כסף ישראלי שקל
צילום: Istock

קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בפתיחת חודש יוני

מדובר בסכום של כ-185 מיליון שקל שנכנס לקרנות כאשר במונחי התעשייה כולה מדובר בגיוסים של כ-440 מיליון. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?

מורן ישעיהו |

קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בשבוע הראשון של חודש יוני בהיקף של כ-185 מיליון שקל, זאת לאחר פדיונות קלים שרשמו בסיכום חודש מאי. כך לפי אומדני כלכלני מיטב דש. במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה חודש יוני נפתח בגיוסים של כ-440 מיליון שקל. הקרנות הכספיות גייסו 255 מיליון שקל.

השבוע הראשון של החודש נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות בעולם ובירידות שערים בשוק המניות המקומי. אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיכמו את השבוע בעליות שערים. בעולם, מדד S&P500 עלה בכ-3.3%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-2.2%, ה-DAX הגרמני עלה ב-1.95%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.85%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו מתחילת החודש תשואה שלילית של עד כ-0.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית גבוהה של עד 0.75%. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי עלה בכ-0.8%. 

נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 325.9 מיליארד שקל: בתעשייה האקטיבית מדובר בסכום של 203 מיליארד שקל, מהם 176.1 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-26.9 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפאסיבית מדובר ב-122.8 מיליארד שקל, מהם 90.7 מיליארד בקרנות סל ו-32.1 בקרנות מחקות.

מה עשו הקטגוריות השונות?

ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח מדינה מובילות את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות עם גיוס של כ-165 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה בתעשייה, פותחות את החודש בגיוסים הנאמדים בכ-70 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים בסכום של כ-50 מיליון שקל.

לעומת זאת, מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-35 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, עדיין ממשיכות לפדות, אך יורדות משמעותית בקצב הפדיונות  לסכום של כ-10 מיליון שקל בלבד. גם בקרב קרנות אג"ח חו"ל נמשכו הפדיונות בסכום של כ-20 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות, הנאמדים בסכום של כ-165 מיליון שקל תוך פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שעברו לפדיונות בסכום של כ-40 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-125 מיליון שקל. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-25 מיליון שקל בעוד קרנות הסל פדו כ-190 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם בפתיחת חודש יוני בסכום הנאמד בכ-50 מיליון שקל, קבוצת קרנות אג"ח כללי נותרה ללא שינוי וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה עם גיוסים הנאמדים ב-80 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל מכליס אלביט מערכות
צילום: תמר מצפי

אופנהיימר: "אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים"; מעלה מחיר יעד

אופנהיימר מעלה מחיר יעד לאלביט ל-550 דולר, אפסייד של כ-10% ומציין כי: "היתרון במזרח אירופה הולך ומעמיק, אלביט תהנה עוד שנים רבות מביקושים חזקים מאוד בשוק הישראלי"

תמיר חכמוף |

אופנהיימר מפרסמת סקירה עדכנית על אלביט מערכות אלביט מערכות -5.23%   לאחר פרסום הדוחות, ומחדדת את המסר שהביקושים לטכנולוגיה ביטחונית באירופה ובישראל אינם זמניים (זאת לאור העובדה כי ישראל מתכוננת למלחמה נוספת עם איראן ועם מדינות עוינות אחרות, כלשונם), אלא שינוי עומק בשוק שממשיך למצב את אלביט כשחקנית שמספקת פתרונות למדינות ללא תעשייה ביטחונית מקומית. על רקע המגמה הזו, בבית ההשקעות מעלים את מחיר היעד למניה ל-550 דולר ומשאירים את ההמלצה על "תשואת יתר".

האנליסטים מציינים כי הדוחות של אלביט הציגו רבעון חזק מבחינת רווחיות ושיפור תפעולי. הרווח המתואם היה גבוה מהתחזיות, ושיעור הרווח התפעולי המתואם עלה ל-9.7%, שיפור של כ-150 נקודות בסיס לעומת השנה שעברה. מנגד, ההכנסות היו מעט מתחת לצפי, אך עדיין צמחו לשיא של 1.92 מיליארד דולר. באופנהיימר מדגישים כי השיפור ברווח הנקי ושיעור המס הנמוך מצביעים על התייעלות תפעולית שמאפשרת למנף את הגידול בפעילות.

הפער הגדול נמצא בצבר ההזמנות, שממשיך להיות אחד החזקים בתעשייה: 25.2 מיליארד דולר, עוד לפני עסקת הענק שדווחה אתמול. על פי אופנהיימר, הצבר ימשיך לתמוך בצמיחה דו ספרתית בשנים 2026-2025, עם תרומה ברורה של מזרח אירופה, שם אלביט נהנית מיתרון מבני. “מדינות כמו אלבניה, דנמרק וסרביה, שאין להן תעשייה ביטחונית מקומית, הופכות את אלביט לספק טבעי”. בנוסף, המתיחות מול רוסיה והתחייבויות נאט"ו להגדלת ההוצאה הביטחונית הופכות את הביקוש למערכות קרקע, חימושים, תקשוב ואלקטרו אופטיקה ליציב ומתמשך.

