קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בפתיחת חודש יוני
מדובר בסכום של כ-185 מיליון שקל שנכנס לקרנות כאשר במונחי התעשייה כולה מדובר בגיוסים של כ-440 מיליון. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?
קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בשבוע הראשון של חודש יוני בהיקף של כ-185 מיליון שקל, זאת לאחר פדיונות קלים שרשמו בסיכום חודש מאי. כך לפי אומדני כלכלני מיטב דש. במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה חודש יוני נפתח בגיוסים של כ-440 מיליון שקל. הקרנות הכספיות גייסו 255 מיליון שקל.
השבוע הראשון של החודש נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות בעולם ובירידות שערים בשוק המניות המקומי. אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיכמו את השבוע בעליות שערים. בעולם, מדד S&P500 עלה בכ-3.3%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-2.2%, ה-DAX הגרמני עלה ב-1.95%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.85%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו מתחילת החודש תשואה שלילית של עד כ-0.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית גבוהה של עד 0.75%. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי עלה בכ-0.8%.
נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 325.9 מיליארד שקל: בתעשייה האקטיבית מדובר בסכום של 203 מיליארד שקל, מהם 176.1 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-26.9 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפאסיבית מדובר ב-122.8 מיליארד שקל, מהם 90.7 מיליארד בקרנות סל ו-32.1 בקרנות מחקות.
מה עשו הקטגוריות השונות?
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח מדינה מובילות את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות עם גיוס של כ-165 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה בתעשייה, פותחות את החודש בגיוסים הנאמדים בכ-70 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים בסכום של כ-50 מיליון שקל.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-35 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, עדיין ממשיכות לפדות, אך יורדות משמעותית בקצב הפדיונות לסכום של כ-10 מיליון שקל בלבד. גם בקרב קרנות אג"ח חו"ל נמשכו הפדיונות בסכום של כ-20 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות, הנאמדים בסכום של כ-165 מיליון שקל תוך פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שעברו לפדיונות בסכום של כ-40 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-125 מיליון שקל. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-25 מיליון שקל בעוד קרנות הסל פדו כ-190 מיליון שקל.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם בפתיחת חודש יוני בסכום הנאמד בכ-50 מיליון שקל, קבוצת קרנות אג"ח כללי נותרה ללא שינוי וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה עם גיוסים הנאמדים ב-80 מיליון שקל.
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל
אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה
קבוצת אלקטרה אלקטרה 0.99% , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.
לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.
220 שערים בשלוש טבעות
הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.
מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.
- בשורה ירוקה: יוזמה להקמת מתקן ראשון בישראל לייצור אנרגיה מפסולת
- רמ"י משיקה מכרז בלהבים: 254 מגרשים לחיילי מילואים ולנכי צה"ל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת
גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגטבע מטפסת 3%; ת"א נפט וגז מזנק 2%, הבנקים מאבדים 1% - מגמה מעורבת בבורסה
טבע מתחזקת אחרי הגשת בקשה ל-FDA לאישור זריקה תת-עורית לסכיזופרניה; עסקת הייצוא למצרים לקראת אישור סופי ושותפויות הגז מזנקות; נאוויטס עם סיקור ראשוני של איי.בי.איי ואפסייד של כ-30%; מגזר הפיננסים נצבע באדום היום אחרי רצף של עליות בימים האחרונים
המסחר במדדים במגמה מעורבת אחרי נעילה מעורבת אתמול ללא שינויים מהותיים. ת"א 35 מוסיף 0.1% העליות בת"א 90 נמחקות והמדד יורד 0.1%.
במגזר הפיננסים התמונה שונה - הבנקים יורדים בכ-1.1%, בעוד ת"א ביטוח יורד 0.1%. ת"א נדל"ן יציב ללא שינוי, בעוד ת"א נפט וגז מזנק 2.2%.
בתום רצף דיונים שנמשך לתוך הלילה, משרד האנרגיה והשותפויות במאגר לוויתן הגיעו לסיכום שמאפשר להניע את אחת העסקאות המשמעותיות שנרשמו בענף האנרגיה הישראלי. ההסכם, שאמור להיחתם רשמית על ידי ראש הממשלה ביממה הקרובה, יאפשר יצוא גז טבעי למצרים בהיקפים שמעולם לא נחתמו קודם, ויהווה בסיס להרחבת פעילות המאגר בשנים הקרובות. מאחורי ההסכמות עומדת מערכת של שיקולים כלכליים, רגולטוריים ומדיניים, שמתחברת לצורך של שני הצדדים לייצב את משק האנרגיה שלהם ולבסס תשתיות ארוכות טווח.
- זינוקים בביטוח - הראל כבר גדולה מהבנק הבינלאומי; קמהדע נפלה 5%
- ארית זינקה 8.7%, פוםוום 14%; ת"א ביטוח זינק 2.5% - נעילה ירוקה בתל אביב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי המתווה, לוויתן ייצא למצרים 130 BCM גז טבעי בהיקף של כ-35 מיליארד דולר, באמצעות חברת Blue Ocean Energy המצרית. מבחינת השותפות - ניו-מד ניו-מד אנרג יהש , שברון ורציו רציו פטרול יהש -1.86% זה בעסקה שמאפשרת את ההשקעה בהרחבת יכולות ההפקה וההולכה של המאגר, כולל צינור חדש ומערכות שמיועדות להגדיל את קצב ההפקה. מנגד, משרד האנרגיה קיבל כמה התחייבויות שנועדו לשמר את ביטחון האנרגיה של ישראל: מחיר מוגדר לאספקה לשוק המקומי, וכן מנגנון שלפיו במקרה של תקלה במאגרים אחרים, לוויתן יפנה גז ישירות למשק הישראלי. זה גם מהלך שמחזיר חלק מהעקרונות שהיו במתווה הגז המקורי, ומייצר למדינה יכולת תכנון רחבה מול הביקוש הגובר - ישראל ומצרים מתקרבות לחתימה: מתווה יצוא הגז מלוויתן יוצא לדרך
