מזרחי טפחות: הרווח הנקי קרס ב-50% ברבעון השני של 2018
בנק מזרחי טפחות 0.39% דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018 עם רווח נקי של 207 מיליון שקל ותשואה להון של 6.1%. ההפרשה בגין החקירה בארה"ב עודכנה לסכום של 425 מיליון שקל. צריך לציין כי בנטרול השפעות ההפרשה, הבנק הציג תוצאות חזקות יחסית לרבעון המקביל ועל פי הערכות הבנק, יוכל לחזור ולחלק דיבידנד כבר במהלך שנת 2019. כמו כן, מאז תחילת החודש ועד אתמול, איבדה מניית הבנק כ-11% מערכה, כלומר כ-1.9 מיליארד שקל במונחי שווי שוק.
בנטרול ההפרשה, התוצאות חזקות
הרווח הנקי של הבנק ברבעון השני של 2018, הסתכם בכ-207 מיליון שקל, צניחה של כ-48% לעומת הרווח הנקי של כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי מיוחסת להגדלת ההפרשה בגין החקירה בארה"ב בסכום של 425 מיליון שקל (116.5 מיליון דולר), כאשר הבנק מדווח כי הרווח הנקי מפעילות שוטפת בנטרול השלכות תוספת ההפרשה ברבעון השני הסתכם בכ-472 מיליון שקל (גידול של 18% ביחס לאשתקד).
התשואה על ההון העצמי ברבעון השני עמדה על 6.1%, תשואת הרווח הנקי המנוטרל כאמור לעיל, עמדה על 14.1%.
הכנסות הבנק הסתכמו בכ-1.76 מיליארד שקל ברבעון השני של 2018, צמיחה של כ-16% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-1.52 מיליארד שקל. ההכנסות מריבית נטו צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-1.25 מיליארד שקל, וההכנסות שאינן מריבית נטו צמחו בכ-30.6% והסתכמו בכ-504 מיליון שקל.
הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, גידול של כ-40.8 ביחס להוצאות התפעול ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-877 מיליון שקל. העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת להפרשה האמורה של כ-425 מיליון שקל, כאשר בנטרול הפרשה זו הציג הבנק ירידה של כ-67 מיליון שקל בהוצאות התפעול.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות השכר בבנק נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון השני של 2018 ברמה של כ-557 מיליון שקל, עלייה של כ-0.2% ביחס לתקופה המקבילה.
היקף החובות האבודים שהציג הבנק יותר מהוכפל והסתכם בכ-90 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
"נוכל לחזור לחלוקת דיבידנד כבר ב-2019"
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: המו"מ עם משרד המשפטים האמריקאי החל; המטרה היא לשים את החקירה מאחורינו מוקדם ככל שניתן כדי שנוכל להמשיך ולהתמקד ביישום התוכנית האסטרטגית. ההתפתחות בחקירה האמריקאית והגדלת ההפרשה החשבונאית בגינה עומדות, באופן טבעי, במוקד הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2018. עם זאת, חשוב לראות כי לצד הגדלת ההפרשה, מפגין הבנק ביצועים חזקים בפעילות הבנקאית השוטפת עם המשך צמיחה בהכנסות, באשראי ובפיקדונות; הגברת המיקוד בבנקאות העסקית ושמירה על מובילות בתחום המשכנתאות. הודות לכך, אנחנו צופים, כי בד בבד עם המשך הטיפול בענייני החקירה ועצירת חלוקת הדיבידנד לפי שעה, הבנק יוכל להמשיך בתנופת הצמיחה שלו בתוואי התוכנית האסטרטגית, ישוב להלימות הון רובד 1 של מעל 10% כבר ברבעון הבא, וההערכה היא כי נוכל לחזור ולנהוג על-פי מדיניות חלוקת הדיבידנד במהלך שנת 2019".
"מכתב משרד המשפטים האמריקאי שהתקבל בבנק בתחילת חודש אוגוסט מכניס את החקירה לישורת האחרונה שלה ומהווה את תחילתו של המשא ומתן. בכוונתנו לנהל דו-שיח אינטנסיבי, ככל שהדבר יהיה תלוי בנו, במטרה להגיע להסדר ראוי בהקדם האפשרי. במקביל, ננקוט את כל שנדרש כדי להבטיח שהבנק מתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החקירה, ובה-בעת ממשיך לצעוד בהצלחה בתוואי התוכנית האסטרטגית שלנו", סיכם פרשר.
העלמות המס בארה"ב: עד כה הופרשו 593 מיליון שקל
מסחר בזמן אמת – קרדיט: AIמחקר: הטעויות הגדולות של משקיעים - וכמה זמן לוקח למשקיע לקבל החלטה על רכישת מניה?
מחקרים אקדמיים מ-2024-2025 חושפים את הנתונים המדויקים על הטעויות שעולות למשקיעים בהון
משקיעים פרטיים מקדישים בממוצע שש דקות בלבד למחקר לפני רכישת מניה, כך עולה ממחקר של NYU Stern ו-NBER. התוצאה: תשואה ממוצעת של 16.5% ב-2024, לעומת 25% של מדד S&P 500. הפער הזה, שמייצג אובדן של אלפי דולרים לכל משקיע, נובע מדפוסים פסיכולוגיים שתועדו במחקרים אקדמיים רבים בשנים האחרונות.