הסקירה מתייחסת גם לעסקה הגדולה בהיקף 2.3 מיליארד דולר שעליה דיווחה אלביט אתמול. לפי הערכת אופנהיימר, ההסכם ככל הנראה משקף שיתוף פעולה אסטרטגי בין ישראל למדינה ממזרח אירופה (ההשערה עלתה גם כאן בביזפורטל - אלביט בעסקת ענק של 2.3 מיליארד דולר, אבל מה לא נחשף?) ככל הנראה אחת המדינות שבהן כבר קיימות רכישות משמעותיות של החברה. לדברי האנליסטים, העסקה כוללת מערכות יבשה, רחפנים ומערכות שליטה ובקרה, וצפויה לייצר תרומה ניכרת להכנסות בשנים הקרובות. "מדינות מזרח אירופה יישארו הרבה יותר פתוחות לרכש ישראלי לעומת מערב אירופה, וזה אחד ממנועי הצמיחה המשמעותיים של אלביט לשנים הקרובות", נכתב.

מנקודת מבט תפעולית, אופנהיימר מציינים כי אלביט מציגה שיפור כמעט בכל החטיבות, עם צמיחה של 41% בחטיבת היבשה, עלייה דו ספרתית בחטיבות הסייבר וה-C4I, ויציבות בחטיבת ESA לאחר תקופה חלשה יותר. במצטבר, מדובר בתמהיל שמאפשר לחברה לשמור על חוסן גם בזמן תנודתיות אזורית בשווקים כמו אסיה-פסיפיק, שם נרשמה ירידה מסוימת ברבעון.

משה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צמשה סבוסקי, סמנכ"ל הכספים של שפיר הנדסה, צילום: יח"צ
דוחות

שפיר הנדסה: עלייה של 15% בהכנסות, הרווח הנקי קפץ ל-60 מיליון שקל

חברת התשתיות מציגה שיפור ברווחיות ברוב תחומי הפעילות ומקדמת מכירת חלק ממגזר הזכיינות למוסדיים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שפיר הנדסה

שפיר הנדסה, מחברות התשתיות והתעשייה הגדולות בישראל, מסכמת את הרבעון השלישי ומציגה גידול בפעילות כמעט בכל ענפי הליבה שלה. שפיר הנדסה -2.5%   פועלת במגוון תחומים, בהם תעשייה כבדה, ביצוע פרויקטי תשתית, ייזום נדל"ן למגורים, זכיינות בתחבורה ופעילות לוגיסטית, ובמקביל ממשיכה להרחיב את פעילותה גם בשוק הדיור המוגן והתחדשות עירונית.

הכנסות החברה ברבעון עלו ל-1.57 מיליארד שקל, עלייה של 15% לעומת הרבעון המקביל ב-2024, אז עמדו על כ-1.36 מיליארד שקל. הרווח הנקי הגיע ל-60 מיליון שקל, כאשר הרווח המיוחס לבעלי המניות הסתכם ב-57 מיליון שקל, זינוק ביחס ל-16 מיליון שקל בלבד ברבעון המקביל. גם הרווח התפעולי הציג שיפור והגיע ל-154 מיליון שקל, לעומת 122 מיליון שקל בתקופה המקבילה.

במגזר התעשייה נרשמו הכנסות של 672 מיליון שקל, עלייה של 5% הנובעת בעיקר מגידול בכמויות שנמכרו. רווח המגזר עלה ל-115 מיליון שקל, עלייה של 11% לעומת השנה שעברה. מגזר התשתיות המשיך להיות אחד ממנועי הצמיחה המרכזיים, עם הכנסות של 595 מיליון שקל - עלייה של 33% ברבעון, על רקע האצת ביצוע הפרויקטים, במיוחד בקו הסגול של הרכבת הקלה. הרווח במגזר זה עלה ל-46 מיליון שקל לעומת 27 מיליון שקל ברבעון המקביל.

מגזר הנדל"ן תרם הכנסות של 120 מיליון שקל, לעומת 81 מיליון שקל בתקופה המקבילה, עלייה שמגיעה בעיקר מתחילת שיווק של פרויקטים חדשים. רווח המגזר עלה ל-36 מיליון שקל, בהשוואה ל-26 מיליון שקל אשתקד. במגזר הזכיינות נרשמה ירידה קלה בהכנסות - 77 מיליון שקל לעומת 83 מיליון שקל בשנה שעברה - בעקבות הכנסות חד פעמיות שנרשמו אז. הרווח במגזר זה הסתכם ב-20 מיליון שקל. פעילות השילוח והלוגיסטיקה הציגה הכנסות של 107 מיליון שקל לעומת 118 מיליון שקל בשנה הקודמת, והרווח עמד על 9 מיליון שקל.

לאחרונה חברת הדירוג מעלות שיפרה את אופק הדירוג של שפיר מ"שלילי" ל"יציב", בין היתר בשל הערכה לירידה עתידית במינוף. בנוסף חתמה שפיר על מזכר הבנות עם גופים מוסדיים למכירת 33.5%-38.5% מהזכויות במגזר הזכיינות לפי שווי של 9-10 מיליון שקל לכל 1%.