לקראת רגע האמת: הלילה ישוגר הלוויין עמוס 17, לאן הולכת חלל תקשורת?
חברת חלל תקשורת -0.12% תשגר הלילה ב-02:00 שעון ישראל, את הלוויין עמוס 17, הלוויין שאמור להחליף את הלוויין עמוס 5 שאבד בחלל והיה אמור לכסות את יבשת אפריקה. הלוויין היחיד של החברה שנבנה על ידי חברה רוסית וסבל מתקלות חוזרות ונשנות עד שאבד איתו הקשר בחלל.
לאחר שהקשר עם עמוס 5 אבד, סבלה החברה מטראומה נוספת במסגרתה הושמד עמוס 6 לאחר פיצוץ הטיל של SPACEX שהיה אמור להביאו לחלל במהלך תדלוק. עמוס 6 היה אמור להחליף את עמוס 2 שהגיע לסוף חייו. עמוס 2, יש לציין, מספק שליש מהיכולת שלו לממשלת ישראל, שליש מהיכולת שלו לחברת Yes והשליש האחרון נמכר ללקוח נוסף.
שורה של כשלים
שנת 2016 תירשם בספרי ההיסטוריה של חלל תקשורת כאחת השנים שאיימו על חיי החברה. החברה, כאמור, איבדה את הלוויין עמוס 5 והלוויין עמוס 6 הושמד על הקרקע. רצף אירועים אלה איימו על קיום תעשיית החלל האזרחית הישראלית וגררו שורה של האשמות נגד הנהלת החברה שהחליפה את החברה שמשגרת את הלוויינים ל-SPACEX האמריקאית בעיקר בגלל שלחברת השיגור לא היה אז ניסיון בשיגור לוויינים לחלל. הפיתוי בדמות תשלום נמוך לחברה המשגרת היה גדול מידיי והסיכון שהתממש איים על עצם קיום החברה.
עמוס 6 היה אמור להיות חוד החנית של חלל תקשורת, כאשר הדובדבן שבקצפת היה אמור להיות הסכם מרחיק לכת עם ענקית האינטרנט פייסבוק (סימול: FB) לפיו הרשת החברתית תשלם לחברה הישראלית 100 מיליון דולר כדי להביא אינטרנט לאפריקה ולמעשה לאותם חלקים בעולם שטרם מחוברים לרשת האניטרנט.
- חובות של 800 מיליון אירו והפסדי ענק: האם אינטר בדרך לפשיטת רגל?
- אינטר מזנקת ב-24% אחרי שהודיעה שתגייס 38 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פייסבוק וגוגל עושות מאמצים כבירים להביא את האינטרנט לאותו חלק מאוכלוסיית העולם שטרם חובר ומדובר, על פי ההערכות, בכמחצית מאוכלוסיית העולם. ענקיות הטכנולוגיה ניסו שורה של דרכים קונבנציונליות יותר או פחות להביא את האינטרנט לאזורים הלא מחוברים של אפריקה אולם כל הפתרונות הללו לא היו ישימים כמו הלוויין עמוס 6.
אובדן לקוחות
חלל תקשורת אמנם שכרה לוויין (עמוס 7) כדי לעמוד בהתחייבויות ללקוחות (ובעיקר ל-Yes) והמשיכה במקביל לבנות עם בואינג את הלוויין עמוס 17 שישוגר הלילה, אך נראה כי מצבת הלקוחות של החברה מתערערת. חברת הטלוויזיה בלוויין Yes קיבלה לאחרונה החלטה אסטרטגית לעבור תוך מספר שנים לשדר ללקוחותיה באמצעות רשת הסיבים האופטיים במקום באמצעות לוויינים, מה שמערער לחלל תקשורת לקוח ששווה לה כ-20 מיליון דולר (נכון לשנת 2017). כאן המקום לציין שעל פי הידוע, ההכנסות מ-Yes משירותי לוויין משמשות לתשלום לחברת אסיה סאט עבור השכרת הלוויין עמוס 7 מה שהופך את השירות הזה ללא רווחי עבור חלל תקשורת.
