פלוג בנוגע לריבית: "מרגישה כמו משה, אצטרך כעת להשקיף מהצד"
לקראת סיום תפקידה כנגידת בנק ישראל, ערך הערב בנק ישראל אירוע פרידה בירושלים. בין הנוכחים באירוע היו נשיא המדינה, ראובן ריבלין, ושבר האוצר, משה כחלון. פלוג צפויה כעת לעזוב את הבנק לאחר כ-5 בתפקיד הנגידה ובסה"כ כ-30 שנים כחלק מבנק ישראל. מי שצפוי להחליפה הוא פרופ' אמיר ירון.
לטענת פלוג, "המשק נמצא במצב טוב ויציב לא מעט בזכות המדיניות המוניטרית וזה אינו דבר מובן מאליו: בתקופה בה משקים רבים חוו מיתון ורמה גבוהה של אבטלה, אנחנו נהנינו מצמיחה נאה, אבטלה נמוכה, שכר עולה, ויציבות מחירים וגם מערכת פיננסית יציבה. בתחילת הקדנציה שלי המדיניות המוניטרית סיפקה לא מעט כותרות לאחר שהפחתנו את הריבית לרמה כמעט אפסית, כזו שלא הייתה בישראל מעולם, ומשך זמן מה אף נדמה היה שנצטרך לנקוט בכלים בלתי שגרתיים".
"מרגישה כמו משה בהקשר של הנורמליזציה"
למרות ההישגים הכלכליים של ישראל בשנים האחרונות, הדבר הבולט במיוחד ביותר בתקופתה כנגידת הבנק בישראל היה הריבית, שנשארה תקופה ארוכה ברמה אפסית, דבר שאפשר למחירי הנדל"ן לזנק. במהלך הקדנציה, פלוג רמזה מספר פעמים על העלאה מתכוננת של הריבית במשק, אך המהלך לא יצא לפועל.
פלוג טוענת כי "בתקופה הקרובה תתמודד הוועדה המוניטרית עם עיצוב מדוייק של התחלת תהליך הנורמליזציה. בהקשר זה אני מרגישה קצת כמו משה —הגעתי כמעט לשם, וקיוויתי שאספיק לבצע את הצעד הראשון בתהליך, אבל על השלב הבא בהיסטוריה המוניטרית של כלכלת ישראל אצטרך להשקיף מהצד".
- האג"ח הממשלתיות רשמו עליות על רקע הורדת תחזית הריבית
- ריבית בנק ישראל נותרה ללא שינוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנגידה הוסיפה כי בנק ישראל איזן בין הצורך להגברת התחרותיות במערכת הבנקאית לצורך לשמור על תפקודה, "עשינו כברת דרך ארוכה יחד עם שותפים, ליצירת התשתית להגברת התחרות במערכת הבנקאית, בהתאמת הרגולציה, בשינויי חקיקה, ובקידום הקמה של פלטפורמות ותשתיות להגברת התחרות. בחודשים האחרונים היישום של המלצות הוועדה להגברת התחרות במערכת הפיננסית תופס תאוצה, ובפרט, אחת מחברות כרטיסי האשראי כבר נמכרה. הכוונון העדין שהצלחנו להשיג בחקיקה בעקבות המלצות הוועדה היה קריטי, ומצאנו איזון ראוי בין הצורך לקדם את התחרות לבין ההכרח לשמור על תפקוד המערכת והיציבות שלה, שמטבעם מקבלים משקל קטן יותר במערכת הפוליטית."
בתוך כך, פלוג שולחת עקיצה לדרג הממשלתי וטוענת כי בנק ישראל (בניגוד לגורמים אחרים) מסתכל לא רק לטווח הקצר. "יש כאלה שחושבים שהמלצותינו בתחום המדיניות המקרו כלכלית נעצרו על הנייר בלבד. ובכן, הם טועים. מטבע הדברים לא תמיד כל ההמלצות זכו לתשואות מהדרג הפוליטי, ולא תמיד יושמו כלשונן ובמלואן. עם זאת הן תרמו להערכתי לכך שהגירעונות לא חרגו מרמה סבירה, ובפרט כשלא בוצעה הפחתת מיסים, על בסיס הכנסות חד פעמיות, שהייתה מחייבת לשוב ולהעלות את המיסים כשיתברר שההפחתה אינה בת קיימא, או לקצץ עוד בשירותים הציבוריים, הממילא צנועים יחסית, שהממשלה מספקת לאזרח. לא בכל הנושאים הצלחנו לשכנע. המכנה המשותף של אותם נושאים שלא קודמו עדיין, הוא שקשה לראות בהם את התועלת המיידית, ולכן אין להם תשואה פוליטית, למרות החשיבות הרבה שלהם לטווח הארוך ולביסוס היציבות".
