פלוג בנוגע לריבית: "מרגישה כמו משה, אצטרך כעת להשקיף מהצד"
לקראת סיום תפקידה כנגידת בנק ישראל, ערך הערב בנק ישראל אירוע פרידה בירושלים. בין הנוכחים באירוע היו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושבר האוצר, משה כחלון. פלוג צפויה כעת לעזוב את הבנק לאחר כ-5 בתפקיד הנגידה ובסה"כ כ-30 שנים כחלק מבנק ישראל. מי שצפוי להחליפה הוא פרופ' אמיר ירון.
לטענת פלוג, "המשק נמצא במצב טוב ויציב לא מעט בזכות המדיניות המוניטרית וזה אינו דבר מובן מאליו: בתקופה בה משקים רבים חוו מיתון ורמה גבוהה של אבטלה, אנחנו נהנינו מצמיחה נאה, אבטלה נמוכה, שכר עולה, ויציבות מחירים וגם מערכת פיננסית יציבה. בתחילת הקדנציה שלי המדיניות המוניטרית סיפקה לא מעט כותרות לאחר שהפחתנו את הריבית לרמה כמעט אפסית, כזו שלא הייתה בישראל מעולם, ומשך זמן מה אף נדמה היה שנצטרך לנקוט בכלים בלתי שגרתיים".
"מרגישה כמו משה בהקשר של הנורמליזציה"
למרות ההישגים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות, הדבר הבולט במיוחד ביותר בתקופתה כנגידת הבנק בישראל היה הריבית, שנשארה תקופה ארוכה ברמה אפסית, דבר שאפשר למחירי הנדל"ן לזנק. במהלך הקדנציה, פלוג רמזה מספר פעמים על העלאה מתכוננת של הריבית במשק, אך המהלך לא יצא לפועל.
פלוג טוענת כי "בתקופה הקרובה תתמודד הוועדה המוניטרית עם עיצוב מדוייק של התחלת תהליך הנורמליזציה. בהקשר זה אני מרגישה קצת כמו משה —הגעתי כמעט לשם, וקיוויתי שאספיק לבצע את הצעד הראשון בתהליך, אבל על השלב הבא בהיסטוריה המוניטרית של כלכלת ישראל אצטרך להשקיף מהצד".
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנגידה הוסיפה כי בנק ישראל איזן בין הצורך להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית לצורך לשמור על תפקודה, "עשינו כברת דרך ארוכה יחד עם שותפים, ליצירת התשתית להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בהתאמת הרגולציה, בשינויי חקיקה, ובקידום הקמה של פלטפורמות ותשתיות להגברת התחרות. בחודשים האחרונים היישום של המלצות הוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית תופס תאוצה, ובפרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי כבר נמכרה. הכוונון העדין שהצלחנו להשיג בחקיקה בעקבות המלצות הוועדה היה קריטי, ומצאנו איזון ראוי בין הצורך לקדם את התחרות לבין ההכרח לשמור על תפקוד המערכת והיציבות שלה, שמטבעם מקבלים משקל קטן יותר במערכת הפוליטית."
בתוך כך, פלוג שולחת עקיצה לדרג הממשלתי וטוענת כי בנק ישראל (בניגוד לגורמים אחרים) מסתכל לא רק לטווח הקצר. "יש כאלה שחושבים שהמלצותינו בתחום המדיניות המקרו כלכלית נעצרו על הנייר בלבד. ובכן, הם טועים. מטבע הדברים לא תמיד כל ההמלצות זכו לתשואות מהדרג הפוליטי, ולא תמיד יושמו כלשונן ובמלואן. עם זאת הן תרמו להערכתי לכך שהגירעונות לא חרגו מרמה סבירה, ובפרט כשלא בוצעה הפחתת מיסים, על בסיס הכנסות חד פעמיות, שהייתה מחייבת לשוב ולהעלות את המיסים כשיתברר שההפחתה אינה בת קיימא, או לקצץ עוד בשירותים הציבוריים, הממילא צנועים יחסית, שהממשלה מספקת לאזרח. לא בכל הנושאים הצלחנו לשכנע. המכנה המשותף של אותם נושאים שלא קודמו עדיין, הוא שקשה לראות בהם את התועלת המיידית, ולכן אין להם תשואה פוליטית, למרות החשיבות הרבה שלהם לטווח הארוך ולביסוס היציבות".