בעיה נוספת שיש לחלל תקשורת היא עם הלוויין עמוס 8. תעשייה אווירית שיכולה לבנות את הלוויין הזה עבור החברה דורשת סכומים גבוהים ולוחות זמנים ארוכים ממה שיכולה חלל לקבל מייצרנים בחו"ל אבל לא חברה כמו התעשייה האווירית תוותר והנה ועד עובדי התעשייה האווירית הפעיל לחצים גדולים על הממשלה שאיימה על חלל כי אם לא תרכוש את עמוס 8 מהתעשייה האווירית הרי שהממשלה תרכוש לוויין כזה מהתעשייה האווירית ותקבל ממנו את שירותי התקשורת שלה במקום מחלל תקשורת.
- חשד להפרות וזיהום אוויר: בז"ן הוזמנה לשימוע במשרד להגנת הסביבה
- מבטח שמיר תקים את תחנת הכח קסם במימון של כ-5 מיליארד שקל בהובלת הפועלים כ-5 מיליארד שקל
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל...
בינתיים אין התקדמות משמעותית עם הלוויין עמוס 8 אבל בדרך לא חתמה חלל על הסכם אחר לייצור לוויין חלופי והמצב עצמו סביב נושא הלוויין שאמור לספק שירותים לממשלה לוט בערפל.
התקווה הגדולה
הלוויין עמוס 17 הוא התקווה הגדולה של חלל תקשורת. בהנחה שהחברה תצליח לשגר אותו ולהפעיל אותו כך שיספק שירותים באפריקה הרי שנפתחת לה הדרך לחידוש ההסכם עם פייסבוק אבל לא רק. יבשת אפריקה מאופיינת בפוטנציאל צמיחה דרמטי ובקשיים רבים לפריסת אמצעי תקשורת (בעיקר בגלל קשיים טופוגרפיים, ריחוק של מרכזי אוכלוסייה אחת מהשנייה וביטחון אישי), תקשורת לוויינית איכותית עשויה להיות הפתרון לכך ואם חלל תצליח במשימה הרי היא תתמקם בעמדת פריצה משמעותית.
דוד פולק, מנכ"ל חלל תקשורת ועמוס 17 לקראת השיגור
עמוס 17
הלוויין עמוס 17 עלה לחלל תקשורת כ-150 מיליון דולר ועלותו הכוללת כ-300 מיליון דולר. נכון לחודש אפריל, צבר ההזמנות של החברה עבור שירותים ממנו עומד על 30 מיליון דולר. על פי ההתחייבויות של בואינג, משך החיים המתוכנן של עמוס 17 יעמוד על 15 שנים כאשר תקופת השירות בפועל תהיה של 21 שנים (הדלק בלוויין אמור על פי החוזה לספק ללוויין משך חיים של 19 שנים).
בחודש שעבר צוטטו גורמים בחלל תקשורת כאומרים שעד כה צברה החברה הזמנות בהיקף כספי של 58 מיליון דולר (כשנכון לחודש אפריל עמד צבר ההזמנות על 30 מיליון דולר). ההערכה היא שחלל תוכל להחיות את החוזה עם פייסבוק במידה והשיגור יצליח.
המניה זינקה ב-173% תוך פחות משנה
- 5.גיא 07/08/2019 08:09הגב לתגובה זורוצים את שידורי yes רק בלווין וגם אישור מההגבלים לשירות חזור בכדי של yes תינתן באפשרות לספק אנטרנט לווני לבתים במהירויות מטורפות
- 4.טוני 07/08/2019 07:23הגב לתגובה זועלויות העובדים מטורפים מלא עובדים מיותרים לוקחים מיליארדים ממשרד הבטחון לשם מה ,להחזיק את התנאים המושחתים של העובדים. ראה חיים כץ ובנו.צריכים להתעורר ולהפסיק לממן את החברה המושחתת הזאת.
- מה הקשר לתעשייה אווירית? (ל"ת)יוסי 07/08/2019 18:46הגב לתגובה זו
- 3.אהרון 06/08/2019 22:23הגב לתגובה זוחלל תחזור לקדמת הבמה ותעלה עוד 150 אחוז תוך פחות משנה
- אוהד 07/08/2019 07:36הגב לתגובה זולדעתי שער 6000 יחזור ומהר מאוד.זה היה ערב השיגור הקודם שנכשל.
