מזרחי טפחות: הרווח הנקי קרס ב-50% ברבעון השני של 2018
בנק מזרחי טפחות -0.57% דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018 עם רווח נקי של 207 מיליון שקל ותשואה להון של 6.1%. ההפרשה בגין החקירה בארה"ב עודכנה לסכום של 425 מיליון שקל. צריך לציין כי בנטרול השפעות ההפרשה, הבנק הציג תוצאות חזקות יחסית לרבעון המקביל ועל פי הערכות הבנק, יוכל לחזור ולחלק דיבידנד כבר במהלך שנת 2019. כמו כן, מאז תחילת החודש ועד אתמול, איבדה מניית הבנק כ-11% מערכה, כלומר כ-1.9 מיליארד שקל במונחי שווי שוק.
בנטרול ההפרשה, התוצאות חזקות
הרווח הנקי של הבנק ברבעון השני של 2018, הסתכם בכ-207 מיליון שקל, צניחה של כ-48% לעומת הרווח הנקי של כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי מיוחסת להגדלת ההפרשה בגין החקירה בארה"ב בסכום של 425 מיליון שקל (116.5 מיליון דולר), כאשר הבנק מדווח כי הרווח הנקי מפעילות שוטפת בנטרול השלכות תוספת ההפרשה ברבעון השני הסתכם בכ-472 מיליון שקל (גידול של 18% ביחס לאשתקד).
התשואה על ההון העצמי ברבעון השני עמדה על 6.1%, תשואת הרווח הנקי המנוטרל כאמור לעיל, עמדה על 14.1%.
הכנסות הבנק הסתכמו בכ-1.76 מיליארד שקל ברבעון השני של 2018, צמיחה של כ-16% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-1.52 מיליארד שקל. ההכנסות מריבית נטו צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-1.25 מיליארד שקל, וההכנסות שאינן מריבית נטו צמחו בכ-30.6% והסתכמו בכ-504 מיליון שקל.
הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, גידול של כ-40.8 ביחס להוצאות התפעול ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-877 מיליון שקל. העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת להפרשה האמורה של כ-425 מיליון שקל, כאשר בנטרול הפרשה זו הציג הבנק ירידה של כ-67 מיליון שקל בהוצאות התפעול.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות השכר בבנק נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון השני של 2018 ברמה של כ-557 מיליון שקל, עלייה של כ-0.2% ביחס לתקופה המקבילה.
היקף החובות האבודים שהציג הבנק יותר מהוכפל והסתכם בכ-90 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
"נוכל לחזור לחלוקת דיבידנד כבר ב-2019"
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: המו"מ עם משרד המשפטים האמריקאי החל; המטרה היא לשים את החקירה מאחורינו מוקדם ככל שניתן כדי שנוכל להמשיך ולהתמקד ביישום התוכנית האסטרטגית. ההתפתחות בחקירה האמריקאית והגדלת ההפרשה החשבונאית בגינה עומדות, באופן טבעי, במוקד הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2018. עם זאת, חשוב לראות כי לצד הגדלת ההפרשה, מפגין הבנק ביצועים חזקים בפעילות הבנקאית השוטפת עם המשך צמיחה בהכנסות, באשראי ובפיקדונות; הגברת המיקוד בבנקאות העסקית ושמירה על מובילות בתחום המשכנתאות. הודות לכך, אנחנו צופים, כי בד בבד עם המשך הטיפול בענייני החקירה ועצירת חלוקת הדיבידנד לפי שעה, הבנק יוכל להמשיך בתנופת הצמיחה שלו בתוואי התוכנית האסטרטגית, ישוב להלימות הון רובד 1 של מעל 10% כבר ברבעון הבא, וההערכה היא כי נוכל לחזור ולנהוג על-פי מדיניות חלוקת הדיבידנד במהלך שנת 2019".
"מכתב משרד המשפטים האמריקאי שהתקבל בבנק בתחילת חודש אוגוסט מכניס את החקירה לישורת האחרונה שלה ומהווה את תחילתו של המשא ומתן. בכוונתנו לנהל דו-שיח אינטנסיבי, ככל שהדבר יהיה תלוי בנו, במטרה להגיע להסדר ראוי בהקדם האפשרי. במקביל, ננקוט את כל שנדרש כדי להבטיח שהבנק מתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החקירה, ובה-בעת ממשיך לצעוד בהצלחה בתוואי התוכנית האסטרטגית שלנו", סיכם פרשר.
