הספר "המשקיע הנבון" של בנג'מין גראהם הוא התנ"ך של עולם ההשקעות. גראהם אבי תורת השקעות הערך, הוא המנטור של וורן באפט ומשקיעי ערך נוספים שנצמדים לספר שפורסם לפני 70 שנה, ועדיין תקף. 

גראהם עצמו הצליח בהשקעותיו, אך התלמיד באפט הצליח יותר והפך למפיץ העיקרי של הספר ותורת הערך בכלל.  

הכי חשוב: להתמיד ולא לפזול לגישות אחרות

גישת ההשקעות על פי שיטת הערך מחייבת סבלנות. משקיע מאתר חברה טובה במחיר שהוא סבור שזול וקונה את המניה. אבל אף אחד לא מבטיח לו שהמניה תעלה. בסוף הציפייה שהערך בשוק יתכנס לערך הכלכלי, אבל בדרך אפשר להפסיד והרבה. לכן הבסיס לשיטת הערך הוא התמדה וסבלנות

וגם - בכל תקופה יש אופנות השקעה שונות - חברות אינטרנט, חברות קנאביס, חברות שבבים ועוד. תזהרו מאופנות, תיצמדו לכללכה בסיסית, לחשבונאות בסיסית - חפשו את הערך - תזרים, רווח. מוצרים חדשים, אל תתפתו לאופנות מתחלפות. 

השקעה מול ספקולציה

גראהם טוען אי אפשר לחזות שווי עתידי, לכן תמיד צריך לפזר את ההשקעות בין אגרות חוב למניות - מינימום 25%, מקסימום 75% כל אחד. 

מדיניות תיק השקעות בסיסית

יש שני סוגי של משקיעים נבונים, אקטיביים שחוקרים ומנטרים את השוק ללא הפסקה ופאסיביים שמייצרים תיק על "טייס אוטומטי". הדרך לבחור היא לפי סוג הבן אדם. האקטיבית דורשת הרבה זמן והשקעה, מצד שני הפאסיבית דורשת ריחוק מהבלגן המפתה של השוק.

• מנורה משיקה מסלול ALL STARS להשקעה בגופי השקעות גדולים בעולם
• סמארט בטא ערך: עוד שיטת השקעה שנפלה קורבן לדומיננטיות של מניות הטכנולוגיה
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

ההחלטה כמה מהכסף לשים באג"ח וכמה במניות לא תלויה רק בגיל אלא על פי מידת הסיכון שבאפשרות המשקיע לקחת (רווק/נשוי, יש/אין ילדים, עצמאי/שכיר ועוד).

המשקיע הדפנסיבי ומניות

גראהם מחלק את התורה שלו למשקיעים דפנסיבים/ שונאי סיכון ומשקיעים אקטיבים אוהבי סיכון. 

כלל מעניין של גראהם למשקיעים בכלל - לא ללכת לפי השיטה של לקנות מה שאתם מכירים (חברה שעובדים בה, חברה שמשתמשים במוצר שלה המון). היכרות יוצרת שאננות וכשאנחנו קרובים למשהו פחות מפקפקים בו.

כללים נוספים למשקיע הדפנסיבי - לגוון במניות (בין 10 ל-30) ובתעשיות שלהם. כל חברה צריכה להיות גדולה (מחיר שוק לפחות 10 מיליארד) מוכרת (גודל החברה ברבע או בשליש הראשון של המגזר שלה) ועם מימון שמרני (הון המניות שלה מייצג לפחות מחצית מהשווי הכללי כולל חובות).

כל חברה צריכה להיות בעלת היסטוריה של לפחות 10 שנים של תשלום דיבידנד קבוע. להציב גבול למחיר שמוכנים לשלם על מניה ביחס לרווח הממוצע שלה נניח ל-7 שנים אחורה (פי 25 מהרווח הממוצע לא יותר מפי 20 מרווחי השנה האחרונה). לא להשקיע במניות צמיחה (עלייה משמעותית ביחס לעלייה הרגילה והמגמתית).

• נאייקס רוכשת את Lynkwell האמריקאית בכ-26 מיליון דולר
• אפולו פאוור יורדת לאחר הנפקה של כ-50 מיליון שקל ודילול של עד 22%
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• אלפרד אקירוב: "אני עובד מהבוקר עד הלילה. זו לא עבודה קשה,...

כללים למשקיע האקטיבי 

גישות ההשקעה - קנייה בשווקים נמוכים ומכירה בגבוהים, קניית מניות צמיחה שנבחרו בקפידה, ניירות ערך במחיר מציאה ומצבים מיוחדים. קשה ליצור תזמון אוטומטי, מבחן הזמן צריך לעמוד על תקופות של עשרות שנים לניתוח מידע.

מניות צמיחה קונים כשהחברה גדולה ולא פופולארית, לא כשכולם רצים לקנות אותה אלא כשמשהו משתבש. ככל שהחברה גדולה יותר הצמיחה איטית יותר, אם זה לא ככה כנראה זו לא מניית צמיחה.

כדי למצוא מציאות אפשר להסתכל על הרשימה היומית של מניות שהגיעו לשפל חדש בשנה האחרונה.

מומלץ להשקיע כשליש מהכסף בקרנות נאמנות המחזיקות מניות זרות למקרה שהשוק במדינה לא יהיה טוב להשקעה.

ואיך מתזמנים כניסה לשוק? הרבה פעמים השוק טועה בגדול בתמחור מניות בגלל פסיכולוגיה של משקיעים. הסיבה העיקרית שאנשים לא מצליחים להביס את השוק - הם נותנים לשוק להחליט בשבילם מתי לקנות ולמכור. השוק מציע הצעות מחיר והמשקיע צריך לנצל אותן לטובתו.

משקיע טוב לעולם לא מוכר מניה מהכרח, הוא מוכר כי השוק הציע מחיר גבוה.

לעולם לא קונים מניה בגלל שהיא עולה.

השקעה בקרנות נאמנות

קיימת סבירות נמוכה שקרנות עם תשואות גבוהות יישארו כך לאורך זמן. קרן לא נשארת טובה בגלל הסיבות הבאות:

מנהלים עוזבים את הקרן, משקיעים שמים הרבה כסף ולמנהלי הקרן יש רק אופציות רעות (להשאיר את הכסף בצד ואז אם המניות עולות התשואה נמוכה, להוסיף למניות שבבעלותה ואז יכול להיות מצב של קניה מסוכנת, להשקיע במניות נוספות שעד עכשיו לא חשבו להשקיע בהן). 

סיבה נוספת -  עלייה בהוצאות.

עלות של קרנות אינדקס/ קרנות מחקות נמוכה מאוד. לכן, למשקיעים כדאי להוסיף כל חודש כסף למשך 20 שנה או יותר והתשואות יהיו טובות. 

קרנות מצליחות להביס קרנות אינדקס כשהמנהלים הם בעלי המניות הגדולים ביותר; הן מצליחות אם הן זולות (תשואות גבוהות הן זמניות אך עמלות גבוהות נשארות); מעזות להיות שונות מאחרות, סוגרות את הדלת למשקיעים חדשים לפני שהם גדולות מידי, לא מפרסמות.

צריך להתבונן על הוצאות הקרן, אחר כך על מידת הסיכון, אחר כך על מוניטין המנהל ורק לבסוף על ביצועי העבר. ביצועי עבר לא מעידים על העתיד בקרנות.

ואיך בוחרים מניות?

יש מספר גורמים עיקריים שקובעים אם מחיר המניה טוב:

התחזיות הכלליות ארוכות הטווח

משקיע צריך להוריד דוחות שנתיים 5 שנים אחורה ורבעוניים של השנה האחרונה ולענות על השאלות הבאות - מה גורם לחברה לצמוח? מאיפה רווחיה מגיעים (ויגיעו)?

צריך להימנע מהבעיות הבאות:

- חברה שרוכשת הרבה (2-3 רכישות שנתיות) חברות אחרות במקום להשקיע בעסק שלה.

- חברה המתבססת על כספי אחרים. לווה חובות או מוכרת מניות בשביל לצבור עוד כסף.

- חברה המתבססת על לקוח אחד או קומץ לקוחות.

ולשים לב לדברים החיוביים:

- "חפיר מגן" רחב, או יתרון תחרותי. זהות מותגית חזקה (הארלי דייוידסון שהלקוחות מקעקעים את סמלה), מונופול או כמעט מונופול.