- 2.יניב 06/08/2019 19:09הגב לתגובה זומחזיקים אצבעות
- 1.אחד 06/08/2019 18:34הגב לתגובה זומקווה שהשיגור ישודר הלילה באתר spaceX
בכ-90 מיליון שקל: אקסל רוכשת שתי ביטחוניות - המניה זינקה כבר אתמול; צירוף מקרים?
אקסל בנויה משכבות של רכישות היא רכשה 14 חברות מאז הפיכתה לציבורית והיום היא מעדכנת על רכישה נוספת של סטארלייט ונקסטוויב שעוסקות ב-RF ומיקרוגל ומתכננת לממן את זה בגיוס אג"ח; הרכישה מגיעה 3 חודשים אחרי עסקת סינאל, שהתבררה כמהלך בעייתי עם חשיפת טעות מהותית בדוחות הנרכשת
לפני שנדבר על הרכישה אנחנו רוצים לדבר רגע על המניה. המניה של אקסל אקסל 12.52% קפצה לנו על המסכים אתמול וכנראה גם אתם תהיתם מה מתבשל שם. המניה עוד הספיקה לרדת מתחת לרף הפתיחה אבל מאיזור 11 בבוקר היא התחזקה וזינקה עד 8% עד שנעלה ב-6.7%. כל זה לא קרה במחזורים זניחים זה קרה בתמורה עצומה של 5.1 מיליון שקל שזה כמעט פי שבעה מהמחזור הממוצע שלה בשבוע האחרון. אז למי מכם שתהה אמש אם יש התפתחות חדשה סביב עסקת סינאל הבעייתית גילה הבוקר שזה סיפור אחר. אקסל שוב יצאה לשופינג, הפעם ביטחוני ויש סיכוי שמישהו ידע משהו ו"עשה עם זה" משהו. זה לא ממש מפתיע ולא כל כך חריג, לצערנו, לראות זינוקים או צניחות במניות לפני שהציבור מתעדכן על מה קרה.
זה חלק מהרעה החולה של הבורסה המקומית, זה מה שהעניק לה את הכינוי "ביצה". מי שקיווה שהמצב הזה שייך לעבר מגלה כל פעם מחדש שיש עוד דרך ארוכה לעשות, מענישה והרתעה ומחקר - אותו ניתן לבצע בקלות - כדי לגלות מי העמיס או התפטר לפני שהמשקיעים ידעו. מעגל הקסמים הזה ממשיך וימשיך כל עוד חברות וגופים מסוימים ינהלו את הקשר עם השוק דרך "סקופים" ומהצד השני גופי תקשורת יזינו את הפיד מ"בלעדי" ל"בלעדי".
הגרף התוך-יומי של אקסל - צילום מתוך הטרמינל
הרחבת דריסת הרגל בשוק הביטחוני
אקסל חתמה על הסכם לרכישת סטארלייט טכנולוגיות ונקסטוויב טכנולוגיות, שתי חברות ותיקות שהוקמו בשנת 2000 ופועלות בתחום מערכות ה-RF והמיקרוגל לתעשיות ביטחוניות. אלו טכנולוגיות שנמצאות בשימוש נרחב במערכות כטב"מים, כלים אליהם יש ביקוש גדול לא רק בשל המערכה הביטחונית שהייתה בישראל אלא וביתר שאת מהמציאות הגיאופוליטית באירופה כשכלי טיס בלתי מאוישים משנים את פניו של שדה הקרב. בין הלקוחות של החברות נמנות רפאל, אלביט, התעשייה האווירית ועוד. במקרים מסוימים הן מספקות רכיבים ייעודיים שמהווים חלק מובנה במוצרים המרכזיים של הגופים האלה, כך שהביקוש לפעילות שלהן מושפע ישירות מצברי ההזמנות הגדלים של התעשיות הביטחוניות. 2 החברות נשלטות במלואן על ידי המייסדים רמי בל-עש ואודי פרידמן, מהנדסים בעלי ניסיון של שנים רבות, אלו גם ימשיכו להוביל את הפעילות לפחות שנתיים וייתכן עד חמש שנים קדימה.
