיכוך בין בעלי המניות לבין המנהלים, כשלעיתים האינטרסים לא משותפים.

הבורסה לניירות ערך סיימה את הרבעון השני של 2025 עם תוצאות מרשימות שמוכיחות שהשוק הישראלי ממשיך לשגשג למרות האתגרים. הרווח זינק ב-80% לכ-43.6 מיליון שקל, לעומת 24.3 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. גם ההכנסות עלו בקצב של 29% ל-136.1 מיליון שקל. ה-EBITDA המתואם עלה ב-56% ל-71.6 מיליון שקל, ושולי הרווח השתפרו מ-43.6% ל-52.6%.

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוזדניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, צילום: שרי עוז
ראיון

מנכ"ל הקרן שעשתה 120% ב-3 שנים חושף את הסודות

דניאל לייטנר לקח את הקרן של תמיר פישמן מאפס ל-1.5 מיליארד שקל - בדרך הוא פגש את הקורונה, מהפיכה משפטית, מלחמות בעזה וטילים מאיראן - עדיין הוא פרו-שוק: מאמין בסקטור האנרגיה (דלק ונאוויטס) חותך פוזיציות כשמנכ"לים נוטשים; וגם - האם הורדת ריבית תמנע את הקריסה של הנדל"ן?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תמיר פישמן ראיון

דניאל לייטנר, מנכ"ל תמיר פישמן קרנות נאמנות, לקח את קרן המניות של בית ההשקעות מאפס עגול ליותר מ־1.5 מיליארד שקל בשווי נכסים. ומה שמדהים זה שזה קרה תוך כדי רצף של טלטלות. מהקורונה דרך המהפכה המשפטית ועד המלחמה בעזה וטילים מאיראן ובכל זאת הקרן מציגה בשלוש השנים האחרונות תשואה של יותר מ־120%, שזה לא רק הכי טוב בשוק אלא אפילו עוקף את מה שהביא ה-S&P בתקופה הזאת. בנוסף, חשוב לציין שלכל בית השקעות יש קרנות מוצלחות יותר וכאלו שפחות, לא באנו לנתח את המכלול כולו אלא להבין איך לייטנר הצליח לקחת את הקרן המנייתית לרמות כאלו גבוהות.

השאלה הכי בוערת שנדרשנו אליה הייתה כמובן לאיך הוא מתייחס כמנהל השקעות אל "נאום הספרטה" של נתניהו שאותו הוא הגדיר כ"לא חכם ולא במקום", והוסיף והזהיר שמסרים על "מדינת ספרטה" יכולים להחריף את הלחץ הבינלאומי על ישראל ולקבל גם ביטוי בשוק המקומי. 

וכדאי שנקשיב לו. במהלך השנים לייטנר צבר תובנות על מה כדאי - ובעיקר על מה לא כדאי - לעשות. "בהשקעות יותר חשוב זה מה לא לקנות מאשר מה לקנות" וכשמדברים איתו הוא לא מסתיר את ההעדפות שלו: להשקיע באנרגיה, כמו בדלק ובנאוויטס, לזהות בזמן את החולשה של סקטורים בעייתיים כמו נדל"ן, ולהיות עם יד על הדופק כל הזמן. אחד הכללים שהוא פיתח לאורך הדרך הוא "פרדוקס המנכ"ל העוזב" זאת אומרת שכשמנכ"ל עוזב בשיא זה הזמן גם שלנו לממש - ככה עשתה הקרן בנייס כשברק עילם פרש, באייל טרייבר במיטרוניקס וגם בפנינסולה. ואם כבר הזכרנו את נייס - הוא עוקב מקרוב אחרי חברות הצמיחה כמו מאנדיי וגם נייס, הוא מסתכל על מהפכת ה־AI ותוהה בקול האם המודלים העסקיים של החברות האלה בכלל מסוגלים לשרוד כיום "אפשר לשכפל את מאנדיי בעשר דקות".

אבל אם תשאלו אותו איך עושים כזאת תשואה בכזאת סביבה עסקית? התשובה תהיה שאין קסמים, יש עבודה קשה והרבה. לייטנר מנהל את הקרן בגישה שמזכירה יותר כמו פרייבט אקוויטי מקרן נאמנות. הוא קופץ ממשרד למשרד ולא מסתמך רק על ניתוח המספרים שהחברות מנדבות. הוא פוגש בהנהלות, עושה שיחות עם מתחרים ויורד לשטח כל הזמן.


אני רוצה להתחיל עם ההסתכלות שלך על הנאום של ראש הממשלה מזווית כלכלית אם שמים את הפוליטיקה בצד מה זה עושה לנו?