מזרחי טפחות: הרווח הנקי קרס ב-50% ברבעון השני של 2018
בנק מזרחי טפחות -2.8% דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018 עם רווח נקי של 207 מיליון שקל ותשואה להון של 6.1%. ההפרשה בגין החקירה בארה"ב עודכנה לסכום של 425 מיליון שקל. צריך לציין כי בנטרול השפעות ההפרשה, הבנק הציג תוצאות חזקות יחסית לרבעון המקביל ועל פי הערכות הבנק, יוכל לחזור ולחלק דיבידנד כבר במהלך שנת 2019. כמו כן, מאז תחילת החודש ועד אתמול, איבדה מניית הבנק כ-11% מערכה, כלומר כ-1.9 מיליארד שקל במונחי שווי שוק.
בנטרול ההפרשה, התוצאות חזקות
הרווח הנקי של הבנק ברבעון השני של 2018, הסתכם בכ-207 מיליון שקל, צניחה של כ-48% לעומת הרווח הנקי של כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי מיוחסת להגדלת ההפרשה בגין החקירה בארה"ב בסכום של 425 מיליון שקל (116.5 מיליון דולר), כאשר הבנק מדווח כי הרווח הנקי מפעילות שוטפת בנטרול השלכות תוספת ההפרשה ברבעון השני הסתכם בכ-472 מיליון שקל (גידול של 18% ביחס לאשתקד).
התשואה על ההון העצמי ברבעון השני עמדה על 6.1%, תשואת הרווח הנקי המנוטרל כאמור לעיל, עמדה על 14.1%.
הכנסות הבנק הסתכמו בכ-1.76 מיליארד שקל ברבעון השני של 2018, צמיחה של כ-16% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-1.52 מיליארד שקל. ההכנסות מריבית נטו צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-1.25 מיליארד שקל, וההכנסות שאינן מריבית נטו צמחו בכ-30.6% והסתכמו בכ-504 מיליון שקל.
הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, גידול של כ-40.8 ביחס להוצאות התפעול ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-877 מיליון שקל. העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת להפרשה האמורה של כ-425 מיליון שקל, כאשר בנטרול הפרשה זו הציג הבנק ירידה של כ-67 מיליון שקל בהוצאות התפעול.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות השכר בבנק נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון השני של 2018 ברמה של כ-557 מיליון שקל, עלייה של כ-0.2% ביחס לתקופה המקבילה.
היקף החובות האבודים שהציג הבנק יותר מהוכפל והסתכם בכ-90 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
"נוכל לחזור לחלוקת דיבידנד כבר ב-2019"
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: המו"מ עם משרד המשפטים האמריקאי החל; המטרה היא לשים את החקירה מאחורינו מוקדם ככל שניתן כדי שנוכל להמשיך ולהתמקד ביישום התוכנית האסטרטגית. ההתפתחות בחקירה האמריקאית והגדלת ההפרשה החשבונאית בגינה עומדות, באופן טבעי, במוקד הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2018. עם זאת, חשוב לראות כי לצד הגדלת ההפרשה, מפגין הבנק ביצועים חזקים בפעילות הבנקאית השוטפת עם המשך צמיחה בהכנסות, באשראי ובפיקדונות; הגברת המיקוד בבנקאות העסקית ושמירה על מובילות בתחום המשכנתאות. הודות לכך, אנחנו צופים, כי בד בבד עם המשך הטיפול בענייני החקירה ועצירת חלוקת הדיבידנד לפי שעה, הבנק יוכל להמשיך בתנופת הצמיחה שלו בתוואי התוכנית האסטרטגית, ישוב להלימות הון רובד 1 של מעל 10% כבר ברבעון הבא, וההערכה היא כי נוכל לחזור ולנהוג על-פי מדיניות חלוקת הדיבידנד במהלך שנת 2019".
"מכתב משרד המשפטים האמריקאי שהתקבל בבנק בתחילת חודש אוגוסט מכניס את החקירה לישורת האחרונה שלה ומהווה את תחילתו של המשא ומתן. בכוונתנו לנהל דו-שיח אינטנסיבי, ככל שהדבר יהיה תלוי בנו, במטרה להגיע להסדר ראוי בהקדם האפשרי. במקביל, ננקוט את כל שנדרש כדי להבטיח שהבנק מתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החקירה, ובה-בעת ממשיך לצעוד בהצלחה בתוואי התוכנית האסטרטגית שלנו", סיכם פרשר.
העלמות המס בארה"ב: עד כה הופרשו 593 מיליון שקל
ראסל אלוונגר מנכ״ל טאואר, צילום: מיכה בריקמןטאואר תיפול - נייס תזנק; המניות הבולטות מחר בבורסה
ברק עילם ברח בזמן, על המשבר בנייס והסיכונים והסיכויים; ועל המימוש הצפוי בטאואר אחרי הזינוק המרשים
אולי נייס הגיעה לרצפה? אתמול היא זינקה בוול סטריט וחזרה להיסחר מעל 100 דולר. היא חוזרת למסחר בת"א עם ארביטראז' חיובי של 5%.
אחרי קריסה בשבוע האחרון על רקע הנמכת תחזית, נייס נסחרת במכפיל רווח עתידי של מתחת ל-9. זה מאוד נמוך וזה כנראה משקף שני דברים - את החשש מהנמכת ציפיות בהמשך הדרך ואת חוסר האמון בהנהלה של נייס - לא מפרסמים דוח כספי ואחרי יומיים מנמיכים ציפיות לשנה הבאה. זו התנהלות שוול סטריט לא אוהבת ולא מקבלת.
