פלוג בנוגע לריבית: "מרגישה כמו משה, אצטרך כעת להשקיף מהצד"
לקראת סיום תפקידה כנגידת בנק ישראל, ערך הערב בנק ישראל אירוע פרידה בירושלים. בין הנוכחים באירוע היו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושבר האוצר, משה כחלון. פלוג צפויה כעת לעזוב את הבנק לאחר כ-5 בתפקיד הנגידה ובסה"כ כ-30 שנים כחלק מבנק ישראל. מי שצפוי להחליפה הוא פרופ' אמיר ירון.
לטענת פלוג, "המשק נמצא במצב טוב ויציב לא מעט בזכות המדיניות המוניטרית וזה אינו דבר מובן מאליו: בתקופה בה משקים רבים חוו מיתון ורמה גבוהה של אבטלה, אנחנו נהנינו מצמיחה נאה, אבטלה נמוכה, שכר עולה, ויציבות מחירים וגם מערכת פיננסית יציבה. בתחילת הקדנציה שלי המדיניות המוניטרית סיפקה לא מעט כותרות לאחר שהפחתנו את הריבית לרמה כמעט אפסית, כזו שלא הייתה בישראל מעולם, ומשך זמן מה אף נדמה היה שנצטרך לנקוט בכלים בלתי שגרתיים".
"מרגישה כמו משה בהקשר של הנורמליזציה"
למרות ההישגים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות, הדבר הבולט במיוחד ביותר בתקופתה כנגידת הבנק בישראל היה הריבית, שנשארה תקופה ארוכה ברמה אפסית, דבר שאפשר למחירי הנדל"ן לזנק. במהלך הקדנציה, פלוג רמזה מספר פעמים על העלאה מתכוננת של הריבית במשק, אך המהלך לא יצא לפועל.
פלוג טוענת כי "בתקופה הקרובה תתמודד הוועדה המוניטרית עם עיצוב מדוייק של התחלת תהליך הנורמליזציה. בהקשר זה אני מרגישה קצת כמו משה —הגעתי כמעט לשם, וקיוויתי שאספיק לבצע את הצעד הראשון בתהליך, אבל על השלב הבא בהיסטוריה המוניטרית של כלכלת ישראל אצטרך להשקיף מהצד".
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנגידה הוסיפה כי בנק ישראל איזן בין הצורך להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית לצורך לשמור על תפקודה, "עשינו כברת דרך ארוכה יחד עם שותפים, ליצירת התשתית להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בהתאמת הרגולציה, בשינויי חקיקה, ובקידום הקמה של פלטפורמות ותשתיות להגברת התחרות. בחודשים האחרונים היישום של המלצות הוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית תופס תאוצה, ובפרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי כבר נמכרה. הכוונון העדין שהצלחנו להשיג בחקיקה בעקבות המלצות הוועדה היה קריטי, ומצאנו איזון ראוי בין הצורך לקדם את התחרות לבין ההכרח לשמור על תפקוד המערכת והיציבות שלה, שמטבעם מקבלים משקל קטן יותר במערכת הפוליטית."
בתוך כך, פלוג שולחת עקיצה לדרג הממשלתי וטוענת כי בנק ישראל (בניגוד לגורמים אחרים) מסתכל לא רק לטווח הקצר. "יש כאלה שחושבים שהמלצותינו בתחום המדיניות המקרו כלכלית נעצרו על הנייר בלבד. ובכן, הם טועים. מטבע הדברים לא תמיד כל ההמלצות זכו לתשואות מהדרג הפוליטי, ולא תמיד יושמו כלשונן ובמלואן. עם זאת הן תרמו להערכתי לכך שהגירעונות לא חרגו מרמה סבירה, ובפרט כשלא בוצעה הפחתת מיסים, על בסיס הכנסות חד פעמיות, שהייתה מחייבת לשוב ולהעלות את המיסים כשיתברר שההפחתה אינה בת קיימא, או לקצץ עוד בשירותים הציבוריים, הממילא צנועים יחסית, שהממשלה מספקת לאזרח. לא בכל הנושאים הצלחנו לשכנע. המכנה המשותף של אותם נושאים שלא קודמו עדיין, הוא שקשה לראות בהם את התועלת המיידית, ולכן אין להם תשואה פוליטית, למרות החשיבות הרבה שלהם לטווח הארוך ולביסוס היציבות".
- 9.ח 06/11/2018 15:08הגב לתגובה זואף אחד לא היה מרגיש בחסרונה.
- 8.אברהם 06/11/2018 12:57הגב לתגובה זוטוב שאת לא מרגישה כמו שרה אימנו או איזו רבקה
- 7.היא התכוונה שהיא מרגישה כמו משה כחלון (ל"ת)ביביבי 06/11/2018 09:21הגב לתגובה זו
- 6.ומה עשית עד עכשיו ? (ל"ת)התוהה 06/11/2018 08:46הגב לתגובה זו
- 5.ממשה עד משה כחלון לא קם לנו הרס כלכלי כזה (ל"ת)מושיקו 06/11/2018 06:52הגב לתגובה זו
- 4.נעשה ונשמע 06/11/2018 06:51הגב לתגובה זולא העלתה ריבית כי בארה"ב לא העלו ריבית . כעת משמעלים ריבית גם פה צריך בשביל זה אפשר היה לשים את משה מהמכולת השכונתית שלי בתור נגיד. פחות כסף ויותר יעילות עכשיו נשלם על הטמטום בהורדת הריבית. הכל נהרס וכעת הורסים שוב . נגידים מפגרים
- 3.אלמוני 06/11/2018 05:16הגב לתגובה זועוד משה כזה ואבדנו
- 2.משה 05/11/2018 22:25הגב לתגובה זואם משה היה יודע שאת תהיה נגידה אז נגיד שהיה חושב פעמיים אם להשאיר אותנו במצרים.
- 1.עמי 05/11/2018 21:52הגב לתגובה זויותר כמו פרעה
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
