קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בפתיחת חודש יוני
מדובר בסכום של כ-185 מיליון שקל שנכנס לקרנות כאשר במונחי התעשייה כולה מדובר בגיוסים של כ-440 מיליון. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?
קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בשבוע הראשון של חודש יוני בהיקף של כ-185 מיליון שקל, זאת לאחר פדיונות קלים שרשמו בסיכום חודש מאי. כך לפי אומדני כלכלני מיטב דש. במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה חודש יוני נפתח בגיוסים של כ-440 מיליון שקל. הקרנות הכספיות גייסו 255 מיליון שקל.
השבוע הראשון של החודש נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות בעולם ובירידות שערים בשוק המניות המקומי. אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיכמו את השבוע בעליות שערים. בעולם, מדד S&P500 עלה בכ-3.3%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-2.2%, ה-DAX הגרמני עלה ב-1.95%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.85%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו מתחילת החודש תשואה שלילית של עד כ-0.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית גבוהה של עד 0.75%. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי עלה בכ-0.8%.
נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 325.9 מיליארד שקל: בתעשייה האקטיבית מדובר בסכום של 203 מיליארד שקל, מהם 176.1 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-26.9 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפאסיבית מדובר ב-122.8 מיליארד שקל, מהם 90.7 מיליארד בקרנות סל ו-32.1 בקרנות מחקות.
מה עשו הקטגוריות השונות?
ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח מדינה מובילות את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות עם גיוס של כ-165 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה בתעשייה, פותחות את החודש בגיוסים הנאמדים בכ-70 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים בסכום של כ-50 מיליון שקל.
- קרנות אג"ח כללי ללא מניות - המקום שבו נמדדים מנהלי קרנות האג"ח
- הרפורמה בקרנות הנאמנות: יימחקו יותר מ-150 קרנות אג"ח. האם התופעה תיעלם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לעומת זאת, מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-35 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, עדיין ממשיכות לפדות, אך יורדות משמעותית בקצב הפדיונות לסכום של כ-10 מיליון שקל בלבד. גם בקרב קרנות אג"ח חו"ל נמשכו הפדיונות בסכום של כ-20 מיליון שקל.
ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות, הנאמדים בסכום של כ-165 מיליון שקל תוך פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שעברו לפדיונות בסכום של כ-40 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-125 מיליון שקל. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-25 מיליון שקל בעוד קרנות הסל פדו כ-190 מיליון שקל.
קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם בפתיחת חודש יוני בסכום הנאמד בכ-50 מיליון שקל, קבוצת קרנות אג"ח כללי נותרה ללא שינוי וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה עם גיוסים הנאמדים ב-80 מיליון שקל.
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
