אלדד פרשר מזרחי טפחות
צילום: אבשלום ששוני

מזרחי טפחות: הרווח הנקי קרס ב-50% ברבעון השני של 2018

ההפרשה בגין החקירה בארה"ב עודכנה לסכום של 425 מיליון שקל. פרשר: "נוכל לחזור ולנהוג על-פי מדיניות חלוקת הדיבידנד במהלך שנת 2019"
ערן סוקול |

בנק מזרחי טפחות 1.15% דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018 עם רווח נקי של 207 מיליון שקל ותשואה להון של 6.1%. ההפרשה בגין החקירה בארה"ב עודכנה לסכום של 425 מיליון שקל. צריך לציין כי בנטרול השפעות ההפרשה, הבנק הציג תוצאות חזקות יחסית לרבעון המקביל ועל פי הערכות הבנק, יוכל לחזור ולחלק דיבידנד כבר במהלך שנת 2019. כמו כן, מאז תחילת החודש ועד אתמול, איבדה מניית הבנק כ-11% מערכה, כלומר כ-1.9 מיליארד שקל במונחי שווי שוק.

בנטרול ההפרשה, התוצאות חזקות

הרווח הנקי של הבנק ברבעון השני של 2018, הסתכם בכ-207 מיליון שקל, צניחה של כ-48% לעומת הרווח הנקי של כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי מיוחסת להגדלת ההפרשה בגין החקירה בארה"ב בסכום של 425 מיליון שקל (116.5 מיליון דולר), כאשר הבנק מדווח כי הרווח הנקי מפעילות שוטפת בנטרול השלכות תוספת ההפרשה ברבעון השני הסתכם בכ-472 מיליון שקל (גידול של 18% ביחס לאשתקד).

 

התשואה על ההון העצמי ברבעון השני עמדה על 6.1%, תשואת הרווח הנקי המנוטרל כאמור לעיל, עמדה על 14.1%.

 

הכנסות הבנק הסתכמו בכ-1.76 מיליארד שקל ברבעון השני של 2018, צמיחה של כ-16% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-1.52 מיליארד שקל. ההכנסות מריבית נטו צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-1.25 מיליארד שקל, וההכנסות שאינן מריבית נטו צמחו בכ-30.6% והסתכמו בכ-504 מיליון שקל.

הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, גידול של כ-40.8 ביחס להוצאות התפעול ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-877 מיליון שקל. העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת להפרשה האמורה של כ-425 מיליון שקל, כאשר בנטרול הפרשה זו הציג הבנק ירידה של כ-67 מיליון שקל בהוצאות התפעול.

הוצאות השכר בבנק נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון השני של 2018 ברמה של כ-557 מיליון שקל, עלייה של כ-0.2% ביחס לתקופה המקבילה.

היקף החובות האבודים שהציג הבנק יותר מהוכפל והסתכם בכ-90 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

"נוכל לחזור לחלוקת דיבידנד כבר ב-2019"

אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: המו"מ עם משרד המשפטים האמריקאי החל; המטרה היא לשים את החקירה מאחורינו מוקדם ככל שניתן  כדי שנוכל להמשיך ולהתמקד ביישום התוכנית האסטרטגית. ההתפתחות בחקירה האמריקאית והגדלת ההפרשה החשבונאית בגינה עומדות, באופן טבעי, במוקד הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2018. עם זאת, חשוב לראות כי לצד הגדלת ההפרשה, מפגין הבנק ביצועים חזקים בפעילות הבנקאית השוטפת עם המשך צמיחה בהכנסות, באשראי ובפיקדונות; הגברת המיקוד בבנקאות העסקית ושמירה על מובילות בתחום המשכנתאות. הודות לכך, אנחנו צופים, כי בד בבד עם המשך הטיפול בענייני החקירה ועצירת חלוקת הדיבידנד לפי שעה, הבנק יוכל להמשיך בתנופת הצמיחה שלו בתוואי התוכנית האסטרטגית, ישוב להלימות הון רובד 1 של מעל 10% כבר ברבעון הבא, וההערכה היא כי נוכל לחזור ולנהוג על-פי מדיניות חלוקת הדיבידנד במהלך שנת 2019".