בנג'מין גראהם, שנחשב לאבי ההשקעות הערכיות, כתב ב"המשקיע הנבון": "הבעיה העיקרית של המשקיע, ואפילו האויב הגדול ביותר שלו, היא ככל הנראה הוא עצמו". המחקרים החדשים מספקים בסיס אמפירי לאמירה הזו.
מדד הפחד כמנבא תשואות
במחקר שפורסם בנובמבר 2024 ב-Finance Research Letters, בחנו החוקרים פארל ואוקונור (Farrell & O'Connor) את מדד ה-Fear and Greed של CNN כמנבא תשואות. המחקר השתמש בנתונים מ-2011 עד 2024 ויישם מבחני סיבתיות כדי לבדוק האם רגשות משקיעים יכולים לחזות תנועות שוק.
הממצאים היו מובהקים: המדד חוזה תשואות של מדדי S&P 500, נאסד"ק וראסל 3000 ברמת מובהקות של 1%. יתרה מכך, מדד הפחד היה טוב יותר ממדד ה-VIX, מדד התנודתיות המסורתי, כמנבא של תשואות מניות.
- הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
- העמלה מתייקרת - זו הפקודה שהבורסה משנה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פארל ואוקונור מציינים ממצא נוסף: יכולת החיזוי של המדד משתנה לאורך זמן. הכוח המנבא היה חזק יותר בתקופה שלפני 2014, אך נחלש בשנים האחרונות. הסבר אפשרי: השווקים מתאימים את עצמם בהדרגה למידע פסיכולוגי, לפחד ולגרידיות, כך שאנומליות נוטות להיחלש ככל שהן מתגלות.
הבעיה הגדולה של ארית - חמישה חודשים בלי הזמנה אחת
מחצית שנייה נהדרת לארית, אבל מה יהיה בהמשך? ניתוח ביזפורטל על צבר ההזמנות מראה שלא התקבל אפילו הזמנה אחרת במשך מספר חודשים
ארית מנסה להנפיק את החברה הבת רשף לפי שווי של 4.3 מיליארד שקל. השוק לא מסכים - המניה של ארית נפלה ביום חמישי ב-20% וסימנה להנהלת ארית שאין לה ברירה, אלא להוריד את השווי או לבטל את ההנפקה. הסיפור די פשוט - ארית מחזיקה ברשף, רשף היא 98% מפעילותה. ארית בעצם מוכרת מניות של עצמה ומנסה להיות חברת החזקות. השוק לא אוהב חברות החזקה, הוא מתמחר אותן בדיסקאונט על הערך הנכסי של החברות בת התפעוליות. ארית כעת ב-4 מיליארד שקל ואחרי העסקה בה היא תמכור 11% מרשף ותנפיק 10% לציבור היא תחזיק כ-80% מרשף.
רשף תהיה חברה עם כמה מאות מיליונים בקופה (תלוי בגיוס) וגם ארית שנוסף על המזומנים ממכירת מניות ברשף היא צפויה להעלות את רווחי רשף למעלה - אליה. הסכום משמעותי מאוד, זה יכול להגיע ל-800 מיליון שקל ויותר, צריך לזכור שהמחצית השנייה של השנה מצוינת בתוצאות העסקיות. הערכה היא שהרווח מגיע ל-200 מיליון שקל. התזרים אפילו יותר.
נניח באופטימיות שלארית יהיה 1 מיליארד שקל בקופה אחרי הנפקה והיא תחזיק ב-80% מחברה שנניח לשם הדוגמה תהיה שווה 4 מיליארד שקל אחרי הכסף (כלומר כ-3.6 מיליארד לפני הכסף). היא בעצם תהיה עם נכסים של 4.2 מיליארד שקל - קחו דיסקאונט סביר והגעתם לפחות מהשווי שלה בשוק אחרי ירידה של 20% ל-4 מיליארד שקל.
הכל תלוי כמובן בשווי של רשף. אם השווי יקבע על 4.3 מיליארד שקל, אז יש הצדקה מסוימת לשווי שוק הנוכחי של ארית, גם לא בטוח. אבל כאמור הסיכוי לכך נמוך.
- מניית ארית מאבדת גובה - האם החברה מנופחת?
- תוצאות נהדרות לארית - רווח של 96 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בכל מקרה, הדבר החשוב ביותר בארית וברשף לקביעת השווי הוא הצבר הזמנות לביצוע. הוא קובע את היקף המכירות בהמשך.
נתחיל בחצי הכוס המלאה. המחצית השנייה של 2025 פנומנלית והנהלת החברה מסרה שהרווחיות תהיה דומה לרווחיות במחצית הראשונה. המכירות בכל השנה יתקרבו ל-500 מיליון שקל, - כ-350 מיליון שקל במחצית השנייה. זה אומר סדר גודל של 200 מיליון שקל בשורה התחתונה, וזה גם יכול להיות יותר. זה יביא את הרווח ל-300 מיליון שקל בשנה, קצב רווחים אם המחצית השנייה משקפת של 400 מיליון שקל.
אלא שיש גם חצי כוס ריקה והיא חשובה יותר. הצבר בירידה, החברה לא קיבלה הזמנות בחודשים האחרונים.
הצבר נפל
בדיווח לבורסה במסגרת הדוח הכספי למחצית הראשונה החברה מעדכנת כי הצבר שלה נכון לסוף יוני 2025 מסתכם ב-1.3 מיליארד שקל:
