פלוג בנוגע לריבית: "מרגישה כמו משה, אצטרך כעת להשקיף מהצד"
לקראת סיום תפקידה כנגידת בנק ישראל, ערך הערב בנק ישראל אירוע פרידה בירושלים. בין הנוכחים באירוע היו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושבר האוצר, משה כחלון. פלוג צפויה כעת לעזוב את הבנק לאחר כ-5 בתפקיד הנגידה ובסה"כ כ-30 שנים כחלק מבנק ישראל. מי שצפוי להחליפה הוא פרופ' אמיר ירון.
לטענת פלוג, "המשק נמצא במצב טוב ויציב לא מעט בזכות המדיניות המוניטרית וזה אינו דבר מובן מאליו: בתקופה בה משקים רבים חוו מיתון ורמה גבוהה של אבטלה, אנחנו נהנינו מצמיחה נאה, אבטלה נמוכה, שכר עולה, ויציבות מחירים וגם מערכת פיננסית יציבה. בתחילת הקדנציה שלי המדיניות המוניטרית סיפקה לא מעט כותרות לאחר שהפחתנו את הריבית לרמה כמעט אפסית, כזו שלא הייתה בישראל מעולם, ומשך זמן מה אף נדמה היה שנצטרך לנקוט בכלים בלתי שגרתיים".
"מרגישה כמו משה בהקשר של הנורמליזציה"
למרות ההישגים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות, הדבר הבולט במיוחד ביותר בתקופתה כנגידת הבנק בישראל היה הריבית, שנשארה תקופה ארוכה ברמה אפסית, דבר שאפשר למחירי הנדל"ן לזנק. במהלך הקדנציה, פלוג רמזה מספר פעמים על העלאה מתכוננת של הריבית במשק, אך המהלך לא יצא לפועל.
פלוג טוענת כי "בתקופה הקרובה תתמודד הוועדה המוניטרית עם עיצוב מדוייק של התחלת תהליך הנורמליזציה. בהקשר זה אני מרגישה קצת כמו משה —הגעתי כמעט לשם, וקיוויתי שאספיק לבצע את הצעד הראשון בתהליך, אבל על השלב הבא בהיסטוריה המוניטרית של כלכלת ישראל אצטרך להשקיף מהצד".
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנגידה הוסיפה כי בנק ישראל איזן בין הצורך להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית לצורך לשמור על תפקודה, "עשינו כברת דרך ארוכה יחד עם שותפים, ליצירת התשתית להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בהתאמת הרגולציה, בשינויי חקיקה, ובקידום הקמה של פלטפורמות ותשתיות להגברת התחרות. בחודשים האחרונים היישום של המלצות הוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית תופס תאוצה, ובפרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי כבר נמכרה. הכוונון העדין שהצלחנו להשיג בחקיקה בעקבות המלצות הוועדה היה קריטי, ומצאנו איזון ראוי בין הצורך לקדם את התחרות לבין ההכרח לשמור על תפקוד המערכת והיציבות שלה, שמטבעם מקבלים משקל קטן יותר במערכת הפוליטית."
בתוך כך, פלוג שולחת עקיצה לדרג הממשלתי וטוענת כי בנק ישראל (בניגוד לגורמים אחרים) מסתכל לא רק לטווח הקצר. "יש כאלה שחושבים שהמלצותינו בתחום המדיניות המקרו כלכלית נעצרו על הנייר בלבד. ובכן, הם טועים. מטבע הדברים לא תמיד כל ההמלצות זכו לתשואות מהדרג הפוליטי, ולא תמיד יושמו כלשונן ובמלואן. עם זאת הן תרמו להערכתי לכך שהגירעונות לא חרגו מרמה סבירה, ובפרט כשלא בוצעה הפחתת מיסים, על בסיס הכנסות חד פעמיות, שהייתה מחייבת לשוב ולהעלות את המיסים כשיתברר שההפחתה אינה בת קיימא, או לקצץ עוד בשירותים הציבוריים, הממילא צנועים יחסית, שהממשלה מספקת לאזרח. לא בכל הנושאים הצלחנו לשכנע. המכנה המשותף של אותם נושאים שלא קודמו עדיין, הוא שקשה לראות בהם את התועלת המיידית, ולכן אין להם תשואה פוליטית, למרות החשיבות הרבה שלהם לטווח הארוך ולביסוס היציבות".
- 9.ח 06/11/2018 15:08הגב לתגובה זואף אחד לא היה מרגיש בחסרונה.