"מכתב משרד המשפטים האמריקאי שהתקבל בבנק בתחילת חודש אוגוסט מכניס את החקירה לישורת האחרונה שלה ומהווה את תחילתו של המשא ומתן. בכוונתנו לנהל דו-שיח אינטנסיבי, ככל שהדבר יהיה תלוי בנו, במטרה להגיע להסדר ראוי בהקדם האפשרי. במקביל, ננקוט את כל שנדרש כדי להבטיח שהבנק מתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החקירה, ובה-בעת ממשיך לצעוד בהצלחה בתוואי התוכנית האסטרטגית שלנו", סיכם פרשר.

העלמות המס בארה"ב: עד כה הופרשו 593 מיליון שקל

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
גדעון תדמור - יור נאוויטס
צילום: שלומי יוסף

פרויקט Sea Lion יוצא לדרך: נאוויטס מאשרת FID לפיתוח בהיקף 1.8 מיליארד דולר

התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה יוצאת לפיתוח בהובלת נאוויטס פטרוליום (65%) המשמשת כמפעילת הפרויקט; תחילת הפקה צפויה ברבעון הראשון של 2028, חלקה של נאוויטס בעתודות: כ-220 מיליון חביות

מנדי הניג |
נושאים בכתבה נאוויטס

נאוויטס פטרוליום נאוויטס פטר יהש 2.21%   מודיעה כי קיבלה החלטת השקעה סופית בפרויקט הנפט Sea Lion באיי פוקלנד, התגלית הרביעית בגודלה בעולם שטרם פותחה. החברה מחזיקה ב-65 אחוז מהפרויקט וגם משמשת כמפעילה, אחרי שקיבלה את אישור ממשלת פוקלנד לתכנית הפיתוח המפורטת ולצד חתימה על הסכם הגנת השקעות. במסגרת ההחלטה הוארך תוקף הרישיון ל-35 שנה, מה שמסמן את המעבר לשלב ביצוע מלא.

היקף הפיתוח לשלב א' עומד על כשני מיליארד דולר, מתוכם חלקה של נאוויטס הוא כ-1.17 מיליארד דולר. לפי הערכות החברה, העתודות (2P) הצפויות לה מהפרויקט יעמדו על כ-220 מיליון חביות נפט אקוויוולנטיות, כשהפקה ראשונה מתוכננת לרבעון הראשון של 2028. במקביל להסכם ההשקעה גובשה מסגרת מימון רחבה: כ-650 מיליון דולר יועמדו כהלוואות לטובת הפיתוח, ואילו ההון העצמי שנאוויטס צפויה להזרים יעמוד על כ-734 מיליון דולר, כולל רכיב הלוואה למימון חלקה של השותפה Rockhopper, שיוחזר בהמשך מהתזרים החופשי.

החברה כבר החלה להיערך תפעולית לשלב הפיתוח וחתמה על הסכמים משמעותיים, בהם חכירה והיערכות לשדרוג מתקן FPSO שיפעל באתר למשך עד 20 שנה. בנוסף נחתמו חוזים לקידוחים, לשירותי השלמות, לציוד תת-ימי, לצנרת ולמערכות תפעוליות נלוות, מה שמצביע על כניסה למתווה ביצוע מואץ לקראת 2027 ו-2028.

יו"ר נאוויטס, גדעון תדמור: "החלטת ה-FID בפרוייקט SEA LION מהווה הוכחה נוספת ליצירתיות לנחישות של נאוויטס וליכולתה להפוך תגליות שטרם פותחו להצלחות יוצאות דופן. נאוויטס מובילה כעת את פרויקט SEA LION לפיתוח שצפוי לייצר ערך רב למשקיעים ולהביא בשורה גדולה של צמיחה ושגשוג כלכלי חסר תקדים לתושבי פוקלנד"

פינרגי
צילום: שלומי יוסף

פינרג'י מזנקת - האם הפעם זה שונה?

