אלקטרה: עלייה של 47% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2017

הרווח הנקי השנתי עלה בכ-10.5% לכ-181 מיליון שקל; שכר 5 נושאי המשרה הבכירים הסתכם בכ-38 מיליון שקל
נועם בראל |

קבוצת אלקטרה, בניהולו של איתמר דויטשר, פרסמה את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי ולשנה כולה והציגה שיפור הן בשורה העליונה והן בשורה התחתונה. 

על פי הדו"ח אותה מפרסמת החברה, הכנסותיה של אלקטרה ברבעון הרביעי הסתכמו בכ-1.64% מיליארד שקל, עלייה של כ-25% לעומת כ-1.31 מיליארד שקל ברבעון המקביל אשתקד. הרווח הנקי ברבעון הרביעי הסתכם בכ-47.3 מיליון שקל, עלייה של 47% לעומת הרבעון המקביל ב-2016. 

בראייה שנתית, אלקטרה מסכמת את 2017 עם הכנסות של כ-6.06 מיליארד שקל, עלייה של 19% לעומת ההכנסות בשנת 2016 שהסתכמו בכ-5.09 מיליארד שקל. הרווח הנקי השנתי של החברה הסתכם בכ-181 מיליון שקל, עלייה של כ-10.5% לעומת כ-164 מיליון שקל בשנת 2016.

בנוסף, צבר העבודות של אלקטרה נכון ל-31 בדצמבר 2017, גדל לכ-10.35 מיליארד שקל, לעומת צבר של כ-9.78 מיליארד שקל בסוף שנת 2016. סך אמצעיה הנזילים של הקבוצה  הסתכמו בכ-634 מיליון שקל. ההון העצמי של החברה, הסתכם בכ-997 מיליון שקל.

בעלת השליטה, אלקו, אשר מחזיקה ב-52.6% מאלקטרה, קיבלה דמי ניהול של כ-9.29 מיליון שקל ב-2017, המנכ"ל, איתמר דויטשר השתכר כ-11 מיליון שקל ב-2017, מתוכם מענק של 5.5 מיליון שקל ו-2.2 מיליון שקל בתשלום מבוסס מניות. בסה"כ, 5 נושאי המשרה הבכירים בחברה, שלשלו לכיסם סכום עתק של כ-38 מיליון שקל ב-2017, שהם כ-20% מהרווח הנקי השנתי של החברה. 

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שווקים מסחר (AI)שווקים מסחר (AI)

תחזית ל-2026 - מה יקרה בשווקים, במחירי הדירות ובדולר?

המנכ"לים, מנהלי ההשקעות הבכירים והאנליסטים שאומרים לכם שהשוק יעלה וממליצים על מניות אטרקטיביות שנסחרות בשיא, הם בדיוק אותם אנשים שטעו לפני שנה ולפני שנתיים ולפני שלוש - מי באמת צודק? הנה התשובה  

מערכת ביזפורטל |
נושאים בכתבה תחזית

אל תצפו לאנשים שמרוויחים משוק ההון להיות אמיתיים לגמרי או להיות לא מוטים. הם לא יכולים להגיד לכם שיהיו ירידות. זה מבחינתם גול עצמי. אנליסטים כמעט לא ממליצים למכור, מנהלי השקעות בכירים, סמנכ"לים ומנכ"לים כמעט ולא אומרים לכם שיהיו ירידות. אצלם הכל חיובי, אופטימי. ההטייה הזו היא בעיה אחת בהתבססות על תחזיות והערכות שלהם, אבל היא לא הגדולה ביותר. הגדולה ביותר היא פשוט חוסר היכולת שלהם לחזות. תעברו על התחזיות בשנה שעברה, לפני שנתיים, לפני שלוש שנים, ועוד, ותגלו שהן לא הכו את השוק. השוק היכה אותן. בעיה שלישית, קטנה יותר, היא שהם הולכים על בטוח. הם לא אמרו לכם שנאוויטס מעניינת לפני שנתיים-שלוש, הם אומרים את זה עכשיו אחרי שעלתה פי 9. הם תמיד ילכו על "המניות הרגילות"  ולא ילכו על מניות קטנות. 

