גלעד אלטשולר
צילום: ביזפורטל

הגמל של אלטשולר בדרך לבורסה; מכוונים לשווי של מיליארד שקל

אלטשולר שחם פנסיה וגמל הגישה תשקיף להנפקה לציבור בבורסה בתל אביב; החברה מנהלת סביב 100 מיליארד שקל וקצב הרווחים השנתי עולה על 100 מיליון שקל; עדיין - שווי של 1 מיליארד הוא מאתגר 
נועם בראל | (10)

אלטשולר שחם פנסיה וגמל, הגוף הצומח ביותר בתעשיית החסכון לטווח ארוך, יחד עם ילין לפידות, מתכוון לצאת להנפקה ראשונית בבורסה.

השווי שאליו מכוונת החברה, כך נודע לביזפורטל - כ-1 מיליארד שקל, מבטא אמנם מכפיל רווח סביר בהנתן קצב רווחים של 100 מיליון שקל, אבל בבורסה נסחרים בתי השקעות במכפילים נמוכים יותר.

במצגת החברה מציגה אלטשולר פעילות ובהיקף נכסים מנוהל של כ-91 מיליארד שקל (נכון למאי 2019) ולמעלה מ-1.4 מיליון לקוחות, כאשר הכנסות החברה בשנת 2018 היו כ-529 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-40.9 מיליון שקל. הכנסות החברה ברבעון הראשון של שנת 2019 היו כ-158 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם בכ-19 מיליון שקל.

מנועי הצמיחה העיקריים של החברה הן קרנות ההשתלמות שההפקדות השנתיות בהן הסתכמו בכ-4.5 מיליארד שקל, חיסכון לכל ילד  עם הפקדות שנתיות של 0.9 מיליארד שקל; קופות גמל להשקעה - 0.6 מיליארד שקל;  והפקדות של קרן הפנסיה הנבחרת/ קרן הפנסיה ברירת מחדל בסך 1 מיליארד.  

באלטשולר צופים כי החברה תסיים את שנת 2019 עם הכנסות של כ-674 מיליון שקל, רווח נקי (בניטרול אופציות לעובדים) של כ-98 מיליון שקל והיקף נכסים מנוהל של כ-106 מיליארד שקל.

בית ההשקעות אלטשולר שחם נוסד על ידי גילעד אלטשולר וקלמן שחם. המייסדים עדיין פעילים בקבוצה, כאשר אלטשולר הוא הרוח החיה מאחורי החברה.

 

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    אחלה עיסקה הרווחת או הפסדת את העמלה קיבלת (ל"ת)
    ז 29/06/2019 15:13
    הגב לתגובה זו
  • 5.
    יחיאל שטיין 28/06/2019 10:29
    הגב לתגובה זו
    אל תשכחו מה שעשו לבזק הפיקציונרים האלה
  • 4.
    חברה חדשנית, פועלת ללא שירות לקוחות (ל"ת)
    איתן 27/06/2019 23:49
    הגב לתגובה זו
  • 3.
    לרון 27/06/2019 19:08
    הגב לתגובה זו
    המחיר בשמים תסמכו על ילין ואלטשולר!
  • 2.
    אלטשולר שחם 27/06/2019 09:30
    הגב לתגובה זו
    בקרנות הנאמנות שלהם יש חולשה מסויימת בשנים האחרונות. חוץ מקרנות בודדות, השאר בינוניות למדי, ולמטה מזה לעתים. בחסכונות ארוכות הטווח, החברה מצוינת, כמו קופות גמל, השתלמות ופנסיה.כדאי להשקיע בחסכונות ארוכות הטווח שלהם.בסה"כ חברה טובה כמו ילין, מור ובמידה מסוימת אנליסט.
  • 1.
    האם ניתן לסחור בכספי גמל? (ל"ת)
    אבי 27/06/2019 09:15
    הגב לתגובה זו
  • לרון 27/06/2019 11:32
    הגב לתגובה זו
    מדינה סוחרת באג"חים,מה ההבדל? הבנק סוחר בכספך וכדו'
  • כן.ברגע שאתה פודה את הכסף (ל"ת)
    יועץ רוחני 27/06/2019 11:32
    הגב לתגובה זו
  • אוי אתה מפגר... (ל"ת)
    איציק 27/06/2019 11:18
    הגב לתגובה זו
  • איציק 27/06/2019 10:17
    הגב לתגובה זו
    היא תיק השקעות לכל דבר, מנהל הקופה קונה ומוכר ניירות ערך לפי הצורך והמצב
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.