- 8.אברהם 06/11/2018 12:57הגב לתגובה זוטוב שאת לא מרגישה כמו שרה אימנו או איזו רבקה
- 7.היא התכוונה שהיא מרגישה כמו משה כחלון (ל"ת)ביביבי 06/11/2018 09:21הגב לתגובה זו
- 6.ומה עשית עד עכשיו ? (ל"ת)התוהה 06/11/2018 08:46הגב לתגובה זו
- 5.ממשה עד משה כחלון לא קם לנו הרס כלכלי כזה (ל"ת)מושיקו 06/11/2018 06:52הגב לתגובה זו
- 4.נעשה ונשמע 06/11/2018 06:51הגב לתגובה זולא העלתה ריבית כי בארה"ב לא העלו ריבית . כעת משמעלים ריבית גם פה צריך בשביל זה אפשר היה לשים את משה מהמכולת השכונתית שלי בתור נגיד. פחות כסף ויותר יעילות עכשיו נשלם על הטמטום בהורדת הריבית. הכל נהרס וכעת הורסים שוב . נגידים מפגרים
- 3.אלמוני 06/11/2018 05:16הגב לתגובה זועוד משה כזה ואבדנו
- 2.משה 05/11/2018 22:25הגב לתגובה זואם משה היה יודע שאת תהיה נגידה אז נגיד שהיה חושב פעמיים אם להשאיר אותנו במצרים.
- 1.עמי 05/11/2018 21:52הגב לתגובה זויותר כמו פרעה
חיים כצמן, מייסד ומנכ”ל קבוצת ג’י סיטי צילום:שלומי יוסףברקע הצעת הרכש לסיטיקון, ג'י סיטי הוכנסה למעקב עם השלכות שליליות
ג'י סיטי רכשה 7.7% ממניות סיטיקון בפרמיה של 36% על המחיר בשוק ותפרסם הצעת רכש מלאה; המניה קפצה ביום ההודעה אך נפלה ב-11% לאחר שחברת הדירוג מעלות הכניסה את החברה למעקב עם השלכות שליליות בשל חשש לעלייה במינוף ולשחיקה בפרופיל הפיננסי
ביום שני הודיעה ג'י סיטי ג'י סיטי 0% , שבשליטת חיים כצמן, על רכישת 7.7% ממניות הבת הפינית סיטיקון (Citycon), תמורת 56.75 מיליון אירו במחיר של 4 אירו למניה, פרמיה של כ-36% על המחיר בשוק ערב ההצעה (ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות). בעקבות העסקה עלתה אחזקתה ל-57.4%, ובשל כך היא מחויבת לפי החוק הפיני להגיש הצעת רכש מלאה לכלל בעלי המניות במחיר שלא יפחת מהמחיר ששולם. היקף העסקה הפוטנציאלי, אם תתקבל ותושלם במלואה, נאמד בכ-312 מיליון אירו (כ-1.4 מיליארד שקל).
ג'י סיטי ציינה בדיווח כי הרכישה משקפת דיסקאונט של 44% על ההון העצמי של סיטיקון, וכי היא צפויה להביא לגידול של כ-171 מיליון שקל בהון העצמי שלה ולשיפור ב-FFO, עם "השפעה זניחה על שיעור המינוף" והמשקיעים הריעו. ביום ההודעה קפצה המניה בכ־7%, אך עד סוף השבוע חזרה לאחור, כאשר היא נופלת בכ-11% ביום המסחר האחרון אל מתחת למחיר שבו נסחרה לפני ההודעה. הירידות הגיעו זמן קצר לאחר שחברת הדירוג מעלות (S&P) הכניסה את דירוגי החברה לרשימת מעקב עם השלכות שליליות. אגרות החוב של החברה סיימו גם הן בירידות, ובלטה לשלילה סדרה יד' ג'י סיטי אגח יד 0% שירדה ביותר מ-8%.
מתוך הדוח של מעלות
בין דיסקאונט להזדמנות ומה רואה השוק
מהלך הרכישה יצר ניגוד מעניין. מצד אחד, ג'י סיטי רכשה מניות מתחת לשווי בספרים, מהלך שמחזק את ההחזקה החשבונאית ויוצר "תחתית" (לפחות זמנית) למחיר המניה של סיטיקון, שעלתה בכ-35% ונסחרת קרוב למחיר ההצעה. מהצד השני, העסקה בוצעה בפרמיה של יותר מ-35% על מחיר השוק ערב העסקה, כלומר, החברה שילמה הרבה יותר ממה שהשוק חושב ששווה הנכס, בטענה שהיא מכירה את שווי הנדל"ן טוב ממנו.
בפועל, המהלך הקפיץ את השווי של אחזקת ג'י סיטי בסיטיקון באופן חשבונאי, אך זהו שיפור שמבוסס על השערוך הפנימי של המניה, לא על תזרים או מכירה בפועל. השוק, לעומת זאת, עדיין מעריך את הנכסים בזהירות רבה, כאשר מניית סיטיקון נסחרת קצת מתחת ל-4 אירו, כמעט אותו מחיר כמו הצעת הרכש, מה שמעיד על ספקנות בנוגע לשווי האמיתי של הנכסים.
