דוד פולק חלל תקשורת עמוס 17
צילום: SPACECOM

עמוס 17 שוגר בהצלחה לחלל; חידוש ההסכם עם פייסבוק בדרך?

הלוויין צפוי לעבור סדרת בדיקות נוספת במסלול לבדיקת תקינות יתר מערכותיו השונות ויעשה את דרכו לנקודה הגיאוסטציונרית הבאה לקראת תחילת פעילותו המסחרית
נועם בראל | (7)

שיגור הלווין עמוס 17 של חלל תקשורת -0.12% עבר אמש בהצלחה. כעת, הלוויין יעשה את דרכו במשך שלושת השבועות הקרובים לנקודת המסלול הגיאוסטציונרית כדי להשלים את בדיקות הפלטפורמה.

> לקראת רגע האמת: הלילה ישוגר הלוויין עמוס 17, לאן הולכת חלל תקשורת?

על פי הודעת החברה, הלוויין צפוי לעבור סדרת בדיקות נוספת במסלול לבדיקת תקינות יתר מערכותיו השונות, כאשר בתום תקופת הבדיקות, אשר צפויה לארוך כשלושה חודשים, יועבר הלוויין לנקודת המסלול הגיאוסטציונרית הבאה לקראת תחילת פעילותו המסחרית.

עמוס 17 אמור להחליף את הלוויין עמוס 5 שאבד בחלל והיה אמור לכסות את יבשת אפריקה. הלוויין היחיד של החברה שנבנה על ידי חברה רוסית וסבל מתקלות חוזרות ונשנות עד שאבד איתו הקשר.

הלוויין עלה לחלל תקשורת כ-150 מיליון דולר ועלותו הכוללת כ-300 מיליון דולר. נכון לחודש אפריל, צבר ההזמנות של החברה עבור שירותים ממנו עומד על 30 מיליון דולר. על פי ההתחייבויות של בואינג, משך החיים המתוכנן של עמוס 17 יעמוד על 15 שנים כאשר תקופת השירות בפועל תהיה של 21 שנים (הדלק בלוויין אמור על פי החוזה לספק ללוויין משך חיים של 19 שנים).

בחודש שעבר צוטטו גורמים בחלל תקשורת כאומרים שעד כה צברה החברה הזמנות בהיקף כספי של 58 מיליון דולר (כשנכון לחודש אפריל עמד צבר ההזמנות על 30 מיליון דולר). בהנחה שהחברה תצליח להפעיל אותו כך שיספק שירותים באפריקה, הרי שנפתחת לה הדרך לחידוש ההסכם עם פייסבוק אבל לא רק.

תגובות לכתבה(7):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אחד 07/08/2019 14:26
    הגב לתגובה זו
    קחו בחבון שיש גם זאבים ביער שרוצים לזרוע בהלה כדי למוטט המניה ולקנות במחיר אטרקטיבי. מי שמכר את המניה בגלל הירידות אולי לא היה צריך לקנות הכלל. אני מחזיק וחיזקתי בירידות. כמובן שלא ממליץ על כלום.
  • 5.
    דוד 07/08/2019 14:02
    הגב לתגובה זו
    אכן מוזר, החברה שותקת ולא מדווחת על קשר עם הלווין או תנועותיו.
  • 4.
    אהרון 07/08/2019 12:52
    הגב לתגובה זו
    זאת עבריינות ותפויים לתביעות הכוונה להנהלה הראשית . מוזר שהמניהה צוללת
  • מדווחים רק באיחור קל אחרי שהמקורבים נפטרים מהמניה (ל"ת)
    שלמה 07/08/2019 13:22
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    שלמה 07/08/2019 11:47
    הגב לתגובה זו
    לדעתי יש בעיה עם הלווין ורק קומץ מקורבים יודע כרגע ומנצל מידע מוקדם למכור את המניה.
  • 2.
    אם שוגר בהצלחה , אז למה המניה צוללת ? כנראה שיש תקלה. (ל"ת)
    שלמה 07/08/2019 11:27
    הגב לתגובה זו
  • 1.
    השיגור הצליח אבל המניה צוללת, מעניין למה. (ל"ת)
    שלמה 07/08/2019 11:05
    הגב לתגובה זו
רשף טכנולוגיות מרעומים
צילום: רשף

הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת

מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים

מנדי הניג |

ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.

רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע  ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר. 

נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.

הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך. 

בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.

נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.

אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים. 


הצבר נפל

בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל: 


השקעות אלטרנטיביותהשקעות אלטרנטיביות

השקעות אלטרנטיביות אינן מילה גסה, אבל חייבים להפסיק להשוות תפוזים לתפוחים

הדיון על "קריסת" השוק האלטרנטיבי מפספס את העיקר - אין דבר כזה שוק אחד או מודל אחד; בין פלטפורמות אחראיות עם מנגנוני חיתום וביטחונות לבין גופים שנשענו על הון חדש בלבד, עובר קו דק שמפריד בין ניהול סיכון מושכל לבין הימור מסוכן - טור תגובה של אייל אלחיאני  מייסד ומנכ"ל טריא
אייל אלחיאני |

בטור שהועלה כאן ניסו להסביר "מה קרה" לשוק ההשקעות האלטרנטיביות. שמות מוכרים כמו הגשמה, סלייס, טריא ואחרות נזרקים יחד לסל אחד, כאילו מדובר באותו מוצר, באותו מודל ובאותה רמת סיכון ולא היא.

מדובר בטעות יסודית, כמעט פדגוגית: אין דבר אחד שנקרא “השקעה אלטרנטיבית”.

השקעה אלטרנטיבית היא שם גג למאות מודלים שונים: מאשראי צרכני, דרך מימון נדל״ן, ועד השקעות אנרגיה וקרנות חוב. בין קרן גמל שגייסה כספי חוסכים והשקיעה אותם בפרויקטים כושלים בניו־יורק, לבין פלטפורמת הלוואות בין עמיתים שמאפשרת השקעות מגובות נדל״ן בישראל - אין שום דמיון, לא ברמת הפיקוח, לא במבנה ההשקעה ולא ברמת השקיפות. מדובר במוצרים שונים בתכלית. כל זאת בנוסף להשפעה המהותית על התחרות ועל האימפקט החברתי.

הציבור הישראלי צמא לאפיקים אלטרנטיביים, וזה לא מקרי. במשך עשור של ריבית אפסית, משקיעים נאלצו לבחור בין תשואה זעומה בבנק לבין השקעות ספקולטיביות בחו״ל. ההשקעות האלטרנטיביות, כשהן מנוהלות נכון, יצרו אפיק שלישי - כזה שמחבר בין הכלכלה הריאלית (דיור, אשראי לעסקים קטנים) לבין הציבור הרחב, ומאפשר תשואה ראויה לצד ביטחון יחסי.

אבל בין זה לבין “שיווק אגרסיבי של חלומות” יש תהום.

ההבדל האמיתי איננו בסיפור השיווקי, אלא בניהול הסיכון.

מי שבנה מנגנון בקרה, שקיפות, חיתום וביטחונות איכותיים - הוכיח את עצמו גם בתקופות משבר ושרד. מי שבנה על זרימה אינסופית של כסף חדש - קרס. זה כמובן נכון להשקעות אלטרנטיביות כמו גם לבנקים שונים בארץ ובעולם (שחלקם קרסו וגרמו להפסדים משמעותיים למשקיעים).

להכניס את כולם לאותה רשימה זה כמו לכתוב שטסלה וניסאן הן “שתי חברות רכב” - עובדתית זה נכון, אך מהותית מדובר בשני מוצרים שונים לחלוטין מכל הבחינות.