- 9.ח 06/11/2018 15:08הגב לתגובה זואף אחד לא היה מרגיש בחסרונה.
- 8.אברהם 06/11/2018 12:57הגב לתגובה זוטוב שאת לא מרגישה כמו שרה אימנו או איזו רבקה
- 7.היא התכוונה שהיא מרגישה כמו משה כחלון (ל"ת)ביביבי 06/11/2018 09:21הגב לתגובה זו
- 6.ומה עשית עד עכשיו ? (ל"ת)התוהה 06/11/2018 08:46הגב לתגובה זו
- 5.ממשה עד משה כחלון לא קם לנו הרס כלכלי כזה (ל"ת)מושיקו 06/11/2018 06:52הגב לתגובה זו
- 4.נעשה ונשמע 06/11/2018 06:51הגב לתגובה זולא העלתה ריבית כי בארה"ב לא העלו ריבית . כעת משמעלים ריבית גם פה צריך בשביל זה אפשר היה לשים את משה מהמכולת השכונתית שלי בתור נגיד. פחות כסף ויותר יעילות עכשיו נשלם על הטמטום בהורדת הריבית. הכל נהרס וכעת הורסים שוב . נגידים מפגרים
- 3.אלמוני 06/11/2018 05:16הגב לתגובה זועוד משה כזה ואבדנו
- 2.משה 05/11/2018 22:25הגב לתגובה זואם משה היה יודע שאת תהיה נגידה אז נגיד שהיה חושב פעמיים אם להשאיר אותנו במצרים.
- 1.עמי 05/11/2018 21:52הגב לתגובה זויותר כמו פרעה
הראל: הרווח הנקי עלה ל-840 מיליון שקל, התשואה להון 30%
הראל רושמת רבעון חזק, הודות לרווחי שוק ההון; סך הנכסים המנוהלים חצה 500 מיליארד שקל עבור מבוטחים ועמיתים
חברת הביטוח הראל הראל השקעות -0.16% היא הראשונה מחברות הביטוח הגדולות לדווח, ומציגה תשואה גבוהה מאוד על ההון וזינוק ברווח הנקי.
הרבעון השלישי של 2025 היה חזק עבור קבוצת הראל השקעות, עם עלייה של 33% ברווח הכולל
ל-840 מיליון שקל ותשואה להון של 30%, לעומת 26% ברבעון המקביל. בתשעת החודשים הראשונים של השנה מסתכם הרווח הכולל ב-2.17 מיליארד שקל, גידול של 65% לעומת התקופה המקבילה, וברמה שכבר חוצה את יעד הרווח שקבעה החברה לשנת 2026. על רקע השיפור המתמשך בתוצאות מודיעה הראל
כי בכוונתה לעדכן את היעדים בחודשים הקרובים.
הגידול ברווח משקף שיפור רחב ברוב מנועי הפעילות: הרווח מעסקי הביטוח ברבעון צמח ב-40% והגיע ל-1.12 מיליארד שקל, ובתקופת הדוח כולה עלה ל-2.8 מיליארד שקל, עלייה של 73% לעומת תשעת החודשים הראשונים של 2024.
הגידול נובע הן משיפור חיתומי בכל תחומי הביטוח, הן מתרומה חיובית של רווחי השקעה ומימון והן מעלייה ברווחי תחומי ניהול הנכסים והאשראי. במקביל, התשואה להון בתשעת החודשים עלתה ל-27%, לעומת כ-19% בלבד בתקופה המקבילה.
ברמת המגזרים, התמונה מעורבת אך חיובית בסך הכול. בביטוח חיים הרווח הכולל לפני מס ברבעון ירד ל-244 מיליון שקל לעומת 320 מיליון שקל ברבעון המקביל, אך בתשעת החודשים הרווח זינק ל-792 מיליון שקל לעומת 299 מיליון בלבד אשתקד, בעיקר בזכות המשך הגידול במוצרי סיכונים. בביטוח בריאות נרשם רבעון חזק במיוחד: הרווח הכולל לפני מס עלה ל-605 מיליון שקל לעומת 321 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתקופה כולה ל-1.16 מיליארד שקל. הרווח החיתומי בבריאות הגיע ל-324 מיליון שקל ברבעון ו-807 מיליון שקל בתשעת החודשים, והחברה מדווחת על המשך שיפור במגמה זו. בביטוח כללי הרווח לפני מס עלה ל-278 מיליון שקל ברבעון ולעומת 176 מיליון שקל ברבעון המקביל, ול-858 מיליון שקל בתקופה כולה, שיפור משמעותי שנובע בעיקר מענפי רכב רכוש ורכוש וחבויות.
