כסף ישראלי שקל
צילום: Istock

קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בפתיחת חודש יוני

מדובר בסכום של כ-185 מיליון שקל שנכנס לקרנות כאשר במונחי התעשייה כולה מדובר בגיוסים של כ-440 מיליון. מה עשו הקטגוריות השונות והיכן נמשכו הפדיונות?

מורן ישעיהו |

קרנות הנאמנות המסורתיות חוזרות לגיוסים בשבוע הראשון של חודש יוני בהיקף של כ-185 מיליון שקל, זאת לאחר פדיונות קלים שרשמו בסיכום חודש מאי. כך לפי אומדני כלכלני מיטב דש. במונחים של תעשיית קרנות הנאמנות כולה חודש יוני נפתח בגיוסים של כ-440 מיליון שקל. הקרנות הכספיות גייסו 255 מיליון שקל.

השבוע הראשון של החודש נפתח במגמה חיובית בשוקי המניות בעולם ובירידות שערים בשוק המניות המקומי. אגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות סיכמו את השבוע בעליות שערים. בעולם, מדד S&P500 עלה בכ-3.3%, מדד הנאסד"ק רשם עלייה של כ-2.2%, ה-DAX הגרמני עלה ב-1.95%, והניקיי היפני רשם עלייה של כ-0.85%. מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו מתחילת החודש תשואה שלילית של עד כ-0.3%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי, מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו תשואה חיובית גבוהה של עד 0.75%. בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי עלה בכ-0.8%. 

נכון ליום חמישי האחרון, היקף נכסי תעשיית הקרנות עומד על 325.9 מיליארד שקל: בתעשייה האקטיבית מדובר בסכום של 203 מיליארד שקל, מהם 176.1 מיליארד בקרנות מסורתיות ו-26.9 מיליארד בקרנות כספיות. בתעשייה הפאסיבית מדובר ב-122.8 מיליארד שקל, מהם 90.7 מיליארד בקרנות סל ו-32.1 בקרנות מחקות.

מה עשו הקטגוריות השונות?

ברמת התעשייה האקטיבית, קרנות אג"ח מדינה מובילות את טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות עם גיוס של כ-165 מיליון שקל. קרנות אג"ח כללי, הקטגוריה הגדולה בתעשייה, פותחות את החודש בגיוסים הנאמדים בכ-70 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות רושמות גיוסים בסכום של כ-50 מיליון שקל.

לעומת זאת, מהקרנות האג"חיות השקליות נפדה סכום של כ-35 מיליון שקל. קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, עדיין ממשיכות לפדות, אך יורדות משמעותית בקצב הפדיונות  לסכום של כ-10 מיליון שקל בלבד. גם בקרב קרנות אג"ח חו"ל נמשכו הפדיונות בסכום של כ-20 מיליון שקל.

ברמת התעשייה הפאסיבית, הקרנות המתמחות במניות, הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו, סיימו את השבוע בפדיונות, הנאמדים בסכום של כ-165 מיליון שקל תוך פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שעברו לפדיונות בסכום של כ-40 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-125 מיליון שקל. בתוך כך, הקרנות המחקות גייסו כ-25 מיליון שקל בעוד קרנות הסל פדו כ-190 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם בפתיחת חודש יוני בסכום הנאמד בכ-50 מיליון שקל, קבוצת קרנות אג"ח כללי נותרה ללא שינוי וקרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה עם גיוסים הנאמדים ב-80 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
איתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוניאיתמר דויטשר מנכ"ל קבוצת אלקטרה, קרדיט: טל גבעוני

אלקטרה תקים ותפעיל את מערך מס הגודש בגוש דן בהיקף של כ-1.25 מיליארד שקל

אלקטרה הודיעה היום כי זכתה במכרז המדינה להקמה, הפעלה ותחזוקה של מערך מס הגודש סביב גוש דן. לאחר סיום ההקמה החברה צפויה להפעיל את המערך במשך כ-20 שנה

ליאור דנקנר |

קבוצת אלקטרה אלקטרה 0%  , בניהולו של איתמר דויטשר, עדכנה כי חברה בת תשמש כזכיין בפרויקט מס הגודש באזור גוש דן. הזכיין יהיה אחראי על כל התהליך: תכנון, הקמה, תפעול ותחזוקה. תחילת העבודות צפויה לאחר החתימה על הסכם הזיכיון עם המדינה, ומאותו שלב תתחיל תקופה ארוכה של הפעלה שוטפת.

לפי הערכת אלקטרה, סך ההכנסות הצפויות מהפרויקט לאורך תקופת הזיכיון עומד על כ-1.25 מיליארד שקל. בתוך זה החברה מעריכה כי תקבל מענק הקמה של כ-400 מיליון שקל בשנים הראשונות, ועוד כ-850 מיליון שקל בפריסה על פני שנות התפעול. המודל המתגבש דומה לפרויקטי זכיינות אחרים: השקעה משמעותית בשלב ההקמה, ולאחר מכן זרם תשלומים רב-שנתי על שירות ותפעול.


220 שערים בשלוש טבעות

הפרויקט נשען על פריסה פיזית וטכנולוגית נרחבת. אלקטרה תתכנן ותקים כ-220 שערי אגרה, שמהווים כ-140 אתרי חיוב. השערים יתפרסו בשלוש טבעות סביב גוש דן: טבעת חיצונית, טבעת אמצעית וטבעת פנימית. כך אפשר יהיה לתמחר נסיעות לרכב פרטי לפי מיקום ועומס, עם הבחנה בין כניסה מבחוץ לבין תנועה בתוך הליבה העירונית.

