ערימת מטבעות חיסכון כסף שקל אג"ח
צילום: Istock

מאי בתעשיית הקרנות: השווקים ירדו, הכסף הוזרם לחוף מבטחים

הקרנות הכספיות גייסו סכום גבוה של כ-740 מיליון שקל. הקרנות האקטיביות חזרו לפדיונות, קרנות הסל פדו 360 מיליון שקל ואילו הקרנות המחקות גייסו כ-500 מיליון שקל

ערן סוקול |

בסיכום חודש מאי, תעשיית קרנות הנאמנות גייסה כ-735 מיליון שקל, כאשר נרשמה כניסה מאסיבית של כספים לנכסי חוף מבטחים עם גיוסים של כ-740 מיליון שקל לקרנות הכספיות, מנגד לפדיונות קלים של כ-5 מיליון שקל בקרנות המסורתיות. כך עולה מאומדנים שמפרסם היום (ב') בית ההשקעות מיטב דש.

במיטב דש מציינים כי פדיון זה של כ-5 מיליון שקל מבטא פדיון של כ-145 מיליון שקל בקרנות האקטיביות-המנוהלות וגיוס של כ-140 מיליון שקל לקרנות הפאסיביות, תוך הבדל פנימי בין הקרנות המחקות שגייסו כ-500 מיליון שקל לבין קרנות הסל שפדו סכום של כ-360 מיליון שקל.

הרקע: מגמה שלילית בשוקי המניות בעולם

חודש מאי הסתיים במגמה שלילית בשוקי המניות ובעליות שערים באיגרות החוב הקונצרניות והממשלתיות בישראל. בישראל מדדי ת"א 35 ות"א 125 רשמו בסיכום חודשי תשואה שלילית של עד כ-3.4%. בשוק האג"ח הקונצרני המקומי מדדי התל-בונד 20,40,60 רשמו החודש תשואה חיובית של עד 0.15%, וגם בשוק האג"ח הממשלתי המקומי מדד ממשלתי כללי רשם החודש עלייה של 0.4%. בבחינת המדדים המרכזיים בעולם, S&P500 ירד ב-5.3%, הנאסד"ק רשם ירידה של כ-6.5%, ה-DAX הגרמני ירד ב-3.6%, והניקיי היפני רשם ירידה של כ-5.9%.

בקרנות המנוהלות, מכרו נכסי סיכון וקנו אג"ח מדינה

ברמת התעשייה האקטיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, קבוצת הקרנות המתמחות במניות בישראל ובחו"ל, כולל הקרנות הגמישות, ממשיכות לפדות גם בחודש מאי, ובעקבות המגמה השלילית בשווקים החודש, אף עולות משמעותית בקצב הפדיונות, לסכום של כ-300 מיליון שקל. 

קבוצת הקרנות המתמחות באג"ח חברות יורדות משמעותית בקצב הגיוסים ביחס לחודש הקודם לסכום הנאמד בכ-80 מיליון שקל. הקרנות האג"חיות השקליות רושמות פדיון של כ-205 מיליון שקל.

קרנות אג"ח מדינה ממשיכות את המומנטום החיובי של החודשים האחרונים, ואף כובשות את ראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, עם סכום של כ-390 מיליון שקל. 

קרנות אג"ח כללי, שהיא גם הקטגוריה הגדולה בתעשייה מאבדות את ההובלה בראש טבלת הקרנות האקטיביות המגייסות, עם גיוס בסכום של כ-70 מיליון שקל בלבד. 

 

בקרנות הפאסיביות מכרו מניות בחו"ל וקנו מניות בישראל 

ברמת התעשייה הפאסיבית ובחתך של קטגוריות השקעה, הקרנות המתמחות במניות, שזו גם הקטגוריה הגדולה ביותר בתעשייה זו עם 74 מיליארד שקל (יותר מ-60% מהתעשייה הפאסיבית כולה), סיימו את חודש מאי בפדיונות, הנאמדים בסכום של כ-35 מיליון שקל.

