מזרחי טפחות: הרווח הנקי קרס ב-50% ברבעון השני של 2018
בנק מזרחי טפחות 0.63% דיווח היום (ה') על תוצאותיו לרבעון השני של 2018 עם רווח נקי של 207 מיליון שקל ותשואה להון של 6.1%. ההפרשה בגין החקירה בארה"ב עודכנה לסכום של 425 מיליון שקל. צריך לציין כי בנטרול השפעות ההפרשה, הבנק הציג תוצאות חזקות יחסית לרבעון המקביל ועל פי הערכות הבנק, יוכל לחזור ולחלק דיבידנד כבר במהלך שנת 2019. כמו כן, מאז תחילת החודש ועד אתמול, איבדה מניית הבנק כ-11% מערכה, כלומר כ-1.9 מיליארד שקל במונחי שווי שוק.
בנטרול ההפרשה, התוצאות חזקות
הרווח הנקי של הבנק ברבעון השני של 2018, הסתכם בכ-207 מיליון שקל, צניחה של כ-48% לעומת הרווח הנקי של כ-400 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הירידה ברווח הנקי מיוחסת להגדלת ההפרשה בגין החקירה בארה"ב בסכום של 425 מיליון שקל (116.5 מיליון דולר), כאשר הבנק מדווח כי הרווח הנקי מפעילות שוטפת בנטרול השלכות תוספת ההפרשה ברבעון השני הסתכם בכ-472 מיליון שקל (גידול של 18% ביחס לאשתקד).
התשואה על ההון העצמי ברבעון השני עמדה על 6.1%, תשואת הרווח הנקי המנוטרל כאמור לעיל, עמדה על 14.1%.
הכנסות הבנק הסתכמו בכ-1.76 מיליארד שקל ברבעון השני של 2018, צמיחה של כ-16% ביחס להכנסות הרבעון המקביל אשתקד אשר הסתכמו בכ-1.52 מיליארד שקל. ההכנסות מריבית נטו צמחו בכ-11% והסתכמו בכ-1.25 מיליארד שקל, וההכנסות שאינן מריבית נטו צמחו בכ-30.6% והסתכמו בכ-504 מיליון שקל.
הוצאות התפעול של הבנק הסתכמו בכ-1.23 מיליארד שקל, גידול של כ-40.8 ביחס להוצאות התפעול ברבעון המקביל אשר הסתכמו בכ-877 מיליון שקל. העלייה בהוצאות התפעול מיוחסת להפרשה האמורה של כ-425 מיליון שקל, כאשר בנטרול הפרשה זו הציג הבנק ירידה של כ-67 מיליון שקל בהוצאות התפעול.
- אלדד פרשר: "מנכ"ל בנק הוא תפקיד שוחק ועתיר סיכונים"
- בנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הוצאות השכר בבנק נותרו ללא שינוי מהותי ברבעון השני של 2018 ברמה של כ-557 מיליון שקל, עלייה של כ-0.2% ביחס לתקופה המקבילה.
היקף החובות האבודים שהציג הבנק יותר מהוכפל והסתכם בכ-90 מיליון שקל ברבעון השני של 2018, לעומת כ-42 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.
"נוכל לחזור לחלוקת דיבידנד כבר ב-2019"
אלדד פרשר, מנכ"ל מזרחי טפחות: המו"מ עם משרד המשפטים האמריקאי החל; המטרה היא לשים את החקירה מאחורינו מוקדם ככל שניתן כדי שנוכל להמשיך ולהתמקד ביישום התוכנית האסטרטגית. ההתפתחות בחקירה האמריקאית והגדלת ההפרשה החשבונאית בגינה עומדות, באופן טבעי, במוקד הדוחות הכספיים לרבעון השני של שנת 2018. עם זאת, חשוב לראות כי לצד הגדלת ההפרשה, מפגין הבנק ביצועים חזקים בפעילות הבנקאית השוטפת עם המשך צמיחה בהכנסות, באשראי ובפיקדונות; הגברת המיקוד בבנקאות העסקית ושמירה על מובילות בתחום המשכנתאות. הודות לכך, אנחנו צופים, כי בד בבד עם המשך הטיפול בענייני החקירה ועצירת חלוקת הדיבידנד לפי שעה, הבנק יוכל להמשיך בתנופת הצמיחה שלו בתוואי התוכנית האסטרטגית, ישוב להלימות הון רובד 1 של מעל 10% כבר ברבעון הבא, וההערכה היא כי נוכל לחזור ולנהוג על-פי מדיניות חלוקת הדיבידנד במהלך שנת 2019".