מעבר לשערים עצמם, הזכיין אחראי על הקמת מערכת זיהוי רכבים, מערכת גבייה, מערכות תקשורת, מערכות תומכות, מרכז בקרה ומערך שירות לקוחות. בפועל מדובר במערכת אחת שצריכה לזהות רכב בזמן אמת, להצמיד לו חיוב מתאים ולתת לו מענה במקרה של בירור או ערעור. הכנסות מס הגודש עצמו יישארו בידי המדינה, בעוד שאלקטרה מקבלת תשלומים עבור הקמה ותפעול.

במסגרת פעילות הזכיין, קבלן האגרה הטכנולוגי בפרויקט יהיה TransCore LP מארה"ב. החברה אחראית על הקמת המערכת הטכנולוגית לזיהוי הרכבים, לרבות תוכנת האגרה, המצלמות, התאורה ושאר הרכיבים הרלוונטיים. TransCore היא זו שמיישמת גם את מערכת מס הגודש במנהטן שבניו יורק, מה שמוסיף לפרויקט הישראלי ניסיון שנצבר באזור עירוני צפוף ומורכב אחר.


הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

המדדים פותחים ביציבות; נייס מוסיפה 1.2%, אורמת יורדת 1.4%

תזכורת: מינואר המסחר בבורסה בת"א יהיה משני עד שישי - הנה שעות המסחר, מה השינוי זה אמור לעשות ולמה הוא עלול דווקא להזיק?

מערכת ביזפורטל |

  



אחד האירועים של השבוע שישפיע גם על הזווית המקומית היא החלטת הריבית בארה"ב שתיערך מחר ב-21:00 בערב. השווקים הפיננסיים רשמו הישג מרשים, אולי אפילו מפתיע בעוצמתו: תנועת V מלאה וחדה מאז הירידות של נובמבר, שמביאה את המדדים המובילים להתייצב כעת מעט מתחת לרמות שיא כל הזמנים. התאוששות זו אינה רק טכנית; היא משקפת את החוסן הפסיכולוגי של המשקיעים ואת האמונה העיקשת בנרטיב "הנחיתה הרכה". עם זאת, בימים האחרונים השוק שב לדשדש מעט, כשהוא לוקח אוויר לקראת החלטת הריבית הגורלית בהמשך השבוע. ועדת השוק הפתוח (FOMC) מתכנסת לישיבתה האחרונה והדרמטית לשנת 2025 בימי שלישי-רביעי, ותפרסם את החלטתה ביום רביעי בערב – החלטה שתקבע את הטון לשבועות האחרונים של 2025 ולפתיחת שנת 2026.

השבועות שחלפו מאז ההחלטה הקודמת היו תנודתיים מאוד מבחינת ציפיות השוק. ראינו את מדדי הסבירות להורדת ריבית עולים ויורדים בעשרות אחוזים, לעיתים בהפרש של ימים ספורים, בתגובה לכל שבב מידע או התבטאות של חבר פד'. אולם בישורת האחרונה לקראת ההחלטה, הקונצנזוס התקבע: השוק מצפה להורדת ריבית נוספת בפגישה השבוע, הורדה שככל הנראה תתרחש. אמנם הקונצנזוס מעט נמוך יותר מפעמים קודמות (קצת מתחת ל-90%), אך הוא עדיין כמעט מוחלט. חשוב להבין את הדינמיקה שבין הפד' לשוק: לעיתים נדירות ביותר הבנק המרכזי בוחר להצביע בניגוד לקונצנזוס כה מובהק ברגע האחרון, ולו רק כדי למנוע זעזוע מיותר במערכת הפיננסית. לכן, נראה שהורדת ריבית של רבע אחוז בפגישה הקרובה היא כמעט עובדה מוגמרת. השאלה האמיתית, אם כן, איננה "האם הריבית תרד", אלא מה יאמר הפד' לגבי העתיד, וכיצד הוא רואה את הסיכונים בטווח הבינוני - לקראת החלטת ריבית דרמטית כשהפד' מפולג מאי פעם ו"עיוור" ללא נתונים עדכניים


אחרי קצת פחות מחצי שנה בתפקיד, עמית בירק - זה שאמר לנו בראיון "אני שם את הרקורד שלי על השולחן" עוזב את אקוואריוס אקוואריוס מנוע 0%  . לבירק היו כנראה כוונות טובות, הוא באמת הגיע עם רצון “להציל” את החברה, חברה שבתוך 4 שנים מחקה 97% מערכה בבורסה. הוא השיק תוכנית התייעלות אגרסיבית, קיווה לגייס 10 מיליון דולר וסמך על המענק מממשלת גרמניה שאולי יעזור לאקוואריוס להתניע מחדש "הפעם נבחן בתוצאות, לא בהבטחות; זו לא אותה אקוואריוס - קיצצנו, התייעלנו, ואנחנו יוצאים לפיילוט בארה"ב" הוא אמר לנו. הכותרת הבומבסטית של אותו ראיון הייתה אווקאריוס 2.0.

צריכים לגשת לחברות מהסוג הזה בהרבה חשדנות, לפעמים אלו הנסיבות ולפעמים זה הנהלה לא שקופה שפעם אחר פעם לא בוחרת באינטרסים של המשקיעים. כשמנכ"ל נוטש/מוחלף לפני שהספיק להציג תוצאה אחת זה דגל אדום בכל מצב, אבל במקרה של אקוואריוס אנחנו אפילו לא צריך את הדגלים האלה. מספיק לעקוב אחר מה שהתרחש בחודשים האחרונים כדי להבין עד כמה הסיפור כבר חורג מגבולות כיסא המנכ"ל וכנראה זה יותר הקש ששבר את גב הגמל ובירק לא רצה לקשור את גורלו עם חברת המנועים הכושלת.