אלדד פרשרבנק מזרחי טפחות - רווח שנתי של 1.84 מיליארד שקל; תשואה של 11.9%
בנק מזרחי טפחות 0.52% מדווח על רווח של 1,842 מיליון שקל בשנת 2019, לעומת 1,206 מיליון שקל בשנת 2018 - גידול של 52.7%. הרווח ברבעון הרביעי של השנה: 440 מיליון שקל, לעומת 202 מיליון שקל ברבעון המקביל ב-2018 - עליה של 117.8%. ללא השלכות החקירה האמריקאית הסתכם הרווח בשנת 2018 ב-1,647 מיליון שקל וברבעון הרביעי של אותה שנה ב-378 מיליון שקל. עדיין שיפור נאה ב-2019 לעומת שנה קודמת. התשואה להון בשנת 2019: 11.9%. התשואה להון ברבעון הרביעי - 11.5%. אתם יכולים לעשות תשואה כזו להון? ממש לא בטוח. זו תשואה נהדרת שמבטאת את השגשוג של הבנקים בשנים האחרונות על רקע המצב הכלכלי הטוב ועל רקע הדאגה של הפיקוח על הבנקים לאיתנות הבנקים - שמירה על יציבות ואיתנות הבנקים זו שמירה על הרווחים שלהם, על התשואה שלהם להון. הרי מה אלו בנקים - גופים שלוקחים אשראי של פי 10 מההון שלהם ומשיגים עליו תשואה שגבוהה מהריבית שהם משלמים. עסק במהותו מאוד מסוכן, עסק רגיש מאוד לכל פיפס, ועל זה אחראי הפיקוח על הבנקים - למרות המינוף הגדול, הוא דואג ליציבות. במילים אחרות - עסקים מסוכנים מעבירים את הסיכון מהם לציבור בחסות החוק, ובעזרת הרגולטור. במצב כזה, התשואה על ההון מרשימה ככל שתהיה היא סוג של "משחק מכור" ועדיין - גם בין הבנקים הקיימים יש בנקים עם ניהול טוב ויש עם פחות. מזרחי טפחות הוא בין הטובים בשנים האחרונות. על רקע התוצאות, יחלק הבנק דיבידנד של 176 מיליון שקל בגין רווחי הרבעון הרביעי. היעדים הושגו: הבנק ישיק השנה תוכנית אסטרטגית חדשה בסוף שנת 2016 פרסם הבנק תוכנית אסטרטגית לשנים 2021-2017. מנתוני הדוחות לשנת 2019 עולה כי שנתיים לפני תום התוכנית, עומד הבנק ביעדים שקבע לסוף שנת 2021 - התשואה להון הגיעה בשנת 2019 לשיעור של 11.9%, לעומת יעד של 11.5% בסוף 2021; יחס היעילות הגיע בשנת 2019 ל-54.6%, לעומת יעד אסטרטגי של 55%; נתח השוק של הבנק בישראל באשראי לציבור, נכון לסוף ספטמבר 2019 הגיע ל-20.1% בהשוואה ליעד של 20%, ונתח השוק בפיקדונות הציבור עמד על 17.6% לעומת יעד של 17.5%, בסוף 2021. איך עושים את זה - אלדד פרשר המנכ"ל מסביר את האסטרטגיה - "בניגוד לבנקים האחרים, אנחנו לא מתיימרים להקטין את ההוצאות. אנחנו מגדילים אותן, אבל מגדילים את ההכנסות יותר. הלכנו נגד הזרם, עם מודל של בנקאות היברידית - שילוב של בנקאות אנושית ודיגיטלית, במטרה לקרב את הלקוח לבנקאי ולא להרחיק אותו. כשמביטים הלאה - המיזוג עם איגוד יביא למקפצת מדרגה נוספת". לאור השגת יעדי התוכנית האסטרטגית, הנחה דירקטוריון הבנק את ההנהלה להיערך להכנת תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021-2025, ולהביאה