"מכתב משרד המשפטים האמריקאי שהתקבל בבנק בתחילת חודש אוגוסט מכניס את החקירה לישורת האחרונה שלה ומהווה את תחילתו של המשא ומתן. בכוונתנו לנהל דו-שיח אינטנסיבי, ככל שהדבר יהיה תלוי בנו, במטרה להגיע להסדר ראוי בהקדם האפשרי. במקביל, ננקוט את כל שנדרש כדי להבטיח שהבנק מתמודד באופן מיטבי עם אתגרי החקירה, ובה-בעת ממשיך לצעוד בהצלחה בתוואי התוכנית האסטרטגית שלנו", סיכם פרשר.
העלמות המס בארה"ב: עד כה הופרשו 593 מיליון שקל
רשות ניירות ערך. קרדיט: רשתות חברתיותחשד נגד בעלים ומנכ"לים להונאת משקיעים בעשרות מיליוני שקלים
רשות ניירות ערך ורשות המסים מנהלות חקירות גלויות נגד בעלים ומנהלים בחברות פרטיות וציבוריות, בחשד שגייסו כספים ממשקיעים בניגוד לחוק. לפי החשד, ההצעות בוצעו ללא תשקיף, תוך הצגת מצגים מטעים ושימוש בכספי משקיעים למטרות אחרות מהובטח. במקביל נבדקים גם דיווחים
של חברות ציבוריות, שלפי החשד כללו פרטים לא מדויקים על עסקות והסכמים
ארבע שנים לאחר שנעצר, ולמעלה משנתיים מאז סיום החקירה, הפרקליטות הגישה לאחרונה כתב אישום נגד מוטי אברג'יל, לשעבר הבעלים והמנכ"ל של קבוצת הנדל"ן יעדים, ונגד חברות הקבוצה, בגין גיוס לא חוקי של כ־75 מיליון שקל ממאות משקיעים - ללא תשקיף ובמרמה. רצף המקרים האלו מטריד. הונאות משקיעים הפכו לרבות ומתוחכמות. יש בעלים ומנהלים רבים שמגייסים שלא על פי הכללים ונפתחות חקירות שמצליחות לתפוס ולאתר חלק מהכספים. שי הונאות לכאורה בחסות החוק שנופלות בגלל רגולציה לא קפדנית - ראו מקרה סלייס. ויש הונאות רשת - התחזויות לאנשי מקצוע, אנשי פיננסית, בתי השקעות, מתחזים גם לביזפורטל כדי לקבל מכם פרטים, להמליץ לכם לקנות ניירות או לקבל את הכסף שלכם - הסוף תמיד הוא דומה: המשקיעים נשארים בלי כלום.
על פי כתב התביעה נגד מוטי אברג'יל, החברות שבשליטתו משכו-גייסו כספים מ-277 משקיעים, באמצעות הסכמי הלוואה שנשאו ריבית חריגה של 7% ועד 33%. בפרקליטות טוענים כי מדובר בהסכמים שנשאו מאפיינים מובהקים של ניירות ערך - ולכן חלה עליהם חובת פרסום תשקיף, חובה שלא קוימה.