העלמות המס בארה"ב: עד כה הופרשו 593 מיליון שקל
מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 1.9% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
אלכס ספיר (ספיר קורפ)ספיר קורפ קורסת: כל ההנהלה התפטרה, המסחר באג"ח הושעה ו-490 מיליון שקלים בסכנה
חברת הנדל"ן האמריקאית של אלכס ספיר, מקורב טראמפ, פונה לבית המשפט לפתיחת הליכי חדלות פירעון; מלון יוקרתי בניו יורק יימכר לדן מלונות תמורת 125 מיליון דולר
הסדר חוב ספיר קורפ, חברת הנדל"ן האמריקאית שבשליטת אלכס ספיר, המקורב לנשיא ארה"ב דונלד טראמפ, פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון ומינוי נאמן זמני. כל חברי הדירקטוריון, ביניהם בעלי השליטה אלכס ספיר וג'רארד גז, הודיעו על התפטרותם. יחד איתם עזבו גם המנכ"ל שרון רז וסמנכ"ל הכספים חי מכלוף. חברי ההנהלה ציינו בהודעותיהם כי ההתפטרות נובעת ממצב החברה שאינו מאפשר מימון הוצאות שוטפות, מההחלטה להגיש בקשה לפתיחת הליכי חדלות פירעון, ומסיום תקופת ביטוח נושאי המשרה.
בעקבות התפטרויות, הבורסה בתל אביב השעתה את המסחר בשתי סדרות האג"ח של החברה: יח" ו-יט", המגיעות ליתרת חוב כוללת של כ-490 מיליון שקלים.
הנכס המרכזי של ספיר קורפ, מלון NoMo SoHo בדרום מנהטן בניו יורק, נמכר לפני יומיים לרשת דן מלונות תמורת 125 מיליון דולר (כ-410 מיליון שקלים). המכירה מתבצעת במסגרת הליך צפוי של הגנה מפני נושים (Chapter 11) במערכת המשפט האמריקאית, והיא מותנית באישור מחזיקי האג"ח.
תמורת המכירה תשמש בראש ובראשונה לפירעון סדרת האג"ח יט", שחובה עומד על כ-99 מיליון דולר והמלון שועבד כבטוחה לטובתה. היתרה תשמש להחזר חלקי בלבד לבעלי סדרת האג"ח יח", להם חייבת החברה 50.5 מיליון דולר. מחזיקי האג"ח, המיוצגים על ידי עורכי הדין אלון בנימיני ואמנון ביס, פנו במקביל לבית המשפט המחוזי בתל אביב בבקשה למנות כונסי נכסים לניהול נכסי החברה.
לאחר מכירת המלון, תישאר בידי החברה קרקע לפיתוח במיאמי בשווי מוערך של כ-51 מיליון דולר, שעבורה נחתם לאחרונה מזכר הבנות למכירה לצד שלישי. אולם סביר להניח שגם נכס זה לא יספיק כדי לכסות את מלוא החובות למחזיקי האג"ח.
- דודי אפל רצה לשלם את החוב לנושים - למה בית המשפט ביטל את ההסדר?
- ישלם רק 21.6 אלף שקל מתוך חוב של 686 אלף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בספטמבר 2024 קיבלה ספיר קורפ אישור לעיכוב הליכים מבית המשפט בגין חובות של 465 מיליון שקלים לבעלי שתי סדרות האג"ח. במסגרת ההסדר שאושר אז, התחייב בעל השליטה אלכס ספיר להזרים 7 מיליון דולר לחברה כדי לאפשר לה להמשיך ולפעול.
בפועל, הכסף לא הועבר מעולם, וההסדר קרס. התוצאה: החברה נותרה ללא תזרים מזומנים, ללא הנהלה מתפקדת וללא יכולת לעמוד בהתחייבויותיה.
אזהרה חדשה מחברות ה-BVI: כישלונות נוספים בדרך?