לאישור הדירקטוריון כבר במהלך הרבעון השלישי של שנת 2020. היערכות ליישום עסקת אגוד הבנק הקים מספר צוותים המכינים תכניות אופרטיביות ליישום המיזוג, על כל היבטיו. הנהלת הבנק מסבירה כי לכשיושלם, יגביר המיזוג באופן משמעותי הן את כושר התחרות של הבנק הממוזג והן את רמת התחרות במערכת הבנקאית, ויהווה אחד ממנועי הצמיחה של התוכנית האסטרטגית הבאה. המשך הרחבת הפריסה הסניפית מזרחי טפחות בניגוד למגמה הרווחת במערכת הבנקאית של סגירת סניפים וצמצום השירות האנושי והפרונטלי, ממשיך להרחיב את הפריסה הסניפית שלו. בשנת 2019 פתחה קבוצת מזרחי-טפחות 5 סניפים חדשים ובסך הכול מחזיקה הקבוצה ב-198 סניפים, ובהם 53 סניפים של בנק יהב. אלדד פרשר, מנכ"ל הבנק אשר הודיע על כוונתו לפרוש לפני ימים ספורים אמר על רקע התוצאות: "התוצאות לשנת 2019 משקפות נתוני שיא וצמיחה בקצב מהיר מהמתוכנן; הבנק ישיק השנה תוכנית אסטרטגית חדשה לשנים 2021-2025 "התוצאות הכספיות לשנת 2019 משקפות הגעה לשיאים חדשים במגוון הנושאים והפרמטרים המרכזיים של פעילות הבנק, תוך התרחבות מואצת וצמיחה בקצב מהיר אף מהתוכניות שלנו. הודות לכך, הצלחנו להקדים בשנתיים את לוחות הזמנים של התוכנית האסטרטגית הנוכחית, שיצאה לדרך בשנת 2017, ולהגיע כבר כיום ליעדים שהצבנו לעצמנו לסוף שנת 2021. "הדוח הכספי לשנת 2019 משקף נתוני שיא בהכנסות בכלל - 7,306 מיליון שקל, בהכנסות המימון מפעילות שוטפת בפרט – 5,466 מיליון שקל. עליה נוספת נרשמה בנתחי השוק של קבוצת הבנק בישראל, ביחס לארבע הקבוצות הבנקאיות הגדולות: באשראי לציבור מחזיק מזרחי-טפחות ב-20.1% מהפעילות בתחום, ובפיקדונות הציבור עומד חלקה של קבוצת הבנק על 17.6%. הישגים אלה הם תוצאה של צמיחה מתמשכת ועקבית לכל אורך תקופת התוכנית האסטרטגית. "לתפיסתי, בנקודת זמן משמעותית שכזו, נכון להעביר את ההובלה למנכ"ל אחר, שיישם, יחד עם אלפי המנהלים והעובדים המעולים שלנו, את התוכנית החדשה שתתווה את המשך נתיב ההתפתחות של הבנק לשנים הבאות. לכן, הודעתי בימים אלה על כוונתי לפרוש מהבנק בחודשים הקרובים, וזאת לאחר כשבע שנים בתפקיד המנהל הכללי. "תפיסת השירות המבודלת של מזרחי-טפחות ממשיכה להניב פירות ולהוות גורם מרכזי בהצלחת הבנק בקרב לקוחות קיימים וחדשים כאחד. על חוות דעתם של לקוחות מזרחי-טפחות מן השירות שלו הם זוכים בבנק, ניתן ללמוד משני סקרים אובייקטיביים שביצע בנק ישראל ב-2019, שבהם נבדקה מידת שביעות הרצון של לקוחות הבנקים מקרב משקי הבית והעסקים הקטנים. בשני הסקרים הגיע מזרחי-טפחות למקום הראשון בשביעות הרצון מהבנק בכלל ומהשירות בסניפים בפרט, וכן בנכונות של לקוחותיו להמליץ עליו בפני אחרים. מעגל הלקוחות שלנו המשיך לגדול גם אשתקד, עם הצטרפותם של עשרות אלפי לקוחות חדשים".