- סינאל של "אחרי" הטעות: צניחה בהכנסות ומעבר להפסד
- אופס, טעות של 20 מיליון שקל בדוחות סינאל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
העסקה בנויה משני נדבכים. במועד ההשלמה תשלם החברה 49.2 מיליון שקל במזומן, ובשלב ב' היא תוסיף עד 40.3 מיליון שקל נוספים במידה והחברות יעמדו ביעדי הרווח הממוצעים לשנים 2026-2028. עוד סוכם כי סטארלייט ונקסטוויב יוכלו לחלק דיבידנד מהרווחים שבקופה לפני השלמת העסקה, כך שההון העצמי של כל אחת מהן לא ירד מ-1.5 מיליון שקל.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
המדדים נעלו בטריטוריה חיובית, ת"א 35 סגר ב-3,540 נקודות כשעלה 0.97%, ת"א 90 התחזק גם הוא ב-0.69%.
בהסתכלות ענפית - מדד הבנקים קפץ 1.66% בעוד ת"א ביטוח זינק 2.55%. ת"א נדל"ן מחק את הירידות וסגר ביציבות סביב ה-0, ת"א נפט וגז היה החריג שירד היום 0.21% - מחזור המסחר ליום הראשון של השבוע הסתכם ב-1.414 מיליארד שקל.
ימים ספורים אחרי מסירת מערכת "חץ 3" לגרמנים, קנצלר גרמניה פרידריך מרץ נחת בישראל לביקור שיחזק את היחסים בין המדינות וידון בענייני השעה. בהתייחסות לזירה הבטחונית אמר נתניהו בנאומו לצד הקנצלר כי "השלב
הראשון בעסקה כמעט הסתיים. מקווים בקרוב לנוע לשלב השני שהוא הקשה יותר".
איך ייראה שוק האג"ח ב-2026? הכלכלנים מנתחים. התקציב שאושר בשישי מלמד על המשך גיוסי אג"ח בהיקפים נמוכים יחסית, אבל יותר מאשר בשנה שעברה. המדינה משתמשת במספר מקורות לתקציב - מסים זה העיקרי, וגם - גיוסי אגרות חוב בשוק. גיוסי האג"ח של המדינה הם חלק מההיצע הכולל בשוק החוב כשמולו יש ביקושים מאוד גדולים שמגיעים מההפרשות שלנו לפנסיה ולחסכונות בכלל. הביקוש וההיצע הם אלו שקובעים את המחיר-שער של אגרות החוב ובהתאמה את הריבית האפקטיבית, כשבנוסף גם הריבית של בנק ישראל והמגמה מכתיבים ומשפיעים על תשואות האג"ח.
- מדד ת"א 90 התחזק 1.4%; מדד הנדל"ן זינק 2.3%
- ת"א נפט וגז הוסיף 1.9%, הבנקים איבדו 0.8% - נעילה במגמה מעורבת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תקציב 2026 כולל יעד גירעון של 3.9 אחוזי תוצר, כ-88 מיליארד שקל, אבל לפי החישובים של כלכלני לידר הגירעון האפקטיבי עשוי להתקרב ל-4.4% כאשר לוקחים בחשבון תחזית צמיחה מתונה יותר והנחות שמרניות לגבי יישום החלטות האוצר. מאחר שהגירעון משקף את הפער בין ההוצאות להכנסות, המדינה חייבת לממן אותו באמצעות גיוס חוב חדש. לכך מתווסף פדיון קרן של אג"ח קיימות בהיקף כ-118 מיליארד שקל שמגיעות לסיום חייהן ב-2026. בסך הכול מדובר בצורך מימוני של כ-210 מיליארד שקל, סכום גבוה יותר מהשנים האחרונות ושמחייב הרחבה של היצע האג"ח שהמדינה תנפיק במהלך השנה - איך יראה שוק האג"ח הממשלתי ב-2026 ובאילו אפיקים כדאי להתמקד?