ועדיין, אולי זה בגלל חוסר הניסיון של סקוט ראסל, הטירון בתפקיד. אולי זאת טעות של מתחילים וזה מזכיר לנו שברק עילם תזמן בצורה מושלמת את העזיבה מנייס. פשוט - ברח בזמן. הוא הבין בשנה האחרונה שלו שמגיעה מהפכה גדולה, הוא לא רצה לעבור עוד מהפכה בחברה במיוחד שהיא איום גדול על הפעילות. 10 שנים הספיקו לו, כשהשנים האלו מחולקות לשתיים - השנים הטובות והשנים הגרועות. ב-5 שנים שווי נייס עלה פי 4, ב-5 שנים הבאות לא היה שינוי. בשנה האחרונה המניה קרסה במעל 50%.
מאז הודעת הפרישה שלו המניה נפלה ב60% - מה זה אם לא בריחה - ברק עילם עוזב את נייס בתזמון בעייתי - ממה מודאגים האנליסטים?
נייס היום מאוד מאוימת על ידי ה-AI ומצד שני מדגישה שה-AI הוא דווקא מנוע הצמיחה העיקרי שלה. חברות תוכנה בכלל מאוימות מאוד כי ניתן לפתח תוכנה במהירות ובזול. נייס פועלת בשוק ה-CRM שעובר טלטלות גדולות - המהפכה משנה אותו לחלוטין.
- טאואר זינקה ב-17% - מה אמר ראסל אלוונגר שהרים את המניה?
- מנכ"ל טאואר: "אנחנו נמצאים בעמדה חזקה - טכנולוגיות הליבה כולן מציגות צמיחה שנתית"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נייס בנקודת הזמן הזו היא סיכוי גדול וסיכון גדול. היא לכאורה מאוד זולה, אבל זה בגלל החששות של השוק מהמשך הנמכת ציפיות. זו חברה במשבר שהחצי שנה הקרובה מאוד קריטית לעתידה. אם היא תלמד להתמודד מול איום ה-AI ואף להצטרף אליו כפי שהיא מצהירה, השוק יכול לתפוס אותה אחרת. אם היא תפספס תחזיות בהמשך, משבר האמון יכול להתחזק.
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה?
מי חושב שיש הזדמנות במניות הנדל"ן היזמי? המניות הדואליות, ההודעה על הריבית ועד כמה המס החדש על הבנקים ישפיע על המניות?
המס המתוכנן על הבנקים הוא לא מס חכם. אם רוצים להעביר מרווח הבנקים לרווחת הציבור אפשר לעשות זאת באלגנטיות דרך הגברת תחרות, הגבלת עמלות וחיוב ריבית על העו"ש. האפקט מיידי וברור. המס יספק לבנקים גושפנקא דווקא להעלאת ריבית - המס יגולגל על הלקוחות. היה מס מיוחד על הבנקים ב-2024-2025 - הוא נכשל. הרגולטור עזב את הבנקים כי הוא הטיל מס והבנקים חגגו על העו"ש שלכם ולקחו מכם ריבית גבוהה על הלוואות ונתנו ריבית נמוכה על פיקדונות.
אבל נראה שהאפקט הנכון מבחינת האוצר ואולי גם מסיבות פוליטיות, מס על הבנקים - עושה יותר רושם ציבורי. לציבור בבנקים זו דווקא בשורה רעה, למשקיעים בבנקים זה עדיף מאשר הטלת הוראות ישירות. חוץ מזה יש עוד זמן עד שזה יקרה, יהיו הסתייגויות ועימותים. על פניו, מניות הבנקים אמורות להיפגע מהמהלך הזה, אבל כשמנתחים את זה לעומק רואים שזה לא יהיה דרמה גדולה בהינתן שתהיה התגמשות על המס העודף ואולי גם על דרך החישוב וההצמדה. כזכור לא נקבע על ידי הצוות מס מתאים אך הם נתנו רמז עבה - מס של 9% בדוגמאות ובעבודת הצוות על גידול של 50% ברווח מהרווח הממוצע ב-2018-2022. הרווח הזה יהיה צמוד. ההשלכה בפועל היא בהערכה גסה הקטנה של הרווח ב-5%, ואחרי כל ההתדיינויות זה עשוי להגיע ל-3%-4%. לא ביג דיל בשביל הבנקים.
בחמישי, מניות הבנקים ירדו ב-1.7%, יש עוד לאן לרדת, אבל ממש "בקטנה". למעשה, מה שישפיע יותר על המניות הוא האי וודאות. הידיעה שיש עוד דרך ודיונים עד לקביעת המס העודף, מייצרת אי וודאות ואי שקט במניות. זה חמור יותר מאשר וודאות אפילו חמורה. אם מחר בבוקר היה נקבע המס, המניות היו אולי מאבדות כמה אחוזים בודדים וזהו. עכשיו יש רעשים מסביב וזה יימשך חודשים.
השוק מעדיף וודאות קשה על אי וודאות אפילו פחות קשה. במקרה של הבנקים זה לא קשה, מה שיקרה לא יהפוך את המצב לקשה. אבל זה לא נוח שיש קצת עננה למעלה.
- הבנקים ירדו 1.7% על רקע כוונת הרגולטור למסות רווחים עודפים; המדדים המובילים איבדו כ-1%
- מימון ישיר זינקה 8.9%; מלם-תים צנחה 9.5%, פולירם 8.2% - נעילה מעורבת בבורסה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שער הדולר מזנק בימים האחרונים. בשישי הוא קפץ - שער הדולר מזנק ב-0.7% ל-3.28; מה הסיבה ומה צופים הכלכלנים? כשהשער הרציף של הדולר עומד על 3.29 שקלים לדולר - דולר שקל רציף 0.28%