- 5.דני 18/06/2020 00:07הגב לתגובה זוגועל נפש כספי האזרחים מגיעים לבנקים שעושים מיליארדים על חשבון צרכני אשראי שלא מסוגלים לסגור את החודש המהפכה הבאה תיהיה אכזרית
- 4.הכל בזכות פרסומת שאנשים לא בודקים מתחרים ללא הפרסומת (ל"ת)ארי 25/02/2020 13:16הגב לתגובה זו
- 3.אלי 25/02/2020 12:38הגב לתגובה זופשוט נתנו לכם את הצרכן הישראלי על מגש של כסף ואתם, 4 הבנקים הגדולים חוגגים לכאורה על הציבור והכל בחסות המנהיג הגדול לכאורה! שמדבר גבוהה גבוהה על שוק חופשי קפיטלסטי, בינתיים בכל תחום יש אוליגפול או מונפול. מתי נתעורר ממאחז העיניים של השלטון!?
- 2.ג'ק 25/02/2020 10:38הגב לתגובה זוביבי קח דוגמא . צריך לדעת לפרוש בזמן . אם היית מתנהל כך לא היית מגיע לבתי משפט ואולי גם לא לבתי סוהר .
- 1.שמעון 25/02/2020 09:44הגב לתגובה זויחס משפיל לנכים אצלהם נכה הוא חצי בן אדם לא מוכנים לתת יחס שווה כמו לכולם
מכר למשקיעים וקנה אחרי חודשיים בשליש מחיר
מה שהיה היה - אבל תלמדו את הלקח החשוב בסיפור של אקסונז' ויז'ן לפעם הבאה
אחרי ירידות חדות בשווי החברה, יו"ר אקסונז’ ויז’ן אקסונז ויזן 0% ובעל המניות הגדול בחברה, רז רודיטי, רוכש מניות בשוק, במחירים שנמוכים בעשרות אחוזים ממחיר ההנפקה. מהדיווחים האחרונים לבורסה עולה כי רודיטי רכש מניות בשערים של 452 אגורות ב-21 באוקטובר ו-413 אגורות ב-27 באוקטובר, והגדיל את אחזקתו לכ-5.14 מיליון מניות, כ-28% מההון, בהיקף כספי של כ-100 אלף שקל. הרכישות מתבצעות כאמור על רקע ירידה חדה של למעלה מ-40% במניה מאז ההנפקה בסוף אוגוסט, רק לפני חודשיים אז גויסו כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף. נציין כי רודיטי רכש מניות בימים הראשונים של החברה בבורסה, במחיר של כ-682 אגורות למניה, בהיקף גבוה יותר של כ-130 אלף שקל. כיום נסחרת החברה בשווי של כ-75 מיליון שקל בלבד. מי השקיע בחברה הזו עם גירעון בהון ועם הכנסות נמוכות, רק בגלל מילות באזז? מי השקיע ביזמים שכבר הפילו את המשקיעים בעבר? גם המוסדיים השתתפו. למרות שהכתובת היתה על הקיר:
מכר למשקיעים יקר וקונה בחזרה בזול
אז עכשיו, אחרי שהמשקיעים שפכו 40 מיליון שקל ואחרי נפילה במניה, בעל השליטה "מביע אמון" עם השקעה זניחה. אגב, חשוב להבהיר משהו חשוב. השווי של החברה לא ירד ב-40%, הוא בעצם התרסק הרבה יותר. השווי של פעילות החברה - דגש על פעילות החברה בהנפקה היה 130 מיליון שקל (שווי פעילות בלי קשר למזומנים בחברה). השווי כעת 75 מיליון שקל, אבל יש מזומנים בקופה. בנטרול המזומנים השווי 35 מיליון שקל. יש כאן נפילה של 70% בשווי הפעילות. התרסקות. המשמעות אגב, שאדון רז רודיטי קנה מניות בשליש מחיר אחרי חודשיים.
הרכישה האחרונה הייתה יכולה להיות הבעת אמון, ואולי היא כזו, אבל הסכום נמוך ואיפה הוא היה כל הדרך למטה. עכשיו באים?