פינרג'י שורפת עשרות מליונים בשנה והיא חייבת כסף - אחת לתקופה היא יוצאת בהודעות על פיילוטים נוצצים אבל לאחריהם מגיעים גם הדילולים; כן, יש סיכוי להצליח, אבל במבחן הסיכויים והסיכונים - הסיכונים לרוב מנצחים 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה פינרג'י

פינרג'י מזנקת היום. פינרג'י 1.37%  רושמת עליות מרשימות בשבועיים האחרונים. שבעה ימים רצופים של טיפוס מביאים אותה לשווי של 161 מיליון שקל, אחרי שעד לא מזמן דשדשה סביב 120 מיליון שקל בלבד. זה לא מגיע במחזורים קטנים, זה קורה במחזורים גדולים, אם המחזור הממוצע שלה בשנה האחרונה עומד על כ-450 אלף שקל אז בימים האחרונים אנחנו רואים מחזורים של 1.5-2.4 מיליון שקל. המחזורים קופצים, הסקרנות מתעוררת, וזה בדיוק הזמן לשאול - משהו קורה פה? פינרג'י מעניינת?

פינרג'י הצטרפה אלינו בגל ההנפקות של 2021, היא הגיעה לבורסה עם גיוס של כ-200 מיליון שקל לפי שווי של כ-800 מיליון שקל. ביום המסחר הראשון היא זינקה דו ספרתית, נשקה ל-1.1 מיליארד שקל, אבל מאז היא צללה. 4 שנים הספיקו להפוך את החגיגה הזאת לשווי אפסי. במרץ האחרון היא כבר ירדה מתחת ל-100 מיליון שקל שווי שוק, מוחקת ככה כ-90% מהשווי שלה בשיא.

אבל אל דאגה. כאן שוב חוזר הדפוס. פינרג'י מודיעה הבוקר כי חתמה על מזכר הבנות עם Daroga Power, חברה אמריקאית שמפתחת ומפעילה פרויקטי אנרגיה מבוזרת בארצות הברית ושלטענת פינרג'י השקיעה עד כה כ-400 מיליון דולר בעשרות אתרים. לפי המזכר, שתי החברות מקדמות שיתוף פעולה שבמסגרתו טכנולוגיית ה-AAG (אוויר-אבץ) של פינרג'י תשולב בפרויקטים של Daroga Power, בעיקר בתחומי מרכזי הנתונים והתשתיות הקריטיות. פינרג'י תספק את המוצרים והתמיכה הטכנית, ו-Daroga Power תשלב אותם בהצעות ללקוחות ותבצע התקנות והפעלה. במסגרת ההבנות נקבע צפי לביקוש מותנה למוצרי ה-AAG בשנים 2027 עד 2031 בהיקף מצטבר של עד 200MW, צפי שלדברי החברה עשוי לגלם פוטנציאל מכירות של מאות מיליוני דולרים. 

הדגש כאן הוא "צפי", "מזכר הבנות", "התחייבות מותנית". אלה מילים שמנסות לייצר לכם תחושה של פריצת דרך, אבל בפועל יש מרחק גדול מאוד בין החלום למציאות.

מי את Daroga Power?

כדי להבין אם משהו מההסכם הזה באמת יבשיל, צריך קודם כל לשאול מי היא בכלל השותפה החדשה. פינרג'י מציירת את Daroga Power בהודעה לבורסה כ"שחקנית אמריקאית מובילה", אבל כשמתעמקים בפעילות שלה מגלים סיפור אחר, קצת פחות נוצץ. Daroga פועלת בעיקר כגוף שמבנה עסקאות ומממן פרויקטים נקודתיים בתחום האנרגיה, לא כחברת תשתיות בעלת רקורד אמיתי בפרויקטים גדולים. גם ההכרזות הקודמות שלה, כמו שיתוף הפעולה עם CarbonQuest בתחום לכידת הפחמן, נראות יותר כמו תהליך של מימון מאשר כמו מהלך תעשייתי. מדובר במודל של "שירות כלכידת פחמן", שבו Daroga בעצם מממנת את המערכות עבור לקוח אחר, בעוד ההפעלה והטכנולוגיה מתבצעות בידי גוף שלישי.