- ג'י סיטי רוכשת מניות סיטיקון בפרמיה, תגיש הצעת רכש לכלל המניות
- ג'י סיטי: ה-NOI עלה ב-7.3%, ה-FFO מהנדל"ן המניב עלה ב-24.7% ל-116 מיליון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הודעת הדירוג: מינוף גבוה ושחיקה בפרופיל הפיננסי
שלושה ימים לאחר ההודעה, מעלות עדכנה כי דירוג ג'י סיטי וסדרות האג"ח שלה הוכנסו למעקב (CreditWatch) עם השלכות שליליות, בשל חוסר ודאות סביב היקף ההיענות להצעת הרכש והשלכותיה על הנזילות ועל הסיכון הפיננסי. בדוח נכתב כי אם ההצעה תמומש במלואה, יחס המינוף (חוב להון עצמי מתואם) עלול לעלות לרמה של 70%-75%, בניגוד למהלכים שעשתה לאחרונה החברה כדי להוריד את המינוף, רמה שתשקף "שחיקה בפרופיל הפיננסי של החברה".
סקופ; קרדיט: רשתות חברתיותסקופ: עליה של 13% בהכנסות ו-7.5% ברווח על רקע ביקושים מהתעשיות הביטחוניות
הכנסות סקופ מתכות ברבעון השלישי עלו ל-535 מיליון שקל והרווח הנקי הסתכם ב-43 מיליון שקל; פעילות החברות בארה"ב בלטה עם גידול של 13%; בקופה - 340 מיליון שקל לאחר חלוקת דיבידנד של 33 מיליון שקל באוגוסט
קבוצת סקופ מתכות, סקופ 0% ממפיצות חומרי הגלם הגדולות בישראל, פרסמה את תוצאותיה לרבעון השלישי. החברה עוסקת ביבוא, שיווק והפצה של מוצרים חצי מוגמרים ומוגמרים ממתכת ופלסטיקה הנדסית לתעשיות מגוונות - ממזון ותרופות ועד תעשיות ביטחוניות ותעופה. בשנה האחרונה הורגש גידול בביקושים מצד התעשייה הביטחונית, מגמה שהשפיעה לחיוב על פעילות הקבוצה בארץ ובחו"ל.
סקופ מתכות נסחרת לפי שווי של כ-2.08 מיליארד שקל. במהלך החודש האחרון עלתה המניה ב-0.3%, מתחילת השנה כ-9.9%, וב-12 החודשים האחרונים בכ-35.7%.
תוצאות הרבעון השלישי
ההכנסות ברבעון עלו ל-535.4 מיליון שקל לעומת 472.6 מיליון שקל ברבעון המקביל - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי נשאר כמעט ללא שינוי ועמד על 166.3 מיליון שקל, אם כי ניתן לראות כי סקופ מצליחים להתייעל תפעולית מה שהקפיץ את הרווח התפעולי בכ-8.7% ל-63.7 מיליון שקל לעומת 58.6 מיליון שקל ברבעון המקביל. את הרווחיות הזאת חברת המתכות מצליחה לגלגל גם לשורה התחותנה כשהרווח הנקי ברבעון עלה בכ-7.6% ל-43.5 מיליון שקל לעומת 40.5 מיליון שקל בתקופה המקבילה.השיפור התזרימי מקבל ביטוי גם בקופה כשיתרת המזומנים של החברה עלתה ל-340 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, בהקשר הזה נזכיר כי ביולי האחרון בהמשך לתוצאות הרבעון השני הכריזה החברה על חלוקת דיבידנד בהיקף של 33.1 מיליון שקל - כ-2.5 שקל למניה. הדיבידנד שולם לבעלי המניות ב-4 באוגוסט.
בהסתכלות על 9 החודשים המגמה גם היא חיובית. מינואר עד ספטמבר 2025 הסתכמו הכנסות סקופ בכ-1.57 מיליארד שקל - עלייה של כ-16% לעומת 1.35 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024. הרווח הגולמי צמח ל-491.4 מיליון שקל לעומת 460.9 מיליון שקל, והרווח התפעולי עלה ל-183.7 מיליון שקל לעומת 163.4 מיליון שקל. הרווח הנקי לתקופה עלה ל-122.4 מיליון שקל לעומת 114.3 מיליון שקל - עלייה של כ-7%.
- דוחות סקופ - האם החברה שווה 2 מיליארד שקל?
- סקופ מגייסת 150 מיליון שקל ממשקיעים מוסדיים - האם היא מעניינת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סקופ מתכות - דוחות מאוחדים על הרווח והפסד לרבעון השלישי
פילוח מגזרי פעילות
הכנסות החברות הבנות בארה"ב, כולל חברת הבת בקוריאה, צמחו בתקופה המדווחת ל-837 מיליון שקל (כ-237.9 מיליון דולר), לעומת 738 מיליון שקל (199.5 מיליון דולר) בתקופה המקבילה - עלייה של כ-13%. הרווח הגולמי של החברות בארה"ב עלה ל-260 מיליון שקל לעומת 248 מיליון שקל בתקופה המקבילה.