מבדיקת ביזפורטל עולה שדווקא הציבור היה הקונה הדומיננטי בגל העליות של ספטמבר, בעוד המוסדיים שמימנו את ההנפקה החלו למכור בהדרגה. אותם משקיעים קטנים שבנו על ההייפ והאמינו להבטחות “ללמידה מהעבר” נותרו תקועים עם מניות שרחוקות ביותר מ-50% ממחיר הרכישה, וצריכים עלייה של 100% במניה בשביל "חילוץ", בזמן שבעל השליטה מנצל את המומנטום השלילי כדי לאסוף מניות.
לצד הציבור שהקפיץ את המניה על ההייפ, גם לגופים המוסדיים לא חלק ב"אשמה". מי שהשתתפו בהנפקה מתוך אמונה שמדובר ב"מניה חמה" לשוק הישראלי, מצאו את עצמם כעת עם הפסד על הנייר או בלחץ למכור. משיחות עולה כי גוף שרכש בהנפקה ומחזיק במניה
מוכר בשבועות האחרונים באופן מתודי, מה שמעמיק את הלחץ על השער, במיוחד לאור העובדה שמדובר במניה עם מחזור ממוצע קטן (במהלך אוקטובר המחזור הממוצע היה קטן מ-500 אלף שקל ביום). זה אולי נראה כמו מהלך טכני, אבל בפועל המשמעות היא שמי שהיה אמור לשמור על המשמעת המקצועית
בעת השתתפות בהנפקה, נאלץ למכור בהפסד על חשבון החוסכים. במציאות של מחזורי מסחר נמוכים, גם מכירות בהיקף מתון מספיקות כדי לגרור את המניה מטה עוד כמה אחוזים בכל יום.
- רייזור: ההכנסות ברבעון הראשון זינקו כמעט פי 6
- רייזור: ההכנסות קפצו פי 2; "הצפי שלנו ל-2025 הוא גבוה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפקת הייפ שנעלם במהרה
ההנפקה של אקסונז’ ויז’ן בסוף אוגוסט לוותה באופטימיות
וביקושים גבוהים, כשהיא הגיעה בדיוק בזמן שבו השוק התלהב מבינה מלאכותית ומהסקטור הביטחוני. החברה גייסה כ-40 מיליון שקל לפי שווי של כ-130 מיליון שקל לפני הכסף, והמניה זינקה בכ-40% בימים הראשונים למסחר. למרות ההייפ החברה הציגה גירעון בהון העצמי, הפסדים מצטברים
והכנסות שנתיות של כ-16 מיליון שקל בלבד וכשהמציאות דפקה בדלת המניה נפלה. מי שנכנסו בהתלהבות בגל העליות, בעיקר המשקיעים הקטנים, ספגו ירידות חדות של כמעט 50%, בעוד שגם המוסדיים שהשתתפו בהנפקה נותרו עם הפסד על הנייר. מאחורי החברה עומדים שלושת היזמים מרייזורלאבס,
רז רודיטי, עידו רוזנברג ומיכאל זולוטוב, שהבטיחו “ללמוד מהעבר”, אך בשוק נראה כי “עוד חוזר הניגון” (אחרי ההייפ, המשקיעים באקסונז' מופסדים בעשרות אחוזים).
הבורסה לניירות ערך בתל אביב, צילום: מנדי הניגאו פי סי עולה 2%, נייס עולה 2.5%; פתיחה חיובית בבורסה
עליות בפתיחת המסחר ברקע דיווחים כי הפסקת האש צפויה להתחדש בשעה הקרובה, לאחר ההפרות של חמאס ותקיפות חיל האוויר; מניות הארביטרז' תומכות
אחרי שהכבידה על השוק אתמול, המתיחות בגזרה הדרומית יורדת כאשר הפסקת האש צפויה להתחדש בקרוב. מדד ת"א 35 עולה 0.7% ומדד ת"א 90 עולה 0.3%.
סיפור היום - הנה כותרת מהעבר שהייתה יכולה להיות שווה עבורכם הרבה מאוד כסף - האם יש הזדמנות קנייה בקדימהסטם?. באותה כתבה סיקרנו את המיזוג עליו הודיעה החברה, ועשינו את החשבון על השווי הפוטנציאלי. אז כתבנו "לכאורה קדימהסטם היא הזדמנות קנייה - היא צריכה לעלות משמעותית כדי לסגור את הפער מול NLS, אבל יכול להיות שיקרה הפוך - ש-NLS בעצם "קנתה" ביוקר ומנייתה תרד."