- יתרון גודל של לספק כמויות גדולות או שירות בזול, נכס לא מוחשי, עמידות בפני שינויים.

- חברה שעולה במתינות, 6-7 אחוז בשנה אחרי מס (10 לפני) ולא ב- 15 אחוזים שכנראה ירדו אחר כך ויתכנסו לממוצע.

- החברה משקיעה את הכנסותיה במחקר ופיתוח לשם התחדשות.

- איכות ההנהלה והתנהגותה

צריך לראות ולוודא שמנהלי החברה פועלים כראוי. לקרוא את דוח השנה שעברה ולראות אם עמדו בתחזיות שלהם, אם הודו בכישלונותיהם?

האם הם דואגים לעומד בראש? משכורת מוגזמת למנכ"ל, שינוי מחירי אופציות לקרובים לצלחת, הרבה מכירות של מנהלי החברה לפי "טופס 4" (זה טופס המכירות בוול-סטריט; בארץ יש דיווחים של בעלי עניין)

האם הם מנהלים או מקדמי מכירות? מנהלי החברה צריכים לעסוק בניהול החברה ולא להשקיע את כל מאמציהם בהעלאת ערך המנייה ויחסי ציבור.

בחירות מניות למשקיע המגן (משקיע דפנסיבי)

למשקיע הדפנסיבי  קרנות אינדקסים הן האופציה הכי טובה. אם רוצים גם לעשות ניסיונות עצמאיים, רצוי להשאיר 90% מהכסף באינדקס והשאר למניות עם בחירה עצמאית. המניות שהמשקיע המגן צריך לבחור צריכות לעמוד בתנאים הבאים:

גודל מספק - חברות עם ערך שוק כולל גבוה מ- 2 מיליארד דולר.

מצב כספי איתן - נכסים שוטפים לפחות כפול מהתחייבויות שוטפות וחוב ארוך טווח קטן מההון החוזר (נכסים שוטפים פחות התחייבויות שוטפות).

יציבות רווחים - כמות מסוימת של רווחי למניה  בכל אחת מעשר השנים האחרונות (ללא גירעון).

היסטוריית דיבידנד- תשלום רציף במשך 20 השנים האחרונות.

צמיחה ברווחים - צמיחה מינימאלית של שליש לפחות ברווחים למניה בעשר השנים האחרונות על הממוצע של 3 השנים בתחילת התקופה ובסופה, זה דרישה די שמרנית, 3% בשנה, אפשר להגדיל מעט יותר לרמה של 7% כדי לצמצם את רשימת החברות.

יחס מחיר/רווח סביר(מכפיל רווח סביר) - מניות שמחירן לא עולה על פי 15 ממוצע הרווחים ב- 3 השנים האחרונות.

יחס מחיר/ערך מאזני הוני סביר(מכפיל הון) - מחיר נוכחי לא עולה על פי 1.5 מהערך המאזני האחרון, כלל ברזל להכפיל את יחס המחיר/רווח ביחס המחיר/ערך מאזני ולבדוק שהתוצאה נמוכה מ- 22.5.

בחירת מניות למשקיע היוזם/ המשקיע האקטיבי

קודם כל חשוב להתאמן, לבנות תיק השקעות מדומה. אם רואים שלא הולך עדיף לוותר ולעבור לקרנות אינדקס, רצוי לגלות את זה מוקדם. 

העיקרון הכי חשוב בהשקעה הוא מרווח בטחון. הפסד כספי מסוים הוא חלק מההשקעה אבל לעולם אסור להפסיד את רובו או כולו.

אם השוק עולה ב- 5% בשנה ויש מניה שאנו חושבים שתעלה 10% וגורמת לנו לשלם מחיר מופרז, והמניה מאבדת בשנה הראשונה 50%. ייקח למניה 17 שנים להשיג את השוק גם כאשר מניבה פי 2 ממנו. לפני כל השקעה חשוב לחשב מרווח בטחון ולהשקיע רק אם השוליים שלו מספיק רחבים. מרווח בטחון לאג"ח ניתן לחישוב על פי השוואת הערך הכולל של החברה לסכום הכולל של החוב.

לכללי ההשקעה של וורן באפט

מי אתה המשקיע השקט של באפט? ואיך אתה בוחר את ההשקעות שלך?