קבוצת יעדים פעלה במקביל בכמה מישורים: מכירת קורסים והכשרות בתחום הנדל"ן, שיווק קרקעות חקלאיות, וגיוס כספים ממשקיעים פרטיים. לפי האישום, אברג'יל פרסם ברשתות החברתיות תוכן שיווקי על רכישת קרקעות ופעילות נדל"נית, אך בפועל פניות שהתעוררו בעקבות הפרסומים שימשו כדי להציע למתעניינים להעמיד הלוואות לקבוצה - ולא להשקיע בעסקות קרקע כפי שהוצג כלפי חוץ.
ברשות ניירות ערך זיהו את הפעילות כבר במהלך התקופה, והתריעו בפני אברג'יל כי מדובר בגיוס המחייב תשקיף וכי עליו לחדול מהפעילות לאלתר. ואולם לפי כתב האישום, הגיוסים נמשכו גם לאחר ההתראות.
- רשות ני"ע מזהירה: כך תזהו הונאות השקעה בעידן ה-AI
- ״בחברות הנדל״ן היזמי המספרים נראים טוב, אבל העודפים עלולים להיות מנופחים״
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתבה מעניינת: יועץ מס זייף מסמכי מילואים כדי לחמוק מתשלום מס - יצא ל"שרת" בעזה מהבית
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגמה יהיה מחר בבורסה? האם זה הזמן למניות הנדל"ן?
מניות הבנקים, נובה, אלביט, המניות הדואליות ומניות האנרגיה המתחדשת
הסיפור של היום יהיה כנראה הבנקים. ביום שישי פרסם הצוות הבין משרדתי שדן במיסוי על הבנקים את ההמלצות שלו. הוא ממליץ על מיסוי יתר בשל רווחי יתר, אך מסביר שמדובר בפעולה שדורשת את הדרג המדיני. הדרך למיסוי יתר היא ארוכה. אבל בהינתן אי הוודאות נראה שהסקור יסבול מתשואת חסר יחסית.
בינתיים הבנקים, בנק ישראל, משרד התקציבים נגד המהלך. ולכן, לא ברור איך זה ייסגר, אבל זה יכול להעיק את מניות הבנקים בתקופה הקרובה. על פי הצוות, יש הצדקה למס על רווחי היתר. הצוות קובע כי העלייה החדה בריבית בשנים האחרונות הובילה את הבנקים לרווחיות חריגה, בין היתר בשל מאפיינים מבניים של המערכת הבנקאית בישראל: ריכוזיות, תחרות מוגבלת, חסמי כניסה גבוהים, סיכון עסקי נמוך וסביבה רגולטורית תומכת.
הצוות מדגיש כי ההחלטה בידי הדרג המדיני אם יוחלט, בהתאם להמלצות להעלות את המיסוי, אזי, המודל המועדף הוא מס רווח דיפרנציאלי על רווחים חריגים, כלומר רווחים הגבוהים ביותר מ־50% מהממוצע המתואם של השנים 2018–2022 - תקופה שאופיינה בסביבת ריבית נמוכה. המס, לפי ההצעה, יהיה בהוראת שעה למספר שנים מוגבל. לדברי הצוות, מודל זה מאפשר לאזן בין הרצון למסות רווחי יתר לבין צמצום פגיעה אפשרית בתחרות, ביציבות המערכת ובוודאות העסקית.
- המדדים עלו ב-0.7%, נקסט ויז'ן זינקה 40% בשבוע
- אלביט זינקה 6.2%, נקסט ויז'ן קפצה 7.5% - הביטחוניות העלו את המדדים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בנק ישראל הביע התנגדות נחרצת למסקנות הדו"ח. נציג הבנק בצוות פרסם דעת מיעוט וטען כי מיסוי סקטוריאלי של הבנקים סותר את עקרונות היסוד של מערכת המס, עלול ליצור עיוותים במשק, לפגוע בוודאות העסקית ולהרתיע שחקנים חדשים - בניגוד למטרה של הגברת התחרות. עוד נטען כי אם יוחלט בכל זאת על הטלת מס, אין להחילו לפני ינואר 2027, ויש להגדירו מראש כמס זמני ומוגבל לשנה אחת בלבד.