- 9.ח 06/11/2018 15:08הגב לתגובה זואף אחד לא היה מרגיש בחסרונה.
- 8.אברהם 06/11/2018 12:57הגב לתגובה זוטוב שאת לא מרגישה כמו שרה אימנו או איזו רבקה
- 7.היא התכוונה שהיא מרגישה כמו משה כחלון (ל"ת)ביביבי 06/11/2018 09:21הגב לתגובה זו
- 6.ומה עשית עד עכשיו ? (ל"ת)התוהה 06/11/2018 08:46הגב לתגובה זו
- 5.ממשה עד משה כחלון לא קם לנו הרס כלכלי כזה (ל"ת)מושיקו 06/11/2018 06:52הגב לתגובה זו
- 4.נעשה ונשמע 06/11/2018 06:51הגב לתגובה זולא העלתה ריבית כי בארה"ב לא העלו ריבית . כעת משמעלים ריבית גם פה צריך בשביל זה אפשר היה לשים את משה מהמכולת השכונתית שלי בתור נגיד. פחות כסף ויותר יעילות עכשיו נשלם על הטמטום בהורדת הריבית. הכל נהרס וכעת הורסים שוב . נגידים מפגרים
- 3.אלמוני 06/11/2018 05:16הגב לתגובה זועוד משה כזה ואבדנו
- 2.משה 05/11/2018 22:25הגב לתגובה זואם משה היה יודע שאת תהיה נגידה אז נגיד שהיה חושב פעמיים אם להשאיר אותנו במצרים.
- 1.עמי 05/11/2018 21:52הגב לתגובה זויותר כמו פרעה
בורסה, משקיעים (AI)להשקיע בבורסה במקום לקנות דירה - הצעירים משנים גישה
על הקשר בין בורסה למחירי הדירות, על הצעירים שעושים מכה בבורסה וחזרה למפולת של 2008-2009
הגאות בבורסות בשנים האחרונות, במיוחד בוול סטריט, יצרו רווחים גבוהים למשקיעים, לרבות המוני משקיעים צעירים. זו תופעה עולמית, וזה גם בארץ - מאות אלפי ישראלים משקיעים ישירות במניות בבורסות, חלק גדול מהם צעירים. הם אגב, כמעט ולא משקיעים בארץ, בעיקר בוול סטריט. הצעירים האלו מכירים רק שוק עולה, הרווחים שלהם עצומים - דמיינו צעיר שנכנס לשוק לפני 5 שנים. סיכוי טוב שהוא הכפיל את כספו - זה מה שקרה בנאסד"ק וב-S&P.
בפועל, רבים עשו הרבה יותר מהכפלת הכסף. אם הם הלכו על המניות הדומיננטיות ועל שבבים זה רווח של פי 3-4, אבל גם אם נסתפק בממוצע, זה רווח מרשים שיוצר מגמה חדשה של הזרמת כספים לבורסה. ההזרמה השוטפת מגיעה גם מהסיפורים בשטח - כשאנשים רואים כמה הם יכלו להרוויח על אנבידיה, על מניות השבבים, על נטפליקס, על מניות הקוונטים ועוד מאות דוגמאות, הם מתפתים. אנחנו רוצים להרוויח, אנחנו גרידיים. הסיפורים האלו מגרים אותנו להזרים כספים. אף אחד לא זוכר את הכישלונות בדרך, זוכרים את המניות שעשות מאות אחוזים וזה מייצר הזרמה שוטפת גדולה לשווקים שבעצמה מייצרת עליות שערים.
אותו צעיר שרואה שיש רווחים עצומים מגדיל באופן שוטף את ההשקעה במניות. זה מבחינתו הגיל שבו הוא צריך להשקיע כמה שיותר בבורסה, וזה נכון מבחינה תיאורטית.
השאלה אם התיק שלו מפוזר או אם יש מרכיב אג"ח משמעותי, פחות רלבנטית לצעירים שחוסכים לזמן ארוך - אבל רוב הצעירים לא מבין את המשמעות של חיסכון לטווח ארוך. הם שקועים עד צוואר במניות, ולא מפנימים שהשוק גם יכול לרדת חזק, אחרת חלקם היו אולי מגוונים את התיק. נזכיר כי זה בסדר גמור ואפילו נכון להשקיע במניות בשיעור מאוד גבוה, אבל כל עוד יודעים שבדרך יהיו ירידות. הטווח הארוך מאפשר למשקיעים צעירים להגיע לתיקון באם תהיה מפולת, ולכן מבחינה תיאורטית הם צריכים להיות במרכיב גדול של מניות.