הקרנות המחקות רשמו גיוסים של כ-195 מיליון שקל, ואילו קרנות הסל סיכמו את החודש בפדיונות של כ-230 מיליון שקל. בתוך הקטגוריה הזו, בחתך של יעד ההשקעה, היה פער בין הקרנות שמתמחות במניות בישראל שגייסו כ-340 מיליון שקל לבין הקרנות המתמחות במניות בחו"ל שרשמו פדיונות של כ-375 מיליון שקל.

קיראו עוד ב"שוק ההון"

ועוד ברמת התעשייה הפאסיבית, קרנות אג"ח מדינה ממשיכות להציג גיוס חיובי גם החודש, בסכום הנאמד בכ-80 מיליון שקל. קבוצת קרנות אג"ח כללי, שהיא מאוד קטנה בתעשייה הפאסיבית, פדתה החודש סכום קטן של כ-5 מיליון שקל.

קרנות אג"ח חברות ממשיכות במומנטום החיובי מתחילת השנה, גם בחודש מאי, אך ממשיכות לרדת בקצב הגיוסים גם החודש לסכום של כ-95 מיליון שקל.

נכסים חסרי סיכון לקחו את כל הקופה

ולבסוף – תעשיית הקרנות הכספיות, רושמת עלייה בקצב הגיוסים מחודש קודם, הקרנות הכספיות השקליות גייסו כ-470 מיליון שקל, והקרנות הכספיות הדולריות גייסו כ-270 מיליון שקל - סה"כ כ-740 מיליון שקל.

נכון לסוף חודש מאי, היקף נכסי תעשיית הקרנות עמד על 324.3 מיליארד שקל. כאשר התעשייה האקטיבית מנהלת 202.2 מיליארד שקל, מהם 175.6 מיליארד שקל בקרנות מסורתיות, ו-26.6 מיליארד שקל בקרנות כספיות. התעשייה הפאסיבית מנהלת 122.2 מיליארד שקל, מהם 90.4 מיליארד שקל בקרנות סל ו-31.8 בקרנות מחקות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנרגיה מתחדשת
צילום: PIXBABY BY PEXELS

שנתיים של תשואת חסר: האם המדד הזה בדרך לסגור פערים?

אחרי שנתיים של תשואת חסר מול המדדים הסקטור הירוק עשוי סוף-סוף לקבל רוח גבית - סביבת ריבית נמוכה עשויה להקל על המימון לחברות הפרויקטליות ולסגור את פערים בתשואות - אבל זה התרחיש האופטימי מה עוד יכול לקרות? 

תמיר חכמוף |
נושאים בכתבה אנרגיה מתחדשת

בשנים האחרונות, מדד הקלינטק התקשה להדביק את קצב העליות של המדדים המובילים. בזמן שהבנקים זינקו ביותר מ-100% מתחילת 2024, ות"א 125 עלה בכ-74%, מדד הקלינטק הסתפק בעלייה של כ-36% בלבד. גם בשנים הקודמות המדד רשם תשואת חסר משמעותית, כאשר איבד בשנת 2022 כמעט שליש מערכו, ובשנת 2023 רשם ירידה של כ-10%. 

הסיבה המרכזית לפער בין שני המדדים הייתה סביבת הריבית הגבוהה, שעלתה בחדות במהלך שנת 2022 והייתה דלק לרווחיות הבנקים דרך הכנסות המימון שהובילו לרווחי שיא, ומנגד משקולת על חברות הפרויקטים בתחום הקלינטק.

ההשפעה של הריבית

עולה השאלה למה ריבית גבוהה יותר פוגעת בחברות האנרגיה המתחדשות? ובכן, רוב הפעילות בנויה על פרויקטים ממומנים בחוב ארוך. כשהריבית והשוק לטווחים הבינוניים והארוכים יקרים, עלות ההון הממוצעת עולה, שיעור התשואה נשחק, והערך הנקי של הפרויקט יורד. במילים פשוטות, כאשר הריבית גבוהה, הכסף פשוט יקר יותר. הלוואות לפרויקטים עולות יותר, המימון מתייקר, והחברות מרוויחות פחות מכל פרויקט חדש. כתוצאה מכך, הן דוחות חלק מההשקעות, מצמצמות פעילות ומתקשות להראות קצב צמיחה כמו בשנים של ריבית נמוכה. הבנקים, לעומת זאת, הרוויחו מהמצב הזה, הריבית על הלוואות עלתה מהר יותר מהריבית שהם שילמו ללקוחות על פיקדונות, מה שחיזק מאוד את שורת הרווח שלהם.