המשקיע ה"פשוט" יכול היה לקנות את המניה באזורי 6 שקל למניה, וגם בימים שאחרי המניה נסחרה סביב המחירים האלה, כאשר השווי והמיזוג התקבל בספקנות בשוק. כשנה ורבעון אחרי, המניה נסחרת בכמעט 28 שקל למניה, זינוק של יותר מפי 4 בשווי. המשקיע המתוחכם יותר היה יכול להרוויח יותר עם גידור שלהלונג בקדימהסטם עם שורט בחברת NLS, כאשר המחיר של החברה ירד כדי להתאים עצמו לשווי של המיזוג. כמובן שהיה כאן סיכון, גם מבחינת השווי, כמו גם שהמיזוג לא היה יוצא אל הפועל, כך שאין "ארוחות חינם", אבל יש כאן מסר חשוב - לפעמים לוקח לשוק לעכל אירועים, במיוחד במניות קטנות ונשכחות. אם זו הייתה הודע של חברת ענק, אז מהר מאוד היא הייתה מתאימה את השווי שלה לקרוב לשווי של עסקת המיזוג. כאן היה פער "לא נורמלי" אבל אלו המקומות שאפשר להרוויח. רוצים את כל הסיפור? הכל כאן איך יכולתם להרוויח פי 4 מקריאת כתבה באתר?
המתיחות בעזה שוב צפה, כאשר אתמול מחבל חמאס פתח באש לעבר כוח צה"ל, הבוקר הותר לפרסום כי לוחם מילואים נהרג מהירי. על פי הדיווחים בהתחלה חשבו כיצד להכיל את הפרות הסדר ברצועה, אך בהמשך התקבלה ההחלטה לתקוף באמצעות חיל האוויר. מצד אחד עוד לא "נשברו הכלים", כאשר גם האמריקאים מבינים שלישראל יש את הזכות והצורך להגיב. הנשיא טראמפ התייחס ואמר כי חמאס הוא רק חלק קטן מהעסקה במזרח התיכון, ואם לא יתנהג יפה הוא יחוסל. גם הנשיא וגם סגנו התייחסו וציינו כי לישראל יש את הזכות להגיב. מהצד השני, האמריקאים עדיין מצפים לריסון מסוים כדי לשמור על המתווה שבסופו של דבר יוכל להפוך להסדר כלל אזורי. נזכיר כי האולטימטום שנתן טראמפ לחמאס חלף וטרם הוחזרו כל החללים החטופים.
ברקע ממשיכים הדיווחים על תקיפות בעזה, אך במקביל גם מדווחים כי הפסקת האש צפויה להתחדש לקראת השעה 10:30. ההבנה שהתגובה הייתה מבוקרת עדיין שומרת על המסגרת להפסקה, אך מאפשרת את התגובה של ישראל במקרה של הפרות מצד חמאס. ארגון הטרור ציין שהוא מצא 2 גופות נוספות וצפוי למסור אותן בהמשך היום.
- תיגבור איבדה 7%, דנאל 11%; ורידיס זינקה 8% - נעילה שלילית ברקע תקיפות אוויריות בעזה
- הבנקים עלו 0.8% - הביטוח ירדו 1.2%; לונג בנקים, שורט ביטוח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עוד לפני שנרקמה העסקה בעזה, טענו כי השוק נמצא בנקודה בעייתית. מצד אחד, עסקה עשויה להיות "קנה בשמועה ומכור בידיעה", כאשר מרבית החדשות הטובות כבר מתומחרות בשוק, ומהצד השני אם לא תגיע עסקה או שתהיה חזרה ללחימה (מה שעדיין נותר כאפשרות) השוק ירד - האם עסקה בעזה תפיל את הבורסה? קיבלנו על זה תגובות לכאן ולכאן, אבל העקרון עדיין רלוונטי.