אלו הם כללי המשחק שלהם. ואגב, מה שיותר מאכזב שהם לא רק בינוניים במה שהם אומרים בתקשורת, הם בינוניים בתשואות - אתם אולי מאוד מרוצים כי התשואות בשמיים, אבל האמת היא שביחס לבנצ'מרק, מעטים הצליחו להכות את השוק. כשאתם רואים תשואות של 20%, 22% בקרן השתלמות המנייתית, השאלה היא מה עשה השוק - והוא עשה יותר. גם בהשוואה למסלולים מעורבים השוק עושה יותר. הם מנהלים אקטיביים שאמורים לייצר תשואה טובה, וזה לא כך - במסלול כללי שמחולק לרוב 60% אג"ח והיתר מניות, הרווחתם כ-13-14%, אבל אם הייתם מחלקים את הכסף בין קרנות מחקות, קרנות סל על אגרות חוב ומסלולים מנייתיים הייתם מרוויחים יותר.
בסוף, היכולת של גופים מנהלים להכות את השוק, במיוחד שרוב הכסף שלהם באפיק מנייתי, במניות בחו"ל - היא קטנה, גם בגלל דמי הניהול שמורידים את התשואה שלכם. הרגולטור צריך לספק לחוסכים יכולת להשקיע בחסכונות ארוכים לפנסיה, גמל במכשירים עוקבי מדד בעלויות נמוכות. כשזה יהיה, התשואה שלכם תהיה גבוהה יותר, אבל כמובן שזה לא יהיה פשוט,  מדובר כאן בכסף גדול: דמי הניהול בכל האפיקים המנוהלים מסתכמים בעשרות מיליארדים בשנה. 

ובחזרה לתחזיות. התחזיות של המוסדיים הן תחזיות מלוטשות, יחסית בטוחות, אבל במבחן ההיסטוריה לא פוגעות. התחזיות הטובות יותר הן... שלכן. חוכמת ההמונים, ויש על זה מחקרים רבים, מצליחה לנצח. זה לא אומר שאין חשיבות למומחים, בטח שיש, אבל יש הבדל בין פרשנות-ניתוח של מומחה לעיתון-אתר ובין מה שהוא עושה בפועל. אנחנו מכירים לא מעט מנהלי השקעות שהורידו את הרף המנייתי בחודשים האחרונים בהשקעות האישיות שלהם. הם אומרים לנו שהם לא יכולים לעשות את זה בכספים שהם מנהלים כי זה לפי מחויבות תשקיפית, אבל הם חושבים שהשוק גבוה - כמעט ולא תראו את זה בתחזיות החוצה של הבית שלהם. ולכן, אנו מביאים את הסקר שלכם (הנה הסקר של שנה שעברה). בואו להצביע ולהשפיע. בסקר אתם עונים על כיוון השווקים, הנדל"ן, הדולר, וככל שהמדגם גדול יותר, כך הוא מקבל תוקף חזק יותר: 


 התחזית של גולשי ביזפורטל ל-2026




מסחר בייתי (GEMINI)מסחר בייתי (GEMINI)

הבורסה נפרדת מיום ראשון: מחשבות אחרונות לפני השינוי

היום ייסגר הפרק של המסחר בימי ראשון, ורגע לפני שהשבוע עובר לשני עד שישי שווה לעשות סדר בפרטים ולתת מבט אחרון על מה שזה בעצם משנה ביומיום של השוק

ליאור דנקנר |

למי שפספס את זה איכשהו, הבוקר הבורסה בתל אביב נפתחה בפעם האחרונה ביום ראשון, ומכאן זה כבר שבוע מסחר אחר. כבר בשבוע המסחר הבא, זה שנפתח ביום שני ה-5 בינואר, הלוח עובר לשני עד שישי, כך שביום ראשון ה-4 בינואר לא יתקיים מסחר בבורסה. 

בפועל זה מכניס את יום שישי פנימה כיום מסחר מקוצר, כחלק ממהלך שמגדיל את החפיפה מול אירופה וארצות הברית ומקטין את הימים שבהם השוק המקומי מגיב בלי מסחר מקביל בחו״ל. ומה עם יום ראשון, חופש? ממש לא, ואפילו לא קרוב.


למה בכלל נוגעים במסורת

עד עכשיו יום ראשון היה יום מסחר עם פחות נקודות ייחוס מחו״ל, מאחר ורוב הבורסות הגדולות סגורות. תל אביב פועלת, אבל אירופה וארצות הברית סגורות, כך שהמסחר מתנהל בעיקר מול חדשות מקומיות. לא פעם זה התבטא במחזורים מתונים יותר ובפתיחות שבוע שמושפעות מפערי סגירה מחו״ל, בלי יכולת לראות מיד איך זה מתגלגל למסחר באירופה ובארצות הברית.

המעבר לשני עד שישי נועד לייצר חפיפה טובה יותר ולהכניס את המסחר המקומי לרצף עבודה שמסתדר עם השווקים המובילים.


איך השבוע החדש נראה

בימים שני עד חמישי שעות המסחר נשארות בלי שינוי. ההבדל הגדול הוא יום שישי שנכנס בתור יום מסחר מקוצר, כדי להשאיר מרווח לפני כניסת השבת.

ביום שישי המסחר הרציף במניות ובאג״ח נקבע בין 10:00 ל 13:50. בנגזרים המסחר נפתח ב 9:45 ומסתיים ב 14:00 לפי שעון ישראל. זה נותן לשוק חלון קצר להגיב למה שקורה בחו״ל בחמישי בלילה ובשישי בבוקר, לפני סגירת השבוע במתכונת מקוצרת.