- בורסת תל אביב משיקה שלושה מדדים חדשים ומעדכנת את מדדי הדגל
- המחקרים שחושפים איך אפליקציות המסחר הורסות את תיק ההשקעות שלכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מבין המשקיעים הצעירים מבין את זה? כמה מהם לא ישנה את תיק ההשקעות כשתגיע קריסה ויגיד "מה זה משנה אני חוסך ל-30 שנים?". כנראה שהרוב יממש. טבע האדם הוא גרידיות בעליות ופחד גדול בירידות.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגהיום בבורסה: איך תשפיע ההתקדמות בין ארה"ב וסין בהסכם הסחר על השוק המקומי?
על החברה שהיתה על סף קריסה והגיעה לשווי של 10 מיליארד דולר, על הקשר בין מחירי הדירות למחירי המניות ועל הבנקים
חדשות חשובות במיוחד לפני תחילת המסחר, אבל צריך לסייג, היינו כבר בהודעות קרובות לזו, לא אופטימיות עד כדי כך, אבל גם בעבר אמרו לנו שיש התקדמות בהסכם הסחר בין ארה"ב לסין. עכשיו זה מפי שר האוצר האמריקאי, עכשיו זה רגע לפני מפגש פסגה בין טראמפ לשי, נשיא סין. זה נראה שהצדדים סגרו על מסגרת, אבל עד שזה לא חתום זה לא חתום. בכל מקרה, ההתקדמות היא חדשות טובות, וזה גם יבטא ככל הנראה פתרון בתחום השבבים לטובת החשקניות בתחום, גם החברות הישראליות. הרחבה: שר האוצר האמריקאי: ארה"ב וסין הגיעו למסגרת הסכם סחר - הפרטים יידונו בפסגה בין טראמפ לשי
המניות הדואליות חוזרות לתל אביב עם מסר מאוד ברור - השבבים בעלייה. הפעם היתה זו אינטל שהרימה את התחום ומי שתהנה מכך בעיקר תהיה - נובה 0% . נובה חוזרת עם פער אריביטראז' חיובי של 4%. השווי שלה חצה לראשונה את ה-10 מיליארד דולר וזו הזדמנות לספר לכם על הדרך של החברה - מסטארט אפ להנפקה, לנפילה וכמעט מחיקה וכמעט מאפס להגיע ל-10 מיליארד. החזון של ד"ר דישון, המקום הנכון להיות בו, והביצוע של הנהלה מוצלחת.
הסיפור של נובה הוא בלתי נתפס. צמיחה רציפה מרבעון לרבעון במשך יותר מעשור בזכות התמחות בפיתוח וייצור של מכשירי מדידה לתעשיית המוליכים למחצה, מביאים אותה למספרים שאף אחד לא יכול היה לחלום עליהם. אם הייתם אומרים למייסד, ד"ר גיורא דישון שהחברה תגיע למיליארד דולר, הוא היה אולי אומר יש מצב. אחרי הנפילה הוא עסק בלשרוד. עברו 15 שנים, דישון כבר מזמן פרש, והחברה שלו היא שחקנית חשובה וגדולה בתחום מערכות הבדיקה לתעשיית השבבים.
אחרי משבר הדוט.קום, מניית נובה נסחרה בעשרות סנטים, בשווי של כ-20 מיליון דולר ועמוק מתחת למזומנים בקופה. הסיכון היה גדול כי החברה שרפה מזומנים. המזומנים בקופה הגיעו דרך הנפקה בשנת 2000 שהוביל אז המייסד והמנכ"ל ד"ר דישון. אלמלא ההנפקה, לא היתה היום נובה. המסר למנהלים הוא פשוט - מנפיקים כשאפשר לא כשצריך. המסר למשקיעם הוא - זהירות. ובכלל חשוב תמיד להזכיר, הנפקות נעשות במצב של חוסר איזון באינפורמציה בין המוכרים-מנפיקים לבין הקונים. נובה נפלה אחרי ההנפקה בכ-93% לפני שהתאוששה.
- הדולר יורד מול השקל; איזה מטבעות התחזקו הכי הרבה מולו מתחילת השנה?
- חברה לישראל עלתה 5%, חלל נפלה 10.5%; סגירה חיובית בת"א
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
דישון שיצא מאורבוטק דיבר אז על יכולת להצמיח את נובה לחברה גדולה, אבל סדרי הגודל שהוא דיבר עליהם היו צנועים - מכירות של עשרות, אולי מאות בודדות של מיליונים. המספרים היום הם פי כמה וכמה, השווי הוא חלומי.