- הראל תשקיע כ-200 מיליון שקל בקרן לוגיסטיקה אירופית
- הראל ומנורה קיבלו את מניות דמרי בהנחה - והספיקו לרשום רווח דו-ספרתי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחום ניהול הנכסים (פנסיה, גמל, חוזי השקעה ופיננסים) מציג גם הוא שיפור. הרווח הכולל לפני מס מניהול נכסים ברבעון הגיע ל-102 מיליון שקל, לעומת הפסד של 68 מיליון שקל ברבעון המקביל, ובתשעת החודשים ל-240 מיליון שקל לעומת 191 מיליון שקל. נכסי ניהול הנכסים לבדם עלו ל-435 מיליארד שקל, בעוד שהיקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה, כולל פנסיה, גמל, קרנות נאמנות, תיקים ונוסטרו, טיפס ל-570.7 מיליארד שקל, לעומת 492.3 מיליארד שקל בסוף הרבעון השלישי אשתקד.
כלל ביטוח: רווח נקי של 590 מיליון שקל ותשואה על ההון של 24.9%
קבוצת הביטוח והפיננסים מסכמת רבעון שלישי בו הרווח הנקי עלה ב-42% לעומת הרבעון המקביל והנכסים המנוהלים הגיעו ל-407 מיליארד שקל; הרווח מעסקי ליבה לפני מס עלה ל-567 מיליון שקל
כלל ביטוח כלל כלל עסקי ביטוח -1.24% מסיימת את הרבעון השלישי עם צמיחה ברווחיות וברמת הפעילות. הקבוצה, שפועלת בתחומי ביטוח, חיסכון ארוך טווח ופיננסים, נהנית גם מהגאות בשוק ההון לצד צמיחה ברוב מנועי הפעילות. מה שמאפשר לנו לראות את השיפור הזה הוא גם מכפיל ההון, בעוד שהיסטורית כלל וגם מגדל נסחרו מתחת להון, ברבעונים האחרונים הם סגרו פערים ונסחרים בסביבות 1.6. זה מגיע מהרבה סיבות גם פנימיות, כלל שיפרה את הרווחיות החיתומית במרבית מנועי הפעילות כשגם המעבר ל-IFRS 17 העלה את הערך הגלום הכולל העתידי.
ברבעון השלישי כלל רושמת רווח נקי של כ-590 מיליון שקל אחרי מס, לעומת 417 מיליון שקל ברבעון המקביל, עלייה של כ-42%. התשואה על ההון במונחים שנתיים מגיעה ל-24.9% לעומת 20.3% ברבעון המקביל. הרווח מעסקי ליבה לפני מס עלה ל-567 מיליון שקל, לעומת 393 מיליון שקל אשתקד, צמיחה של 44%. יחס כושר הפירעון לפני הוראות פריסה, לאחר חלוקת דיבידנד של כ-300 מיליון שקל, עלה ל-138% לעומת 128% בסוף 2024, ובשקלול הוראות הפריסה עלה ל-161%.
הנכסים המנוהלים של כלל הגיעו לשיא של 407 מיליארד שקל לעומת 373 מיליארד שקל בסוף שנת 2024, גידול של כ-9%. מגזר כרטיסי האשראי Max הציג ברבעון רווח של 86 מיליון שקל אחרי מס, תוספת בולטת לרווחי הקבוצה.
בתשעת החודשים הראשונים של 2025 הסתכם הרווח הנקי בכ-1.531 מיליארד שקל לעומת 1.342 מיליארד שקל בתקופה המקבילה, עלייה של כ-14%. בנטרול ההשפעה של הפרשה בגין פסק דין מע"מ בחברות כרטיסי האשראי, הרווח הגיע לכ-1.632 מיליארד שקל, עלייה של 22%. ההון המיוחס לבעלי המניות חצה לראשונה את רף 10 מיליארד שקל והגיע ל-10.1 מיליארד שקל אחרי חלוקת דיבידנד של 200 מיליון שקל, בעוד הערך הגלום (CSM נטו ממס) עומד על 16.9 מיליארד שקל.
- כלל סירבה - נהג משאית יקבל בכל זאת 190 אלף שקל
- טענה שאיבדה צמיד יקר - כלל טענה שזה ניסיון למרמה; מה קבעה השופטת?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
