רמי לוי
צילום: יח"צ

רבעון חזק לרמי לוי, המניה זינקה ב-5.8%

הרווח הנקי ברבעון עמד על 38.5 מיליון שקל, שיפור של כ-85% לעומת הרבעון המקביל. הרשת שילמה דמי שכירות לבעלי עניין וצדדים קשורים כ-53 מיליון שקל
גיא עיני |

רמי לוי -1.11% פרסמה היום (א') את תוצאותיה הכספיות לשנת 2018 ולרבעון האחרון של השנה שמראות כי הרבעון הרביעי היה חזק במיוחד. בשורה התחתונה, רשת רמי לוי שיווק השקמה מסכמת את הרבעון הרביעי עם עלייה חדה ברווח נקי לסך של כ-38.5 מיליון שקל, זינוק של 85% בהשוואה לכ-20.8 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. בשורת ההכנסות רשמה רשת רמי לוי ברבעון הרביעי של 2018 צמיחה של 12.5% לכ-1.42 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.26 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד (לא כולל 3 סניפים הנמצאים בזכיינות). הצמיחה בהכנסות נבעה בעיקר מעלייה של 4.27% בפדיון חנויות זהות, בהמשך לעלייה של 5.13% בפדיון חנויות זהות ברבעון הקודם – כתוצאה מהבשלת הסניפים החדשים, מפתיחת סניף בעזריאלי חיפה ומאיחוד מכירות קופיקס וגוד פארם.  הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2018 עלה בכ-15% לכ-320 מיליון שקל, בהשוואה לכ-278.4 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח הגולמי ברבעון הרביעי של 2018 עלה לכ-22.58%, בהשוואה לכ-20.82% ברבעון הקודם ובהשוואה ל-22.09% ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בשיעור הרווח הגולמי, בהשוואה לרבעון המקביל אשתקד, נבעה בעיקר משיפור בתנאי הסחר, לצד העלייה במכירות של המותג הפרטי ובצד פעילות המרלו"ג שהקימה החברה לאחרונה. הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של שנת 2018 הוכפל לכ-47.6 מיליון שקל, בהשוואה לכ-24.1 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. שיעור הרווח התפעולי ברבעון הרביעי של 2018 עלה לכ-3.34%, בהשוואה לכ-2.72% ברבעון הקודם ובהשוואה לכ-1.91% ברבעון המקביל אשתקד. העלייה בשיעור הרווח התפעולי נבעה בעיקר מהעלייה בשיעור הרווח הגולמי ומהקיטון בשיעור ההוצאות התפעוליות.  שנה חזקה

ההכנסות בשנת 2018 צמחו בכ-7.2% לכ-5.44 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-5.07 מיליארד שקל בשנת 2017 (לא כולל 3 סניפים הנמצאים בזכיינות). הצמיחה בהכנסות נבעה מעלייה בפידיון חנויות זהות בשיעור של כ-2.51% כתוצאה מהשיפור בהבשלת סניפים החדשים, מפתיחת 3 סניפים חדשים באריאל, חולון ועזריאלי חיפה ומאיחוד מכירות קופיקס וגוד פארם ברבעון האחרון שנת 2018. המכירות למ"ר בשנת 2018 הסתכמו ב-61.11 אלף שקל למ"ר, בדומה לשנת 2017 אז הסתכמו המכירות למ"ר ב-61.25 אלף שקל למ"ר. הרווח הגולמי של הרשת עלה בכ-6.3% לכ-1.18 מיליארד שקל, בהשוואה לכ-1.11 מיליארד שקל שקל בשנת 2017. שיעור הרווח הגולמי של הרשת בשנת 2018 עמד על 21.77%, בהשוואה ל-21.96% בשנת 2017. הרווח התפעולי השנתי עלה בכ-24.5% לכ-174.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-140.4 מיליון שקל בשנת 2017. שיעור הרווח התפעולי בשנת 2018 עלה ל-3.21%, בהשוואה ל-2.77% בשנת 2017. העלייה בשיעור הרווח התפעולי נבעה בעיקר מהעלייה בשיעור הרווח הגולמי. בשורה התחתונה, רשת רמי לוי שיווק השקמה מסכמת את 2018 עם גידול של כ-24.3% ברווח נקי לסך של כ-136.8 מיליון שקל, בהשוואה לכ-110.1 מיליון שקל בשנת 2017.

הקופה האמיתית של רמי לוי - מנדל"ן עוד עולה מהדו"ח כי הרשת שילמה דמי שכירות עבור נדל"ן לבעלי עניין וצדדים קשורים קרוב ל-53 מיליון שקל. מדובר על כספים שהחברה הציבורית משלמת לחברות פרטיות של רמי לוי ולחברות בהן רמי לוי שותף. רמי לוי, מנכ"ל הרשת, אמר: "רבעון אחרי רבעון ושנה אחרי שנה אנו מציגים צמיחה בהיקפי הפעילות של הרשת. הצמיחה העקבית בהיקפי הפעילות נשענת בראש ובראשונה על העמידה באסטרטגיה העסקית ולאורך זמן - הצעת סל המוצרים הזול ביותר ובאיכות הגבוהה ביותר, תוך מתן שירות מצוין לקהל לקוחותינו".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותרשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיות

חשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים

רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים

עוזי גרסטמן |

ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום. 

על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.

קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.

ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.


כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית

הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניג
סקירה

מה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?

מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת

מערכת ביזפורטל |


הבורסה צפויה לפתוח את השבוע בירוק. המניות הדואליות חוזרות עם פער חיובי של 0.25%. Elbit Systems Ltd. 2.42%   תעלה בזכות ארביטראז' חיובי כ-1.75%, Nova Lifestyle -1.82%  תוסיף כמעט 2%. הנה רשימת המניות הכבדות (הקליקו לרשימת כל המניות הדואליות ופערי הארביטראז'):



הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית. 

בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות,  יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.

הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.

בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.