עכשיו, כשנראה שבנק ישראל מתקרב להורדת ריבית ראשונה מאז ינואר 2024 אחרי 14 פעמים רצופות שהריבית נותרה ללא שינוי, עולה השאלה האם זה הזמן של הקלינטק לסגור את הפער? הנה כמה תרחישים אפשריים:

תרחיש בסיס: הורדה מדורגת

אם בנק ישראל יוריד את הריבית ברבע אחוז וירמוז על המשך הורדות, זה ישפר את תנאי המימון בהדרגה. חברות כמו אנלייט, אנרג'יקס, דוראל ונופר, שזקוקות למימון ארוך טווח, עשויות להיות הראשונות שיגיבו. במצב כזה המדד יכול לסגור חלק מהפער, אבל לא כולו כאשר חברות שפועלות במודלים יציבים יותר עם גישה למימון זול יותר וחוזים ארוכי טווח, יושפעו פחות.

תרחיש שורי: מסלול הורדות מהיר וירידה חדה בתשואות בעולם

יובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבויובל סקורניק, מנכ"ל שיכון ובינוי אנרגיה, צילום: אסף רביבו

המלצת קנייה על שיכון ובינוי אנרגיה "אפסייד של 24%"

לידר בתחילת סיקור על שיכון ובינוי אנרגיה עם המלצת “תשואת יתר” ומחיר יעד של 3.5 שקל למניה, המניה זינקה ב-10% "שיכון ובינוי אנרגיה נהנית מתנופת השקעות, פרויקטים מניבים באירופה וישראל ומחויבות להתרחבות בשוקי האנרגיה הירוקה"

רן קידר |

האנליסט גלעד בן צבי, מלידר שוקי הון, פרסם דוח תחילת סיקור על חברת שיכון ובינוי אנרגיה, שבבעלות שיכון ובינוי שיכון ובינוי -0.56%  , עם המלצת קנייה ומחיר יעד של 3.5 שקל. 

לדבריו, החברה היא מהחברות המרכזיות במשק החשמל המקומי, שמחזיקה בנכסים במגוון רחב של טכנולוגיות. לחברה פורטפוליו נכסים משמעותי בהפעלה מסחרית בהיקף כולל של כ-3.1 ג'יגה וואט בתוספת כ-945 מגה וואט שעה אגירה, אשר הניבו EBITDA בהיקף של כ-338 מיליון שקל במחצית הראשונה של שנת 2025. נכסים אלו מהווים עוגן איכותי לתוצאות החברה ופלטפורמה להרחבת הפעילות בסגמנטים השונים בעתיד. 

החברה מחיזקה ב-2 תחנות אשר הופרטו מחברת החשמל בהספק כולל של כ-1,854 מגה וואט. נכסי הליבה של החברה הינם רמת חובב וחגית מזרח, אשר נרכשו במסגרת הרפורמה במשק החשמל בשנים 2020 ו-2022. התחנות מספקות לחברה תזרים מזומנים בהיקפים משמעותיים. 

בנוסף, בן צבי מציין צמיחה בסגמנט האנרגיות המתחדשות, כשהחברה מחזיקה בצבר פרויקטים PV ו-PV + אגירה בהיקפים משמעותיים אשר צפויים להוות את מנוע הצמיחה העיקרי של החברה בטווח הארוך. סגמנט זה נהנה מסביבה רגולטורית תומכת ושיפור בסביבת התעריפים, בעיקר בשוק המקומי תודות לאסדרת השוק, ואסדרה למתח עליון. בעלת השליטה בחברה היא קבוצת שיכון ובינוי, מהחברות הוותיקות והמבוססות במשק המקומי. 

להערכתו, השינויים שבוצעו שבוצע לאחרונה בשורת ההנהלה של שוב אנרגיה מהווה מהלך חיובי, צפוי לתרום לשיפור יכולות הניהול והביצוע של החברה, ולהאיץ את קצב הפיתוח של הפרויקטים העתידיים, תוך מיקוד בנכסים וטריטוריות בעלי פוטנציאל צמיחה מהותי. תמצית התוצאות הכספיות